בית הכנסת העתיק בקצרין

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
פנים בית הכנסת - באדיבות אתר "שבעה פלאי ישראל"

בית הכנסת העתיק בקצרין מצוי מזרחית לקצרין שברמת הגולן. בית הכנסת משוחזר בחלקו. מסביב לבית הכנסת שוחזר חלק מהכפר היהודי שהיה במקום. שיחזור מלא נעשה באחד הבתים והוא צויד בחפצים המאופיינים לתקופת התלמוד. בית הכנסת השתמר יחסית יפה ונערכות בו מפעם לפעם טקסים דתיים. לפי הערכת הארכאולוג, צבי מעוז, שבצע חפירות ארכאולוגיות במקום, היו בכפר 75 משפחות ו-300 נפש [1].

הארכאולוג דן ארמן סבור כי שמו הקודם של היישוב, בו התגלה בית הכנסת, הוא "קיסרין" – כשם שנרשם במפות שהופיעו בשנות השלושים למאה ה-20. וממנו באו החכמים הידועים כ"רבנו דקיסרין" – אשר סברו קודם לכן כי מוצאן מקיסריה לשפת הים התיכון.

הגילוי[edit]

בית הכנסת התגלה על ידי, חוקר ארץ ישראל, שמריהו גוטמן בשנת 1968. רשות העתיקות המשיכה את החפירות: ד.אורמן (1971 – 1972), מ. בן ארי (1976 – 1977) האחרון החופרים היה צבי מעוז אשר חקר את האתר יחד עם אן קלברו. לדעת החוקרים בית הכנסת נבנה בשלבים:

  • סוף המאה ה-4 עד תחילת המאה ה-5: בנין מרובע עם רצפת טיח
  • תחילת המאה ה-6: הוארך צפונה לממדיו הנוכחיים, נבנתה רצפת פסיפס
  • תחילת המאה ה-7: הרצפה טוייחה מחדש.

בשנת 746 נחרב בית הכנסת ב"רעש שביעית" היא רעידת אדמה קשה שפגעה בארץ ישראל וסביבתה . ב תקופה הממלוכית בארץ ישראל - המאה-13 – המאה ה15 הוקם "מסגד" במחצית הצפונית של בית הכנסת.

בכפר נמצאו אבנים מעוטרות נוספות והחוקרים סבורים כי היה במקום מבנה ציבורי נוסף, אולי בית מדרש

התיאור[edit]

בית הכנסת הוא מהתקופה הביזנטית. תקופה שבה היו בתי כנסת רבים בגולן. הוא מהווה דוגמא המבטאת את עושרו ההתיישבות היהודית באותה תקופה. מידות בית הכנסת הן 15.4 X 18 מטר. למבנה היו שני קומות. שער הכניסה גדול יחסית ופתחו לכיוון צפון.

בחלקה הדרומי של בית הכנסת , לכיוון ירושלים, הייתה הבימה. ליד הבימה נמצא חדרון קטן, אולי שימש כגניזה. האולם חולק לשני שורות עמודים, בראש כל עמוד כותרות יווניות. אחד המאפיינים של התיאור הוא "דגם" ביצים משני הצדדים: הביצה המרכזית מוארכת ומשני עבריה ביצים מעוגלות וקטנות יותר [1]. לאורך הקירות היו שני שורות של ספסלים מאבן. מתחת לספסל העליון נמצאו 180 מטבעות.

חריטות וכתובות[edit]

בקיר המערבי יש חריטה של מנורה בת חמישה קנים. בבנין מצאה חריטה של "עץ חיים" על אבן, חריטה של שלוש רגלים. לתיאורי "עף החיים" סבור צבי אילן יש משמעות והאמינו כי יש בה כדי לשמור על הבריאות ולהרחת עין הרע ומזל בי�.

נמצאו פריטים מהבניין [1]:

  • מיאנדר - "צלב קרס" כפול, ובתוכו פרצוף אדם, וציפורים
  • אבן שיש עליה חרוטה מנורת שבעת הכנים ואולי גם שלחן הפנים
  • חלקי משקוף, עם תבליט שריגי גפן.
  • אבן עם "רוזטה" , כנראה משקוף הכניסה הצדדית לבית הכנסת.

בבית הכנסת נמצאה כתובת בארמית: "עוזי עבד הדן רבועה ...תרין מנין". מדובר �אדם שתרם סכום כסף (שני מנים) להקמת ה"ריבוע" חדר או אולם לסעודות או למסיבות.

בחורבות הכפר התגלו עוד ארבע כתובות בארמית [1]. רק אחת מהן שלמה: " רבי אבון משכבו בכבוד". הארכאולוג, דן אורמן סבור שזו מצבה מקברו של האמורא רבי אמול שחי בסוף המאה ה-3 ובמחצית הראשונה של המאה ה-4.

תמונות מקצרין העתיקה[edit]

מקור התמונות: ויקישיתוף


לקריאה נוספת[edit]

  • צבי אילן, בתי-כנסת בגליל ובגולן, הוצאת הספרים אריאל, ירושלים - כנה, ירושלים, 1987

צבי אילן, בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1991

  1. 1.0 1.1 1.2 1.3 מקור: צבי אילן , בתי כנסת קדומים בארץ-ישראל