חמאה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (למאי נ"מ? העביר את הדף כשרות חמאה מגוי ל־חמאה בלי להשאיר הפניה: השם "כשרות חמאה מגוי" איננו מוצלח (לדעתי)) |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=מתעסק רק בדין חמאת נכרי, ולא בשאר דיני החמאה ואזכוריה בתורה ובדברי חז"ל}} | |||
== | == חמאת נכרי == | ||
<ref> | חמאה היא מוצר מיוחד אשר נאמר עליו ע"י חלק מהפוסקים{{דרוש מקור}} שלא חלה עליו גזירת [[חלב גוי]], וזאת מכיוון שגזירת חלב גוי נאמרה רק על חלב ממש (וכן לדעת חלק מהפוסקים{{דרוש מקור}} על [[אבקת חלב נכרי|אבקת חלב]] שהיא תוצר לוואי של החלב<ref>יש לציין, שלדעת הרצ"פ פרנק{{דרוש מקור}}, אבקת חלב עכו"ם מותרת, כיון שהגזירה אמורה על חלב במתכונתו ולא על אבקה. אך נראה{{דרוש מקור}} שגם לדעת בעל הר-צבי, שהתיר אבקת חלב נכרי, וכתב שאינה בכלל הגזירה, היינו רק בשעת הצורך, אך במצבים אחרים אף לדעתו יש מקום להחמיר, לפחות מצד ה[[מנהג]]{{דרוש מקור}}.</ref>), אך גבינות וחמאה שהן מתגבנות (- מתקשות), אין בהם חשש תערובת חלב בהמה טמאה, היות וחלב טמא לא יכול להתגבן{{דרוש מקור}}. | ||
נפסק בשולחן ערוך {{מקור|שולחן ערוך יו"ד קטו, ג|כן}}: {{ציטוטון|החמאה של גוי - אין מוחין לאנשי המקום שנוהגים בו היתר. ואם רוב בני המקום נוהגים איסור - אין לשנות. ובמקום שאין מנהג - אם בשלה עד שהלכו צחצוחי החלב, מותרת.}} | |||
נראה | |||
ישנן סיבות אחרות שבגינן ישנם פוסקים האוסרים לאכול גבינות שנעשו ע"י גויים{{דרוש מקור}}, אך לגבי חמאה קיים קונצנזוס שהיא מותרת{{דרוש מקור}}, אך גם בה ישנם שאוסרים על עצמם מתוך הידור{{דרוש מקור}}. | |||
{{הערות שוליים|טורים=כן}} | |||
[[קטגוריה: איסור והיתר]] | |||
[[קטגוריה: מאכלי עכו"ם]] | |||
[[קטגוריה: מאכלים]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:39, 2 בינואר 2013
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
חמאת נכרי[עריכה]
חמאה היא מוצר מיוחד אשר נאמר עליו ע"י חלק מהפוסקים(דרוש מקור) שלא חלה עליו גזירת חלב גוי, וזאת מכיוון שגזירת חלב גוי נאמרה רק על חלב ממש (וכן לדעת חלק מהפוסקים(דרוש מקור) על אבקת חלב שהיא תוצר לוואי של החלב[1]), אך גבינות וחמאה שהן מתגבנות (- מתקשות), אין בהם חשש תערובת חלב בהמה טמאה, היות וחלב טמא לא יכול להתגבן(דרוש מקור).
נפסק בשולחן ערוך (שולחן ערוך יו"ד קטו, ג): "החמאה של גוי - אין מוחין לאנשי המקום שנוהגים בו היתר. ואם רוב בני המקום נוהגים איסור - אין לשנות. ובמקום שאין מנהג - אם בשלה עד שהלכו צחצוחי החלב, מותרת."
ישנן סיבות אחרות שבגינן ישנם פוסקים האוסרים לאכול גבינות שנעשו ע"י גויים(דרוש מקור), אך לגבי חמאה קיים קונצנזוס שהיא מותרת(דרוש מקור), אך גם בה ישנם שאוסרים על עצמם מתוך הידור(דרוש מקור).