אנציקלופדיה תלמודית:תופר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''<span dir="rtl">הגדרת הערך - איסור מלאכת תפירה בשבת וביום טוב.</span>''' == <span dir="rtl">המלאכה וגדרה</span...")
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
'''<span dir="rtl">הגדרת הערך - איסור מלאכת תפירה בשבת וביום טוב.</span>'''
<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - איסור מלאכת תפירה בשבת וביום טוב.</span>


== <span dir="rtl">המלאכה וגדרה</span> ==
== <span dir="rtl">המלאכה וגדרה</span> ==


=== '''<span dir="rtl">המלאכה</span>''' ===
=== <span dir="rtl">המלאכה</span> ===


'''<span dir="rtl">תופר הוא אחד משלושים ותשעה אבות-מלאכות* האסורים בשבת</span>'''<ref><span dir="rtl"> משנה שבת עג א; רמב&quot;ם שבת פ&quot;ז ה&quot;א. וע&quot;ע אבות מלאכות.</span></ref>'''<span dir="rtl">, לפי שהיו תופרים במשכן את יריעות המשכן</span>'''<ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע הנ&quot;ל: גדר האב. רש&quot;י שבת שם וצה א ד&quot;ה ונראין; נמוק&quot;י שם עג א.</span></ref>'''<span dir="rtl">, ואותו שאמר הכתוב: חמש היריעת תהיין חברת אשה את אחתה וחמש יריעת חברת אשה אל אחתה</span>'''<ref><span dir="rtl"> שמות שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">, היינו שהיו מחברים אותם בתפירה</span>'''<ref><span dir="rtl"> רש&quot;י שמות כו ג; רשב&quot;ם שמות שם; חזקוני שם. ועי' שבת צו ב וקב, וירושלמי שבת פ&quot;ז ה&quot;ב ופי&quot;א ה&quot;א ופט&quot;ו ה&quot;א: תופרי יריעות, ועי' רש&quot;י שם צו ב ד&quot;ה תופרי יריעות: מעשה רוקם, ועי' רש&quot;ש שם ודעת לרח&quot;ק על ברייתא דמלאכת המשכן פ&quot;ד ה&quot;ד, ומלואים לתו&quot;ש כי תשא סי' טו.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">תופר הוא אחד משלושים ותשעה אבות-מלאכות* האסורים בשבת</span><ref><span dir="rtl"> משנה שבת עג א; רמב&quot;ם שבת פ&quot;ז ה&quot;א. וע&quot;ע אבות מלאכות.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהיו תופרים במשכן את יריעות המשכן</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע הנ&quot;ל: גדר האב. רש&quot;י שבת שם וצה א ד&quot;ה ונראין; נמוק&quot;י שם עג א.</span></ref><span dir="rtl">, ואותו שאמר הכתוב: חמש היריעת תהיין חברת אשה את אחתה וחמש יריעת חברת אשה אל אחתה</span><ref><span dir="rtl">שמות שם.</span></ref><span dir="rtl">, היינו שהיו מחברים אותם בתפירה</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שמות כו ג; רשב&quot;ם שמות שם; חזקוני שם. ועי' שבת צו ב וקב, וירושלמי שבת פ&quot;ז ה&quot;ב ופי&quot;א ה&quot;א ופט&quot;ו ה&quot;א: תופרי יריעות, ועי' רש&quot;י שם צו ב ד&quot;ה תופרי יריעות: מעשה רוקם, ועי' רש&quot;ש שם ודעת לרח&quot;ק על ברייתא דמלאכת המשכן פ&quot;ד ה&quot;ד, ומלואים לתו&quot;ש כי תשא סי' טו.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">מהותה</span>''' ===
=== <span dir="rtl">מהותה</span> ===


'''<span dir="rtl">תופר היינו שמחברים שני דברים שיהיו מהודקים בלי פירוד</span>'''<ref><span dir="rtl"> פסקי רי&quot;ד שבת עה א, והובא בשבלי הלקט סי' קח; ראבי&quot;ה סי' רו; או&quot;ז שבת סי' סז; הגהות מרדכי שבת עד ב בשם הרא&quot;ה (ועי' ציון</span> <span dir="rtl">49); בה&quot;ל סי' שמ סי&quot;ד ד&quot;ה הרי; ועי' אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ב סי' פד, ושש&quot;כ פ&quot;ט הערה פה בשם רש&quot;ז אויערבאך.</span></ref>'''<span dir="rtl">, ויהיו לדבר אחד</span>'''<ref><span dir="rtl"> בה&quot;ל שם; ועי' אג&quot;מ שם ורש&quot;ז אויערבאך שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">, והפרדתם הוא דוקא בקלקול וקריעה</span>'''<ref><span dir="rtl"> ערוה&quot;ש או&quot;ח סי' שיז סי&quot;ח; אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ב סי' פד.</span></ref>'''<span dir="rtl">, ובזה שונה מקשירת שני דברים</span>''''''<span dir="rtl">, שבהפרדתו אין קלקול</span>'''<ref><span dir="rtl"> ערוה&quot;ש שם; אג&quot;מ שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">. וחיבורם על ידי דבר שלישי, שהוא החוט</span>'''<ref><span dir="rtl"> מרכה&quot;מ שבת פ&quot;י הי&quot;א. ועי' להלן: התולדות, שבשאר אופני החיבור, הוא תולדה.</span></ref>'''<span dir="rtl">, ושונים ממלאכת קושר* שאין חיבורם על ידי דבר שלישי</span>'''<ref><span dir="rtl"> מרכה&quot;מ שם. ועי' אבנ&quot;ז או&quot;ח סי' קפ אות ה, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">8.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">תופר היינו שמחברים שני דברים שיהיו מהודקים בלי פירוד</span><ref><span dir="rtl">פסקי רי&quot;ד שבת עה א, והובא בשבלי הלקט סי' קח; ראבי&quot;ה סי' רו; או&quot;ז שבת סי' סז; הגהות מרדכי שבת עד ב בשם הרא&quot;ה (ועי' ציון</span> <span dir="rtl">49); בה&quot;ל סי' שמ סי&quot;ד ד&quot;ה הרי; ועי' אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ב סי' פד, ושש&quot;כ פ&quot;ט הערה פה בשם רש&quot;ז אויערבאך.</span></ref><span dir="rtl">, ויהיו לדבר אחד</span><ref><span dir="rtl">בה&quot;ל שם; ועי' אג&quot;מ שם ורש&quot;ז אויערבאך שם.</span></ref><span dir="rtl">, והפרדתם הוא דוקא בקלקול וקריעה</span><ref><span dir="rtl">ערוה&quot;ש או&quot;ח סי' שיז סי&quot;ח; אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ב סי' פד.</span></ref><span dir="rtl">, ובזה שונה מקשירת שני דברים</span><span dir="rtl">, שבהפרדתו אין קלקול</span><ref><span dir="rtl">ערוה&quot;ש שם; אג&quot;מ שם.</span></ref><span dir="rtl">. וחיבורם על ידי דבר שלישי, שהוא החוט</span><ref><span dir="rtl">מרכה&quot;מ שבת פ&quot;י הי&quot;א. ועי' להלן: התולדות, שבשאר אופני החיבור, הוא תולדה.</span></ref><span dir="rtl">, ושונים ממלאכת קושר* שאין חיבורם על ידי דבר שלישי</span><ref><span dir="rtl">מרכה&quot;מ שם. ועי' אבנ&quot;ז או&quot;ח סי' קפ אות ה, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">8.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">כניסת החוט</span>''' ===
=== <span dir="rtl">כניסת החוט</span> ===


