אסרו חג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור)
שורה 3: שורה 3:




היום שלמחרת [[שלושת הרגלים]] נקרא "אסרו חג" על שם הכתוב {{מקור|תהלים קי"ח, כ"ז}}: "אסרו חג בעבותים", ממנו דרשו חז"ל: "כל העושה איסור לחג - אגודה לחג ביום שלמחרתו - באכילה ושתיה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר: אסרו חג בעבותים - בהמות עבות ושמנות - עד קרנות המזבח". משום כך, נוהגים להרבות באסרו חג באכילה ושתיה.
היום שלמחרת [[שלושת הרגלים]] נקרא "אסרו חג" על שם הכתוב {{מקור|(תהלים קי"ח, כ"ז)}}: "אסרו חג בעבותים", ממנו דרשו חז"ל: "כל העושה איסור לחג - אגודה לחג ביום שלמחרתו - באכילה ושתיה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר: אסרו חג בעבותים - בהמות עבות ושמנות - עד קרנות המזבח". משום כך, נוהגים להרבות באסרו חג באכילה ושתיה.





גרסה מ־16:05, 9 במרץ 2009

היום שלמחרת חג הפסח, חג השבועות וחג הסוכות.


היום שלמחרת שלושת הרגלים נקרא "אסרו חג" על שם הכתוב (תהלים קי"ח, כ"ז): "אסרו חג בעבותים", ממנו דרשו חז"ל: "כל העושה איסור לחג - אגודה לחג ביום שלמחרתו - באכילה ושתיה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר: אסרו חג בעבותים - בהמות עבות ושמנות - עד קרנות המזבח". משום כך, נוהגים להרבות באסרו חג באכילה ושתיה.