זכין לאדם שלא בפניו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''מעשה שהוא זכות לאדם (ומועיל לו), אדם אחר יכול לעשותו במקומו בלי ידיעתו''' {{מקור|הסוגיא בגיטין יא:}}'''.''' | '''מעשה שהוא זכות לאדם (ומועיל לו), אדם אחר יכול לעשותו במקומו בלי ידיעתו''' {{מקור|בבלי:גיטין יא:$הסוגיא בגיטין יא:|כן}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', הרוצה לשחרר את עבדו, יכול לתת את שטר השחרור לאדם אחר בשבילו גם בלא ידיעת העבד, כיוון שהשחרור הוא זכות לעבד {{מקור|גיטין יא: במשנה}}. | '''לדוגמא''', הרוצה לשחרר את עבדו, יכול לתת את שטר השחרור לאדם אחר בשבילו גם בלא ידיעת העבד, כיוון שהשחרור הוא זכות לעבד {{מקור|בבלי:גיטין יא:$שם במשנה|כן}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורו''' מהפסוק "ונשיא אחד נשיא אחד ממטה, תקחו לנחול את הארץ" {{מקור|במדבר לד-יח}} - שהנשיאים חילקו בשביל שאר העם את הקרקעות בארץ ישראל {{מקור|קידושין מב. | '''מקורו''' מהפסוק "ונשיא אחד נשיא אחד ממטה, תקחו לנחול את הארץ" {{מקור|במדבר לד-יח|כן}} - שהנשיאים חילקו בשביל שאר העם את הקרקעות בארץ ישראל ({{מקור|(בבלי:קידושין מב.$קידושין מב.|ללא)}} ו{{מקור|(ראשונים:רש"י קידושין מב א$מרש"י (ד"ה אלא כדרבא)|ללא)}} משמע שהוא גם למסקנה). | ||
בפשטות הוא מדאורייתא, אמנם תוס' הרא"ש {{מקור|קידושין מב | בפשטות הוא מדאורייתא, אמנם תוס' הרא"ש {{מקור|ראשונים:תוספות הרא"ש קידושין מב א$ד"ה אלא כי|כן}} סובר שהפסוק הוא רק אסמכתא בעלמא, וכן מתוס' {{מקור|ראשונים:תוספות בבא בתרא קנו:$ד"ה זכין|כן}} משמע שהוא מדרבנן {{מקור|והקובץ שיעורים בבא בתרא תקסח תירץ שדברי התוס' שם הם רק לרבי אליעזר, אך לחכמים הוא כן דאורייתא|כן}}. | ||
'''בטעמו''' נחלקו המפרשים לשלוש דעות {{מקור|קצוה"ח קה | '''בטעמו''' נחלקו המפרשים לשלוש דעות {{מקור|פרשנות-שו"ע:קצות החושן קה א$קצוה"ח קה, א|כן}}: | ||
@ מדין יד. | @ מדין יד. | ||
@ מדין שליחות, שגזיה"כ שזכין כשליח. | @ מדין שליחות, שגזיה"כ שזכין כשליח. | ||
@ מדין שליחות, שאנן סהדי שמינהו שליח | @ מדין שליחות, שאנן סהדי שמינהו שליח (הקצוה"ח שם דחה דעה זו, אך כך כתב {{מקור|(ראשונים:רש"י גיטין ט:|ללא)}}, ור' שמואל (שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קמג, חידושי ר' שמואל בבא מציעא עמוד עה) חקר לדעות שמטעם שליחות האם אנן סהדי שמינה אותו לשליח, או שהתורה עשתה אותו לשליח ואין כאן מינוי). | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''בגדרי זכות וחובה''' נחלקו המפרשים האם הם מוגדרים ע"פ המעשה עצמו - האם הוא טוב, או שהם מוגדרים ע"פ רצון האדם - האם הוא רוצה בו. ויש לכך כמה נפק"מ: | '''בגדרי זכות וחובה''' נחלקו המפרשים האם הם מוגדרים ע"פ המעשה עצמו - האם הוא טוב, או שהם מוגדרים ע"פ רצון האדם - האם הוא רוצה בו. ויש לכך כמה נפק"מ: | ||
