גאונים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה)
שורה 1: שורה 1:
'''גאון''' היה התואר של ראשי [[ישיבת סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא]] שב[[בבל]], מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 לספירה הנוצרית – תקופה הידועה בתולדות העם היהודי כ'''תקופת הגאונים'''. הגאונים היו הסמכות ההלכתית העליונה בעולם היהודי. הגאונים עסקו בפירוש התלמוד כפי שקיבלו אותו מה[[סבוראים]], והתמקדו בהנחלתו לעם כך שישפיע על החיים החברתיים והדתיים.
כל חכמי ישראל בכל דור ודור ששנו בגמרא ויצא להם שם בחכמתם [לא' קסט].
מקובל לציין את פטירת [[רב האי גאון]] כסיומה של תקופת הגאונים.
==תקופת הגאונים==
===רקע היסטורי===
במשך רוב תקופת הגאונים נתנו החליפים המוסלמים אוטונומיה לקהילה היהודית. בתחילה השלטון היה בידי בית אומיה, שמרכזו היה בדמשק, ובשנת 750 לספירה עבר השלטון לידי בית עבאס שמרכזו היה בבגדד, מעבר שהיטיב עם היהודים. המרכז בבגדד משך אליו בסוף המאה התשיעית למניינם את ישיבות סורא ופומבדיתא.
===הקהילה היהודית והישיבות בזמן הגאונים===
ההנהגה הגשמית של הקהילה היהודית בתקופת הגאונים בבבל היתה בידי "ראש הגולה", שקבל את הסמכויות לכך מן החליף. הם גם  היו אלו שבחרו (בשיתוף עם חכמי הישיבות) את גאוני הישיבות, שהיוו את ההנהגה הדתית-רוחנית. לעיתים, נוצרה בעיה שראשי גולה מינו לתפקיד הגאון אנשים שלא היו החכמים המופלגים ביותר בדור מסיבות חיצוניות פסולות. אולם, לרוב היו יחסי שיתוף פעולה טובים בין ראש הגולה לגאוני הישיבות, ויחד הם מינו רבנים ודיינים. בבל עצמה חולקה לשני מחוזות, מחוז אחד תחת הנהגתה הרוחנית של ישיבת סורא ומחוז שני תחת הנהגתה הרוחנית של ישיבת פומבדתיא. כל אזור תמך את ישיבתו מבחינה כלכלית. הישיבה היתה מסודרת בשבע שורות של חכמים (שהישיבה בהן היתה מסודרת לפ החשיבות), שלפניהן מקום מושבו של הגאון וסגנו. בסוף שבע השורות היו עוד ארבע מאות מקומות לתלמידי הישיבה, ולאחריהם מקומות לאלו שבאים ללמוד אך אינם תלמידים קבועים בישיבה.
===המרכז רוחני של היהדות===
בבל הפכה להיות המרכז הרוחני של יהדות הגולה, ושאלות אליה היו מופנות מכל רחבי העולם.  


עם הופעתם של חכמי תורה ברחבי התפוצות (בין השאר בעקבות סיפור [[ארבעת השבויים]]) החל לרדת מעמדם של הגאונים, ומאז נפסק המרכז הרוחני האחיד לכל העולם היהודי.
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:מדרגות והערכות אישיותיות|גאונ]]
 
==רשימת הגאונים==
(לפי סדר הדורות)
{|border="0"|
|-
|valign="top"|
 
===ראשי [[ישיבת סורא]]===
* [[רב מר בר רב הונא]]
* [[רב חנניה]] (חיננאי)
* [[רב הונאי גאון]] (הונא)
* [[רב ששנא גאון]] (משרשיא בר תחליפא)
* [[רב חנניה הכהן מנהר פקוד]] (חיננאי)
* [[רב נהילאי הלוי]] מנרש
* [[רב יעקב הכהן מנהר פקוד]]
* [[רב שמואל גאון]]
* [[רב מרי הכהן מנהר פקוד]]
* [[רב אחא גאון]]
* [[רב יהודאי גאון]] מחבר הספר [[הלכות פסוקות]]
* [[רב אחונאי כהנא בן פפא]]
* [[רב חנינאי כהנא בן הונא]]
* [[רב מרי הלוי בן משרשיא]]
* [[רב ביבוי הלוי]] בר רבא מנהר פקוד
* [[רב הילאי בן מרי]]
* [[רב יעקב הכהן בן מרדכי]]
* [[רב איבומאי גאון]]
* [[רב צדוק בן אשי]] (יצחק בן ישי)
* [[רב הילאי בן חנניה]]
* [[רב קימוי בן אשי]]
* [[רב משה גאון]]
* [[רב כהן צדק בן איבומאי]]
* [[רב שר שלום בן בועז]]
* [[רב נטרונאי גאון]] בן הילאי
* [[רב עמרם גאון]] בן ששנא  כתב את [[סידור רב עמרם גאון]]- התפילה הראשון
* [[רב נחשון בן צדוק]]
* [[רב צמח בן חיים]] - אחיו של רב נחשון מאמו
* [[רב מלכא]]
* [[רב האי בן נחשון]] בן צדוק
* [[רב הילאי בן נטרונאי]]
* [[רב שלום בן מישאל]]
* [[רב יעקב בן נטרונאי]]
* [[רב יום טוב כהנא בן יעקב]]
* [[רב סעדיה גאון]] בר רב יוסף אלפיומי
* [[רב יוסף בן יעקב בר סטיא]]
* [[רב צמח צדק גאון]] - בן יצחק בן פלטוי
* [[רב שמואל בר חפני גאון]]
* [[רב דוסא גאון]] בן רס"ג
* [[רב ישראל גאון]] הכהן בן שמואל בן חפני
* [[רב עזריה גאון]] הכהן בן ישראל
* [[רב יצחק גאון]]
|valign="top"|
 
