בית הכנסת בחמת גדר: הבדלים בין גרסאות בדף

בית הכנסת בחמת גדר נבנה במאה הרביעית לספירה, דבר המעיד על קיומה של אוכלוסייה יהודית בעלת אמצעים באזור זה או על יהודים רבים שבאו להנות מהמרחצאות המרפא.

שרידי בית הכנסת נמצאו בגבעה במרכז האתר - ב"גובהה של עיר" - בהתאם למסורת . בבית הכנסת הייתה רצפת-פסיפס עם כתובות אחדות. רצפת הפסיפס הונחה על גבי רצפת-אבן. הפתח הראשי של המבנה היה בקיר המזרחי, בהתאם ההנחיה ההלכתית לפיה "אין פותחין פתחים [בבית הכנסת] אלא למזרח", כפי שמצינו בבית הכנסת הסמוך במעוז-חיים של היום, בארבל, ובדרום הר-חברון למרות שירושלים היא בדרום והכניסה עם הפנים למקום המקדש אמורה הייתה להיות בצפון, וקו האמצע היה צריך להיות מצפון לדרום כפי שזה בבתי כנסת אחרים כמו בכפר נחום.

ברצפת-הפסיפס נמצאו עיטורים גיאומטריים פשוטים, כמקובל ברצפות בתי כנסת. עיטורים ובדרך כלל לא דמויות. ברצפה משולבות כתובות-הקדשה, כולן בארמית. לפי תוכן הכתובות ניתן לקבוע מי היו מתפללי בית הכנסת ובאיזה תקופה חיו. בסמוך לבימת ארון-הקודש, בדרום, מעוטרת הרצפה בכתובת נוספת הנתונה בתוך זר עגול, ומשני צדדיה שני אריות ועצים דמויי-ברושים.

לפי הכתובות נראה כי בית הכנסת נבנה על ידי המתרחצים שבטו הנה, כנראה בקביעות ולתקופות לא קצרות . באחת מהכתובות שנחשפו ברצפת הפסיפס של בית-הכנסת (נוה, 33), נכתב כך:

"וד[כיר ל]טב רב תנחום הלוי ב[ר ח]לפה דהב חד טרימיסין ודכיר לטב מינוקה דסיסיפה [צ]פוריה / ו[קירי פ]טריק כפר עקביה ויוסה בר דוסתי דמן כפר נחום / דיהבון תלתיהון (שנתנו שלשתם)"

" תלת גרמין מלך ע[למה ית]ן ברכתה בעמלה[ון] אמן אמן סלה שלום ודכיר / לטב יודן ארדה מן חימאוס דיהב תלת / ו[דכירין לט]ב ארביליי דיהבו[ן] מחירהון [ ] מלך / עלמ יתן ברכתה בעמלהון אמן אמן סלה"

ובכתובת אחרת (נוה, 34): "... דה[ב... לי]קרה דכנישתה... ודכירין לטב עיריא דהבון חד טר[ימ]יסין..."

עיון במקומות מוצאם של התורמים, עולה כי הם מן הגליל, אך גם מאזורים מרוחקים יותר:

• [צ]פוריה – מהעיר ציפורי, בירת הגליל התחתון.
• כפר עקביה – ממקום בשם זה, כנראה ממזרח לכנרת, כיום על חוף-הכנרת המזרחי
• כפר נחום – בצפון הכנרת.
• חימאוס=אמאוס=חמת – אחת מערי ה'חמת' סביב הכנרת.
• אראביליי – מהעיר ארבל, ליד המושב ארבל של ימינו, ממערב לטבריה.

לזיהויה של 'עיריא' בכתובת השניה, יש לומר שכנראה הכוונה ל'בני העיר' שבה הפסיפס, כלומר, בני העיר חמת, חמת-גדר. קיימת גם הצעת קריאה אחרת: צוריא, וזיהויה בצור (מדרום לצידון או בעבר הירדן המזרחי).

כמה תרמו?

הנה לפנינו: טרימיסין אחד [=שליש דינר זהב], שלושה גרמין [= כנראה דינר כסף שלם] משלושה אנשים, שלושה [גרמין, כנראה דינר-כסף שלם] מאדם אחד, ו'מחירהון', שאיננו ברור. אפילו בני-העיר עצמה, בני חמת-גדר, תרמו תרומה צנועה – טרימיסין אחד.