חשוון

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חודש חשוון או מרחשוון, הוא החודש השני אחרי תשרי והשמיני בלוח השנה (מניסן). בחודש חשוון אין שום מועד מיוחד.

הרב דב בערל ויין כותב: "לחודש הזה יש שם, ולא סתם חשוון אלא מר-חשוון. למילה "מר" יש כמה פירושים. לרוב מפרשים אותה כאן במשמעות של "טיפה" או "מים". חודש מר-חשוון הוא, כך אנחנו מקווים, הפתיח לעונת גשמים ברוכה בארץ-ישראל. אנחנו מקווים שהתפילה לגשם שאנחנו אומרים בשמיני עצרת, הלא הוא שמחת תורה, התקבלה ונעתרה. כיום אנחנו סובלים ממחסור חמור במים. הכנרת ומאגרי המים שלנו מתרוקנים בקצב מסוכן, ולכן אנחנו פונים לשמים בתחינה בחודש חשוון ומבקשים לשלוח לנו "מר" - מיליונים רבים של טיפות גשם שיזינו את האדמה ויקיימו את החקלאות שלנו. למעשה, אנחנו אומרים שהחודש הזה צריך להיקרא "חשוון המים".

המילה "מר" היא גם תואר כבוד שמרבים להשתמש בו בתלמוד כאשר מתייחסים לאישים חשובים ולפעמים לעורך התלמוד עצמו. זאת מילה שמביעה כבוד ואפילו חיבה. התואר הזה מוענק לחודש חשוון בגלל מיקומו הייחודי בלוח השנה, קרבתו הגדולה לחודשי הקדושה והחגים. חודש חשוון מקבל את התואר "מר" או "אדון" חשוון, מפני שבלעדיו בלוח השנה שלנו זה חודש שקל להתעלם ממנו.בעברית המילה "מר" פירושה גם ההיפך ממתוק, או מאכזב. אנחנו מתארים מזון שטעמו אינו נעים לנו כ"מר" או "מריר", ובסדר פסח יש לנו "מרור". על אף שזאת בוודאי איננה המשמעות הבסיסית של המילה כפי שהיא מופיעה בצמד מר-חשוון, מאחר שאיננו רוצים חודש מר ואפילו לא נתאר חודש בדרך זו, בכל זאת יש שמץ של עצבות ואכזבה עם בואו של החודש הזה. קשה לרדת מהשיאים של תשרי שיש בו חגים חשובים, מפגשים משפחתיים ותפילות יפות והרות משמעות, ובכלל מהאווירה המיוחדת ששוררת בו.

לרדת בחן ובהצלחה משיא רוחני ורגשי כזה זה לא תמיד עניין קל או פשוט. זה משהו שדורש ראייה לטווח רחוק. כדי שנהיה מסוגלים לחיות חיים מאוזנים, עלינו להגביל את נקודות השיא והשפל, להיות פחות הפכפכים ולאמץ לנו השקפת עולם והתנהגות יציבות הרבה יותר. לכן מעט אכזבה ואפילו טיפת מרירות הם דברים צפויים שיש לטפל בהם כראוי. גם זה חלק מהמסר של חודש מר-חשוון."

תאריך מיוחד המצויין בחודש הוא י"א בו, שהוא ע"פ המסורת יום פטירתה של רחל אמנו, שבו נערכת הילולה גדולה על קברה שבבית לחם.