===ראשי [[ישיבת פומבדיתא]]===
* [[רב חנן גאון]]
* [[רב מרי גאון]] סורגו
* [[רב חנא גאון]] (הונא)
* [[רב רבה גאון]] (רבא, ראבא)
* [[רב בוסתנאי גאון]]
* [[רב הונא מרי גאון]]
* [[רב חייא גאון]]
* [[רב רביא גאון]]
* [[רב נטרונאי בן נחמיה גאון]] (בר מר ינקא)
* [[רב יהודה גאון]]
* [[רב יוסף גאון]]
* [[רב שמואל בן רב מרי]]
* [[רב נטרוי גאון]]
* [[רב אברהם כהנא גאון]]
* [[רב דודאי גאון]]
* [[רב חנניא גאון]]
* [[רב מלכא גאון]]
* [[רב רבא גאון]]
* [[רב שנוי גאון]]
* [[רב חנינאי גאון]] כהנא בן אברהם
* [[רב הונא גאון]]
* [[רב מנשה גאון]]
* [[רב ישעיה גאון]]
* [[רב יוסף גאון]]
* [[רב רברבי גאון]]
* [[רב איבומאי גאון]]
* [[רב יוסף בן אבא גאון]]
* [[רב אברהם בן שרירא גאון]]
* [[רב יוסף בן מר חייא גאון]]
* [[רב יצחק בן חנניה גאון]]
* [[רב יוסף בן רברבי גאון]]
* [[רב פלטוי גאון]]
* [[רב אחא כהנא גאון]]
* [[רב מנחם בן יוסף בן חייא]]
* [[רב מתתיהו גאון]]
* [[רב אבא בן אמי גאון]]
* [[רב צמח גאון]]
* [[רב האי בן דוד גאון]]
* [[רב קימוי בן אחאי גאון]]
* [[רב מבשר גאון]]
* [[רב כהן צדק גאון]]
* [[רב צמח בן כפנאי גאון]] -
* [[רב חנניה בן יהודה גאון]]
* [[רב אהרן גאון]]
* [[רב נחמיה גאון]]
* [[רב שרירא גאון]] מחבר [[אגרת רב שרירא גאון]]- מקור היסטורי חשוב מאוד לתולדות העם היהודי.
* [[רב האי גאון]] בן רב שרירא. פטירתו נחשבת לסיומה של תקופת הגאונים.
|}
 
 
;חכמים ידועים שלא שימשו כגאון (ראש ישיבה):
* [[רב אחאי גאון]], לא נסמך לגאון ולראש ישיבה בגלל מתיחות עם ראש הגולה - ועלה ל[[ארץ ישראל]]. כתב את "ספר [[השאילתות]]".
* [[רבי שמעון קיירא]], לא נסמך לגאון ולראש ישיבה. כתב את הספר "[[הלכות גדולות]]" שהוא אחד מספרי הפסיקה החשובים מתקופת הגאונים.
==הישיבה בארץ ישראל- גאוני ארץ ישראל==
{{להשלים|כל הפרק=כן}}
 
==היצירה התורנית של הגאונים==
עיקר עיסוקם של הגאונים היה ב[[הלכה]]. ישנם כמה חיבורים הלכתיים גדולים שנכתבו כספר על ידי הגאונים, בהם [[הלכות פסוקות]] לרב יהודאי, [[הלכות גדולות]] לרבי שמעון קיירא וספריו הרבים של רב שמואל בר חפני. אמנם, רוב היבול התורני ההלכתי שהשאירו הגאונים הוא אוסף של אלפי [[שאלות ותשובות|תשובות]], שנקבצו ונערכו על ידי הרב ד"ר בנימין מנשה לוין (מתלמידי [[הרב קוק]]), שערך מתוכן את י"ג כרכי "[[אוצר הגאונים]]".
 
ספר [[פילוסופיה|פילוסופי]] שנמצא בידינו מימי הגאונים הוא [[אמונות ודעות]] ל[[רב סעדיה גאון]].
 
== היחס לגאונים בדורות שלאחריהם ==
האם הראשונים יכולים לחלוק על גאונים - ר' [[תבנית:הידעת?/כ"ג ניסן ה'תשע"א]] (ושורשו בבעה"מ ובמחלמות לסנהדרין לב.)
 
 
 
{{הערות שוליים}}
 
{{סדרה|הקודם=[[סבוראים]]|הבא=[[ראשונים]]|רשימה=השתלשלות התורה שבעל פה}}
 
[[קטגוריה:גאונים|*]]
[[קטגוריה:השתלשלות התורה]]

גרסה מ־14:03, 26 באוגוסט 2012

כל חכמי ישראל בכל דור ודור ששנו בגמרא ויצא להם שם בחכמתם [לא' קסט].

אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=גאונים&oldid=64074"