'''<span dir="rtl">בשיעור כניסת החוט בבגד הנתפר, נחלקו בדבר: יש סוברים שאינה חשובה תפירה אלא אם מעבירים את החוט מצד לצד בבגד</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' ר' חנינא בירושלמי כלאים פ&quot;ט ה&quot;ו ושבת פ&quot;ז ה&quot;ב: עד יחות כל סיטרה, ופנ&quot;מ שם בביאורה.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש סוברים שאין צריך מצד לצד אלא אף תפירתו לאמצע הבד, חשובה תפירה</span>'''<ref><span dir="rtl"> ר' ינאי בירושלמי שם ושם ע&quot;פ כלאים פ&quot;ט מ&quot;י, ופנ&quot;מ שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">בשיעור כניסת החוט בבגד הנתפר, נחלקו בדבר: יש סוברים שאינה חשובה תפירה אלא אם מעבירים את החוט מצד לצד בבגד</span><ref><span dir="rtl">עי' ר' חנינא בירושלמי כלאים פ&quot;ט ה&quot;ו ושבת פ&quot;ז ה&quot;ב: עד יחות כל סיטרה, ופנ&quot;מ שם בביאורה.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין צריך מצד לצד אלא אף תפירתו לאמצע הבד, חשובה תפירה</span><ref><span dir="rtl">ר' ינאי בירושלמי שם ושם ע&quot;פ כלאים פ&quot;ט מ&quot;י, ופנ&quot;מ שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">ראש החוט</span>''' ===
=== <span dir="rtl">ראש החוט</span> ===


'''<span dir="rtl">ראש החוט, יש סוברים שלא תישאר תלויה בחוץ</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' קה&quot;ע שבת שם בפי' א וביאור רח&quot;ק שם, בביאור ר' חנינא שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">, שבנשארת בחוץ אינה מהודקת</span>'''<ref><span dir="rtl"> רח&quot;ק שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאף אם נשארת תלויה בחוץ חשובה תפירה</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' קה&quot;ע וח&quot;ק שם בביאור ר' ינאי שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">ראש החוט, יש סוברים שלא תישאר תלויה בחוץ</span><ref><span dir="rtl">עי' קה&quot;ע שבת שם בפי' א וביאור רח&quot;ק שם, בביאור ר' חנינא שם.</span></ref><span dir="rtl">, שבנשארת בחוץ אינה מהודקת</span><ref><span dir="rtl">רח&quot;ק שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאף אם נשארת תלויה בחוץ חשובה תפירה</span><ref><span dir="rtl">עי' קה&quot;ע וח&quot;ק שם בביאור ר' ינאי שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">הנתפר</span>''' ===
=== <span dir="rtl">הנתפר</span> ===


'''<span dir="rtl">דבר הנתפר שחייבים עליו היינו ביריעות, שכן היה במשכן</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">2 ואילך. מנ&quot;ח מוסך השבת סוף מלאכת קורע.</span></ref>'''<span dir="rtl">, וכן בקנים של עץ, כגון שכפף פיה למטה ותפרה</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' שבת עד ב: חייטיה לפומיה, והערוך ע' חלתא ורש&quot;י שבת שם ד&quot;ה ואי חייטיה ומיוחס לר&quot;ן שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ודוקא בדברים הרכים – כגון קנים הרכים</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' רש&quot;ז אויערבך בשש&quot;כ פ&quot;ט הע' פה וחוט שני שבת ריש מלאכת קורע, בביאור שבת שם.</span></ref> '''<span dir="rtl">- או עורות שהדרך לתופרם, אבל בדברים הקשים כגון תפירת כלי חרס שבורים, אינם בכלל תופר</span>'''<ref><span dir="rtl"> מנ&quot;ח מוסך השבת שם. ועי' יסודי ישרון מלאכת שבת ח&quot;א עמ' 200, בדעת המנ&quot;ח שהוא דוקא בכלי חרס שתופרם בחוט, שאינם מתחברים לדבר אחד, אבל חיבור עצים בדבק שמתחברים לדבר אחד חשוב תופר, עי' ציון</span> <span dir="rtl">62, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">62.</span></ref>'''<span dir="rtl">. על הדברים הנתפרים שהם תולדת תופר, עי' להלן: התולדות.</span>'''
<span dir="rtl">דבר הנתפר שחייבים עליו היינו ביריעות, שכן היה במשכן</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">2 ואילך. מנ&quot;ח מוסך השבת סוף מלאכת קורע.</span></ref><span dir="rtl">, וכן בקנים של עץ, כגון שכפף פיה למטה ותפרה</span><ref><span dir="rtl">עי' שבת עד ב: חייטיה לפומיה, והערוך ע' חלתא ורש&quot;י שבת שם ד&quot;ה ואי חייטיה ומיוחס לר&quot;ן שם.</span></ref><span dir="rtl">. ודוקא בדברים הרכים – כגון קנים הרכים</span><ref><span dir="rtl">עי' רש&quot;ז אויערבך בשש&quot;כ פ&quot;ט הע' פה וחוט שני שבת ריש מלאכת קורע, בביאור שבת שם.</span></ref> <span dir="rtl"> - או עורות שהדרך לתופרם, אבל בדברים הקשים כגון תפירת כלי חרס שבורים, אינם בכלל תופר</span><ref><span dir="rtl">מנ&quot;ח מוסך השבת שם. ועי' יסודי ישרון מלאכת שבת ח&quot;א עמ' 200, בדעת המנ&quot;ח שהוא דוקא בכלי חרס שתופרם בחוט, שאינם מתחברים לדבר אחד, אבל חיבור עצים בדבק שמתחברים לדבר אחד חשוב תופר, עי' ציון</span> <span dir="rtl">62, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">62.</span></ref><span dir="rtl">. על הדברים הנתפרים שהם תולדת תופר, עי' להלן: התולדות.</span>


=== '''<span dir="rtl">שיעורה</span>''' ===
=== <span dir="rtl">שיעורה</span> ===


'''<span dir="rtl">שיעור התפירה שעליו חייב, שנינו שהוא כשתופר שתי תפירות</span>'''<ref><span dir="rtl"> משנה שבת עג א וקה א; רמב&quot;ם שבת פ&quot;י ה&quot;ט.</span></ref>'''<span dir="rtl">, במקום אחד</span>'''<ref><span dir="rtl"> גור אריה שבת עג א; תוס' חדשים שבת פ&quot;ז מ&quot;ב; מנ&quot;ח מ' לב אות כג צד ב.</span></ref>'''<span dir="rtl">, או אפילו בשני מקומות בבגד אחד</span>'''<ref><span dir="rtl"> מנ&quot;ח שם צד א.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ותפר אחת אין עליה שם תפירה</span>'''<ref><span dir="rtl"> ר&quot;י קורקוס כלאים פ&quot;י הכ&quot;ד. ועי' תוס' שם עה א ד&quot;ה שכן, לענין קורע ע&quot;מ לתפור שתי תפירות (ע&quot;ע קורע), שסברא היא ששתי תפירות היא דבר חשוב.</span></ref>'''<span dir="rtl">, ויש שכתבו שאף אין אסורה משום חצי-שיעור*, שאינה תפירה כלל</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' מגן אבות דף ג ב ד&quot;ה והמיסך ואבנ&quot;ז או&quot;ח סי' קפז.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">שיעור התפירה שעליו חייב, שנינו שהוא כשתופר שתי תפירות</span><ref><span dir="rtl">משנה שבת עג א וקה א; רמב&quot;ם שבת פ&quot;י ה&quot;ט.</span></ref><span dir="rtl">, במקום אחד</span><ref><span dir="rtl">גור אריה שבת עג א; תוס' חדשים שבת פ&quot;ז מ&quot;ב; מנ&quot;ח מ' לב אות כג צד ב.</span></ref><span dir="rtl">, או אפילו בשני מקומות בבגד אחד</span><ref><span dir="rtl">מנ&quot;ח שם צד א.</span></ref><span dir="rtl">. ותפר אחת אין עליה שם תפירה</span><ref><span dir="rtl">ר&quot;י קורקוס כלאים פ&quot;י הכ&quot;ד. ועי' תוס' שם עה א ד&quot;ה שכן, לענין קורע ע&quot;מ לתפור שתי תפירות (ע&quot;ע קורע), שסברא היא ששתי תפירות היא דבר חשוב.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שאף אין אסורה משום חצי-שיעור*, שאינה תפירה כלל</span><ref><span dir="rtl">עי' מגן אבות דף ג ב ד&quot;ה והמיסך ואבנ&quot;ז או&quot;ח סי' קפז.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">הוספה על התפור</span>''' ===
=== <span dir="rtl">הוספה על התפור</span> ===


