הנאתו וביעורו שווים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
מ (שימוש בתבנית מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
תנאי לתחולת קדושת שביעית: גידולי קרקע שההנאה מהם וכילויים באים בעת ובעונה אחת. | תנאי לתחולת קדושת [[שביעית]]: גידולי קרקע שההנאה מהם וכילויים באים בעת ובעונה אחת. | ||
מן הפסוק "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" {{מקור|ויקרא כה, ו|כן}} למדו חז"ל, כי קדושת שביעית חלה רק על גידולי קרקע שההנאה מהם וביעורם מן העולם באים כאחד, דוגמת אכילה, שבה כילוי וביעור המזון והנאת האכילה באים בעת ובעונה אחת, וכן שתייה, סיכה והדלקת הנר, ולא באה דרשה זו {{מקור|("הנאתו וביעורו שווים")}} אלא למעט גידולי קרקע שביעורם קודם להנאתם, כגון עצים העומדים לעשות מהם פחמים - העצים נשרפים תחילה והופכים לגחלים הראויים לאפות בהם, וכיון שההנאה מן הפחמים באה רק לאחר מכן, אין העצים קדושים בקדושת שביעית. | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה:שמיטה]] | |||
גרסה מ־21:52, 3 במאי 2011
|
|
תנאי לתחולת קדושת שביעית: גידולי קרקע שההנאה מהם וכילויים באים בעת ובעונה אחת.
מן הפסוק "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" (ויקרא כה, ו) למדו חז"ל, כי קדושת שביעית חלה רק על גידולי קרקע שההנאה מהם וביעורם מן העולם באים כאחד, דוגמת אכילה, שבה כילוי וביעור המזון והנאת האכילה באים בעת ובעונה אחת, וכן שתייה, סיכה והדלקת הנר, ולא באה דרשה זו ("הנאתו וביעורו שווים") אלא למעט גידולי קרקע שביעורם קודם להנאתם, כגון עצים העומדים לעשות מהם פחמים - העצים נשרפים תחילה והופכים לגחלים הראויים לאפות בהם, וכיון שההנאה מן הפחמים באה רק לאחר מכן, אין העצים קדושים בקדושת שביעית.