הרב מרדכי גרוס: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (14 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב מרדכי גרוס (נולד בא' בכסלו ה'תשי"א, 10 בנובמבר 1950) הוא מגדולי פוסקי ההלכה החרדים אב"ד "חניכי הישיבות", רבן של כמה קהילות בבני ברק ובמודיעין עילית, ובבית שמש. | הרב מרדכי גרוס (נולד בא' בכסלו ה'תשי"א, 10 בנובמבר 1950) הוא מגדולי [[פוסק|פוסקי ההלכה]] החרדים אב"ד "חניכי הישיבות", רבן של כמה קהילות בבני ברק ובמודיעין עילית, ובבית שמש. | ||
== ביוגרפיה == | == ביוגרפיה == | ||
נולד בירושלים לצדוק ולמלכה גרוס. בוגר ישיבת קול תורה וישיבת פוניבז', תלמידם של הרב שלמה זלמן אוירבך, [[הרב שך|הרב אלעזר מנחם שך]], [[הרב יוסף שלום אלישיב]] [[הרב שמואל הלוי ואזנר|והרב שמואל הלוי וואזנר]]. בצעירותו אחר נישואיו למד מספר שנים אצל [[הרב מאיר צבי ברגמן]], ראש [https://www.hamichlol.org.il/ישיבת_רשב%22י ישיבת רשב"י] בבני ברק. משמש כפוסק הלכה של הציבור הליטאי אולם הוא מקובל אף על רבים מחוץ לציבור הליטאי<ref>[http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=30329 שחר אילן, מהו ומיהו פוסק הדור? באתר "אנשים ישראל"]</ref> הרב גרוס משמש כרב בכמה בתי כנסיות בבני ברק ובמודיעין עילית. | |||
הרב גרוס | |||
הרב גרוס | הרב גרוס הוא אב בית דין של בית דין "חניכי הישיבות" בבני ברק ועומד בראש רשת בתי הוראה בבני ברק, במודיעין עילית ובלייקווד, שבהם עונים תלמידיו לשאלות הפונים. הוא מכהן כרב של מספר קהילות ובתי כנסת בבני ברק ובמודיעין עילית, חלקם של קהילות בוגרי ישיבת פוניבז'. רבים מתלמידיו מכהנים כרבני קהילות. | ||
הרב גרוס מכהן כאב"ד בפריז, לשם נוסע מידי תקופה לקיום דיונים הלכתיים בבית הדין, כמו כן הוא משמש כרב קהילה בפריז. | |||
בשנת 2008 מונה לכהן כחבר בד"ץ שארית ישראל. ובנוסף לזה הקים את "בד"ץ חניכי הישיבות" שהוא נשיאו. בשנת 2014 עקב בעיות בהכשר וצירוף חברים חדשים שלא על דעתו עזב<ref>[http://www.kikarhashabat.co.il/דרמה-בבדצ-שארית-ישראל-הדיינים-הוותיקים.htmlhttp://www.kikarhashabat.co.il/דרמה-בבדצ-שארית-ישראל-הדיינים-הוותיקים.html רבני שארית ישראל נגד ההכשר]</ref>. הוא עומד בראש "ועדת מהדרין" של תנובה. | |||
לרב גרוס כשרות על מכונות גילוח, בפס ייצור מיוחד עבור ציבור שומרי ההלכה ובהכשר מיוחד שע"י בית הדין לעניני גילוח של בד"צ חניכי הישבות כל פסקיו במכונות הגילוח ע"פ הוראות [[הרב יוסף שלום אלישיב|הרב אלישיב]]. כמו"כ יש הכשר של ביה"ד על פאות, הנמצאים תחת כשרות 'בד"צ חניכי הישיבות'. בתחילת שנת 2019 נשמעו טענות שהכשרות מתעלמת מעובדת היות הפאות עשויות משיער של תקרובת עבודה זרה. הדבר הוכחש נמרצות על ידי הנהלת הכשרות ואף מכתב גלוי של הרב גרוס פורסם בנידון. | |||
חיבר עשרות ספרים וקונטרסים בכל מקצועות התורה, ובהם גם עניינים שהעיסוק בהם אינו נפוץ<ref> כגון דינים והלכות למקומות נופש, ענייני שובבי"ם, קריאת שם, איסור קללה ועוד</ref>. הרב נסים קרליץ נחלק עליו בחלק מפסיקותיו בהלכות נידה, אך הרב שמואל הלוי וואזנר והרב יוסף שלום אלישיב צידדו כפסקיו והעניקו הסכמה לספרו על הלכות טהרה "שיעורי טהרה", כמו כן הרב ניסים קרליץ עצמו כתב הסכמה על ספר שכתב בהלכות טהרה בשם "פרדס שמחה". | |||
