מצוות בטלות לעתיד לבוא

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: מתעסק ביסודות האמונה בצורה לא רצינית, שעלולה לגרום למכשול ולטעות; מסודר בסגנון לא נוח לקריאה ולא אנציקלופדי. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

יש דעה בגמרא חובת קיום ושמירת המצוות - כולן או חלקן - תתבטל לעתיד לבוא. המפרשים עסקו רבות בביאורה, שכן מיסודות האמונה שהתורה ומצוותיה לא בטלים או משתנים לעולם. ונאמרו בזה דרכים שונות ביישוב המאמר.

מועד ביטול המצוות:[edit]

יש אומרים, כי המצוות תבטלנה כבר לימות המשיח (רמב"ן עה"ת, דברים ל', ו' ועוד); ויש אומרים, כי ה"לעתיד לבוא" האמור כאן, אינו לימות המשיח, כי "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד", אלא יהא זה לעת תחיית המתים (תוספות נדה ס"א, ב', ד"ה אמר רב יוסף, ועוד). לעומתם סוברים אחרים, כי המצוות לא תבטלנה לא בימות המשיח ולא לעת תחיית המתים, ומה ששנינו "מצוות בטלות לעתיד לבוא", אין זה אלא בזמן המיתה בלבד - בשעה שמוטלים המתים בקברם (רשב"א נדה שם, ועוד). יש שכתבו, כי מה שאמרו "מצוות בטלות לעתיד לבוא", אין זאת אלא ברגע התחייה בלבד, אבל לאחר אותו הרגע ינהגו כל המצוות כולם כהיום הזה (מהרי"ץ חיות נידה שם בשיטת התוספות).

המצוות הבטלות:[edit]

הכל מודים כי המצוות העיוניות לא תבטלנה לעולם, ולא נחלקו אלא לגבי המצוות המעשיות: יש אומרים, כי לא יבטלו אלא מצוות לא תעשה בלבד, אך מצוות עשה לא יבטלו לעולם (ספר נחלת בנימין וספר נועם מגדים, הובאו דבריהם בשדי חמד מערכת המ' כלל רי"ח); ויש אומרים, כי איפכא מסתברא, מצוות לא תעשה לא יבטלו לעולם, ומה ששנינו "מצוות בטלות לעתיד לבוא", היינו מצוות עשה (בקונטרס דברי חכמים סימן נ"ג הביא כמה מקורות לשיטה זו). לעומתם סוברים אחרים, כי גם אלו וגם אלו יבטלו, אולם גם בשעת ביטולם יקיימום כמי שאינם מצווים ועושים (יערות דבש ח"ב דף נ"א). ויש סוברים, כי לא אלו יבטלו ואף לא אלו, כי על כן זאת התורה לא תהא מוחלפת, ומה שאמרו "מצוות בטלות לעתיד לבוא" אין זאת אלא הוראת שעה בלבד ולא לדורות (יפה תואר, הובאו דבריו במהרי"ץ חיות חולין ס"ז ב'). לשיטת האדמו"ר מליובאויטש(דרוש מקור) (הדרן על הרמב"ם תשנ"ב) יקיימו גם לע"ל את המצוות בפועל ממש, רק שכיום זה נקרא בשם מצוות כי יש את הקב"ה, מצוה, ויש את ישראל המצווים. אך לע"ל תתגלה מעלתם של ישראל שכ"כ מאוחדים עם הקב"ה עד שעושים המצוות שלא בדרך ציווי אלא ממילא. ולגבי מה שנא' בגמ' שבגלל שמצוות בטילות מותר לקבור מת עם בגדי שעטנז - מבאר שברגע התחיה השעטנז יבטל בדרך נס, כיון שאז העולם יתעלה למדריגה כזו שלא תהיה שייכת שום מציאות הנוגדת את רצון ה'.

