ברכת הקשת: הבדלים בין גרסאות בדף

ברכת הקשת

הגדרה

ברכת השבח על ראיית הקשת

עניין הברכה ופירושה

ברכה זו מבוססת על הברית שכרת הקב"ה עם נח אחרי המבול כפי שנאמר בתורה (בראשית ט, יא-טז): וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם: אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ: וְהָיָה בְּעַנֲנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר: וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי בֵּינִי וּבֵין כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ:

ופירוש הברכה: זוכר הברית - כשרואה את הרשעים רוצה להחריב את עולמו, ורואה הקשת וזוכר הברית שנשבע שלא יביא עוד מבול (בראשית ט, יג), ונמנע. ואין לומר שצריך הקב"ה זכירה שהרי אין שכחה לפניו, אלא על ידי הקשת מראה לעולם שרבו רשעי ישראל ואלמלא השבועה היה מחריבו. נאמן בבריתו - שלא יבטל את בריתו אע"פ שרבו הרשעים. וקיים במאמרו - שאפילו לא כרת ברית כיון שאמר יקיים מאמרו (ספר אבודרהם ברכת הראייה, השבח וההודאה).

פרטי הדין

הרואה את הקשת בענן צריך לברך. מה מברך? יש אומרים זוכר הברית ויש אומרים נאמן בבריתו וקיים במאמרו. להלכה פוסק רב פפא: זוכר הברית ונאמן (יש גורסים: נאמן) בבריתו וקיים במאמרו (בבלי ברכות נט, א). ויש אומרים שנוסח הברכה הוא: נאמן בבריתו וקיים בשבועתו וזוכר הברית (תוספות ברכות נט, א.

ראה את הקשת, ותוך שלושים יום ראה קשת פעם נוספת, מברך שנית (משנה ברורה רכט, ב).

הרואה את הקשת לא יסתכל בה הרבה כי אמרו חז"ל שהמסתכל בה הרבה עיניו כהות (ראייתו נחלשת) (בבלי חגיגה טז, א).

משנה ברורה סימן רכט ס"ק א: ואין כדאי להגיד לחבירו שיש קשת מטעם מוציא דבה הוא כסיל (משלי י, יח). הביאור הלכה הסתפק האם מספיק לראות חלק מהקשת, או שצריך לראות את כל הקשת כדי לברך (ביאור הלכה רכט, א). יש שהכריעו שלא לברך משום ספק ברכות (תשובות והנהגות לרב משה שטרנבוך חלק ג סימן עו), ויש שהכריעו לברך, כי ברכה זו אינה הודאה לה' על עצם ראיית הקשת, אלא הודאה לה' על זכירת הברית שכרת עם נח ובניו, וגם בראיית חלק מהקשת שייך להודות על כך (ברכת ה' לרב משה לוי חלק ד) . ומברכין פעם אחת ביום אלא אם כן התבהרו השמים והתעננו שוב. ואפילו יש שתי קשתות מברך רק על אחת מהן. ואם לא ברך מיד כשראה את הקשת יברך כל זמן שהיא נראית. (פסקי תשובות סי' רכ"ט סעיף א').

יש שנהגו לברך ברכת הקשת בלא שם ומלכות כי חששו לדברי ר' יהונתן אייבשיץ בספרו יערות דבש (חלק א דרוש יב), שישנם שני סוגי קשת, הקשת הטבעית המצויה, וקשת משונה בגווניה, שרק היא סימן לברית (בן איש חי פרשת עקב אות ז). אולם כל שאר הפוסקים לא חששו לדבריו, וכן המנהג לברך.