'''<span dir="rtl">בגד התפור ומוסיפים לתופרו, יש מן האחרונים סוברים שנחלקו תנאים בשיעורה, שר' אליעזר סובר שאף בתפר אחת חייב</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' ר&quot;א במשנה שבת קה א, לענין אורג, ושפ&quot;א שם בדעתו.</span></ref>'''<span dir="rtl">, וחכמים סוברים שאין חיובה אלא בשתי תפירות</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' חכמים שם לענין אורג, ושפ&quot;א שם בדעתם.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">בגד התפור ומוסיפים לתופרו, יש מן האחרונים סוברים שנחלקו תנאים בשיעורה, שר' אליעזר סובר שאף בתפר אחת חייב</span><ref><span dir="rtl">עי' ר&quot;א במשנה שבת קה א, לענין אורג, ושפ&quot;א שם בדעתו.</span></ref><span dir="rtl">, וחכמים סוברים שאין חיובה אלא בשתי תפירות</span><ref><span dir="rtl">עי' חכמים שם לענין אורג, ושפ&quot;א שם בדעתם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">קשירה</span>''' ===
=== <span dir="rtl">קשירה</span> ===


'''<span dir="rtl">התופר שתי תפירות שחייב</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' לעיל.</span></ref>'''<span dir="rtl">, הוא דוקא במקיים את התפירות בקשר שלא ישמטו</span>'''<ref><span dir="rtl"> שבת עד ב; רמב&quot;ם שבת פ&quot;י ה&quot;ט.</span></ref>'''<span dir="rtl">, שבשבת מלאכת-מחשבת* אסרה תורה</span>'''<ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע מלאכת מחשבת.</span></ref>'''<span dir="rtl">, ולפיכך צריך מלאכה המתקיימת</span>'''<ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 250. ושם ציון 251 שי&quot;מ שצריך מלאכה המתקיימת מטעם אחר.</span></ref>'''<span dir="rtl">, ואם אינה עומדת, אינה תפירה</span>'''<ref><span dir="rtl"> פסקי הרוקח מכת&quot;י סי' כב בקובץ זרע ברך עמ' ה; ט&quot;ז יו&quot;ד סי' ש ס&quot;ק ג; דעת תורה או&quot;ח סי' שמ ס&quot;ו בשם עיקרי הד&quot;ט; חוות יאיר סוס&quot;י קמג.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש סוברים שמכל מקום בלא קשירה אסור מדרבנן</span>'''<ref><span dir="rtl"> קר&quot;נ שבת פ&quot;ז סי' ז' אות נ, הובא במשנ&quot;ב סי' שמ ס&quot;ק כז.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">התופר שתי תפירות שחייב</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל.</span></ref><span dir="rtl">, הוא דוקא במקיים את התפירות בקשר שלא ישמטו</span><ref><span dir="rtl">שבת עד ב; רמב&quot;ם שבת פ&quot;י ה&quot;ט.</span></ref><span dir="rtl">, שבשבת מלאכת-מחשבת* אסרה תורה</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע מלאכת מחשבת.</span></ref><span dir="rtl">, ולפיכך צריך מלאכה המתקיימת</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 250. ושם ציון 251 שי&quot;מ שצריך מלאכה המתקיימת מטעם אחר.</span></ref><span dir="rtl">, ואם אינה עומדת, אינה תפירה</span><ref><span dir="rtl">פסקי הרוקח מכת&quot;י סי' כב בקובץ זרע ברך עמ' ה; ט&quot;ז יו&quot;ד סי' ש ס&quot;ק ג; דעת תורה או&quot;ח סי' שמ ס&quot;ו בשם עיקרי הד&quot;ט; חוות יאיר סוס&quot;י קמג.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שמכל מקום בלא קשירה אסור מדרבנן</span><ref><span dir="rtl">קר&quot;נ שבת פ&quot;ז סי' ז' אות נ, הובא במשנ&quot;ב סי' שמ ס&quot;ק כז.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">הקשר</span>''' ===
=== <span dir="rtl">הקשר</span> ===


'''<span dir="rtl">הקשר שאמרו שצריך בתופר שתי תפירות</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' לעיל.</span></ref>'''<span dir="rtl">, לא קשר ממש הוא, אלא כל שמקיים את התפירות שלא ישמטו, ואף קשר על מנת להתיר</span>'''<ref><span dir="rtl"> ריטב&quot;א שבת עד ב.</span></ref>'''<span dir="rtl">, או קשר עניבה או ששזרן יחד בכלל</span>'''<ref><span dir="rtl"> תוס' רי&quot;ד שם; רמב&quot;ן שם; ריטב&quot;א שבת קה א, ושם עד ב בשם מו&quot;ר; שיטה להר&quot;ן שם; יראה&quot;ש רעד; משנ&quot;ב סי' שמ ס&quot;ק כז.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש שנראה מדבריהם שצריך שיעמידם דוקא על ידי קשר של קיימא</span>'''<ref><span dir="rtl"> ריטב&quot;א שם קה א, ושם עד ב בשם התוס'; מאירי שבת עג א; רע&quot;ב שבת פ&quot;ז מ&quot;ב; שו&quot;ת מהר&quot;ח אור זרוע רטו; טל אורות (בן ג'וייא מהד' תשמ&quot;ז) עמ' רסב, בשם בעל המאור.</span></ref>'''<span dir="rtl">, מהם שסברו שמתחייב בכך אף על מלאכת קושר*</span>'''<ref><span dir="rtl"> מאירי ורע&quot;ב שבציון הקודם. וע&quot;ע קושר.</span></ref>'''<span dir="rtl">, ומהם שסברו שחייב רק על מלאכת תופר</span>'''<ref><span dir="rtl"> ריטב&quot;א שם בשם תוס'.</span></ref>'''<span dir="rtl">, וביארו טעמם שכיון שהקשר בא רק בכדי להעמיד את התפירות, אין חולק שם לעצמו</span>'''<ref><span dir="rtl"> טל אורות (בן ג'וייא מהד' תשמ&quot;ז) עמ' רמט.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">הקשר שאמרו שצריך בתופר שתי תפירות</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל.</span></ref><span dir="rtl">, לא קשר ממש הוא, אלא כל שמקיים את התפירות שלא ישמטו, ואף קשר על מנת להתיר</span><ref><span dir="rtl">ריטב&quot;א שבת עד ב.</span></ref><span dir="rtl">, או קשר עניבה או ששזרן יחד בכלל</span><ref><span dir="rtl"> תוס' רי&quot;ד שם; רמב&quot;ן שם; ריטב&quot;א שבת קה א, ושם עד ב בשם מו&quot;ר; שיטה להר&quot;ן שם; יראה&quot;ש רעד; משנ&quot;ב סי' שמ ס&quot;ק כז.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנראה מדבריהם שצריך שיעמידם דוקא על ידי קשר של קיימא</span><ref><span dir="rtl">ריטב&quot;א שם קה א, ושם עד ב בשם התוס'; מאירי שבת עג א; רע&quot;ב שבת פ&quot;ז מ&quot;ב; שו&quot;ת מהר&quot;ח אור זרוע רטו; טל אורות (בן ג'וייא מהד' תשמ&quot;ז) עמ' רסב, בשם בעל המאור.</span></ref><span dir="rtl">, מהם שסברו שמתחייב בכך אף על מלאכת קושר*</span><ref><span dir="rtl">מאירי ורע&quot;ב שבציון הקודם. וע&quot;ע קושר.</span></ref><span dir="rtl">, ומהם שסברו שחייב רק על מלאכת תופר</span><ref><span dir="rtl">ריטב&quot;א שם בשם תוס'.</span></ref><span dir="rtl">, וביארו טעמם שכיון שהקשר בא רק בכדי להעמיד את התפירות, אין חולק שם לעצמו</span><ref><span dir="rtl">טל אורות (בן ג'וייא מהד' תשמ&quot;ז) עמ' רמט.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">בשלש תפירות</span>''' ===
=== <span dir="rtl">בשלש תפירות</span> ===


