ויקישיבה:מיזמים/תורנית/הפטרה: הבדלים בין גרסאות בדף
< ויקישיבה:מיזמים | תורנית
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (טיפול בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
קריאה בנביאים מעניין פרשת השבוע או מעניינא דיומא אחר קריאת התורה בשבתות, בימים טובים, ביום הכיפורים ובתשעה באב, ויש אומרים אף בשאר תעניות במנחה. | |||
אף על פי שמנהג קריאת ההפטרה כבר נזכר במשנה {{מקור| | אף על פי שמנהג קריאת ההפטרה כבר נזכר במשנה {{מקור|מגילה כא, א|כן}} ובתלמוד, אין אנו מוצאים במקורות האלה שום טעם לתקנה זו. | ||
בספר אבודרהם {{מקור| | בספר אבודרהם {{מקור|סדר שחרית של שבת|כן}} מובא כי טעם התקנה הוא, לפי שגזרו על ישראל שלא יקראו בתורה, משום כך קראו בנביאים מעניין הפרשה, וגם אחר שבטלה הגזירה לא בטל המנהג. לדעת רבנו תם {{מקור|הובאו דבריו בספר "המכריע" סימן לא|כן}}, קריאת ההפטרה היא מתקנת עזרא. | ||
לפני ההפטרה מברכים ברכה אחת: "הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת והצדק", ולאחריה מברכים ארבע ברכות: "האל הנאמן בכל דבריו", "משמח ציון בבניה", "מגן דוד" ו"מקדש השבת" {{מקור| | לפני ההפטרה מברכים ברכה אחת: "הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת והצדק", ולאחריה מברכים ארבע ברכות: "האל הנאמן בכל דבריו", "משמח ציון בבניה", "מגן דוד" ו"מקדש השבת" {{מקור| - בהתאם לכל חג ומאורע|כן}}. | ||
גרסה אחרונה מ־12:35, 5 בספטמבר 2012
|
|
קריאה בנביאים מעניין פרשת השבוע או מעניינא דיומא אחר קריאת התורה בשבתות, בימים טובים, ביום הכיפורים ובתשעה באב, ויש אומרים אף בשאר תעניות במנחה.
אף על פי שמנהג קריאת ההפטרה כבר נזכר במשנה (מגילה כא, א) ובתלמוד, אין אנו מוצאים במקורות האלה שום טעם לתקנה זו.
בספר אבודרהם (סדר שחרית של שבת) מובא כי טעם התקנה הוא, לפי שגזרו על ישראל שלא יקראו בתורה, משום כך קראו בנביאים מעניין הפרשה, וגם אחר שבטלה הגזירה לא בטל המנהג. לדעת רבנו תם (הובאו דבריו בספר "המכריע" סימן לא), קריאת ההפטרה היא מתקנת עזרא.
לפני ההפטרה מברכים ברכה אחת: "הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת והצדק", ולאחריה מברכים ארבע ברכות: "האל הנאמן בכל דבריו", "משמח ציון בבניה", "מגן דוד" ו"מקדש השבת" ( - בהתאם לכל חג ומאורע).