הסבא מנובהרדוק

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:10, 14 בינואר 2021 מאת 147.161.9.33 (שיחה) (תקנתי שגיאה והוספתי תוכן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יוסף יוזל הורביץ המכונה גם הסבא מנובהרדוק נולד בשנת תרח בפלונגין שבליטא ונפטר בקייב שבאוקרינה תרפ היה ראש ישיבת נובהרדוק וממפצי תורת המוסר נולד לרבי שלמה זלמן הורביץ בצעירותו נגלה כעילוי גדול התחתן אם נערה אך קרוב לחתונתו נפטר חותנו וכל פרנסת הבית נפלה עליו והוא התחיל להתעסק במסחר היה נוסע לעיתים לממל פעם אחת פגש את מקים תנועת המוסר רבי ישראל מסלנט. רבי ישראל שאל אותו במה הוא עוסק וענה לו הסבא כי חייב הוא לפרנס את משפחתו אחיות אשתו, אשתו וילדיו ענה לו רבי ישראל ומה אם עול התורה? עליך לקבוע את רוב הזמן לתורה! לאחר תקופה הזמין רבי ישראל את הסבא לשיעור במוסר והסבא נשבה מרוחו ואישיותו של רבי ישראל מסלנט והחליט שמעכשיו הוא יעסוק רק בתורה. הלך לחותנתו ואמר לה שהוא פורש מעבודתו ונודר רק ללמוד תורה וכדי לא להפר את הנדר נדר שלא לחזור יותר לעיר מגוריו. הסבא שחפץ להתנתק מהעולם החליט להסתגר בביתו למעשה הוא הסתגר בביתו במשך שנה ותשעה חודשים. לאחר תקופה גילה הסבא מקלם כי הסבא החליט להסתגר בביתו הלך ללמוד איתו תורה ומוסר אפילו שדעתו של הסבא מנובהרדוק היתה חלוקה על דעתו של הסבא מקלם [הסבא מנובהרדוק שפלות האדם הסבא מקלם גדלות האדם] בכל זאת למדו יחד מוסר. לאחר תקופה שכנע הסבא מקלם מהסבא מנובהרדוק לחדול מהפרישות ולזכות את הרבים ואכן הוא חזר אל הציבור והפיץ תורה יום ולילה ולאחר תקופה הבין שכדי להשפיע על הדור [באותו דור היה המשכילים והמתנגדים למוסר] צריך לפתוח ישיבה לכן הלך לנובהרדוק ופתח שם ישיבה. ישיבת נובהרדוק בהתחלה מנתה 9-10 בחורים בשנה שלאחר מכן כבר היו בערך 50 -60 בחורים לאחר הקמתה דרשו מספר אנשים שהתנגדו לתנועת המוסר לסגור את הישיבה לכן פנו לרב העיר נובהרדוק יחיאל מיכל אפשטיין לסגור את הישיבה. לאחר מספר שנים הגיע מספר בחורי הישיבה ל200 לאחר פטירת רב העיר [יחיאל מיכל אפשטיין] היה מחלוקת עזה לכן העביר שני שליש מהישיבה לעיר זיטל כדי לא לבטל תורה לאחר שנישתקו המהומות חזר לעיר נובהרדוק ובנה בנין בין שתי קומות ויותר לאחר מכן פתח ישיבות בערים ברדיצוב מזריטש ביאלסטוק וכו' בשיאה מנתה הישיבה 4000 בחורים שיטת נובהרדוק היתה מודל של קיצוניות בעולם המוסר, תלמידיו לא דאגו לאוכל או לנוחות אלא התמקדו בלימוד תורה ועבודת המידות. הם קראו למאמץ למען הלימוד "שבתי" וגם על מידת הביטחון עבדו היטב והתאמצו לבטוח בהשם ולא לעשות השתדלות.

בשנת 1915

[מלחמת העולם הראשונה] עברה הישיבה להומל שהיתה רחוקה מהמלחמה. לאחר המלחמה הלך עם מעט מהבחורים מהישיבה לעודד פליטים בקייב היו תנאים קשים ופרצה מגפה ורבים מתו. הסבא נדבק ונפתר בקייב ביז כסליו תרפ לימים הועלו עצמותיו להר המנוחות ת.נ.צ.ב.ה.