'''<span dir="rtl">התופר יותר משתי תפירות חייב אף כשלא מעמידם בקשר, שהרי התפירה מתקיימת על ידי עצמה ואינה נשמטת</span>'''<ref><span dir="rtl"> רמב&quot;ם שם; ריטב&quot;א שבת קה א, ושכן דעת מורינו; מאירי שם עג א ושם עד ב; ר&quot;י קורקוס כלאים פ&quot;י סוף הכ&quot;ד, ושכן כוונת ר' יהודה כלאים פ&quot;ט מ&quot;י: עד שישלש, ושם שת&quot;ק שם חולק.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">התופר יותר משתי תפירות חייב אף כשלא מעמידם בקשר, שהרי התפירה מתקיימת על ידי עצמה ואינה נשמטת</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שם; ריטב&quot;א שבת קה א, ושכן דעת מורינו; מאירי שם עג א ושם עד ב; ר&quot;י קורקוס כלאים פ&quot;י סוף הכ&quot;ד, ושכן כוונת ר' יהודה כלאים פ&quot;ט מ&quot;י: עד שישלש, ושם שת&quot;ק שם חולק.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">על התוחב שתי תכיפות בכלאים ולא עשה קשר בסוף התפירה שנחלקו אם אסור משום שעטנז, ע&quot;ע כלאי בגדים</span>'''<ref><span dir="rtl"> ציון 1164 ואילך.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">על התוחב שתי תכיפות בכלאים ולא עשה קשר בסוף התפירה שנחלקו אם אסור משום שעטנז, ע&quot;ע כלאי בגדים</span><ref><span dir="rtl">ציון 1164 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">על אופני איסור תפירה בכלאי-בגדים* ע&quot;ע כלאי בגדים: חיבורם זה לזה</span>'''<ref><span dir="rtl"> ועי'&quot;ש ציונים 1009, 1024 ואילך, 1030 ואילך, 1067 ואילך, 1124 ואילך.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">על אופני איסור תפירה בכלאי-בגדים* ע&quot;ע כלאי בגדים: חיבורם זה לזה</span><ref><span dir="rtl">ועי'&quot;ש ציונים 1009, 1024 ואילך, 1030 ואילך, 1067 ואילך, 1124 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">אינה של קיימא</span>''' ===
=== <span dir="rtl">אינה של קיימא</span> ===


'''<span dir="rtl">תפירה שאינה אלא לזמן, יש סוברים שמותרת מן התורה</span>'''<ref><span dir="rtl"> הגהות מרדכי שבת מח א בשם ר' יואל ורשב&quot;ם ועד ב בשם הרא&quot;ה, והובא בב&quot;י או&quot;ח סי' שיז ורמ&quot;א שם ג, ועי' ב&quot;י ורמ&quot;א שם שאין להקל בפני ע&quot;ה. ועי' ארחות שבת פי&quot;א הערה מג.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש סוברים שאסורה</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' ראשונים שבציון</span> <span dir="rtl">47; עי' פסקי רי&quot;ד שבת עה א, והובא בשבלי הלקט סי' קח: מה לי תפירה ביום אחד ומה לי תפירה עולמית, ועי' גינת ורדים או&quot;ח כלל ג סי' יז, בדעתו (ועי&quot;ש סי' יח); עי' ריטב&quot;א שבת עד ב ד&quot;ה והוא: משום תפירה איכא כיון שהיא מתקיימת עכשיו; עי' הגה&quot;מ שבת פ&quot;י ה&quot;ט; עי' הגהות מרדכי שבת מח א בשם ריב&quot;א; עי' רי&quot;ו תא&quot;ו נתיב יב חי&quot;ד; עי' חי' ר&quot;א בן הרמב&quot;ם שבריש ס' מער&quot;ק לשבת פ&quot;י; גינת ורדים שם ומשנה ראשונה כלאים פ&quot;ט מ&quot;י, שכ&quot;מ בכלאים שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">, שאין חילוק בתפירה בין של קיימא לאינו של קיימא</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' ריב&quot;א שם</span></ref>'''<span dir="rtl">, ולפיכך אסור להדק הבגד סביב הזרועות על ידי חוט שמותחים אותו כשלובשים הבגד</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' ראשונים דלהלן, ועי' ארחות שבת פי&quot;א הערה ח, שדן איזה חיבור יש בדבר שחשוב תופר.</span></ref>'''<span dir="rtl">, ואף על פי שפותחו כשפושטו</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' פסקי רי&quot;ד שם וגינת ורדים שם בדעתו; מרדכי שבת סי' שסח; הג' ר&quot;פ לסמ&quot;ק סי' רפב הערה טז, וטור או&quot;ח שמ בשם ר&quot;פ; שו&quot;ע שם ז.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">תפירה שאינה אלא לזמן, יש סוברים שמותרת מן התורה</span><ref><span dir="rtl">הגהות מרדכי שבת מח א בשם ר' יואל ורשב&quot;ם ועד ב בשם הרא&quot;ה, והובא בב&quot;י או&quot;ח סי' שיז ורמ&quot;א שם ג, ועי' ב&quot;י ורמ&quot;א שם שאין להקל בפני ע&quot;ה. ועי' ארחות שבת פי&quot;א הערה מג.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאסורה</span><ref><span dir="rtl">עי' ראשונים שבציון</span> <span dir="rtl">47; עי' פסקי רי&quot;ד שבת עה א, והובא בשבלי הלקט סי' קח: מה לי תפירה ביום אחד ומה לי תפירה עולמית, ועי' גינת ורדים או&quot;ח כלל ג סי' יז, בדעתו (ועי&quot;ש סי' יח); עי' ריטב&quot;א שבת עד ב ד&quot;ה והוא: משום תפירה איכא כיון שהיא מתקיימת עכשיו; עי' הגה&quot;מ שבת פ&quot;י ה&quot;ט; עי' הגהות מרדכי שבת מח א בשם ריב&quot;א; עי' רי&quot;ו תא&quot;ו נתיב יב חי&quot;ד; עי' חי' ר&quot;א בן הרמב&quot;ם שבריש ס' מער&quot;ק לשבת פ&quot;י; גינת ורדים שם ומשנה ראשונה כלאים פ&quot;ט מ&quot;י, שכ&quot;מ בכלאים שם.</span></ref><span dir="rtl">, שאין חילוק בתפירה בין של קיימא לאינו של קיימא</span><ref><span dir="rtl">עי' ריב&quot;א שם</span></ref><span dir="rtl">, ולפיכך אסור להדק הבגד סביב הזרועות על ידי חוט שמותחים אותו כשלובשים הבגד</span><ref><span dir="rtl">עי' ראשונים דלהלן, ועי' ארחות שבת פי&quot;א הערה ח, שדן איזה חיבור יש בדבר שחשוב תופר.</span></ref><span dir="rtl">, ואף על פי שפותחו כשפושטו</span><ref><span dir="rtl">עי' פסקי רי&quot;ד שם וגינת ורדים שם בדעתו; מרדכי שבת סי' שסח; הג' ר&quot;פ לסמ&quot;ק סי' רפב הערה טז, וטור או&quot;ח שמ בשם ר&quot;פ; שו&quot;ע שם ז.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">הידוק התפירה</span>''' ===
=== <span dir="rtl">הידוק התפירה</span> ===


