הרב מרדכי גרוס

הרב מרדכי גרוס (נולד בא' בכסלו ה'תשי"א, 10 בנובמבר 1950) הוא אב"ד "חניכי הישיבות", רבן של כמה קהילות בבני ברק ובמודיעין עילית, ובבית שמש ופוסק הלכה חרדי.

ביוגרפיה

ולד בירושלים לצדוק ולמלכה גרוס. בוגר ישיבת קול תורה וישיבת פוניבז', תלמידם של הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב אלעזר מנחם שך, הרב יוסף שלום אלישיב והרב שמואל הלוי וואזנר. למד מספר שנים אצל הרב מאיר צבי ברגמן, ראש ישיבת רשב"י בבני ברק. משמש כמורה הלכה של חלק מהציבור הליטאי בבני ברק ובמודיעין עילית.[1].

הרב גרוס הוא אב בית דין של בית דין "חניכי הישיבות" בבני ברק ועומד בראש רשת בתי הוראה בבני ברק, במודיעין עילית ובלייקווד, שבהם עונים תלמידיו לשאלות הפונים. הוא מכהן כרב של מספר בתי כנסת בבני ברק ובמודיעין עילית, חלקם של קהילות בוגרי ישיבת פוניבז'. רבים מתלמידיו מכהנים כרבני קהילות.

הרב גרוס מכהן כאב"ד בפריז, לשם נוסע מידי כחודש לקיום דיונים הלכתיים בבית הדין, כמו כן הוא משמש כרב קהילה בפריז.

משנת 2008 עד שנת 2014 כיהן כחבר בד"ץ שארית ישראל. ובנוסף לזה הוקם "בד"ץ חניכי הישיבות" שהוא נשיאו. הוא עומד בראש "ועדת מהדרין" של תנובה.

לרב גרוס כשרות על מכונות גילוח, וכן על פאות, הנמצאים תחת כשרות 'בד"צ חניכי הישיבות'. בתחילת שנת 2019 נשמעו טענות שהכשרות מתעלמת מעובדת היות הפאות עשויות משיער של תקרובת עבודה זרה. הדבר הוכחש נמרצות על ידי הנהלת הכשרות ואף מכתב גלוי של הרב גרוס פורסם בנידון.

חיבר עשרות ספרים וקונטרסים במגוון נושאים הלכתיים, ובהם גם עניינים שהעיסוק בהם אינו נפוץ[2]. הרב נסים קרליץ חלק על חלק מפסיקותיו בהלכות נידה, אך הרב שמואל הלוי וואזנר והרב יוסף שלום אלישיב צידדו כפסקיו והעניקו הסכמה לספרו על הלכות טהרה "שיעורי טהרה", כמו כן הרב ניסים קרליץ עצמו כתב הסכמה על ספר שכתב בהלכות טהרה בשם "פרדס שמחה".

הוא מרבה לשלב בחלק מהנהגותיו עניינים קבליים.

באוקטובר 2012 התעוררה סערה סביב קובץ מאמרים הלכתי שיצא על ידי קהילתו (חניכי הישיבות), ובו פסיקות מקלות בהלכות שבת מאחד מתלמידיו. הרב חיים קניבסקי יצא במכתב חריף נגד הקובץ. במכתב, שפורסם בעיתון יתד נאמן, קרא הרב קניבסקי להוציא את הקובץ מהבית, בתגובה למכתב החריף הורה הרב גרוס לכל הרבניםם בקהילת חניכי הישיבות שתחת נשיאותו לבטל את המנוי לעיתון יתד נאמן[3].

הרב גרוס נחשב ייחודי במגזר הליטאי בשל הנהגותיו החסידיות והקבליות. כך לדוגמה, את מנהג התשליך שנהוג לקיים ביום ראש השנה, מקיים הרב גרוס מדי שנה בימים שלאחר ראש השנה בטקס מיוחד המתקיים על חוף הים בתל אביב יחד עם חלק מחסידיו[4]. משנת תש"פ הפסיק הרב גרוס ממנהג התשליך בצורה ציבורית, ונוסע לבדו לקיום התשליך.

נוהג לפקוד את קבר יוסף שבשכם שלוש פעמים בשנה. בנוסףעבד בשתוף עם רבנים נוספים לתקן ולשפץ את תקרת הקבר ובניית מצבה מרשימה, לאחר שבירתם על ידי פורעים ערבים באינתיפאדה השנייה[5].

הרב גרוס ממעט להתערב במחלוקת בציבור הליטאי ובפוליטיקה, אך הוא נחשב למזוהה עם הפלג הירושלמי.

לאחר האסון שאירע בל"ג בעומר תשפ"א בקבר רבי שמעון בר יוחאי הותקן בהוראתו שלט מעל מקום האסון שנכתב בו "אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים ועשה ועושה ויעשה לכל המעשים".

