בית הכנסת בחמת גדר: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בית הכנסת בחמת גדר נבנה במאה הרביעית לספירה, דבר המעיד על קיומה של אוכלוסייה [[יהודי|יהודית]] בעלת אמצעים באזור שבאה להתרפאות ולהנות מהמרחצאות המרפא. <ref>מקור ההשערה: '''זאב ארליך'''</ref> זמן השהיה במקום הייתה כזאת עד שנמצאו מתפללים קבועים שתרמו לבניית בית הכנסת. | |||
שרידי בית הכנסת נמצאו בגבעה במרכז האתר - ב"גובהה של עיר" - בהתאם למסורת . בבית הכנסת הייתה רצפת-פסיפס עם כתובות אחדות. רצפת הפסיפס הונחה על גבי רצפת-אבן. הפתח הראשי של המבנה היה בקיר המזרחי, בהתאם ההנחיה ההלכתית לפיה "אין פותחין פתחים [בבית הכנסת] אלא למזרח", כפי שמצינו בבית הכנסת הסמוך | שרידי בית הכנסת נמצאו בגבעה במרכז האתר - ב"גובהה של עיר" - בהתאם למסורת . בבית הכנסת הייתה רצפת-פסיפס עם כתובות אחדות. רצפת הפסיפס הונחה על גבי רצפת-אבן. הפתח הראשי של המבנה היה בקיר המזרחי, בהתאם ההנחיה ההלכתית לפיה "אין פותחין פתחים [בבית הכנסת] אלא למזרח", כפי שמצינו בבית הכנסת הסמוך ב[[מעוז חיים]] של היום, ב[[ארבל]], ובדרום הר-חברון למרות שירושלים היא בדרום והכניסה עם הפנים למקום [[בית המקש|המקדש]] אמורה הייתה להיות בצפון, וקו האמצע היה צריך להיות מצפון לדרום כפי שזה בבתי כנסת אחרים כמו ב[[כפר נחום]]. | ||
ברצפת-הפסיפס נמצאו עיטורים גיאומטריים פשוטים, כמקובל ברצפות בתי כנסת | ברצפת-הפסיפס נמצאו עיטורים גיאומטריים פשוטים, כמקובל ברצפות בתי כנסת: עיטורים ולא דמויות. ברצפה משולבות כתובות-הקדשה, כולן בארמית. לפי תוכן הכתובות ניתן לקבוע מי היו מתפללי בית הכנסת ובאיזה תקופה חיו. בסמוך לבימת ארון-הקודש, בדרום, מעוטרת הרצפה בכתובת נוספת הנתונה בתוך זר עגול, ומשני צדדיה שני אריות ועצים דמויי-ברושים. | ||
לפי הכתובות נראה כי בית הכנסת נבנה על ידי המתרחצים | לפי הכתובות נראה כי בית הכנסת נבנה על ידי המתרחצים שבאו לחמת גדר. . באחת מהכתובות שנחשפו ברצפת הפסיפס של בית-הכנסת <ref>'''נוה''',עמוד 33</ref>, נכתב כך: | ||
"וד[כיר ל]טב רב תנחום הלוי ב[ר ח]לפה דהב חד טרימיסין ודכיר לטב מינוקה דסיסיפה [צ]פוריה | "וד[כיר ל]טב (זכור לטוב)<ref>התרגום לעברית לא נעשה על ידי המצוטטים ולא על אחריותם</ref> רב תנחום הלוי ב[ר ח]לפה דהב חד טרימיסין ( המטבע) | ||
ודכיר לטב (זכור לטוב) מינוקה דסיסיפה [צ]פוריה | |||
ו[קירי פ]טריק כפר עקביה | |||
ויוסה בר דוסתי דמן כפר נחום / דיהבון תלתיהון (שנתנו שלשתם) | |||
תלת גרמין | |||
מלך ע[למה ית]ן ( מלך עולם יתן ) ברכתה (ברכה) בעמלה[ון]( בעמלם) אמן אמן סלה. | |||
שלום ודכיר / לטב (זכור לטוב) יודן ארדה מן חימאוס דיהב תלת / | |||
ו[דכירין לט]ב ((זכור לטוב) ארביליי דיהבו[ן] מחירהון | |||
[ ] מלך / עלמ(מלך עולם) יתן ברכתה בעמלהון ( בעמלם) אמן אמן סלה" | |||
ובכתובת אחרת (נוה, 34): | ובכתובת אחרת (נוה, 34): | ||
"... דה[ב... לי]קרה דכנישתה... ודכירין לטב עיריא דהבון חד טר[ימ]יסין | |||