'''<span dir="rtl">מתיחת החוט להדק תפירה שהיא רפויה, כתבו ראשונים שהרי זה תופר</span>'''<ref><span dir="rtl"> רש&quot;י שבת עה א ד&quot;ה המותח ופסקי רי&quot;ד שם; ראבי&quot;ה סי' רו; או&quot;ז שבת סי' סז; טוש&quot;ע או&quot;ח שמ ו.</span></ref>'''<span dir="rtl">, שהרי זה כתופר מעיקרו לפי שעיקר תופר הוא לחבר בלא פירוד</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">5. הגהת מרדכי שבת עד ב בשם רא&quot;ה. ועי' א&quot;ר או&quot;ח שם ס&quot;ק יד בד' הרמב&quot;ם שבת פ&quot;י ה&quot;ט, שמטעם אחר חייב לפי שהוא צורך התפירה.</span></ref>'''<span dir="rtl">, וזו היא שאמר רב המותח חוט של תפירה חייב חטאת</span>'''<ref><span dir="rtl"> גמ' שם, וראשונים הנ&quot;ל בביאורה. ועי' ציון</span> <span dir="rtl"></span>54<span dir="rtl">.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ואם הוא של שתי תפירות הוא דוקא בשעשה קשר בסוף</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">28 ואילך. ב&quot;י שם בשם הגהות מרדכי; משנ&quot;ב שם ס&quot;ק כז.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">מתיחת החוט להדק תפירה שהיא רפויה, כתבו ראשונים שהרי זה תופר</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שבת עה א ד&quot;ה המותח ופסקי רי&quot;ד שם; ראבי&quot;ה סי' רו; או&quot;ז שבת סי' סז; טוש&quot;ע או&quot;ח שמ ו.</span></ref><span dir="rtl">, שהרי זה כתופר מעיקרו לפי שעיקר תופר הוא לחבר בלא פירוד</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">5. הגהת מרדכי שבת עד ב בשם רא&quot;ה. ועי' א&quot;ר או&quot;ח שם ס&quot;ק יד בד' הרמב&quot;ם שבת פ&quot;י ה&quot;ט, שמטעם אחר חייב לפי שהוא צורך התפירה.</span></ref><span dir="rtl">, וזו היא שאמר רב המותח חוט של תפירה חייב חטאת</span><ref><span dir="rtl">גמ' שם, וראשונים הנ&quot;ל בביאורה. ועי' ציון</span> <span dir="rtl"></span>54<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">. ואם הוא של שתי תפירות הוא דוקא בשעשה קשר בסוף</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">28 ואילך. ב&quot;י שם בשם הגהות מרדכי; משנ&quot;ב שם ס&quot;ק כז.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">צורכי התפירה</span>''' ===
=== <span dir="rtl">צורכי התפירה</span> ===


'''<span dir="rtl">צורכי התפירה אסורים</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' להלן, וציון</span> <span dir="rtl">54.</span></ref>'''<span dir="rtl">, ולפיכך מחט שנתעקמה אסור לפושטה, שצורך תפירה היא</span>'''<ref><span dir="rtl"> שלחן עצי שיטים מלאכת תופר.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">צורכי התפירה אסורים</span><ref><span dir="rtl">עי' להלן, וציון</span> <span dir="rtl">54.</span></ref><span dir="rtl">, ולפיכך מחט שנתעקמה אסור לפושטה, שצורך תפירה היא</span><ref><span dir="rtl">שלחן עצי שיטים מלאכת תופר.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">מתיחת החוט קודם התפירה</span>''' ===
=== <span dir="rtl">מתיחת החוט קודם התפירה</span> ===


'''<span dir="rtl">המותח חוט של תפירה קודם התפירה כדי לתקן את התפירה, יש מן הראשונים סוברים שחייב, לפי שהוא מצרכי התפירה</span>'''<ref><span dir="rtl"> ר' פרחיה שבת עה א בד' רב שם (ועי' ציון</span> <span dir="rtl">50); עי' רמב&quot;ם שבת פ&quot;י ה&quot;ט וב&quot;י או&quot;ח שמ (ו) בדעתו.</span></ref>'''<span dir="rtl">, וכשם שהמגיס בקדירה שהוא מצרכי הבישול, חייב משום מבשל</span>'''<ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע מבשל. ר' פרחיה שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש מן האחרונים שכתבו שפטור</span>'''<ref><span dir="rtl"> א&quot;ר או&quot;ח סי' שמ ס&quot;ק יד, בד' הרמב&quot;ם שם ושאר ראשונים, ומבאר ד' הרמב&quot;ם בע&quot;א, עי' ציון</span> <span dir="rtl"></span>49<span dir="rtl">. ועי' מער&quot;ק שאף פי' את הרמב&quot;ם בע&quot;א.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">המותח חוט של תפירה קודם התפירה כדי לתקן את התפירה, יש מן הראשונים סוברים שחייב, לפי שהוא מצרכי התפירה</span><ref><span dir="rtl">ר' פרחיה שבת עה א בד' רב שם (ועי' ציון</span> <span dir="rtl">50); עי' רמב&quot;ם שבת פ&quot;י ה&quot;ט וב&quot;י או&quot;ח שמ (ו) בדעתו.</span></ref><span dir="rtl">, וכשם שהמגיס בקדירה שהוא מצרכי הבישול, חייב משום מבשל</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע מבשל. ר' פרחיה שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מן האחרונים שכתבו שפטור</span><ref><span dir="rtl">א&quot;ר או&quot;ח סי' שמ ס&quot;ק יד, בד' הרמב&quot;ם שם ושאר ראשונים, ומבאר ד' הרמב&quot;ם בע&quot;א, עי' ציון</span> <span dir="rtl"></span>49<span dir="rtl">. ועי' מער&quot;ק שאף פי' את הרמב&quot;ם בע&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


== <span dir="rtl">התולדות</span> ==
== <span dir="rtl">התולדות</span> ==


=== '''<span dir="rtl">תולדה</span>''' ===
=== <span dir="rtl">תולדה</span> ===


'''<span dir="rtl">תולדת תופר, הוא דבוק ניירות או עורות בקולון של סופרים, וכיוצא בזה</span>'''<ref><span dir="rtl"> רמב&quot;ם שבת פ&quot;י הי&quot;א; שו&quot;ע או&quot;ח שמ יד.</span></ref>'''<span dir="rtl">, כי ענין תופר הוא חיבור דברים נפרדים</span>'''<ref><span dir="rtl"> באה&quot;ל שם ד&quot;ה הרי.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">תולדת תופר, הוא דבוק ניירות או עורות בקולון של סופרים, וכיוצא בזה</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שבת פ&quot;י הי&quot;א; שו&quot;ע או&quot;ח שמ יד.</span></ref><span dir="rtl">, כי ענין תופר הוא חיבור דברים נפרדים</span><ref><span dir="rtl">באה&quot;ל שם ד&quot;ה הרי.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">השיעור</span>''' ===
=== <span dir="rtl">השיעור</span> ===


'''<span dir="rtl">שיעור דיבוק ניירות וכיוצא בזה, כתבו אחרונים שהוא בכל שהוא, שאין שייך בו שיעור של שתי תפירות</span>'''<ref><span dir="rtl"> מנ&quot;ח מוסך השבת אות כג.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש מן האחרונים מצדדים ששיעורו שיעור שתי תפירות</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' משנ&quot;ב סי' שמ ס&quot;ק מב ובאה&quot;ל שם ד&quot;ה וחייב. וצ&quot;ב שיעור הדבר.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">שיעור דיבוק ניירות וכיוצא בזה, כתבו אחרונים שהוא בכל שהוא, שאין שייך בו שיעור של שתי תפירות</span><ref><span dir="rtl">מנ&quot;ח מוסך השבת אות כג.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מן האחרונים מצדדים ששיעורו שיעור שתי תפירות</span><ref><span dir="rtl">עי' משנ&quot;ב סי' שמ ס&quot;ק מב ובאה&quot;ל שם ד&quot;ה וחייב. וצ&quot;ב שיעור הדבר.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">חיבור לדבר אחד</span>''' ===
=== <span dir="rtl">חיבור לדבר אחד</span> ===


