חמץ משש שעות ולמעלה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־15:54, 12 בפברואר 2009 מאת Yeshivaorgil bot (שיחה | תרומות) (הורדת סוגריים מתבנית:מקור)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרה

חמץ בערב פסח משש שעות ולמעלה - אינו ברשותו של אדם, ועשאו הכתוב כאילו הוא ברשותו להתחייב עליו פסחים ו: ורש"י ד"ה דאמר.

לדוגמא, משש שעות ולמעלה אינו יכול לבטל את חמצו, משום שכבר אינו ברשותו פסחים ו:.

מקור וטעם

הטעם שאינו ברשותו הוא שהרי אסור בהנאה רש"י בבא קמא כט: ד"ה משש.

הטעם שעשאו הכתוב כאילו הוא ברשותו הוא שהאדם רוצה בקיומו של החמץ ליקוטי הרמב"ן, הובא בשיטה מקובצת פסחים (ר' יהודה גרשוני) ו: ד"ה עשאן הכתוב.

במהות הדין יש לחקור האם החמץ אסור בהנאה ואע"פ שאינו ברשותו עובר עליו בבל יראה, או שלעניין בל יראה נחשב כאילו אינו אסור בהנאה, וברשותו המידות לחקר ההלכה ו-ט.

בהגדרת "אינו ברשותו" רש"י כתב שאינו שלו פסחים ו: ד"ה דלאו, אך דין זה תלוי במחלוקת הראשונים והאחרונים האם איסורי הנאה שייכים לאדם, שיש דעות שהם כן שלו, ורק לא נחשבים ברשותו (בשליטתו)[1].

פרטי הדין

חמץ של איסורי הנאה, כגון כלאי הכרם, שגם לולא דין החמץ, לא היה ברשותו - הסתפק התשובה מאהבה האם עשאו הכתוב כאילו הוא ברשותו ח"א קצט, הובא בשיטה מקובצת פסחים (ר' יהודה גרשוני) ו: ד"ה עשאן הכתוב.

ראה גם


הערות שוליים

  1. הארכנו במחלוקת זו, בשיטות השונות, בחילוקים ובנפק"מ בערך בעלות באיסורי הנאה בסעיף "מקור וטעם".