הגבהה (קניין): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־17:24, 23 בדצמבר 2008

הרמת ספר התורה לפני או אחרי שקוראים בו בציבור, כדי שהציבור יראו את הכתב.

המגביה פותח את ספר התורה, מרימו ומראה את הכתב לכל הציבור העומד בבית הכנסת, מימינו, משמאלו, מלפניו ומאחריו.

ישנן קהילות שנוהגות להגביה את ספר התורה לאחר קריאת התורה. בני עדות המזרח ובקהילות נוספות מגביהים את ספר התורה לפני קריאת התורה. ישנם גם מקומות בהם לא נהגו בהגבהת ספר התורה, אם מפני טורח הציבור, שלא יצטרכו לעמוד על רגליהם, או מפני החשש שלא יפול ספר התורה.

מצוה על כל ציבור המתפללים לראות את הכתב שבספר, לכרוע ולומר מול הכתב: "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל וכו'". ראוי להתקרב כדי לראות את אותיות ספר התורה בשעת ההגבהה, עד שיוכלו לקרוא אותן. בספרי הקבלה מובא, שעל ידי כך זוכה האדם לאור רוחני גדול.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-==הגדרה==
+הרמת ספר התורה לפני או אחרי שקוראים בו בציבור, כדי שהציבור יראו את הכתב.
-'''הקונה מגביה את החפץ''' {{מקור|(הסוגיא בבבא בתרא פו)}}'''.'''
-==מקור וטעם==
+המגביה פותח את ספר התורה, מרימו ומראה את הכתב לכל הציבור העומד בבית הכנסת, מימינו, משמאלו, מלפניו ומאחריו.
-'''במקורה''' כתבו הראשונים {{מקור|(תוס', רמב"ן, ריטב"א ור"ן קידושין כו., רמב"ם בספר המצוות עשה רמה, הביאם השדי חמד ח"ב עמוד 185 ד"ה הגבהה. וכן כתב החינוך}}<ref>וכן שיטתו שם בעוד הרבה קניינים שהם מדאורייתא, הובא בערך קניינים דרבנן בסעיף "קניינים שונים" ד"ה מחלוקת יסודית.</ref> {{מקור|שלו ד"ה ואין ספק)}} שהיא מדרבנן, ולדעות שמשיכה מדאורייתא, אף הגבהה מדאורייתא {{מקור|(רמב"ן, ריטב"א ור"ן קידושין כה. וכן כתב הפני יהושע קידושין כה: ד"ה משנה)}}. אך המשובב נתיבות {{מקור|(עב-ל בסופו)}} כתב שאפילו רבי יוחנן שסובר שמשיכה מועילה רק מדרבנן, מודה שהגבהה מדאורייתא.
-'''טעמה''' הוא שמה שבידו של האדם כמונח בביתו {{מקור|(סמ"ע קצז-ג)}} וברשותו {{מקור|(יד רמה בבא בתרא פה אות כו)}}.
+ישנן קהילות שנוהגות להגביה את ספר התורה לאחר קריאת התורה. בני עדות המזרח ובקהילות נוספות מגביהים את ספר התורה לפני קריאת התורה. ישנם גם מקומות בהם לא נהגו בהגבהת ספר התורה, אם מפני טורח הציבור, שלא יצטרכו לעמוד על רגליהם, או מפני החשש שלא יפול ספר התורה.
-ונחלקו המפרשים לשלוש דעות<ref>לגבי קנייני מטלטלין רבים חקרו האם טעמם מדין אחד או יותר מהקניינים האחרים, דנו בזה [[קניינים#סוגי_הקניינים|בערך קניינים בסעיף "סוגי הקניינים"]] ד"ה הכנסה לרשות.</ref>:
+מצוה על כל ציבור המתפללים לראות את הכתב שבספר, לכרוע ולומר מול הכתב: "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל וכו'". ראוי להתקרב כדי לראות את אותיות ספר התורה בשעת ההגבהה, עד שיוכלו לקרוא אותן. בספרי הקבלה מובא, שעל ידי כך זוכה האדם לאור רוחני גדול.
-@ מדין חצר, שהחפץ נמצא ברשותו {{מקור|(יד רמה בבא בתרא פה אות כו)}}.
-@ מדין משיכה, שההגבהה היא על מנת למושכו לרשותו {{מקור|(ריטב"א קידושין כה: ד"ה והא: עיקר הפסוק "או קנה מיד עמיתך" מלמד על קניין משיכה, אך מסירה והגבהה איתרבו ממנה והם תולדה שלה, דן בדבריו מנחת אשר בבא בתרא מב-ו. רמב"ן ור"ן קידושין כו. דן בזה פרי משה קניינים יז-ב)}}.