'''<span dir="rtl">הדבקת דברים, יש מצדדים שכיון שאינו אלא תולדת תופר, אינו אלא דוקא בהדבקת שני דברים לגוף אחד ממש, אבל לא כשאינם מתחברים לגוף אחד</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' רש&quot;ז אויערבך בשש&quot;כ פ&quot;ט הע' פה. ושם דלפי&quot;ז הדבקת ניר לבקבוק שאין הנייר נעשה חלק מהבקבוק, אינו תופר, אף לשיטות שיש תפירה בדברים קשים, עי' ציון</span> <span dir="rtl">62.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">הדבקת דברים, יש מצדדים שכיון שאינו אלא תולדת תופר, אינו אלא דוקא בהדבקת שני דברים לגוף אחד ממש, אבל לא כשאינם מתחברים לגוף אחד</span><ref><span dir="rtl">עי' רש&quot;ז אויערבך בשש&quot;כ פ&quot;ט הע' פה. ושם דלפי&quot;ז הדבקת ניר לבקבוק שאין הנייר נעשה חלק מהבקבוק, אינו תופר, אף לשיטות שיש תפירה בדברים קשים, עי' ציון</span> <span dir="rtl">62.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">בעצים</span>''' ===
=== <span dir="rtl">בעצים</span>  ===


'''<span dir="rtl">הדבקת עצים זו לזו, בדבק וכדומה, יש מן האחרונים שכתבו שחשוב תופר</span>'''<ref><span dir="rtl"> באה&quot;ל סי' שמ סי&quot;ד ד&quot;ה הרי, ע&quot;פ גמ' שבציון</span> <span dir="rtl">17. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">19.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש שכתבו שהוא דוקא בעצים רכים</span>'''<ref><span dir="rtl"> שלחן שלמה שבת ח&quot;ג סי' שמ סי&quot;ד עמ' שלא, בד' הבאה&quot;ל שם: אפשר; שבות יצחק מלאכות שבת פ&quot;כ אות ז וקובץ עטרת שלמה (תשס&quot;ה) עמ' מו, בשם רי&quot;ש אלישיב בד' הבאה&quot;ל שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">, שבקשים אין זה תפירה</span>'''<ref><span dir="rtl"> רש&quot;ז אויערבך ורי&quot;ש אלישיב שם, ורש&quot;ז אויערבך בשש&quot;כ פ&quot;ט הע' פה; חוט שני שבת ריש מלאכת קורע, ע&quot;פ המנ&quot;ח שבציון</span> <span dir="rtl">19. ועי' שש&quot;כ שם וחוט שני שם, שתמהו על הבאה&quot;ל שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש סוברים שאין תופר בהדבקת עצים, שאינו אלא בונה*</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' שלחן שלמה שם ע&quot;פ הרמב&quot;ם שבת פ&quot;י הי&quot;ג. ועי&quot;ש שבגמ' שבציון הנ&quot;ל היינו דוקא תפירה בחוט. ועי' חוט שני שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">הדבקת עצים זו לזו, בדבק וכדומה, יש מן האחרונים שכתבו שחשוב תופר</span><ref><span dir="rtl">באה&quot;ל סי' שמ סי&quot;ד ד&quot;ה הרי, ע&quot;פ גמ' שבציון</span> <span dir="rtl">17. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">19.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שהוא דוקא בעצים רכים</span><ref><span dir="rtl">שלחן שלמה שבת ח&quot;ג סי' שמ סי&quot;ד עמ' שלא, בד' הבאה&quot;ל שם: אפשר; שבות יצחק מלאכות שבת פ&quot;כ אות ז וקובץ עטרת שלמה (תשס&quot;ה) עמ' מו, בשם רי&quot;ש אלישיב בד' הבאה&quot;ל שם.</span></ref><span dir="rtl">, שבקשים אין זה תפירה</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;ז אויערבך ורי&quot;ש אלישיב שם, ורש&quot;ז אויערבך בשש&quot;כ פ&quot;ט הע' פה; חוט שני שבת ריש מלאכת קורע, ע&quot;פ המנ&quot;ח שבציון</span> <span dir="rtl">19. ועי' שש&quot;כ שם וחוט שני שם, שתמהו על הבאה&quot;ל שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין תופר בהדבקת עצים, שאינו אלא בונה*</span><ref><span dir="rtl">עי' שלחן שלמה שם ע&quot;פ הרמב&quot;ם שבת פ&quot;י הי&quot;ג. ועי&quot;ש שבגמ' שבציון הנ&quot;ל היינו דוקא תפירה בחוט. ועי' חוט שני שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">בגוף האדם</span>''' ===
=== <span dir="rtl">בגוף האדם</span> ===


'''<span dir="rtl">תפירת גוף האדם, כגון תפירת חתך בגוף האדם, יש שכתבו שהיא תפירה האסורה מן התורה</span>'''<ref><span dir="rtl"> רש&quot;ז אויערבך בשש&quot;כ פל&quot;ה הערה סו, ומנח&quot;ש ח&quot;ב סי' לד אות לב-לג, ובנשמת אברהם מהדו&quot;ב ח&quot;א סי' שמ אות ז הערה 2.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש סוברים שאין איסור תופר בגוף האדם</span>'''<ref><span dir="rtl"> תורת היולדת פל&quot;ד הע' לח אות ד בשם ר&quot;י אברמסקי; ציץ אליעזר ח&quot;כ סי' יח.</span></ref>'''<span dir="rtl">, שאין דרך תפירה באדם</span>'''<ref><span dir="rtl"> ציץ אליעזר שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">תפירת גוף האדם, כגון תפירת חתך בגוף האדם, יש שכתבו שהיא תפירה האסורה מן התורה</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;ז אויערבך בשש&quot;כ פל&quot;ה הערה סו, ומנח&quot;ש ח&quot;ב סי' לד אות לב-לג, ובנשמת אברהם מהדו&quot;ב ח&quot;א סי' שמ אות ז הערה 2.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין איסור תופר בגוף האדם</span><ref><span dir="rtl">תורת היולדת פל&quot;ד הע' לח אות ד בשם ר&quot;י אברמסקי; ציץ אליעזר ח&quot;כ סי' יח.</span></ref><span dir="rtl">, שאין דרך תפירה באדם</span><ref><span dir="rtl">ציץ אליעזר שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">באוכלים</span>''' ===
=== <span dir="rtl">באוכלים</span> ===


'''<span dir="rtl">תפירת אוכלים, יש מן האחרונים שכתבו שאינו תופר האסור מן התורה</span>'''<ref><span dir="rtl"> קהלת יעקב (לבעל נתיה&quot;מ) או&quot;ח סי' תקט ס&quot;ג, ועי' חי&quot;א כלל פז ס&quot;ב.</span></ref>'''<span dir="rtl">, שאינו עשוי להתקיים</span>'''<ref><span dir="rtl"> קהלת יעקב שם. ועע&quot;ש שאינו כדרך מלאכה שעושים לימים רבים.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם שאיסור תופר הוא</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' שו&quot;ת הרשב&quot;א ח&quot;א סי' תקעו הובא בב&quot;י או&quot;ח תקט, שהותר ביו&quot;ט לצורך אוכל נפש, ועי' חי&quot;א שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">תפירת אוכלים, יש מן האחרונים שכתבו שאינו תופר האסור מן התורה</span><ref><span dir="rtl">קהלת יעקב (לבעל נתיה&quot;מ) או&quot;ח סי' תקט ס&quot;ג, ועי' חי&quot;א כלל פז ס&quot;ב.</span></ref><span dir="rtl">, שאינו עשוי להתקיים</span><ref><span dir="rtl">קהלת יעקב שם. ועע&quot;ש שאינו כדרך מלאכה שעושים לימים רבים.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם שאיסור תופר הוא</span><ref><span dir="rtl">עי' שו&quot;ת הרשב&quot;א ח&quot;א סי' תקעו הובא בב&quot;י או&quot;ח תקט, שהותר ביו&quot;ט לצורך אוכל נפש, ועי' חי&quot;א שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">בסיכה</span>''' ===
=== <span dir="rtl">בסיכה</span> ===


