הרב אלחנן בונים וסרמן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:59, 21 ביולי 2011

הפניה ל:

הרב אלחנן וסרמן

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:Rav_elhanan.jpg‏|left|thumb|250px|ר' אלחנן וסרמן הי"ד]]ר' אלחנן בונים וסרמן היה ראש ישיבת ברנוביץ' שבפולין. נולד בשנת תרל"ה, נרצח על ידי הנאצים ימח-שמם בי"א תמוז תש"א.
+#הפניה[[הרב אלחנן וסרמן]]
-== תולדות חייו ==
-הרב נולד בשנת תרל"ה בעיר בירז ש[[בליטא]]. בערך בשנת תר"ן עברה משפחתו ל[[בויסק]] משם נסע ללמוד בישיבת [[טלז]] מפי הגאונים [[הרב אליעזר גורדון]] ו[[רבי שמעון שקופ]]. שם נתפרסם כ[[מתמיד]] ומעמיק מיוחד. אחר כמה שנים נסע ל[[בריסק]] ללמוד [[תורה]] מפי ה[[גר"ח סולובייצ'יק]].
-בתרנ"ט התחתן עם מיכלא, ביתו של [[הרב מאיר אטלס]] שהיה רב ב[[סאלנט]] ושאוולי.
-בשנים תרס"ג-ס"ד השתתף עם הרב יואל בורונצ'יק מריגט ביסוד והנהלת [[ישיבה]] בעיר אמציסלאוו ב[[רוסיה]]. שהה שם ארבע שנים.
-בתרס"ז בא ל[[ראדין]], מקום מושבו של ה"[[חפץ חיים]]", ללמוד ב"כולל קדשים" שלו.
-נתמנה לראשות ה[[ישיבה]] ב[[בריסק]] בתר"ע. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], בסוף שנת תרע"ד, החלה נדידת תושבים מהעיר [[בריסק]] מזרחה, חזר הרב ל[[ראדין]]. נדד עם ישיבת ה"[[חפץ חיים]]" לסמילוביץ', שם יסד [[ישיבה]] יחד עם ה[[גר"ש היימן]] והיה שם במשך חמש שנים.
-כשניתנה אפשרות לבני [[תורה]] לעזוב את [[רוסיה]] בשנת תרפ"א, חזר ל[[פולין]] וקיבל עליו הנהגת ה[[ישיבה]] "אהל תורה" בברנוביץ'.
-בשנת תרצ"ו ההדיר את תשובות ה[[רשב"א]]. הם נדפסו יחד עם ספרו [['קובץ הערות']].
-בתרצ"ח נסע ל[[אמריקה]] לאסוף כספים לישיבתו, שם נשא שיעורים בכל מקום שנתבקש, דרש דרשות נלהבות לחיזוק ה[[תורה]] וה[[דת]] ועודד את הקמת תנועת צעירי אגודת [[ישראל]]. זמן קצר לפני פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] חזר לברנוביץ'.
-== אישיותו ==
-היה מעריץ גדול של רבו ה"[[חפץ חיים]]". היה שואל אותו על כל דרכיו ומעשיו. היה מוסר את דבריו ברבים. רבו החזיר לו הערכה וחיבה, היה משגר אליו אנשים שישאלו בעצתו ויקבלו ברכתו.
-זהירותו בענייני [[כספים]] הייתה גדולה לאין ערוך. לא היה לוקח לפרנסת ביתו כספים מה[[ישיבה]] יותר מהמינימום המצומצם ביותר, לא שעה לטענות ידידיו ובהם [[ר' חיים עוזר גרודזינסקי]] ואף לא לבכיותיה של אשתו – ליטול מעט יותר ולשפר את מצב משפחתו. כמו כן לא היה נוטל תשלום מבני [[ישיבה]] עובר ספריו.
-סירב להצעות [[רבנות]] משום שסבר שתפקידו ללמד [[תורה]] את הצעירים. גם כשנפטר חמיו וקהילת שאוולי רצתה למנותו ל[[רב]] בעירם סירב להצעה זו, הגם שהיה טמון בה פתרון למצוקתו הכלכלית.
-== פרשת רציחתו ==
-ביום י"א תמוז תש"א עסקו בני ישיבת ברנוביץ', השוהים בגטו קובנה, בלימוד [[מסכת נידה]]. באותו ה[[יום]] התכוונו הצוררים לקחתם למות. הרב אמר אז כמה דברי חיזוק: "במרומים מחשיבים אותנו כ[[צדיקים]], כנראה, כי נבחרנו לכפר בגופותינו על [[כלל ישראל]], אי לזאת אנו צריכים לשוב לה' ב[[תשובה]] שלמה ומיד במקום... הזמן קצר, הדרך למבצר התשיעי (מקום הטבח של קדושי סלבודקא-קובנה) קרובה, עלינו לדעת כי קרבנותינו יעלו יותר לרצון על-ידי ה[[תשובה]], וע"י כך נציל את חייהם של אחינו ואחיותינו ב[[אמריקה]].
-שלא תעלה ברעיוננו איזו שהיא מחשבת פסול ח"ו, שהיא כ[[פיגול]] ופוסלת את ה[[קרבן]], אנו מקיימים עתה את ה[[מצווה]] הכי גדולה. "באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה" האש היוקדת את גופותינו היא האש שתחזור ותקים מחדש את [[בית ישראל]]".
-יחד עם שני בניו נפתלי וצבי-יהודה, וכל בני ה[[ישיבה]], יצאה נשמתו ב[[טהרה]] מתוך [[תורה]]. הי"ד.
-בשנת תשל"ט עלה ארצה בנו, הרב אליעזר שמחה, והקים ב[[ירושלים]] את ישיבת 'אור אלחנן' על שמו. הישיבה עוסקת בהוצאה לאור של כתבי הרב.
-== ספריו ==
-'''קובץ שיעורים''' על מסכתות הש"ס, שני כרכים.
-'''קובץ הערות''' על מסכת יבמות.
-'''קובץ מאמרים ואגרות''' בענייני התקופה, שני כרכים.
-מאמר '''עקבתא דמשיחא''' כנגד הציונות החילונית ועזיבת התורה.
-== קישורים ==
-[http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=24361 היחס ללימוד קובץ שיעורים]
-[[קטגוריה: אחרונים]]

הרב אלחנן בונים וסרמן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:59, 21 ביולי 2011

תפריט ניווט

חיפוש