הרב מרדכי גרוס

הרב מרדכי גרוס (נולד בא' בכסלו ה'תשי"א, 10 בנובמבר 1950) הוא מגדולי פוסקי ההלכה החרדים אב"ד "חניכי הישיבות", רבן של כמה קהילות בבני ברק ובמודיעין עילית, ובבית שמש.

ביוגרפיה

ולד בירושלים לצדוק ולמלכה גרוס. בוגר ישיבת קול תורה וישיבת פוניבז', תלמידם של הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב אלעזר מנחם שך, הרב יוסף שלום אלישיב והרב שמואל הלוי וואזנר. למד מספר שנים אצל הרב מאיר צבי ברגמן, ראש ישיבת רשב"י בבני ברק. משמש כמורה הלכה של חלק מהציבור הליטאי בבני ברק ובמודיעין עילית. הרב גרוס הוא אב בית דין של בית דין "חניכי הישיבות" בבני ברק ועומד בראש רשת בתי הוראה בבני ברק, במודיעין עילית ובלייקווד, שבהם עונים תלמידיו לשאלות הפונים. הוא מכהן כרב של מספר בתי כנסת בבני ברק ובמודיעין עילית, חלקם של קהילות בוגרי ישיבת פוניבז'. רבים מתלמידיו מכהנים כרבני קהילות.

הרב גרוס מכהן כאב"ד בפריז, לשם נוסע מידי כחודש לקיום דיונים הלכתיים בבית הדין, כמו כן הוא משמש כרב קהילה בפריז.

משנת 2008 עד שנת 2014 כיהן כחבר בד"ץ שארית ישראל. ובנוסף לזה הוקם "בד"ץ חניכי הישיבות" שהוא נשיאו. הוא עומד בראש "ועדת מהדרין" של תנובה.

לרב גרוס כשרות על מכונות גילוח, וכן על פאות, הנמצאים תחת כשרות 'בד"צ חניכי הישיבות'. בתחילת שנת 2019 נשמעו טענות שהכשרות מתעלמת מעובדת היות הפאות עשויות משיער של תקרובת עבודה זרה. הדבר הוכחש נמרצות על ידי הנהלת הכשרות ואף מכתב גלוי של הרב גרוס פורסם בנידון.

חיבר עשרות ספרים וקונטרסים במגוון נושאים הלכתיים, ובהם גם עניינים שהעיסוק בהם אינו נפוץ[2]. הרב נסים קרליץ חלק על חלק מפסיקותיו בהלכות נידה, אך הרב שמואל הלוי וואזנר והרב יוסף שלום אלישיב צידדו כפסקיו והעניקו הסכמה לספרו על הלכות טהרה "שיעורי טהרה", כמו כן הרב ניסים קרליץ עצמו כתב הסכמה על ספר שכתב בהלכות טהרה בשם "פרדס שמחה".

ברב גרוס ידוע בבידעותיו הרבות בכל חלקי התורה וכן בתורת הנסתר ומרבה לשלב בחלק מהנהגותיו עניינים קבליים.

באוקטובר 2012 התעוררה סערה סביב קובץ מאמרים הלכתי שיצא על ידי אחד מתלמידיו, ובו פסיקות מקלות בהלכות שבת מאחד מתלמידיו. הרב חיים קניבסקי יצא במכתב חריף נגד הקובץ. במכתב, שפורסם בעיתון יתד נאמן, קרא הרב קניבסקי להוציא את הקובץ מהבית, בתגובה למכתב החריף הורה הרב גרוס לכל הרבניםם בקהילת חניכי הישיבות שתחת נשיאותו לבטל את המנוי לעיתון יתד נאמן[3].

הרב גרוס נחשב ייחודי במגזר הליטאי בשל הנהגותיו החסידיות והקבליות. כך לדוגמה, את מנהג התשליך שנהוג לקיים ביום ראש השנה, מקיים הרב גרוס מדי שנה בימים שלאחר ראש השנה בטקס מיוחד המתקיים על חוף הים בתל אביב יחד עם חלק מחסידיו[4]. משנת תש"פ הפסיק הרב גרוס ממנהג התשליך בצורה ציבורית, ונוסע לבדו לקיום התשליך.

נוהג לפקוד את קבר יוסף שבשכם שלוש פעמים בשנה. בנוסףעבד בשתוף עם רבנים נוספים לתקן ולשפץ את תקרת הקבר ובניית מצבה מרשימה, לאחר שבירתם על ידי פורעים ערבים באינתיפאדה השנייה[5].

הרב גרוס ממעט להתערב במחלוקת בציבור הליטאי ובפוליטיקה.

לאחר האסון שאירע בל"ג בעומר תשפ"א בקבר רבי שמעון בר יוחאי הותקן בהוראתו שלט מעל מקום האסון שנכתב בו "אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים ועשה ועושה ויעשה לכל המעשים".

משפחתו

אשתו גיטל טובה עוסקת בהדרכת כלות ובייעוץ לשלום בית, ולהם תשעה ילדים. בתו חנה נישאה ליחזקאל ליפקוביץ בנו של הרב משה דוד ליפקוביץ, ומכהן כראש כולל 'אור המאיר' בבני ברק.

חיבוריו