הרב אברהם הררי רפול: הבדלים בין גרסאות בדף
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
נולד בירושלים לרב עזרא הררי רפול ולאשתו שמחה. אביו היה בן למשפחת רבנים שמוצאה מחלב, ולמד ב[[ישיבת המקובלים בית אל]], ובישיבת רחובות הנהר | נולד בירושלים לרב עזרא הררי רפול ולאשתו שמחה. אביו היה בן למשפחת רבנים שמוצאה מחלב, ולמד ב[[ישיבת המקובלים בית אל]], ובישיבת רחובות הנהר ב[[שכונת הבוכרים]] הנקראת [[שכונת רחובות]]. | ||
בילדותו, למד בתלמוד תורה בשכונת הבוכרים, ובהמשך בישיבת "אוהל מועד" שהקים אביו אצל הרב רפאל שלמה לניאדו. | בילדותו, למד בתלמוד תורה בשכונת הבוכרים, ובהמשך בישיבת "אוהל מועד" שהקים אביו אצל הרב רפאל שלמה לניאדו. | ||
בשנת 1914 (ה'תרע"ד) נישא לשרה בת הרב יוסף זכאי, ויחד התגוררו בעיר העתיקה בירושלים. כשנפתחה ישיבת פורת יוסף בשנת 1923 (ה'תרפ"ג), לימד בה תלמידים, וכשעברה הישיבה בשנת ה'תש"ח לעיר החדשה בעקבות נפילת הרובע בידי הירדנים, החל לשמש בה כמשגיח. נהג לשמש גם כחזן, בפרט של שירת הבקשות. לאחר שהתאלמן נישא שוב ללטיפה בת הרב מנחם שוויכה. | בשנת 1914 (ה'תרע"ד) נישא לשרה בת הרב יוסף זכאי, ויחד התגוררו בעיר העתיקה בירושלים. כשנפתחה ישיבת פורת יוסף בשנת 1923 (ה'תרפ"ג), לימד בה תלמידים, וכשעברה הישיבה בשנת ה'תש"ח לעיר החדשה בעקבות נפילת הרובע בידי הירדנים, החל לשמש בה כמשגיח. נהג לשמש גם כחזן, בפרט של שירת הבקשות. לאחר שהתאלמן נישא שוב ללטיפה בת הרב מנחם שוויכה. | ||
גרסה מ־05:19, 13 בינואר 2019
|
|
מתוך הויקיפדיה העברית: הרב אברהם מרדכי נסים הררי רפול (ט"ז בניסן ה'תרנ"ה, 10 באפריל 1895 – כ"ה בכסלו ה'תשנ"ב, 2 בדצמבר 1991) היה מרבני ישיבת פורת יוסף. על אף שנולד בירושלים כונה "זקן חכמי ארם צובא".
ביוגרפיה
נולד בירושלים לרב עזרא הררי רפול ולאשתו שמחה. אביו היה בן למשפחת רבנים שמוצאה מחלב, ולמד בישיבת המקובלים בית אל, ובישיבת רחובות הנהר בשכונת הבוכרים הנקראת שכונת רחובות. בילדותו, למד בתלמוד תורה בשכונת הבוכרים, ובהמשך בישיבת "אוהל מועד" שהקים אביו אצל הרב רפאל שלמה לניאדו. בשנת 1914 (ה'תרע"ד) נישא לשרה בת הרב יוסף זכאי, ויחד התגוררו בעיר העתיקה בירושלים. כשנפתחה ישיבת פורת יוסף בשנת 1923 (ה'תרפ"ג), לימד בה תלמידים, וכשעברה הישיבה בשנת ה'תש"ח לעיר החדשה בעקבות נפילת הרובע בידי הירדנים, החל לשמש בה כמשגיח. נהג לשמש גם כחזן, בפרט של שירת הבקשות. לאחר שהתאלמן נישא שוב ללטיפה בת הרב מנחם שוויכה.
פטירתו ומורשתו
בזקנותו זכה לכינוי "זקן חכמי ארם צובא", ונקבר בירושלים בהר המנוחות, בנר ראשון של חנוכה כ"ה כסלו התשנ"ב והוא בן 97. לאחר פטירתו קובצו חידושיו ודרשותיו על התורה, התפילה והמועדים לספרו אמרי אברהם על ידי בניו. חתנו היה הרב יעקב סודרי. על שמו רחוב בשכונת פסגת זאב בירושלים.