אנציקלופדיה תלמודית:תעשה ולא מן העשוי

הגדרת הערך - חפץ מצוה עשייתו בהכשר על ידי אדם.

מהותו

תעשה ולא מן העשוי, היינו חפצי מצוה כגון ציצית* וסוכה*, שהקפידה תורה על עשייתם^[1], שיש לעשותם בהכשר^[2], ויש סוברים שאף ייעשו על ידי אדם^[3].

נעשה מאיליו

הנעשה מאיליו, כגון סוכה הנעשית על ידי הרוח, יש סוברים שפסולה משום תעשה ולא מן העשוי מאיליו^[4], שדורשים "בסכת תעשה"^[5], דהיינו שיעשה אותה^[6]. ויש חולקים וסוברים שכשרה^[7].

בנעשה בהכשר ונפסל ושוב הוכשר

נעשה בהכשר, ונפסל, ושוב הוכשר, אם פסול משום תעשה ולא מן העשוי במה שהיה פסול והוכשר, נחלקו בדבר: יש סוברים שאין בזה משום תעשה ולא מן העשוי, כיון שבתחילה נעשה בהיתר^[8]. ויש חולקים וסוברים שיש בזה משום תעשה ולא מן העשוי^[9].

במוכן למצוה

בדבר שאינו מוכן וגמור למצוה, כגון תליית הציצית בבגד קודם הקשירה, יש מן האחרונים שכתבו שלא נאמר בזה הפסול תעשה ולא מן העשוי, שלא הקפידה תורה ב'תעשה' אלא בעשייה שהיא גמר עשיית המצוה^[10].

עשייה באיסור

עשייה שיש בה איסור אינה חשובה עשייה, ולפיכך אינה חשובה עשוייה שלא כמצוותה^[11].

בפסול שאינו בגוף הדבר

פסול שאינו בגוף הדבר, כגון סוכה שנעשית בפסול שאין הפסול בעצם הסכך, נחלקו בדבר: יש סוברים שאין בזה פסול של 'מן העשוי'^[12], ולפיכך המניח סכך תחת גג, שהסכך עצמו כשר, ואחר כך מסיר את הגג, אין בזה פסול 'מן העשוי'^[13]. ויש חולקים וסוברים שפסולה משום 'מן העשוי'^[14].

המצוות

בציצית

בעשיית הציצית הקפידה התורה על דין תעשה ולא מן העשוי^[15], ולמדים כן מן עשייה שכתוב בציצית: גדלים תעשה לך^[16], או מן הכתוב: ועשו להם ציצית^[17], לפיכך לא יוציא נימין מן הטלית ויעשה מהם ציצית^[18]. על פרטי הדינים בזה, ע"ע ציצית.

בסוכה

בעשיית הסוכה הקפידה התורה על דין תעשה ולא מן העשוי^[19], שנאמר: חג הסכת תעשה לך^[20], ודורשים 'סוכות תעשה', כשאתה עושה אותה תהא ראויה לסוכה, ולא שתהא עשייתה בפסול^[21], שלפיכך הקדים 'סוכות' ל'תעשה', ללמד שבזמן העשיה תהא ראויה לסוכה^[22], או לפי שהתורה הקפידה על עשיית הסוכה שלא תעשה מאליה^[23], וסוכה פסולה אינה חשובה סוכה, וכאילו לא עשה דבר^[24]. ולפיכך החוטט בגדיש לעשות סוכה, והסיכוך והדפנות נעשות מאליהם, פסולה. וכן המניח גפן מחובר לסיכוך, וקצצן, יש מאמוראים סוברים שפסולה, לפי שנעשית בפסול, שסכך מחובר פסול^[25], ולדעתם אין קציצתם חשובה עשייתם^[26]. וכן בית שדר שם כל ימות השנה, שפסולה לסוכה^[27], יש ראשונים שכתבו שפסול משום תעשה ולא מן העשוי^[28], שהרי תקרה זו לא נעשית מתחלה לשם צל^[29]. וכן בית שעשאה לשם דירה, שפסולה^[30], הוא משום תעשה ולא מן העשוי^[31], שהרי לא עשאה לצל אלא לשם דירה^[32]. פסול סכך מחובר^[33], יש מן הראשונים שפירשו שפסולה משום תעשה ולא מן העשוי, שלא נעשה בו מעשה^[34].

בלולב

באגד הלולב*^[35], יש סוברים בדעת תנאים שפסול בו מן העשוי^[36], שלמדים כן מסוכה^[37], בבנין-אב*, שכשם שבסוכה שיש בו מעשה הקפידה בו התורה על העשוי, אף בלולב שיש בו עשיה הדין כן^[38]. או שלמדים בגזירה-שוה*, שנאמר בסוכה: בסכת תשבו שבעת ימים^[39], וכן נאמר בלולב: ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים^[40]. או שלמדים במה מצינו מסוכה וציצית^[41].

במזוזה

במזוזה אמרו בגמרא שיש דין תעשה ולא מן העשוי^[42], והתולה מזוזה במשקוף קודם שניתן בבנין, ואחר כך קבעו בבנין, פסולה^[43]. וכן התולה מזוזה במשקוף קודם שתלוי בו הדלת, לסוברים שבלא דלת פטור ממזוזה^[44], פסול המזוזה אף לאחר שיתן בו הדלת משום תעשה ולא מן העשוי^[45]. במקור הדבר, יש מן הראשונים שפירשו, שלמדים כן מן הכתוב: וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך^[46], משמע שהמזוזות והשערים קבועים בשעת כתיבה^[47]. ויש שפירשו שלמדים מזוזה מסוכה^[48]. ומן האחרונים יש שכתבו שבמזוזה אין דין תעשה ולא מן העשוי אלא מדרבנן^[49].

בכל המצוות

בכל המצוות – מלבד סוכה ציצית ומזוזה - יש מן הראשונים שנראה מדבריהם שיש בהם דין תעשה ולא מן העשוי, שכן למדים בבנין אב מציצית^[50]. ויש סוברים שאין בהם דין תעשה ולא מן העשוי^[51].

גזירת חכמים

יש מקומות שגזרו חכמים לאוסרם כדי שלא יבואו להכשיר בפסול מן העשוי, כגון המניח חבילה לשם סיכוך בסוכה, שאסרו חכמים כדי שלא יבוא אדם להניח חבילה שלא לשם סיכוך וימלך לסכך בו^[52].

הערות שוליים