הגבול הדרומי של ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 25: שורה 25:


{{ערך מורחב|ערך=[[נחל מצרים]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[נחל מצרים]]}}
'''נחל מצרים''' הוא הגבול הדרומי-מערבי של [[ארץ ישראל]]. לפי אחד המפרשים, המשכו למזרח הוא [[נחל צין]] וכך הגבול הדרומי של הארץ מתוחם בנחלים, בדומה לגבול הצפוני [[נהר פרת]] וכן גבולות אחדים בין [[נחלאות שבטי ישראל]].
הזיהוי של נחל מצרים אינו חד-משמעי: יש המזהים אותו עם "ואדי אל-עריש" - הנשפך ל[[ים תיכון|הים התיכון]] ליד העיר "אל-עריש" ב[[חצי האי סיני]], אחרים מזהים אותו עם הזרוע הצפונית של [[נהר הנילוס]] בקרוב ל"תעלת סואץ"  של היום ויש המגיעים עד ל[[נהר הנילוס]] עצמו.
[[קטגוריה:גבולות ארץ ישראל]]

גרסה מ־14:07, 23 בספטמבר 2008

Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית


הגבול הדרומי של הארץ יש לו חשיבות אקטואלית בשנת השמיטה. בשל הספקות הרבים לגבי התוואי שהוא עובר, בעיקר בצד הדרומי-מזרחי שלו, העובר בחבל ארץ ערבה. משום קדושת שביעית ואיסורי ספיחים [האוסרים באכילה את כל הירקות שבגבולות הארץ] מדקדקות ועדות השמיטה להביא פירות וירקות מחו"ל, כלומר, מעבר לגבולות ארץ ישראל המקודשת. מכיון שיבול רב מצוי בשטחי הערבה שבדרום ארץ ישראל, יש לקבוע מהיכן ניתן להביא סחורה ללא כל חשש. בנושא זה חלוקים הפוסקים בזמננו.

חשיבות בירור מקומו של הגבול הדרומי

בגליון "מאורות הדץ היומי", מספר 158, מיום כ"ב סיון תשס"ב מובא סיכום ממצא של הנושא לאור האקטואליות, וכך כתוב :

הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, בספרו "דרך אמונה" (הל' תרומות פ"א הל' ז'), נזקק אף הוא לבירור נושא הגבולות המובא ברמב"ם (שם) והציע דרך חדשה לפתרון שאלה חמורה זו, על פי סוגייתנו, כלהלן: ירוחם - בתוך הגבול. מצפה רמון - מחוצה לו.

בגמרתנו נאמר, כי שבעה ימים וארבעה נהרות מקיפים את ארץ ישראל. לאחר שהוא מוכיח ש"מקיפים" פירושו סביב סביב, [כלשון התלמוד הירושלמי (כלאים פ"ט דף ל"ט): "סובבין" את ארץ ישראל], הוא תמה: הלוא הגבול הדרומי ריק מימים ומנהרות.

והיכן הוא הים המקיף מדרום ? את התשובה הוא מוצא בדברי הברייתא בסוגייתנו האומרת: "ירדן יוצא ממערת פמייס ומהלך… ומתגלגל ויורד לים הגדול". הוי אומר, הירדן מקיף את ארץ ישראל גם מדרום, מים המלח עד הים התיכון! [הגם שהוא זורם ממערב למזרח, כותב הגר"ח, עדיין נחשב כמתגלגל אל הים כיון שהוא מחובר אליו]

והיכן? מספר הגר"ח קנייבסקי שליט"א, כי הביט במפה וגילה, כי קיים נחל בשם נחל צין, המתחיל בקצה ים המלח ונמשך עד ואדי אל עריש שהוא נחל מצרים [הקצה הדרומי מערבי של ארץ ישראל לדעת הגאונים]. ואף שהנחל מפסיק קצת באמצע, יתכן שהוא מחובר במקומות אלו מתחת לפני האדמה. זהו אם כן הגבול הדרומי של ארץ ישראל!

לפי זה, מסיק הגר"ח קנייבסקי שליט"א, העיירה ירוחם מצויה בתוך הגבול, ואילו היישוב מצפה רמון הינו מחוצה לו. אלא, שבמסקנת דבריו הוא מסיים "ולמעשה צריך עיון". הוא אף מצרף מפה גדולה לתיאור הגבולות, ולידה מכתבו של חותנו הגרי"ש אלישיב שליט"א הכותב, שעל אף שהדברים בנויים ומיוסדים על מקורות נאמנים מן הש"ס והראשונים, עם כל זה אי אפשר להורות הלכה למעשה בדבר עדי יבוא משיח צדקנו. (וע"ע בספר "משמר הלוי" על בכורות, משא ומתן בין המחבר להגר"ח קנייבסקי בעניין).

נחל מצרים

ערך מורחב - נחל מצרים


נחל מצרים הוא הגבול הדרומי-מערבי של ארץ ישראל. לפי אחד המפרשים, המשכו למזרח הוא נחל צין וכך הגבול הדרומי של הארץ מתוחם בנחלים, בדומה לגבול הצפוני נהר פרת וכן גבולות אחדים בין נחלאות שבטי ישראל.

הזיהוי של נחל מצרים אינו חד-משמעי: יש המזהים אותו עם "ואדי אל-עריש" - הנשפך להים התיכון ליד העיר "אל-עריש" בחצי האי סיני, אחרים מזהים אותו עם הזרוע הצפונית של נהר הנילוס בקרוב ל"תעלת סואץ" של היום ויש המגיעים עד לנהר הנילוס עצמו.