לפי הכתובות נראה כי בית הכנסת נבנה על ידי המתרחצים שבאו לחמת גדר. . באחת מהכתובות שנחשפו ברצפת הפסיפס של בית-הכנסת נכתב כך: | |||
"וד[כיר ל]טב (זכור לטוב)<ref>התרגום לעברית לא נעשה על ידי המצוטטים ולא על אחריותם</ref> רב תנחום הלוי ב[ר ח]לפה דהב חד טרימיסין ( המטבע) | |||
ודכיר לטב (זכור לטוב) מינוקה דסיסיפה [צ]פוריה | |||
ו[קירי פ]טריק כפר עקביה | |||
[ ] מלך / עלמ(מלך עולם) יתן ברכתה בעמלהון ( בעמלם) אמן אמן סלה" | |||
"... דה[ב... לי]קרה דכנישתה... ודכירין לטב עיריא דהבון חד טר[ימ]יסין" מקור='''נוה''',עמודים 34-33 | |||
עיון במקומות מוצאם של התורמים, עולה כי הם מן הגליל, אך גם מאזורים מרוחקים יותר: | עיון במקומות מוצאם של התורמים, עולה כי הם מן הגליל, אך גם מאזורים מרוחקים יותר: | ||
| שורה 27: | שורה 45: | ||
הנה לפנינו: טרימיסין אחד [=שליש דינר זהב], שלושה גרמין [= כנראה דינר כסף שלם] משלושה אנשים, שלושה [גרמין, כנראה דינר-כסף שלם] מאדם אחד, ו'מחירהון', שאיננו ברור. אפילו בני-העיר עצמה, בני חמת-גדר, תרמו תרומה צנועה – טרימיסין אחד. | הנה לפנינו: טרימיסין אחד [=שליש דינר זהב], שלושה גרמין [= כנראה דינר כסף שלם] משלושה אנשים, שלושה [גרמין, כנראה דינר-כסף שלם] מאדם אחד, ו'מחירהון', שאיננו ברור. אפילו בני-העיר עצמה, בני חמת-גדר, תרמו תרומה צנועה – טרימיסין אחד. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
אילן צבי, '''בית הכנסת חמת-גדר''', בתי-כנסת קדומים בארץ-ישראל, ת"א תשנ"א, 93-91. | |||
* ארליך זאב ח', '''המעיינות החמים''', מזרח הירדן במבט יהודי, עפרה תשנ"ו, 54-53. | |||
* נוה יוסף, '''בית הכנסת חמת-גדר''', על פסיפס ואבן, ירושלים תשל"ח, 64-54. | |||
* סוקניק אליעזר ליפא, '''בית-הכנסת העתיק בחמת-גדר''', קובץ החברה לחקירת ארץ-ישראל, ג', תרצ"ו | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
* זאב ח. ארליך ז'אבו, [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=25755&channel=4&subchannel=5 '''בית הכנסת בין חמת לתנינים'''], מקור ראשון - 24 ספטמבר 2007 | |||
[[קטגוריה:בתי כנסת]] | [[קטגוריה:בתי כנסת]] | ||
גרסה מ־00:47, 24 באוגוסט 2008
|
|
בית הכנסת בחמת גדר נבנה במאה הרביעית לספירה, דבר המעיד על קיומה של אוכלוסייה יהודית בעלת אמצעים באזור שבאה להתרפאות ולהנות מהמרחצאות המרפא. [1] זמן השהיה במקום הייתה כזאת עד שנמצאו מתפללים קבועים שתרמו לבניית בית הכנסת.
שרידי בית הכנסת נמצאו בגבעה במרכז האתר - ב"גובהה של עיר" - בהתאם למסורת . בבית הכנסת הייתה רצפת-פסיפס עם כתובות אחדות. רצפת הפסיפס הונחה על גבי רצפת-אבן. הפתח הראשי של המבנה היה בקיר המזרחי, בהתאם ההנחיה ההלכתית לפיה "אין פותחין פתחים [בבית הכנסת] אלא למזרח", כפי שמצינו בבית הכנסת הסמוך במעוז חיים של היום, בארבל, ובדרום הר-חברון למרות שירושלים היא בדרום והכניסה עם הפנים למקום המקדש אמורה הייתה להיות בצפון, וקו האמצע היה צריך להיות מצפון לדרום כפי שזה בבתי כנסת אחרים כמו בכפר נחום.