'''<span dir="rtl">חיבור שני חלקי בגד בסיכה, כתבו אחרונים שנהגו העולם היתר בדבר</span>'''<ref><span dir="rtl"> ק&quot;נ שבת פ&quot;ז אות נ.</span></ref>'''<span dir="rtl">, וכן יש מן האחרונים שכתבו שאין זה תפירה</span>'''<ref><span dir="rtl"> חזו&quot;א או&quot;ח סי' קנו לסי' שמ; אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ב סי' פד; שש&quot;כ פט&quot;ו הערה רלז, בשם רש&quot;ז אויערבך, ועוד.</span></ref>'''<span dir="rtl">, שאינו מחבר שני חלקי הבגד לדבר אחד</span>'''<ref><span dir="rtl"> אג&quot;מ שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש מהאחרונים שחששו בזה לתפירה</span>'''<ref><span dir="rtl"> ק&quot;נ שם הובא במשנ&quot;ב סי' שמ ס&quot;ק יז; גינת ורדים או&quot;ח כלל ג סי' יז.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">חיבור שני חלקי בגד בסיכה, כתבו אחרונים שנהגו העולם היתר בדבר</span><ref><span dir="rtl">ק&quot;נ שבת פ&quot;ז אות נ.</span></ref><span dir="rtl">, וכן יש מן האחרונים שכתבו שאין זה תפירה</span><ref><span dir="rtl">חזו&quot;א או&quot;ח סי' קנו לסי' שמ; אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ב סי' פד; שש&quot;כ פט&quot;ו הערה רלז, בשם רש&quot;ז אויערבך, ועוד.</span></ref><span dir="rtl">, שאינו מחבר שני חלקי הבגד לדבר אחד</span><ref><span dir="rtl">אג&quot;מ שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מהאחרונים שחששו בזה לתפירה</span><ref><span dir="rtl">ק&quot;נ שם הובא במשנ&quot;ב סי' שמ ס&quot;ק יז; גינת ורדים או&quot;ח כלל ג סי' יז.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


== <span dir="rtl">הערות שוליים</span> ==
== <span dir="rtl">הערות שוליים</span> ==


<references />
<references />

גרסה אחרונה מ־20:19, 17 בדצמבר 2023

הגדרת הערך - איסור מלאכת תפירה בשבת וביום טוב.

המלאכה וגדרה

המלאכה

תופר הוא אחד משלושים ותשעה אבות-מלאכות* האסורים בשבת[1], לפי שהיו תופרים במשכן את יריעות המשכן[2], ואותו שאמר הכתוב: חמש היריעת תהיין חברת אשה את אחתה וחמש יריעת חברת אשה אל אחתה[3], היינו שהיו מחברים אותם בתפירה[4].

מהותה

תופר היינו שמחברים שני דברים שיהיו מהודקים בלי פירוד[5], ויהיו לדבר אחד[6], והפרדתם הוא דוקא בקלקול וקריעה[7], ובזה שונה מקשירת שני דברים, שבהפרדתו אין קלקול[8]. וחיבורם על ידי דבר שלישי, שהוא החוט[9], ושונים ממלאכת קושר* שאין חיבורם על ידי דבר שלישי[10].

כניסת החוט

בשיעור כניסת החוט בבגד הנתפר, נחלקו בדבר: יש סוברים שאינה חשובה תפירה אלא אם מעבירים את החוט מצד לצד בבגד[11]. ויש סוברים שאין צריך מצד לצד אלא אף תפירתו לאמצע הבד, חשובה תפירה[12].

ראש החוט

ראש החוט, יש סוברים שלא תישאר תלויה בחוץ[13], שבנשארת בחוץ אינה מהודקת[14]. ויש חולקים וסוברים שאף אם נשארת תלויה בחוץ חשובה תפירה[15].

הנתפר

דבר הנתפר שחייבים עליו היינו ביריעות, שכן היה במשכן[16], וכן בקנים של עץ, כגון שכפף פיה למטה ותפרה[17]. ודוקא בדברים הרכים – כגון קנים הרכים[18] - או עורות שהדרך לתופרם, אבל בדברים הקשים כגון תפירת כלי חרס שבורים, אינם בכלל תופר[19]. על הדברים הנתפרים שהם תולדת תופר, עי' להלן: התולדות.

שיעורה

שיעור התפירה שעליו חייב, שנינו שהוא כשתופר שתי תפירות[20], במקום אחד[21], או אפילו בשני מקומות בבגד אחד[22]. ותפר אחת אין עליה שם תפירה[23], ויש שכתבו שאף אין אסורה משום חצי-שיעור*, שאינה תפירה כלל[24].

הוספה על התפור

בגד התפור ומוסיפים לתופרו, יש מן האחרונים סוברים שנחלקו תנאים בשיעורה, שר' אליעזר סובר שאף בתפר אחת חייב[25], וחכמים סוברים שאין חיובה אלא בשתי תפירות[26].

קשירה

התופר שתי תפירות שחייב[27], הוא דוקא במקיים את התפירות בקשר שלא ישמטו[28], שבשבת מלאכת-מחשבת* אסרה תורה[29], ולפיכך צריך מלאכה המתקיימת[30], ואם אינה עומדת, אינה תפירה[31]. ויש סוברים שמכל מקום בלא קשירה אסור מדרבנן[32].

הקשר

הקשר שאמרו שצריך בתופר שתי תפירות[33], לא קשר ממש הוא, אלא כל שמקיים את התפירות שלא ישמטו, ואף קשר על מנת להתיר[34], או קשר עניבה או ששזרן יחד בכלל[35]. ויש שנראה מדבריהם שצריך שיעמידם דוקא על ידי קשר של קיימא[36], מהם שסברו שמתחייב בכך אף על מלאכת קושר*[37], ומהם שסברו שחייב רק על מלאכת תופר[38], וביארו טעמם שכיון שהקשר בא רק בכדי להעמיד את התפירות, אין חולק שם לעצמו[39].

בשלש תפירות

התופר יותר משתי תפירות חייב אף כשלא מעמידם בקשר, שהרי התפירה מתקיימת על ידי עצמה ואינה נשמטת[40].

על התוחב שתי תכיפות בכלאים ולא עשה קשר בסוף התפירה שנחלקו אם אסור משום שעטנז, ע"ע כלאי בגדים[41].

על אופני איסור תפירה בכלאי-בגדים* ע"ע כלאי בגדים: חיבורם זה לזה[42].

אינה של קיימא

תפירה שאינה אלא לזמן, יש סוברים שמותרת מן התורה[43]. ויש סוברים שאסורה[44], שאין חילוק בתפירה בין של קיימא לאינו של קיימא[45], ולפיכך אסור להדק הבגד סביב הזרועות על ידי חוט שמותחים אותו כשלובשים הבגד[46], ואף על פי שפותחו כשפושטו[47].

הידוק התפירה

מתיחת החוט להדק תפירה שהיא רפויה, כתבו ראשונים שהרי זה תופר[48], שהרי זה כתופר מעיקרו לפי שעיקר תופר הוא לחבר בלא פירוד[49], וזו היא שאמר רב המותח חוט של תפירה חייב חטאת[50]. ואם הוא של שתי תפירות הוא דוקא בשעשה קשר בסוף[51].

צורכי התפירה

צורכי התפירה אסורים[52], ולפיכך מחט שנתעקמה אסור לפושטה, שצורך תפירה היא[53].

מתיחת החוט קודם התפירה

המותח חוט של תפירה קודם התפירה כדי לתקן את התפירה, יש מן הראשונים סוברים שחייב, לפי שהוא מצרכי התפירה[54], וכשם שהמגיס בקדירה שהוא מצרכי הבישול, חייב משום מבשל[55]. ויש מן האחרונים שכתבו שפטור[56].

התולדות

תולדה

תולדת תופר, הוא דבוק ניירות או עורות בקולון של סופרים, וכיוצא בזה[57], כי ענין תופר הוא חיבור דברים נפרדים[58].

השיעור

שיעור דיבוק ניירות וכיוצא בזה, כתבו אחרונים שהוא בכל שהוא, שאין שייך בו שיעור של שתי תפירות[59]. ויש מן האחרונים מצדדים ששיעורו שיעור שתי תפירות[60].

חיבור לדבר אחד

הדבקת דברים, יש מצדדים שכיון שאינו אלא תולדת תופר, אינו אלא דוקא בהדבקת שני דברים לגוף אחד ממש, אבל לא כשאינם מתחברים לגוף אחד[61].

