ברכת אבות: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הברכה הראשונה של תפילת העמידה, הנקראת כן על שם האבות המוזכרים בה: "אלקי אברהם, אלקי יצחק ואלקי יעקב". | הברכה הראשונה של תפילת העמידה, הנקראת כן על שם האבות המוזכרים בה: "אלקי אברהם, אלקי יצחק ואלקי יעקב". | ||
==טעם אמירתה== | |||
בגמרא (ר"ה לב.) נאמר: "ת"ר: מניין שאומרים אבות? שנאמר: 'הבו לה' בני א=לים'". ומבאר רש"י: "בני א-לים = לישנא דתקיפי". | |||
==כוונה בה== | |||
חובה לכוון היטב בברכת אבות. בברכה זו אנו מפרטים את שבחו של ה', ואין זה ראוי שבעת האמירה יפנה האדם את מחשבתו לעניינים אחרים. | חובה לכוון היטב בברכת אבות. בברכה זו אנו מפרטים את שבחו של ה', ואין זה ראוי שבעת האמירה יפנה האדם את מחשבתו לעניינים אחרים. | ||
| שורה 9: | שורה 13: | ||
אם אמר את ברכת "אבות" מבלי לכוון לפירוש המלים ונזכר בכך לפני שאמר את שם ה' של ברכת "ברוך אתה ה' מגן אברהם", יחזור לומר שוב מהמלים "אלקי אברהם, אלקי יצחק וכו'". | אם אמר את ברכת "אבות" מבלי לכוון לפירוש המלים ונזכר בכך לפני שאמר את שם ה' של ברכת "ברוך אתה ה' מגן אברהם", יחזור לומר שוב מהמלים "אלקי אברהם, אלקי יצחק וכו'". | ||
==הכריעה בה== | |||
בברכת אבות כורעים בתחילת הברכה ובסיומה. אופן הכריעה הוא: כשאומר "ברוך" יכפוף את ברכיו, כשאומר "אתה" ישתחווה, כלומר, יכפוף את ראשו וגופו בבת אחת וכשמגיע לאמירת "ה'" יזקוף בנחת, תחילה את ראשו ואחר כך את גופו. | בברכת אבות כורעים בתחילת הברכה ובסיומה. אופן הכריעה הוא: כשאומר "ברוך" יכפוף את ברכיו, כשאומר "אתה" ישתחווה, כלומר, יכפוף את ראשו וגופו בבת אחת וכשמגיע לאמירת "ה'" יזקוף בנחת, תחילה את ראשו ואחר כך את גופו. | ||
==טעם הכריעה== | |||
טעם הכריעה הוא, שכן דרך ארץ להשתחוות כשבאים לפני המלך, ויש דורשים זאת ממה שנאמר {{מקור|(בראשית כד, מח)}}: "ואקד ואשתחוה לה' ואברך את ה' אלקי אדני אברהם". | טעם הכריעה הוא, שכן דרך ארץ להשתחוות כשבאים לפני המלך, ויש דורשים זאת ממה שנאמר {{מקור|(בראשית כד, מח)}}: "ואקד ואשתחוה לה' ואברך את ה' אלקי אדני אברהם". | ||
| שורה 20: | שורה 24: | ||
[[קטגוריה: תפילה]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה מ־20:52, 17 בדצמבר 2008
|
|
הברכה הראשונה של תפילת העמידה, הנקראת כן על שם האבות המוזכרים בה: "אלקי אברהם, אלקי יצחק ואלקי יעקב".
טעם אמירתה
בגמרא (ר"ה לב.) נאמר: "ת"ר: מניין שאומרים אבות? שנאמר: 'הבו לה' בני א=לים'". ומבאר רש"י: "בני א-לים = לישנא דתקיפי".
כוונה בה
חובה לכוון היטב בברכת אבות. בברכה זו אנו מפרטים את שבחו של ה', ואין זה ראוי שבעת האמירה יפנה האדם את מחשבתו לעניינים אחרים.
אם אמר את ברכת "אבות" מבלי לכוון לפירוש המלים ונזכר בכך לפני שאמר את שם ה' של ברכת "ברוך אתה ה' מגן אברהם", יחזור לומר שוב מהמלים "אלקי אברהם, אלקי יצחק וכו'".
הכריעה בה
בברכת אבות כורעים בתחילת הברכה ובסיומה. אופן הכריעה הוא: כשאומר "ברוך" יכפוף את ברכיו, כשאומר "אתה" ישתחווה, כלומר, יכפוף את ראשו וגופו בבת אחת וכשמגיע לאמירת "ה'" יזקוף בנחת, תחילה את ראשו ואחר כך את גופו.
טעם הכריעה
טעם הכריעה הוא, שכן דרך ארץ להשתחוות כשבאים לפני המלך, ויש דורשים זאת ממה שנאמר (בראשית כד, מח): "ואקד ואשתחוה לה' ואברך את ה' אלקי אדני אברהם".