הרב גרוס ידוע בידעותיו הרבות בכל חלקי התורה וכן בתורת הנסתר וחלק מהנהגותיו הם ע"פ ענייני הקבלה. לדוגמה, את מנהג התשליך שנהוג לקיים ביום ראש השנה, מקיים הרב גרוס מדי שנה בימים שלאחר ראש השנה במעמד מיוחד המתקיים על חוף הים עם חלק מתלמידיו. משנת תש"פ הפסיק הרב גרוס ממנהג התשליך בצורה ציבורית, ונוסע לבדו לקיום התשליך. | |||
הרב גרוס | הרב גרוס ממעט להתערב בפוליטיקה ובפרט במחלוקת בציבור הליטאי. אך למרות זאת רבים מתלמידיו משתייכים לפלג הירושלמי. | ||
לאחר [https://www.hamichlol.org.il/האסון_בהילולת_רבי_שמעון_בר_יוחאי_(2021) האסון שאירע בל"ג בעומר תשפ"א] בקבר רבי שמעון בר יוחאי הותקן בהוראתו שלט מעל מקום האסון שנכתב בו "אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים ועשה ועושה ויעשה לכל המעשים". | |||
== משפחתו == | |||
אשתו גיטל טובה עוסקת בהדרכת כלות, להם תשעה ילדים. בתו חנה נישאה ליחזקאל ליפקוביץ בנו של [https://www.hamichlol.org.il/הרב_משה_דוד_ליפקוביץ הרב משה דוד ליפקוביץ], ומכהן כראש כולל 'אור המאיר' בבני ברק. עוד בת נשואה לבתו של הרב מנחם לנג משגיח ישיבת דרכי משה ועוד בת נשואה לבתו של הדין הרב שלמה זלמן אולמן אב"ד קריית ספר | |||
== חיבוריו == | |||
* '''[https://hebrewbooks.org/49821 שיעורי טהרה]'''-על הלכות נדה | |||
* '''[https://hebrewbooks.org/20420 משפט האבידה]'''-הלכות אבידה ומציאה | |||
* '''[https://hebrewbooks.org/65150 שדה מרדכי]'''-הלכות שביעית וקדושת פירותיה | |||
* '''[https://hebrewbooks.org/50450 אור לארבעה עשר]'''-הלכות והליכות בענייני בר מצווה | |||
* '''[https://hebrewbooks.org/50343 בדמייך חיי]'''-הלכות והליכות בסדר ברית מילה | |||
* '''[https://hebrewbooks.org/50497 ימי השובבי"ם]'''-מאמרים לחיזוק הלבבות ולתיקון פגמי הנפש | |||
* '''[https://hebrewbooks.org/51013 למען פארך]'''-עשיית בתי התפילין בשלמותם והידורם | |||
* [https://www.hebrewbooks.org/51005 '''כלולות חתנים'''-בענייני חופה וקידושין] | |||
* '''[https://beta.hebrewbooks.org/64921 הכל ישבחוך ח"א]'''-על פרק שירה | |||
הרב גרוס | === קישורים חיצוניים === | ||
* [http://beinenu.com/faceted_search/results/field_rabbi4lesson%3A5838 שיעורי הרב גרוס לצפיה באתר ביננו] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
גרסה אחרונה מ־16:55, 3 באפריל 2022
|
|
הרב מרדכי גרוס (נולד בא' בכסלו ה'תשי"א, 10 בנובמבר 1950) הוא מגדולי פוסקי ההלכה החרדים אב"ד "חניכי הישיבות", רבן של כמה קהילות בבני ברק ובמודיעין עילית, ובבית שמש.
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בירושלים לצדוק ולמלכה גרוס. בוגר ישיבת קול תורה וישיבת פוניבז', תלמידם של הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב אלעזר מנחם שך, הרב יוסף שלום אלישיב והרב שמואל הלוי וואזנר. בצעירותו אחר נישואיו למד מספר שנים אצל הרב מאיר צבי ברגמן, ראש ישיבת רשב"י בבני ברק. משמש כפוסק הלכה של הציבור הליטאי אולם הוא מקובל אף על רבים מחוץ לציבור הליטאי[1] הרב גרוס משמש כרב בכמה בתי כנסיות בבני ברק ובמודיעין עילית.
הרב גרוס הוא אב בית דין של בית דין "חניכי הישיבות" בבני ברק ועומד בראש רשת בתי הוראה בבני ברק, במודיעין עילית ובלייקווד, שבהם עונים תלמידיו לשאלות הפונים. הוא מכהן כרב של מספר קהילות ובתי כנסת בבני ברק ובמודיעין עילית, חלקם של קהילות בוגרי ישיבת פוניבז'. רבים מתלמידיו מכהנים כרבני קהילות.