ממי המצוות בטלות: יש אומרים, כי מצוות בטלות לעתיד לבוא "היינו לצדיקים שמתו ויעמדו בתחיית המתים, דכיון שמתו נעשו חפשים מהמצוות... אבל הצדיקים החיים וקיימים לעתיד לבוא, או הדור שיוולד אחר כך, חייבים בכל המצוות כמונו היום. לעומתם סוברים אחרים, כי כל אשר יזכה להיות בזמן ה"עתיד לבוא", הן אלו אשר יקומו לתחייה, הן אלו שיגיעו לזמן ההוא שלא על ידי תחיית המתים, והן הדור אשר יוולד אחר כך, כל כולם יפטרו מן המצוות."מצוות בטלות לעתיד לבוא", הכיצד, והלא אחד מעקרי אמונתנו כי זאת התורה לא תהא מוחלפת? תשובה לדבר, כתבו המפרשים - כי זאת התורה לא תהא מוחלפת, פירושו, שדיני התורה לא ישתנו מכפי שנאמרו בסיני על ידי משה רבינו ע"ה, ואף גם זאת נאמר בסיני כי לעתיד לבוא יהיו המצוות בטלות, יוצא איפוא, שאין בביטול המצוות לעתיד לבוא משום דין מחודש שלא ניתן למשה רבינו, וביטול המצוות לעתיד לבוא גם הוא אחד מדיני התורה המצויה אצלנו כיום.בדרך נוספת מבארים הם את ענין ביטול המצוות לעתיד לבוא, כי אין הכוונה שהזמן שלעתיד לבוא גורם את ביטול המצוות, אלא שהמתים שיחיו יהיו פטורים מהמצוות, שכן גזר הכתוב: "במתים חפשי" - כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצוות לעולם, אפילו לאחר שיחיה. כזאת יהיה גם אם יתרחש נס בזמן הזה ויקום מת לתחיה שאמנם יהא פטור מן המצוות, ונמצא כי כדיני העבר והווה כן דיני העתיד ללא שום שינויים וחידושים. נציין מספר מצוות, אשר נתפרשו בחז"ל או בדברי רבותינו, כי המה לא ינהגו לעתיד לבוא: חזיר, שחיטה, חלב נבלות וטרפות, בהמות טמאות, נידה, כלאיים, ממזרים ונתינים, חלב, דם, שחוטי חוץ, דג טמא, גיד הנשה.

עוד מן הבטלים לעתיד לבוא: מועדים - חוץ מפורים, ויש אומרים אף יום הכיפורים‏[1], ויש אומרים אף חנוכה(דרוש מקור). הרבי מליובאויטש(דרוש מקור) (מאמר ד"ה "להבין מארז"ל כל המועדים כו'" - תשט"ז) מבאר שכל המועדים כן יישארו לע"ל, ויקיימו אותם בפועל ממש. ומה שהמדרש אומר שיבטלו - היינו שלעומת הגילוי דלעתיד לבוא כבר לא יורגש מעלת המועדים על שאר הימים, וכמו 'שרגא בטיהרא מאי אהני'. אך פורים גם לע"ל לא יבטל, היינו שעדין יורגש מעלתו העצומה אליה הגיעו בנ"י ע"י המס"נ דפורים. והטעם שביום כיפור יש מח' הוא כי מצד א' גם הגילוי דיום כיפור כמבואר בדרושי חסידות הוא מאד נעלה, יותר משאר המועדים. אך לאידך, אינו נעלה כפורים. ולכן י"א שיורגש מעלתו וי"א שלא יורגש מעלתו.

צומות - כל הצומות יבטלו לעתיד לבוא. הרבי מליובאויטש זצללה"ה אומר (לקוטי שיחות חלק ט"ו, שיחה לעשרה בטבת) שבביטול הצומות יהיו ב' שלבים: א) ביטול התענית בפועל ובמקומו יום טוב. ב) הפיכת הענין השלילי של התענית גופא לטוב. השלב הראשון יתקיים בתחילת ימוה"מ. והשלב השני יתקיים בתקופה השניה בימוה"מ, בתחיית המתים. אמנם, לגבי תענית אסתר אומר הרבי מליובאויטש שליט"א שכיון שהיא לא נתקנה כזכר לענין שלילי בכלל, ממילא היא לא תיבטל לעתיד לבוא. ואמנם אדרבא, היא תיהפך לששון ולשמחה (תענית אסתר תשמ"ו).

קרבנות - חוץ מקרבן תודה, תפילות, נביאים וכתובים - חוץ ממגילת אסתר, מחיית עמלק, זכירת מעשה עמלק, ברכת דיין האמת, שם אדנות[2].

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים

  1. מדרש משלי (בובר) פרשה ט סי' ב: "...שכל המועדים עתידים בטלים, וימי הפורים [אינם בטלים לעולם, שנאמר וימי הפורים] האלה לא יעברו מתוך היהודים (אסתר ט כח). אמר ר' אלעזר אף יום הכפורים אינו בטל לעולם, שנאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה (ויקרא טז לד)".
  2. ראה על כך בהרחבה בספר "אוצרות אחרית הימים" פרק יב.