@ מעשה שהוא רע לאדם כאשר ידוע לנו שהוא התרצה למעשה זה, וכן להיפך - מעשה שהוא טוב לאדם והאדם צווח שאינו רוצה בו {{מקור|מחלוקת ברמב"ן חולין לט:}}. | @ מעשה שהוא רע לאדם כאשר ידוע לנו שהוא התרצה למעשה זה, וכן להיפך - מעשה שהוא טוב לאדם והאדם צווח שאינו רוצה בו {{מקור|ראשונים:רמב"ן חולין לט:$מחלוקת ברמב"ן חולין לט:|כן}}. | ||
@ גירושין כשיש קטטה בין הבעל לאשה - מעשה הגירושין עצמו רע לאשה {{מקור|בבלי:גיטין יא:}}, אך כיוון שבמקרה זה יש קטטה ביניהם היא רוצה להתגרש {{מקור| | @ גירושין כשיש קטטה בין הבעל לאשה - מעשה הגירושין עצמו רע לאשה {{מקור|בבלי:גיטין יא:|כן}}, אך כיוון שבמקרה זה יש קטטה ביניהם היא רוצה להתגרש (מחלוקת ב{{מקור|(שולחן ערוך אבן העזר קמ ה$שו"ע אה"ע קמ-ה|ללא)}} וב{{מקור|(בית יוסף, אבן העזר קמ ה$בית יוסף, שם|ללא)}}). | ||
@ זכות שיוצאת ממנה חובה גדולה יותר, כגון שמקנה ללווה קרקע קטנה וע"י כך המלווה יוכל לכתוב פרוזבול ולגבות את כל חובו - מעשה ההקנאה בעצמו טוב ללווה, שמקבל במתנה קרקע, אך הוא לא רוצה בזה, שהרי כך יפסיד את כספו {{מקור| | @ זכות שיוצאת ממנה חובה גדולה יותר, כגון שמקנה ללווה קרקע קטנה וע"י כך המלווה יוכל לכתוב פרוזבול ולגבות את כל חובו - מעשה ההקנאה בעצמו טוב ללווה, שמקבל במתנה קרקע, אך הוא לא רוצה בזה, שהרי כך יפסיד את כספו (דן בזה ה{{מקור|(פוסקים:ר"ן על הרי"ף גיטין יט ב$ר"ן גיטין יט: בדפי הרי"ף|ללא)}}, והשדי חמד (ח"ב ז-כב עמוד 356) הביא מחלוקת אחרונים בזה). | ||
'''זכות שמוציאה ממון''' ("זכין מאדם"), כגון משרתת שמפרישה חלה בלי רשות בעלת הבית, שזכות זו מוציאה ממון מבעלת הבית - תרומת הדשן {{מקור| | '''זכות שמוציאה ממון''' ("זכין מאדם"), כגון משרתת שמפרישה חלה בלי רשות בעלת הבית, שזכות זו מוציאה ממון מבעלת הבית - תרומת הדשן (קפח, הובא ב{{מקור|(פרשנות-שו"ע:קצות החושן רמג ח$קצוה"ח רמג, ח|ללא)}}) כתב שזכין גם במקרה זה, והקצוה"ח {{מקור|פרשנות-שו"ע:קצות החושן רמג ח$שם|כן}} ביאר בדעת ה{{מקור|(ראשונים:רשב"א נדרים לו:$רשב"א|ללא)}} וה{{מקור|(ראשונים:תוספות נדרים לו:$תוס'|ללא)}} {{מקור|בבלי:נדרים לו:|כן}} שהם חולקים וסוברים שלא זכין מאדם. אמנם שאר האחרונים כתבו שגם לרשב"א זכין מאדם {{מקור|במילואי החושן שם הערה 57 הביא גרש"ש קידושין יט, ברית אברהם אה"ע קא-ט, אמרי בינה תרומות ו, חזון איש אה"ע מט, עונג יום טוב קז, וברכת שמואל קידושין יט - שכולם ביארו את הרשב"א שלא כקצוה"ח|כן}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
גרסה אחרונה מ־12:46, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
מעשה שהוא זכות לאדם (ומועיל לו), אדם אחר יכול לעשותו במקומו בלי ידיעתו (הסוגיא בגיטין יא:).
