הרב עובדיה הדאיה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
לזכרו - ויקישיתוף, תרם:יעקב
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
ספרו ישכיל עבדי - ויקישיתוף, תרם: talsadar

הרב עובדיה הדאיה היה מגדולי הפוסקים הספרדים, גדול בהלכה וגדול בקבלה. א' בטבת תר"ן - כ' בשבט תשכ"ט)[1], רב, דיין ומקובל, בן הרב שלום הדאיה וצאצא למשפחת רבנים מפורסמת ונכבדת מארם צובא (היא חאלב). שימש כראש ישיבת המקובלים בית אל, כחבר מועצת הרבנות הראשית וכחבר בית הדין הרבני הגדול [2].

תולדות חייו

הרב עובדיה הדאיה נולד בעיר חלב שבסוריה, היא ארם צובא בר"ח טבת תר"ן. אביו היה הרב הגאון רבי שלום הדאיה, מחשובי החכמים ומחבר ספרים בהלכה ובאגדה. מצד אמו, היה נכד להרב הגאון רבי יצחק לבנטון, ראש על אר"ץ רבה, מחבר ספר "נכח השלחן".

עלה לארץ ישראל,יחד עם הוריו, בשנת תרנ"ה, בן חמש שנים. למד בת"ת "דורש ציון" בישיבות: "חסד אברהם" ו"תפארת ירושלים". מצא את מקומו בישיבת פורת יוסף. באלול תרצ"ט נבחר לכהן כרב ראשי לעדת הספרדים וחבר הרבנות הראשית בפתח תקווה. בשנת תשי"א נבחר לבית הדין הגדול וחזר לירושלים. הוא הקים מחדש את ישיבת המקובלים "בית אל", ברחוב רש"י, אחרי שנהרסה בעיר העתיקה בתש"ח.

[3]

ישכיל עבדי

ספר השו"ת שלו, "ישכיל עבדי" (8 חלקים), מלא בתשובות שנשלחו לכל קצוות העולם בעניינים הלכתיים מעשיים ואקטואליים, וביניהם גם לשאלות שהתעוררו עם תקומתה של מדינת ישראל. את תקומת המדינה ראה כמאפשרת לנו "יותר ויותר לחזור לשורשנו ולמקורנו לגלות את הניצוצות שנתפזרו ולקרב את ביאת הגואל". אמנם "נתגברה באחרונה החופשיות, אבל גם זה יעבור... כבר אנו מאזינים לפעמי הגואל המתקרב ובא".

דעה והשכל

מיוחד לספר השו"ת שלו, שלכל כרך צירף חלק המשיב בענייני קבלה, ואותו קרא בשם "דעה והשכל". הרב הדאיה נודע כגדול הן בהלכה והן בקבלה. בצד היותו רבה של פתח-תקוה, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, ודיין בבית הדין הגדול, היה גם ראש ישיבת המקובלים "בית אל", ור"מ בישיבת "פורת יוסף". למעשה הוא היה זה שחידש את פני ישיבת המקובלים לאחר כיבוש העיר העתיקה בידי הלגיון הערבי.

ראייתו של אביו, ר' שלום הדאיה, הלכה ודעכה, ועל כן דואג היה ביותר שדבר שכזה לא יקרה חלילה לבנו. משום כך דחק בבנו, ר' עובדיה, לבל יאריך שבת ללמוד בשעות החשיכה, ויתן מנוחה לעיניו. כשהאב ביקש זאת, הנמיך הבן את שלהבת המנורה וסגר את ספרו. אבל אחרי שהאב נרדם, שב הבן והעלה את השלהבת, פתח את הספרים וישב ללמוד עד אשמורת הבוקר. שומר הלילה הערבי התלונן: "כמעט ומחוסר פרנסה אני. כל הלילה דולקת המנורה בבית משפחת הדאיה".

ספרים נוספים

מלבד ספרו "ישכיל עבדי", חיבר הרב ספרים נוספים, ביניהם - "ויקח עבדיהו", "עבד המלך". זה האחרון הינו חידושים על הרמב"ם, ולאחרונה ממש יצא לאור במהדורה חדשה ומפוארת, בעריכת נכדו, הרב עובדיה אחיטוב, אב בית דין ור"מ בישיבת ירושלים לצעירים.

על עשרת הדיברות

יש הנוהגים לעמוד בקריאת עשרת הדברות, וכנגדם היו שטענו: הרי חז"ל ביטלו את קריאת עשרת הדברות בכל יום מפני תרעומת המינים, שיאמרו שרק הדברות הן תורת אמת, כטעם שמביאה הגמרא (ברכות יב,א) על ביטול אמירת עשרת הדברות בכל יום, כמו קריאת שמע. הלכה זו, שאין לומר בכל יום עשרת הדברות, לא הובאה ע"י הרמב"ם בספר פסקיו (היד החזקה), והחיד"א ביאר זאת בכך שבימינו שוב אין מינים כאלה. אבל בתשובותיו כתב הרמב"ם שראוי להימנע מעמידה בעשרת הדברות, שבכך יבואו לחשוב שיש בתורה יתרון בחלק אחד על משנהו.

מקור הערך: עלון שבת בשבתו לפרשת יתרו, מאמרו של הרב אורי דסברג במדור : אישי ישראל על רב, ר"מ, דיין ומקובל.

הערות שוליים

  1. על פי ישכיל עבדי, חלק ראשון, הוצאה מחודשת תשל"ט
  2. לפי העברית.
  3. המקור: ישכיל עבדי חלק א, עובדיה בן שלום הדאיה, "ירושלים תרצ"א - יצא לאור על ידי ישיבת המקובלים בית אל