ויקישיבה:מיזמים/תורנית/קידושין

אירוסין, קניין האשה על ידי הבעל.

ה"קידושין" נעשים באחת משלוש דרכים: א. בכסף או בשווה כסף שהאיש נותן לאשה בפני שני עדים ואומר לה: "הרי את מקודשת לי בזה"; ב. בשטר שהאיש כותב בו: "הרי את מקודשת לי", ונותנו לה בפני עדים; ג. בביאה.

לאחר שנעשו הקידושין כדינם, האשה נעשית ארוסתו של איש זה, ודינה כאשת איש, שאם בא עליה אחר, היא והבועל חייבים מיתת בית דין, ואינה מותרת לאחרים אלא כשמת הארוס או כשגירשה בגט. אולם עדיין המקודשת אסורה לבעלה כל זמן שלא נכנסה לחופה.

לפנים בישראל, כשעמד איש לישא אשה, היה מקדשה תחילה בפני עדים, באחת מן הדרכים שהאשה נקנית בהן, ועושה אותה ארוסתו, ומשאירה בבית אביה, וכשהגיע זמן הנישואין היה כונסה לחופה ומביאה כאשתו לביתו.

ברם, זה דורות רבים נהגו ברוב תפוצות ישראל לסדר את הקידושין והנישואין יחד באותו מעמד עצמו (בשעת החופה). הקידושין הם קידושי האשה בטבעת, והנישואין הם החופה והייחוד.