לדוגמא, הרוצה לשחרר את עבדו, יכול לתת את שטר השחרור לאדם אחר בשבילו גם בלא ידיעת העבד, כיוון שהשחרור הוא זכות לעבד (שם במשנה).
מקור וטעם[עריכה]
מקורו מהפסוק "ונשיא אחד נשיא אחד ממטה, תקחו לנחול את הארץ" (במדבר לד-יח) - שהנשיאים חילקו בשביל שאר העם את הקרקעות בארץ ישראל (קידושין מב. ומרש"י (ד"ה אלא כדרבא) משמע שהוא גם למסקנה).
בפשטות הוא מדאורייתא, אמנם תוס' הרא"ש (ד"ה אלא כי) סובר שהפסוק הוא רק אסמכתא בעלמא, וכן מתוס' (ד"ה זכין) משמע שהוא מדרבנן (והקובץ שיעורים בבא בתרא תקסח תירץ שדברי התוס' שם הם רק לרבי אליעזר, אך לחכמים הוא כן דאורייתא).
בטעמו נחלקו המפרשים לשלוש דעות (קצוה"ח קה, א):
- מדין יד.
- מדין שליחות, שגזיה"כ שזכין כשליח.
- מדין שליחות, שאנן סהדי שמינהו שליח (הקצוה"ח שם דחה דעה זו, אך כך כתב (ראשונים:רש"י גיטין ט:, ור' שמואל (שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קמג, חידושי ר' שמואל בבא מציעא עמוד עה) חקר לדעות שמטעם שליחות האם אנן סהדי שמינה אותו לשליח, או שהתורה עשתה אותו לשליח ואין כאן מינוי).
פרטי הדין[עריכה]
בגדרי זכות וחובה נחלקו המפרשים האם הם מוגדרים ע"פ המעשה עצמו - האם הוא טוב, או שהם מוגדרים ע"פ רצון האדם - האם הוא רוצה בו. ויש לכך כמה נפק"מ:
- מעשה שהוא רע לאדם כאשר ידוע לנו שהוא התרצה למעשה זה, וכן להיפך - מעשה שהוא טוב לאדם והאדם צווח שאינו רוצה בו (מחלוקת ברמב"ן חולין לט:).
- גירושין כשיש קטטה בין הבעל לאשה - מעשה הגירושין עצמו רע לאשה (גיטין יא:), אך כיוון שבמקרה זה יש קטטה ביניהם היא רוצה להתגרש (מחלוקת בשו"ע אה"ע קמ-ה ובבית יוסף, שם).
- זכות שיוצאת ממנה חובה גדולה יותר, כגון שמקנה ללווה קרקע קטנה וע"י כך המלווה יוכל לכתוב פרוזבול ולגבות את כל חובו - מעשה ההקנאה בעצמו טוב ללווה, שמקבל במתנה קרקע, אך הוא לא רוצה בזה, שהרי כך יפסיד את כספו (דן בזה הר"ן גיטין יט: בדפי הרי"ף, והשדי חמד (ח"ב ז-כב עמוד 356) הביא מחלוקת אחרונים בזה).
זכות שמוציאה ממון ("זכין מאדם"), כגון משרתת שמפרישה חלה בלי רשות בעלת הבית, שזכות זו מוציאה ממון מבעלת הבית - תרומת הדשן (קפח, הובא בקצוה"ח רמג, ח) כתב שזכין גם במקרה זה, והקצוה"ח (שם) ביאר בדעת הרשב"א והתוס' (נדרים לו:) שהם חולקים וסוברים שלא זכין מאדם. אמנם שאר האחרונים כתבו שגם לרשב"א זכין מאדם (במילואי החושן שם הערה 57 הביא גרש"ש קידושין יט, ברית אברהם אה"ע קא-ט, אמרי בינה תרומות ו, חזון איש אה"ע מט, עונג יום טוב קז, וברכת שמואל קידושין יט - שכולם ביארו את הרשב"א שלא כקצוה"ח).