משפחתו

אשתו גיטל טובה עוסקת בהדרכת כלות ובייעוץ לשלום בית, ולהם תשעה ילדים. בתו חנה נישאה ליחזקאל ליפקוביץ בנו של הרב משה דוד ליפקוביץ, ומכהן כראש כולל 'אור המאיר' בבני ברק.

חיבוריו

שיעורי שבט הלוי – שיעורים מהרב שמואל הלוי וואזנר בהלכות טהרה (יחד עם הרב ברוך מרדכי שנקר) פרדס שמחה - על הלכות נדה וטבילה משפט האבידה – על הלכות אבידה ומציאה שיעורי טהרה - שיעורים בהלכות נדה אום אני חומה (2 כרכים) - בענייני צניעות והיה מחניך קדוש - שיעורי הלכה בענייני צניעות מצוות האשה - שיעורי הלכה ושו"ת בדיני נדה, חלה והדלקת הנר קיצור הלכות אקטואליות בענייני שמיטה - מתוך שיעורי הלכה שיעורי שביעית - שיעורים בהלכות שביעית שחיטת חוץ לארץ - הלכות והליכות לשוחטים בחו"ל הכל ישבחוך (2 כרכים) – ביאורים ב"פרק שירה" מחשבה אחת (3 כרכים) – שלמות עמלה של תורה בדרכו של בעל אבי עזרי קובץ פסקים ותשובות (2 כרכים) - על ענייני חודש ניסן, אלול ותשרי אגרתא דחדוותא (42 כרכים) - מכתבים ואגרות בענייני הלכה, דרוש ומוסר אורייתא בחדוותא - ביאורים על סדר פרשיות התורה שבת כלה מלכתא - בענייני שבת בהלכה ובאגדה משפט וצדקה - שיעורים בהלכות מעשר כספים שמח תשמח - הלכות והליכות בענייני קידושין ונישואין מילי דבי הילולא - הלכות והליכות בענייני שידוכין, אירוסין ונישואין אור השמחה - הלכות והליכות בענייני סעודת נישואין ושבע ברכות כלולות חתנים - חופה וקידושין כלולות חתנים - סעודת נישואין אור לארבעה עשר - הלכות והליכות בענייני בר מצוה חדוותא דאגרתא - אגרות בענייני בר מצוה למען פארך - הלכה למעשה בעשיית בתי התפילין בשלמותם ובהידורם דיני בין המצרים - שיעורי הלכה ביום חתונתו - הליכות והנהגות בענייני יום ט"ו באב ימי השובבי"ם - מאמרי חיזוק לתיקון פגמי הנפש הקללה לברכה - הלכות איסור קללה שמא גרים - הלכות והליכות בענייני קריאת שם ושיווי שמות בנישואין אור הדעת - אגרות בענייני חיזוק ושלמות הדעת הכל ירוממוך - הלכות והליכות בבניין בית הכנסת ובית המדרש וחנוכתם מנוחת אמת - הלכות והליכות לימי בין הזמנים ולמקומות מנוחה בכל ימי השנה תורת הדרך - הלכות והליכות ליוצא בדרך בארץ ישראל ולחוץ לארץ הכל יודוך - הלכות והליכות בענייני לידת הבת והבן בדמיך חיי - הלכות והליכות בסדר ברית מילה שבוע וישוע הבן - הלכות והליכות בענייני סעודת ברית מילה ופדיון הבן, שלום זכר, ליל המילה, שלישי למילה ובשנה הרביעית - הלכות והליכות סדר תחילת הכנסה לתלמוד תורה אות קודש - הלכות והליכות לברית מילה בשבת ויום טוב בראשית ברא - הליכות והנהגות ליום בריאת העולם אמונתך בלילות - ביאור פסוקי המקרא שנאמר בהם "ויהי" אמת זו תורה - ביאור פסוקי המקרא שנאמר בהם "אמת" אז לשון שירה - ביאור פסוקי המקרא שנאמר בהם "אז" ברית זו תורה - ביאור פסוקי המקרא שנאמר בהם "ברית" והיה לשון שמחה - ביאור פסוקי המקרא שנאמר בהם "והיה" זאת לשון טהרה - ביאור פסוקי המקרא שנאמר בהם "זאת" למען טובך - ביאור פסוקי המקרא שנאמר בהם "טוב" צו לשון זירוז - ביאור פסוקי המקרא שנאמר בהם "צו" ו"צוה" אדמת קודש - הלכות והליכות התפילה וההשתטחות על ציוני גדולי ישראל מרגניתא טובא " - הנהגות עם ביאורים שדה מרדכי - הלכות שמיטה