הרב גרוס מכהן כאב"ד בפריז, לשם נוסע מידי תקופה לקיום דיונים הלכתיים בבית הדין, כמו כן הוא משמש כרב קהילה בפריז.
בשנת 2008 מונה לכהן כחבר בד"ץ שארית ישראל. ובנוסף לזה הקים את "בד"ץ חניכי הישיבות" שהוא נשיאו. בשנת 2014 עקב בעיות בהכשר וצירוף חברים חדשים שלא על דעתו עזב[2]. הוא עומד בראש "ועדת מהדרין" של תנובה.
לרב גרוס כשרות על מכונות גילוח, בפס ייצור מיוחד עבור ציבור שומרי ההלכה ובהכשר מיוחד שע"י בית הדין לעניני גילוח של בד"צ חניכי הישבות כל פסקיו במכונות הגילוח ע"פ הוראות הרב אלישיב. כמו"כ יש הכשר של ביה"ד על פאות, הנמצאים תחת כשרות 'בד"צ חניכי הישיבות'. בתחילת שנת 2019 נשמעו טענות שהכשרות מתעלמת מעובדת היות הפאות עשויות משיער של תקרובת עבודה זרה. הדבר הוכחש נמרצות על ידי הנהלת הכשרות ואף מכתב גלוי של הרב גרוס פורסם בנידון.
חיבר עשרות ספרים וקונטרסים בכל מקצועות התורה, ובהם גם עניינים שהעיסוק בהם אינו נפוץ[3]. הרב נסים קרליץ נחלק עליו בחלק מפסיקותיו בהלכות נידה, אך הרב שמואל הלוי וואזנר והרב יוסף שלום אלישיב צידדו כפסקיו והעניקו הסכמה לספרו על הלכות טהרה "שיעורי טהרה", כמו כן הרב ניסים קרליץ עצמו כתב הסכמה על ספר שכתב בהלכות טהרה בשם "פרדס שמחה".
הרב גרוס ידוע בידעותיו הרבות בכל חלקי התורה וכן בתורת הנסתר וחלק מהנהגותיו הם ע"פ ענייני הקבלה. לדוגמה, את מנהג התשליך שנהוג לקיים ביום ראש השנה, מקיים הרב גרוס מדי שנה בימים שלאחר ראש השנה במעמד מיוחד המתקיים על חוף הים עם חלק מתלמידיו. משנת תש"פ הפסיק הרב גרוס ממנהג התשליך בצורה ציבורית, ונוסע לבדו לקיום התשליך.
הרב גרוס ממעט להתערב בפוליטיקה ובפרט במחלוקת בציבור הליטאי. אך למרות זאת רבים מתלמידיו משתייכים לפלג הירושלמי.
לאחר האסון שאירע בל"ג בעומר תשפ"א בקבר רבי שמעון בר יוחאי הותקן בהוראתו שלט מעל מקום האסון שנכתב בו "אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים ועשה ועושה ויעשה לכל המעשים".
משפחתו[עריכה]
אשתו גיטל טובה עוסקת בהדרכת כלות, להם תשעה ילדים. בתו חנה נישאה ליחזקאל ליפקוביץ בנו של הרב משה דוד ליפקוביץ, ומכהן כראש כולל 'אור המאיר' בבני ברק. עוד בת נשואה לבתו של הרב מנחם לנג משגיח ישיבת דרכי משה ועוד בת נשואה לבתו של הדין הרב שלמה זלמן אולמן אב"ד קריית ספר
חיבוריו[עריכה]
- שיעורי טהרה-על הלכות נדה
- משפט האבידה-הלכות אבידה ומציאה
- שדה מרדכי-הלכות שביעית וקדושת פירותיה
- אור לארבעה עשר-הלכות והליכות בענייני בר מצווה
- בדמייך חיי-הלכות והליכות בסדר ברית מילה
- ימי השובבי"ם-מאמרים לחיזוק הלבבות ולתיקון פגמי הנפש
- למען פארך-עשיית בתי התפילין בשלמותם והידורם
- כלולות חתנים-בענייני חופה וקידושין
- הכל ישבחוך ח"א-על פרק שירה
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ שחר אילן, מהו ומיהו פוסק הדור? באתר "אנשים ישראל"
- ↑ רבני שארית ישראל נגד ההכשר
- ↑ כגון דינים והלכות למקומות נופש, ענייני שובבי"ם, קריאת שם, איסור קללה ועוד