הפוכי מטרתא למה לי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
לדוגמא: רב נחמן סובר, שאם שניים הוציאו שטר חוב זה על זה, וכל אחד חייב לרעהו סכום זהה, הדין הוא שכל אחד גובה את חובו מן האחר. תמה עליו רב ששת ואמר: "הפוכי מטרתא למה לי?", כלומר: לשם מה צריך שכל אחד יגבה את חובו מחברו? והלא עדיף לקזז את החובות זה כנגד זה. | לדוגמא: [[רב נחמן]] סובר, שאם שניים הוציאו שטר חוב זה על זה, וכל אחד חייב לרעהו סכום זהה, הדין הוא שכל אחד גובה את חובו מן האחר. תמה עליו [[רב ששת]] ואמר: "הפוכי מטרתא למה לי?", כלומר: לשם מה צריך שכל אחד יגבה את חובו מחברו? והלא עדיף לקזז את החובות זה כנגד זה. (כתובות קי.) | ||
[[קטגוריה: ביטויים תלמודיים]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:27, 14 באוגוסט 2009
|
|
אדם שנושא שני שקים שמשקלם שווה, מה יתרון לו להעביר את השק שביד ימין ליד שמאל, ואת השק שביד שמאל ליד ימין.
"הפוכי מטרתא למה לי" משמש ביטוי תמיהה בתלמוד שמשמעו: לשם מה צריך לבצע פעולות מיותרות?
לדוגמא: רב נחמן סובר, שאם שניים הוציאו שטר חוב זה על זה, וכל אחד חייב לרעהו סכום זהה, הדין הוא שכל אחד גובה את חובו מן האחר. תמה עליו רב ששת ואמר: "הפוכי מטרתא למה לי?", כלומר: לשם מה צריך שכל אחד יגבה את חובו מחברו? והלא עדיף לקזז את החובות זה כנגד זה. (כתובות קי.)