-@ מדין יד {{מקור|(שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קל בדעת רמב"ם ורש"י, וכתב שתוס' חולקים)}}.
-וחקר העיון בלומדות האם חל ע"י מעשה ההגבהה עצמו, או משום שהמעשה מוכיח על בעלותו {{מקור|(עיון בלומדות יב)}}.
-'''בסוג הקניין''' (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות<ref>את חלוקת הקניינים לארבעת הסוגים ביארנו בערך קניינים בסעיף "סוגי הקניינים" ד"ה סוגי הקניינים.</ref>) חקר הרוח אליהו האם הוא הכנסה לרשותו או הוראת בעלות {{מקור|(ד-ב, וכן חקר שם ד לגבי כל הקניינים)}}, והברכת אברהם כתב שהוא הכנסה לרשותו, והוסיף שהיא תולדת משיכה {{מקור|(בבא מציעא סז בדפיו אות ב)}}.
+[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]
-וכתבו האחרונים {{מקור|(חתם סופר יו"ד שיג בסופו, פני יהושע קידושין כה: ד"ה משנה, ודברי יחזקאל כה-ו ד"ה ולדעת)}} שהגבהה משיכה ומסירה הם סוג קניין אחד, וכולם נכללים במשיכה דקרא. אך בשו"ת טוב טעם ודעת {{מקור|(ח"ב קמא)}} כתב שהגבהה ומשיכה הם שני קניינים נפרדים {{מקור|(דן בזה תורת הקניינים ח"א עמוד שלה)}}.
-==בדינים שונים==
-'''מתנה''' נקנית בהגבהה {{מקור|(רמב"ם זכייה ומתנה ג-א)}}.
-==הנכס==
-'''הנכסים הנקנים הם''':
-'''מטלטלין שדרכן להגביה''' {{מקור|(בבא בתרא פו.)}}.
-'''עבד כנעני''' {{מקור|(קידושין כב:)}}<ref>ויש חולקים, הארכנו בזה בערך קנייני עבד כנעני בסעיף "הגבהה".</ref>.
-'''דברים שאין דרכם בהגבהה''' ונקנים במשיכה - נחלקו הראשונים האם נקנים גם בהגבהה, בק"ו ממשיכה, או רק במשיכה {{מקור|(רשב"א בשיטה מקובצת בבא בתרא פו.)}}.
-'''שטרות''' שדרכם להגביה, לתוס' {{מקור|(בבא בתרא עו. ד"ה רבי נתן)}} נקנים רק בהגבהה, ולשאר הראשונים {{מקור|(רמב"ן נימוקי יוסף ור"ן שם)}} רק במסירה.
-==פרטי הדין==
-'''באופן הקניין''' חקר הפרי משה {{מקור|(קניינים יז-ב)}} האם צריך שיעשה מעשה הגבהה (פעולה), או שהחפץ יהיה מוגבה (תוצאה) {{מקור|(וכן כתב הרשב"ם בבא בתרא פה: (ד"ה תלויה בה) שהגבהה מועילה גם אם רק החזיק את החפץ ולא הגביהו)}}. ותוס' {{מקור|(קידושין כו. ובבא קמא צח.)}} כתבו שגם אם רק גרם שתהיה הגבהה - קנה. {{מקור|
-'''מקום הקניין''' - קונה בכל מקום: ברשות הרבים, בחצר שאינה של שניהם {{מקור|(בבא בתרא עו:)}}, וברשות המוכר {{מקור|(סמ"ע חו"מ קצז-ג)}} והטעם לזה הוא שהגבהה נחשבת הכנסה לרשותו ושליטה על החפץ, וזה קיים אפילו אם הקרקע שייכת לאחר {{מקור|(סמ"ע שם, פרי משה קניינים יז-ה,ו,ז בדעת ראשונים)}}.
-'''בשיעור ההגבהה''', רש"י {{מקור|(קידושין כו. ד"ה בחבילי זמורות, וכן דעת רשב"ם בבא בתרא פו. ד"ה שהרי)}} כתב שצריך להגביה שלושה טפחים, ור"ת כתב שצריך טפח {{מקור|(תוס' קידושין כו. ד"ה אי נמי, שו"ע חו"מ קצח-ב)}}.
-==חוזק==
-'''בחוזק''' הקניין כתב החינוך {{מקור|(שלו ד"ה מדיני)}} שזהו הקניין החזק שמועיל לכל המטלטלין, והוא חזק יותר ממשיכה וממסירה.
-==המקנה==
-'''הפקר''' (דהיינו נכס מופקר, וכן מציאה) נקנה בהגבהה {{מקור|(בבא מציעא ח.)}}.
-==ראה גם==
-[[יד]] {{מקור|(לגבי קניית עבד כנעני ע"ע קנייני עבד כנעני)}}
-==הערות שוליים==
-<references />
-[[קטגוריה:דיני ממונות]]
-[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

הגבהה (קניין): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־17:24, 23 בדצמבר 2008

תפריט ניווט

חיפוש