בגמר דבריו אדם נתפס

מתוך ויקישיבה
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אדם שאמר במשפט אחד שני דברים הנוגדים זה את זה, אנו אומרים שלא התכוון אלא למה שאמר לבסוף.


לדוגמא: אדם שאמר: "הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה" - מאכלים שאין הנזיר אסור בהם, לדעת בית הלל, אינו נעשה נזיר, שכן לדעתם "בגמר דבריו אדם נתפס", כלומר שבגמר דבריו הוא פותח פתח להבנת נדרו, שלא התכוון כלל לנזירות, אלא לאסור על עצמו לאכול גרוגרות ודבילה, הלכך אינו נזיר.