ברצפת-הפסיפס נמצאו עיטורים גיאומטריים פשוטים, כמקובל ברצפות בתי כנסת: עיטורים ולא דמויות. ברצפה משולבות כתובות-הקדשה, כולן בארמית. לפי תוכן הכתובות ניתן לקבוע מי היו מתפללי בית הכנסת ובאיזה תקופה חיו. בסמוך לבימת ארון-הקודש, בדרום, מעוטרת הרצפה בכתובת נוספת הנתונה בתוך זר עגול, ומשני צדדיה שני אריות ועצים דמויי-ברושים.
לפי הכתובות נראה כי בית הכנסת נבנה על ידי המתרחצים שבאו לחמת גדר. . באחת מהכתובות שנחשפו ברצפת הפסיפס של בית-הכנסת [2], נכתב כך:
"וד[כיר ל]טב (זכור לטוב)[3] רב תנחום הלוי ב[ר ח]לפה דהב חד טרימיסין ( המטבע) ודכיר לטב (זכור לטוב) מינוקה דסיסיפה [צ]פוריה ו[קירי פ]טריק כפר עקביה ויוסה בר דוסתי דמן כפר נחום / דיהבון תלתיהון (שנתנו שלשתם) תלת גרמין
מלך ע[למה ית]ן ( מלך עולם יתן ) ברכתה (ברכה) בעמלה[ון]( בעמלם) אמן אמן סלה.
שלום ודכיר / לטב (זכור לטוב) יודן ארדה מן חימאוס דיהב תלת / ו[דכירין לט]ב ((זכור לטוב) ארביליי דיהבו[ן] מחירהון [ ] מלך / עלמ(מלך עולם) יתן ברכתה בעמלהון ( בעמלם) אמן אמן סלה"
ובכתובת אחרת (נוה, 34):
לפי הכתובות נראה כי בית הכנסת נבנה על ידי המתרחצים שבאו לחמת גדר. . באחת מהכתובות שנחשפו ברצפת הפסיפס של בית-הכנסת נכתב כך:
"וד[כיר ל]טב (זכור לטוב)[4] רב תנחום הלוי ב[ר ח]לפה דהב חד טרימיסין ( המטבע)
ודכיר לטב (זכור לטוב) מינוקה דסיסיפה [צ]פוריה ו[קירי פ]טריק כפר עקביה
[ ] מלך / עלמ(מלך עולם) יתן ברכתה בעמלהון ( בעמלם) אמן אמן סלה"
"... דה[ב... לי]קרה דכנישתה... ודכירין לטב עיריא דהבון חד טר[ימ]יסין" מקור=נוה,עמודים 34-33
עיון במקומות מוצאם של התורמים, עולה כי הם מן הגליל, אך גם מאזורים מרוחקים יותר:
- [צ]פוריה – מהעיר ציפורי, בירת הגליל התחתון.
- כפר עקביה – ממקום בשם זה, כנראה ממזרח לכנרת, כיום על חוף-הכנרת המזרחי
- כפר נחום – בצפון הכנרת.
- חימאוס=אמאוס=חמת – אחת מערי ה'חמת' סביב הכנרת.
- אראביליי – מהעיר ארבל, ליד המושב ארבל של ימינו, ממערב לטבריה.
לזיהויה של 'עיריא' בכתובת השניה, יש לומר שכנראה הכוונה ל'בני העיר' שבה הפסיפס, כלומר, בני העיר חמת, חמת-גדר. קיימת גם הצעת קריאה אחרת: צוריא, וזיהויה בצור (מדרום לצידון או בעבר הירדן המזרחי).
כמה תרמו?
הנה לפנינו: טרימיסין אחד [=שליש דינר זהב], שלושה גרמין [= כנראה דינר כסף שלם] משלושה אנשים, שלושה [גרמין, כנראה דינר-כסף שלם] מאדם אחד, ו'מחירהון', שאיננו ברור. אפילו בני-העיר עצמה, בני חמת-גדר, תרמו תרומה צנועה – טרימיסין אחד.
לקריאה נוספת
אילן צבי, בית הכנסת חמת-גדר, בתי-כנסת קדומים בארץ-ישראל, ת"א תשנ"א, 93-91.
- ארליך זאב ח', המעיינות החמים, מזרח הירדן במבט יהודי, עפרה תשנ"ו, 54-53.
- נוה יוסף, בית הכנסת חמת-גדר, על פסיפס ואבן, ירושלים תשל"ח, 64-54.
- סוקניק אליעזר ליפא, בית-הכנסת העתיק בחמת-גדר, קובץ החברה לחקירת ארץ-ישראל, ג', תרצ"ו
קישורים חיצוניים
- זאב ח. ארליך ז'אבו, בית הכנסת בין חמת לתנינים, מקור ראשון - 24 ספטמבר 2007