ברכה מעין שבע: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בגמרא במסכת שבת מבואר כי ברכה זו נתקנה משום סכנת מזיקים. שכן בזמנם, בתי הכנסיות היו נמצאים מחוץ למקום ישוב, ובכל שאר לילות החול היו העם עסוקים במלאכתם ומתפללים את תפילת ערבית בביתם. אבל בליל שבת היו באים להתפלל בבית הכנסת, והואיל וחלק מהמתפללים היו מאריכים בתפילתם, תיקנו חכמים ששליח הציבור יחזור ויתפלל כדי שיתעכבו כל הציבור עד שיסיימו המאחרים את תפילתם ויצאו יחד עם כולם, ולא יגיעו לידי סכנה. | בגמרא במסכת שבת מבואר כי ברכה זו נתקנה משום סכנת מזיקים. שכן בזמנם, בתי הכנסיות היו נמצאים מחוץ למקום ישוב, ובכל שאר לילות החול היו העם עסוקים במלאכתם ומתפללים את תפילת ערבית בביתם. אבל בליל שבת היו באים להתפלל בבית הכנסת, והואיל וחלק מהמתפללים היו מאריכים בתפילתם, תיקנו חכמים ששליח הציבור יחזור ויתפלל כדי שיתעכבו כל הציבור עד שיסיימו המאחרים את תפילתם ויצאו יחד עם כולם, ולא יגיעו לידי סכנה. | ||
חכמי המקובלים זצ"ל כתבו כי אין זה הטעם העיקרי, אלא יש בה צורך גדול ע"פ הסוד [ראה בן איש חי שנה שניה פרשת וירא הלכה י']. | חכמי המקובלים זצ"ל כתבו כי אין זה הטעם העיקרי, אלא יש בה צורך גדול ע"פ הסוד [ראה בן איש חי שנה שניה פרשת וירא הלכה י']. | ||
==מעין שבע בליל פסח שחל בשבת== | |||
נחלקו הפוסקים בענין ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת יש הסוברים שאין מברכים ברכה זו בליל פסח שחל בשבת, מאחר וליל פסח משומר ובא מן המזיקים, ועל כן טעם התקנה אינו שייך כאן <ref>לדעת הרבה מהראשונים וכן פסק בשו"ע וכן ספק הגר"ע יוסף</ref> מאידך יש פוסקים הסוברים שיש לברך ברכה זו אף בליל פסח שחל בשבת. <ref>לדעת חלק מהראשונים וכן סובר הרש"ש ויש דעות בדעת האריז"ל וכן הוא בכף החיים (סופר) והגר"מ אליהו</ref> הרב יעקב הלל <ref>שו"ת "וישב הי"ם" [סימן ח']</ref> האריך והרחיב בנידון זה ופסק שיש לברך ברכת מעין שבע גם בליל פסח שחל בשבת. | |||
כמו כן נחלקו אם מברכים ברכת "מעין שבע" בבית החתן ולהבדיל בבית האבל - יש אומרים שאין לברך שם, ויש אומרים שמברכים אף במקומות אלו<ref> בן איש חי</ref>. | |||
כמו כן נחלקו אם מברכים ברכת "מעין שבע" בבית החתן ולהבדיל בבית האבל - יש אומרים שאין לברך שם, ויש אומרים שמברכים אף במקומות אלו | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: תפילה]] | [[קטגוריה: תפילה]] | ||
[[קטגוריה: שבת]] | [[קטגוריה: שבת]] | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה מ־18:25, 6 בדצמבר 2011
|
|
ברכה הנאמרת על ידי שליח הציבור בתפילת ערבית של ליל שבת, שמוזכרים בה בקצרה עניניהן של שבע ברכות תפילת העמידה.
כנגד ברכות העמידה
לאחר תפילת העמידה של ליל שבת, ולאחר שסיימו הציבור את אמירת ויכולו, אומר שליח הציבור בקול רם "ברכה מעין שבע", הכוללת את שבע הברכות שבתפילת העמידה: "מגן אבות בדברו" - כנגד ברכת "מגן אברהם"; "מחיה מתים במאמרו" - כנגד ברכת "מחיה המתים"; "האל הקדוש שאין כמוהו" - כנגד ברכת "האל הקדוש"; "המניח לעמו ישראל ביום שבת קדשו" - כנגד ברכת "מקדש השבת"; "לפניו נעבוד" - כנגד "ברכת עבודה" ("רצה"); "ונודה לשמו" - כנגד "ברכת מודים"; "אדון השלום" - כנגד ברכת "שים שלום".
טעם התקנה
בגמרא במסכת שבת מבואר כי ברכה זו נתקנה משום סכנת מזיקים. שכן בזמנם, בתי הכנסיות היו נמצאים מחוץ למקום ישוב, ובכל שאר לילות החול היו העם עסוקים במלאכתם ומתפללים את תפילת ערבית בביתם. אבל בליל שבת היו באים להתפלל בבית הכנסת, והואיל וחלק מהמתפללים היו מאריכים בתפילתם, תיקנו חכמים ששליח הציבור יחזור ויתפלל כדי שיתעכבו כל הציבור עד שיסיימו המאחרים את תפילתם ויצאו יחד עם כולם, ולא יגיעו לידי סכנה. חכמי המקובלים זצ"ל כתבו כי אין זה הטעם העיקרי, אלא יש בה צורך גדול ע"פ הסוד [ראה בן איש חי שנה שניה פרשת וירא הלכה י'].
מעין שבע בליל פסח שחל בשבת
נחלקו הפוסקים בענין ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת יש הסוברים שאין מברכים ברכה זו בליל פסח שחל בשבת, מאחר וליל פסח משומר ובא מן המזיקים, ועל כן טעם התקנה אינו שייך כאן [1] מאידך יש פוסקים הסוברים שיש לברך ברכה זו אף בליל פסח שחל בשבת. [2] הרב יעקב הלל [3] האריך והרחיב בנידון זה ופסק שיש לברך ברכת מעין שבע גם בליל פסח שחל בשבת.
כמו כן נחלקו אם מברכים ברכת "מעין שבע" בבית החתן ולהבדיל בבית האבל - יש אומרים שאין לברך שם, ויש אומרים שמברכים אף במקומות אלו[4].