הר הבתרים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Har ben habetarim 1.jpgg|שמאל|ממוזער|250px|האתר]]
[[תמונה:Har ben habetarim 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האתר]]
[[תמונה:Brit ben habetarim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדרך לאתר]]
[[תמונה:Brit ben habetarim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדרך לאתר]]
'''הר הבתרים''' היא אחת הפסגות של ([[הר דב]]) - ובו לפי אחת מהמסורות היה המקום בו נערכה [[ברית בין הבתרים]]. לפי  המסורות היהודיות ולפי המסורת ה[[איסלאם|מוסלמית]] מקובל להצביע על המקום כאתר שבו היתה הברית ובערבית נקרא המקום "מקאם אברהים אל חליל" <ref>מקום אברהם החבר האהוב</ref> , או "משהד אל-תייר" (עדות הציפור) <ref>על שם הציפור שהוקרבו בברית בין הבתרים</ref> . במקום מבנה בעל כיפות, לידו מאגר מים ועצי אלון עתיקים.  
'''הר הבתרים''' היא אחת הפסגות של [[הר דב]] - ובו לפי אחת מהמסורות היה המקום בו נערכה [[ברית בין הבתרים]]. לפי  המסורות היהודיות ולפי המסורת ה[[איסלאם|מוסלמית]] מקובל להצביע על המקום כאתר שבו היתה הברית ובערבית נקרא המקום "מקאם אברהים אל חליל" <ref>מקום אברהם החבר האהוב</ref> , או "משהד אל-תייר" (עדות הציפור) <ref>על שם הציפור שהוקרבו בברית בין הבתרים</ref> . במקום מבנה בעל כיפות, לידו מאגר מים ועצי אלון עתיקים.  


כש[[אברהם אבינו]] חזר לארץ, מאזור [[דמשק]], אחרי מלחמת ארבעת המלכים בחמשת המלכים. הוא עבר ליד הר חרמון כפי שכתוב בספר[[בראשית]]:  
כש[[אברהם אבינו]] חזר לארץ, מאזור [[דמשק]], אחרי מלחמת ארבעת המלכים בחמשת המלכים. הוא עבר ליד הר חרמון כפי שכתוב בספר[[בראשית]]:  
שורה 30: שורה 30:
== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==


{{הארץ|אלי אשכנזי|תפילות וריקודים ליד הגבול בחסות צה"ל|915087|21.10.2007}}
* אלי אשכנזי[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=915087 תפילות וריקודים ליד הגבול בחסות צה"ל] "הארץ" 21.10.2007


[[קטגוריה:אתרי המקרא]]
[[קטגוריה:אתרי המקרא]]
[[קטגוריה:הגולן]]
[[קטגוריה:הגולן]]
[[קטגוריה:הגליל]]
[[קטגוריה:הגליל]]

גרסה מ־00:46, 3 בספטמבר 2008

האתר
הדרך לאתר

הר הבתרים היא אחת הפסגות של הר דב - ובו לפי אחת מהמסורות היה המקום בו נערכה ברית בין הבתרים. לפי המסורות היהודיות ולפי המסורת המוסלמית מקובל להצביע על המקום כאתר שבו היתה הברית ובערבית נקרא המקום "מקאם אברהים אל חליל" [1] , או "משהד אל-תייר" (עדות הציפור) [2] . במקום מבנה בעל כיפות, לידו מאגר מים ועצי אלון עתיקים.

כשאברהם אבינו חזר לארץ, מאזור דמשק, אחרי מלחמת ארבעת המלכים בחמשת המלכים. הוא עבר ליד הר חרמון כפי שכתוב בספרבראשית:

" וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן [3] . טו וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו, וַיַּכֵּם; וַיִּרְדְּפֵם, עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק." (בראשית, י"ד, י"ד).

בפרשה לאחריה כתוב: " אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל-אַבְרָם, בַּמַּחֲזֶה, לֵאמֹר: אַל-תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ--שְׂכָרְךָ, הַרְבֵּה מְאֹד". (בראשית ט"ו, א) פרשני המקרא אומרים שכאשר מובא המונח :"אחר הדברים האלה" יש קשר בין שני האירועים.

ולכן תאור ברית בן הבתרים המובא בהמשך הפרק מיוחס למיקום אליו הגיע אברהם: "וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן... וַיִּרְדְּפֵם, עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק" - הר הבתרים. ההבטחה שניתה לאברהם ברית בין הבתרים מתוארת בספר בראשית:

"וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים, אִם-תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. וְהֶאֱמִן, בַּיהוָה; וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה. וַיֹּאמֶר, אֵלָיו: אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָתֶת לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְרִשְׁתָּהּ.

וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי יְהוִה, בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה. וַיֹּאמֶר אֵלָיו, קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ; וְתֹר, וְגוֹזָל. וַיִּקַּח-לוֹ אֶת-כָּל-אֵלֶּה, וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ, וַיִּתֵּן אִישׁ-בִּתְרוֹ, לִקְרַאת רֵעֵהוּ; וְאֶת-הַצִּפֹּר, לֹא בָתָר. וַיֵּרֶד הָעַיִט, עַל-הַפְּגָרִים; וַיַּשֵּׁב אֹתָם, אַבְרָם. וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא, וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל-אַבְרָם; וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה, נֹפֶלֶת עָלָיו.

וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם, אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה. וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם: תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה: כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲו‍ֹן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה. וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה, וַעֲלָטָה הָיָה; וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן, וְלַפִּיד אֵשׁ, אֲשֶׁר עָבַר, בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה.

בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת יְהוָה אֶת-אַבְרָם, בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. אֶת-הַקֵּינִי, וְאֶת-הַקְּנִזִּי, וְאֵת, הַקַּדְמֹנִי. כ וְאֶת-הַחִתִּי וְאֶת-הַפְּרִזִּי, וְאֶת-הָרְפָאִים. וְאֶת-הָאֱמֹרִי, וְאֶת-הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת-הַגִּרְגָּשִׁי, וְאֶת-הַיְבוּסִי". ( בראשית, ט"ו, ו'-כ"א)


קיימת מסורת מהמאה ה-16 לפיה יהודי צפת נהגו לעלות להר בשבת פרשת לך לך. בשבת נהגו לשהות בהר ולקרוא בתורה את פרשת השבוע לך לך שבה מסופר על ברית בן הבתרים.


הערות שוליים

  1. מקום אברהם החבר האהוב
  2. על שם הציפור שהוקרבו בברית בין הבתרים
  3. הדגשות לא במקור


קישורים חיצוניים