בל תוסיף: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
==הגדרה==
איסור להוסיף על מצוות התורה, כגון לישון בסוכה ביום השמיני של חג סוכות לשם מצות סוכה, או להניח תפילין בשבתות ובימים טובים לשם מצות תפילין.
'''אסור להוסיף על מצוות התורה''' {{מקור|(הסוגיא בראש השנה כח:)}}'''.'''


'''לדוגמא''', אין מוסיפין על מספר המינים שבלולב ועל מספר הציציות שבטלית {{מקור|(ספרי ראה יג-א)}}.
אסור להוסיף על מצוות התורה, שנאמר {{מקור|(דברים יג, א)}}: "את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרו לעשות, לא תוסף עליו".


==מקור וטעם==
גם מי שמוסיף מצוה חדשה על מצוות התורה, כגון ירבעם שעשה חג בחודש שבדה מלבו, הרי זה עובר בבל תוסיף.
'''מקורו''' מפורש בפסוקים: "את כל הדבר אשר אנכי מצווה אתכם אותו תשמרו לעשות, לא תוסף עליו" {{מקור|(דברים יג-א)}}.


==בדינים שונים==
ואפילו לנביא אסור להוסיף על מצוות התורה, וכן אמרו: "ארבעים ושמונה נביאים עמדו להם לישראל, ולא פיחתו ולא הוסיפו על מה שכתוב בתורה אפילו אות אחת". ובירושלמי אמרו: "שמונים וחמשה זקנים ומהם כמה נביאים היו מצטערים על הדבר, אמרו: כתוב 'אלה המצוות אשר צוה ה' את משה', אלו המצוות שנצטוינו מפי משה, כך אמר לנו משה, ואין נביא אחר עתיד לחדש לכם דבר, ומרדכי ואסתר רוצים לחדש לנו דבר, לא זזו משם עד שהאיר הקב"ה את עיניהם ומצאו אותה כתובה בתורה".
'''בלא תעשה''' שהוסיף עליו, דהיינו שגזרו בתי דין על דבר המותר מן התורה (כגון עוף בחלב) ואמרו שהוא אסור מן התורה, נחלקו הראשונים האם עוברים בבל תוסיף:
@ הרמב"ם {{מקור|(ממרים ב-ט)}} כתב שעוברים. בטעם לזה ביאר הכסף משנה שהרי הוא מוסיף גם בלא תעשה {{מקור|(שם, ומסברא זו הקשה על הראב"ד החולק וכתב שלא ידע את טעמו)}}. והרדב"ז {{מקור|(שם)}} אף הביא לזה מקור, שהרי בתחילת הפרשה נאמר "החוקים והמשפטים" {{מקור|(דברים יא-לב, יב-א)}}, ומשמע שהיא עוסקת גם בלא תעשה.
@ הראב"ד {{מקור|(שם)}} כתב שאין בל תוסיף בלא תעשה אלא רק במצוות עשה. וכן כתב הרמ"ך בהגהותיו {{מקור|(שם, וסיים בצ"ע)}}. והחינוך {{מקור|(תנד דורובי המפרשים)}} כתב שזו דעת רוב המפרשים. בטעם לזה ביאר המנחת חינוך {{מקור|(תנד-א [א] ד"ה והראב"ד)}} שכיוון שהתורה ציוותה "ושמרתם את משמרתי" שחז"ל יוסיפו סייגים וגדרים - זו מצווה מהתורה, ולא שייך בזה בל תוסיף.


==הוספות שונות==
יש אומרים שאף המוסיף איסור חדש, הרי זה עובר על בל תוסיף. כגון בית דין שגזרו לאסור דבר המותר, ואמרו שהוא אסור מן התורה - הרי הם עוברים בבל תוסיף. ויש חולקים וסוברים, שאין איסור בל תוסיף אלא במצוות עשה.
'''עשה מצווה אחת כמה פעמים''', כגון שתקע כמה פעמים בראש השנה - אינו עובר {{מקור|(מנחת חינוך תנד-א [ג])}}.


'''הוסיף עוד יום''', כגון שישב ביום שמיני בסוכה - עובר {{מקור|(מנחת תנד-א [ו] ד"ה והמוסיף)}}.


'''הוסיף עוד מאותו החפץ''', כגון שהוסיף כמה ערבות - נחלקו בתוס' האם עובר {{מקור|(תוס' ראש השנה כח: ד"ה ומנא, דן בזה מנחת חינוך תנד-א [ד])}}.
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]
 
==פרטי הדין==
'''המצווה שהוסיף עליה נפסלה'''. וחקר הברכת אברהם {{מקור|(סוכה ליקוטים עמוד רעז אות יז)}} האם יש בבל תוסיף שני דינים - גם עבירה וגם פוסל את המצווה, או שיש בו רק עבירה, והעבירה היא זו שפוסלת את המצווה.
 
