ברכה מעין שבע: הבדלים בין גרסאות בדף

ברכה הנאמרת על ידי שליח הציבור בתפילת ערבית של ליל שבת, שמוזכרים בה בקצרה עניניהן של שבע ברכות תפילת העמידה.

לאחר תפילת העמידה של ליל שבת, ולאחר שסיימו הציבור את אמירת ויכולו, אומר שליח הציבור בקול רם "ברכה מעין שבע", הכוללת את שבע הברכות שבתפילת העמידה: "מגן אבות בדברו" - כנגד ברכת "מגן אברהם"; "מחיה מתים במאמרו" - כנגד ברכת "מחיה המתים"; "האל הקדוש שאין כמוהו" - כנגד ברכת "האל הקדוש"; "המניח לעמו ישראל ביום שבת קדשו" - כנגד ברכת "מקדש השבת"; "לפניו נעבוד" - כנגד "ברכת עבודה" ("רצה"); "ונודה לשמו" - כנגד "ברכת מודים"; "אדון השלום" - כנגד ברכת "שים שלום".

ברכה זו נתקנה משום סכנת מזיקים. שכן, בזמנם, בתי הכנסיות היו נמצאים מחוץ למקום ישוב, ובכל שאר לילות החול היו העם עסוקים במלאכתם ומתפללים את תפילת ערבית בביתם, אבל בלילי שבת היו באים לבית הכנסת, ומכיון שהיו גם כאלה שלא מיהרו להגיע לבית הכנסת ונצרכו לשהות בו לאחר גמר התפילה כדי להשלים את תפילתם, על כן, כדי שלא ישארו הם לבדם בבית הכנסת ויבואו לידי סכנה, תיקנו חכמים ששליח הציבור יחזור ויתפלל כדי שיתעכבו כל הציבור עד שיסיימו המאחרים את תפילתם ויצאו יחד עם כולם.