'''צריך לעשות את המצווה כהלכתה''' כדי לעבור בבל תוסיף. כגון מי שאכל מצה כשרה שלא בזמנה וכיוון לשם מצווה - עובר בבל תוסיף, אך אם היא היתה פסולה - אינו עובר. והסתפק הקובץ שיעורים {{מקור|(פסחים קסו)}} האם כדי לעבור בבל תוסיף צריך לעשות את מעשה המצווה כהלכתה, או שצריך שיוכל לצאת ידי חובה אילו היה בזמנה. ונפק"מ למצווה הבאה בעבירה, כגון שאכל מצה של טבל שלא בזמנה וכיוון לשם מצווה, שאת מעשה המצווה עשה כהלכתה (שהרי היא מצה כשרה), אלא שלא היה יוצא בה ידי חובה אילו היה בזמנה (שהרי היא מצווה הבאה בעבירה) {{מקור|(והוסיף הקובץ שיעורים שם ששאל גם את הגר"ח מבריסק ולא הכריע)}}.
 
'''נשים שמקיימות מצוות עשה שהזמן גרמן''', כגון שתוקעות בשופר, נחלקו בהן הראשונים: רש"י כתב שעוברות בבל תוסיף {{מקור|(ראש השנה לג. ד"ה הא נשים, וכן מז"ה שהובא בשלטי הגיבורים ראש השנה פרק ד)}}, ותוס' חלקו עליו וכתבו שאינן עוברות {{מקור|(ערובין צו. ד"ה מיכל (בשם ר"י), וכן ריא"ז ראש השנה פרק ד, והוסיף שהוא כמו איש המניח תפילין ברגלו, וכן המהרש"א (על רש"י שם) כתב שבל תוסיף שייך רק כשמקיים את המצווה ומוסיף עליה, אך כאן, שלא מקיימה כלל - לא עובר)}}.
 
בביאור מחלוקתם נחלקו האחרונים לשתי שיטות:
@ הקובץ שיעורים {{מקור|(בבא בתרא נד ברבע האחרון)}} ביאר שנחלקו בגדר מצוות עשה שהזמן גרמא לנשים, שלרש"י נחשב מעשה מצווה, ולכן יש בזה בל תוסיף, אך לחולקים אין בזה כלל מעשה מצווה, וכמו המניח תפילין ברגלו (ונפק"מ גם אם אשה תברך על מצוות עשה שהזמן גרמא, שאם היא מעשה מצווה - תברך, כדעת ר"ת, ואם לא - לא תברך, כדעת הרמב"ם). ואם כן לדבריו אילו לא היה מעשה מצווה כלל - לכו"ע אין בל תוסיף.
@ הר"ז סנדר {{מקור|(על טורי אבן ראש השנה טז., מובא בקונטרס מלואת אבן שבסוף טורי אבן המפואר)}} ביאר שנחלקו בגדר בל תוסיף, שלרש"י בל תוסיף נאמר גם כשאינו מקיים את המצווה כלל, ולכן יש בזה בל תוסיף, אך לתוס' אין בל תוסיף כשאינו מקיים את המצווה כלל, אלא רק כשמקיימה ומוסיף עליה {{מקור|(ולפי זה תלה את מחלוקתם במחלוקת הרשב"א והטורי אבן שם במבטל מצווה לגמרי, שלרשב"א עובר בבל תגרע ולטורי אבן לא עובר אלא רק כשמקיימה וגורע ממנה. וכתב שרש"י כרשב"א והתוס' כטורי אבן)}}.
 
==ראה גם==
* [[בל תגרע]]
 
[[קטגוריה:כללי מצוות]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

גרסה מ־17:21, 23 בדצמבר 2008

איסור להוסיף על מצוות התורה, כגון לישון בסוכה ביום השמיני של חג סוכות לשם מצות סוכה, או להניח תפילין בשבתות ובימים טובים לשם מצות תפילין.

אסור להוסיף על מצוות התורה, שנאמר (דברים יג, א): "את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרו לעשות, לא תוסף עליו".

גם מי שמוסיף מצוה חדשה על מצוות התורה, כגון ירבעם שעשה חג בחודש שבדה מלבו, הרי זה עובר בבל תוסיף.

ואפילו לנביא אסור להוסיף על מצוות התורה, וכן אמרו: "ארבעים ושמונה נביאים עמדו להם לישראל, ולא פיחתו ולא הוסיפו על מה שכתוב בתורה אפילו אות אחת". ובירושלמי אמרו: "שמונים וחמשה זקנים ומהם כמה נביאים היו מצטערים על הדבר, אמרו: כתוב 'אלה המצוות אשר צוה ה' את משה', אלו המצוות שנצטוינו מפי משה, כך אמר לנו משה, ואין נביא אחר עתיד לחדש לכם דבר, ומרדכי ואסתר רוצים לחדש לנו דבר, לא זזו משם עד שהאיר הקב"ה את עיניהם ומצאו אותה כתובה בתורה".

יש אומרים שאף המוסיף איסור חדש, הרי זה עובר על בל תוסיף. כגון בית דין שגזרו לאסור דבר המותר, ואמרו שהוא אסור מן התורה - הרי הם עוברים בבל תוסיף. ויש חולקים וסוברים, שאין איסור בל תוסיף אלא במצוות עשה.