בעצים

הדבקת עצים זו לזו, בדבק וכדומה, יש מן האחרונים שכתבו שחשוב תופר[62]. ויש שכתבו שהוא דוקא בעצים רכים[63], שבקשים אין זה תפירה[64]. ויש סוברים שאין תופר בהדבקת עצים, שאינו אלא בונה*[65].

בגוף האדם

תפירת גוף האדם, כגון תפירת חתך בגוף האדם, יש שכתבו שהיא תפירה האסורה מן התורה[66]. ויש סוברים שאין איסור תופר בגוף האדם[67], שאין דרך תפירה באדם[68].

באוכלים

תפירת אוכלים, יש מן האחרונים שכתבו שאינו תופר האסור מן התורה[69], שאינו עשוי להתקיים[70]. ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם שאיסור תופר הוא[71].

בסיכה

חיבור שני חלקי בגד בסיכה, כתבו אחרונים שנהגו העולם היתר בדבר[72], וכן יש מן האחרונים שכתבו שאין זה תפירה[73], שאינו מחבר שני חלקי הבגד לדבר אחד[74]. ויש מהאחרונים שחששו בזה לתפירה[75].

הערות שוליים

  1. ↑ משנה שבת עג א; רמב"ם שבת פ"ז ה"א. וע"ע אבות מלאכות.
  2. ↑ ע"ע הנ"ל: גדר האב. רש"י שבת שם וצה א ד"ה ונראין; נמוק"י שם עג א.
  3. ↑ שמות שם.
  4. ↑ רש"י שמות כו ג; רשב"ם שמות שם; חזקוני שם. ועי' שבת צו ב וקב, וירושלמי שבת פ"ז ה"ב ופי"א ה"א ופט"ו ה"א: תופרי יריעות, ועי' רש"י שם צו ב ד"ה תופרי יריעות: מעשה רוקם, ועי' רש"ש שם ודעת לרח"ק על ברייתא דמלאכת המשכן פ"ד ה"ד, ומלואים לתו"ש כי תשא סי' טו.
  5. ↑ פסקי רי"ד שבת עה א, והובא בשבלי הלקט סי' קח; ראבי"ה סי' רו; או"ז שבת סי' סז; הגהות מרדכי שבת עד ב בשם הרא"ה (ועי' ציון 49); בה"ל סי' שמ סי"ד ד"ה הרי; ועי' אג"מ או"ח ח"ב סי' פד, ושש"כ פ"ט הערה פה בשם רש"ז אויערבאך.
  6. ↑ בה"ל שם; ועי' אג"מ שם ורש"ז אויערבאך שם.
  7. ↑ ערוה"ש או"ח סי' שיז סי"ח; אג"מ או"ח ח"ב סי' פד.
  8. ↑ ערוה"ש שם; אג"מ שם.
  9. ↑ מרכה"מ שבת פ"י הי"א. ועי' להלן: התולדות, שבשאר אופני החיבור, הוא תולדה.
  10. ↑ מרכה"מ שם. ועי' אבנ"ז או"ח סי' קפ אות ה, ועי' ציון 8.
  11. ↑ עי' ר' חנינא בירושלמי כלאים פ"ט ה"ו ושבת פ"ז ה"ב: עד יחות כל סיטרה, ופנ"מ שם בביאורה.
  12. ↑ ר' ינאי בירושלמי שם ושם ע"פ כלאים פ"ט מ"י, ופנ"מ שם.
  13. ↑ עי' קה"ע שבת שם בפי' א וביאור רח"ק שם, בביאור ר' חנינא שם.
  14. ↑ רח"ק שם.
  15. ↑ עי' קה"ע וח"ק שם בביאור ר' ינאי שם.
  16. ↑ עי' ציון 2 ואילך. מנ"ח מוסך השבת סוף מלאכת קורע.
  17. ↑ עי' שבת עד ב: חייטיה לפומיה, והערוך ע' חלתא ורש"י שבת שם ד"ה ואי חייטיה ומיוחס לר"ן שם.
  18. ↑ עי' רש"ז אויערבך בשש"כ פ"ט הע' פה וחוט שני שבת ריש מלאכת קורע, בביאור שבת שם.
  19. ↑ מנ"ח מוסך השבת שם. ועי' יסודי ישרון מלאכת שבת ח"א עמ' 200, בדעת המנ"ח שהוא דוקא בכלי חרס שתופרם בחוט, שאינם מתחברים לדבר אחד, אבל חיבור עצים בדבק שמתחברים לדבר אחד חשוב תופר, עי' ציון 62, ועי' ציון 62.
  20. ↑ משנה שבת עג א וקה א; רמב"ם שבת פ"י ה"ט.
  21. ↑ גור אריה שבת עג א; תוס' חדשים שבת פ"ז מ"ב; מנ"ח מ' לב אות כג צד ב.
  22. ↑ מנ"ח שם צד א.
  23. ↑ ר"י קורקוס כלאים פ"י הכ"ד. ועי' תוס' שם עה א ד"ה שכן, לענין קורע ע"מ לתפור שתי תפירות (ע"ע קורע), שסברא היא ששתי תפירות היא דבר חשוב.
  24. ↑ עי' מגן אבות דף ג ב ד"ה והמיסך ואבנ"ז או"ח סי' קפז.
  25. ↑ עי' ר"א במשנה שבת קה א, לענין אורג, ושפ"א שם בדעתו.
  26. ↑ עי' חכמים שם לענין אורג, ושפ"א שם בדעתם.
  27. ↑ עי' לעיל.
  28. ↑ שבת עד ב; רמב"ם שבת פ"י ה"ט.
  29. ↑ ע"ע מלאכת מחשבת.
  30. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 250. ושם ציון 251 שי"מ שצריך מלאכה המתקיימת מטעם אחר.
  31. ↑ פסקי הרוקח מכת"י סי' כב בקובץ זרע ברך עמ' ה; ט"ז יו"ד סי' ש ס"ק ג; דעת תורה או"ח סי' שמ ס"ו בשם עיקרי הד"ט; חוות יאיר סוס"י קמג.
  32. ↑ קר"נ שבת פ"ז סי' ז' אות נ, הובא במשנ"ב סי' שמ ס"ק כז.
  33. ↑ עי' לעיל.
  34. ↑ ריטב"א שבת עד ב.
  35. ↑ תוס' רי"ד שם; רמב"ן שם; ריטב"א שבת קה א, ושם עד ב בשם מו"ר; שיטה להר"ן שם; יראה"ש רעד; משנ"ב סי' שמ ס"ק כז.
  36. ↑ ריטב"א שם קה א, ושם עד ב בשם התוס'; מאירי שבת עג א; רע"ב שבת פ"ז מ"ב; שו"ת מהר"ח אור זרוע רטו; טל אורות (בן ג'וייא מהד' תשמ"ז) עמ' רסב, בשם בעל המאור.
  37. ↑ מאירי ורע"ב שבציון הקודם. וע"ע קושר.
  38. ↑ ריטב"א שם בשם תוס'.
  39. ↑ טל אורות (בן ג'וייא מהד' תשמ"ז) עמ' רמט.
  40. ↑ רמב"ם שם; ריטב"א שבת קה א, ושכן דעת מורינו; מאירי שם עג א ושם עד ב; ר"י קורקוס כלאים פ"י סוף הכ"ד, ושכן כוונת ר' יהודה כלאים פ"ט מ"י: עד שישלש, ושם שת"ק שם חולק.
  41. ↑ ציון 1164 ואילך.
  42. ↑ ועי'"ש ציונים 1009, 1024 ואילך, 1030 ואילך, 1067 ואילך, 1124 ואילך.
  43. ↑ הגהות מרדכי שבת מח א בשם ר' יואל ורשב"ם ועד ב בשם הרא"ה, והובא בב"י או"ח סי' שיז ורמ"א שם ג, ועי' ב"י ורמ"א שם שאין להקל בפני ע"ה. ועי' ארחות שבת פי"א הערה מג.
  44. ↑ עי' ראשונים שבציון 47; עי' פסקי רי"ד שבת עה א, והובא בשבלי הלקט סי' קח: מה לי תפירה ביום אחד ומה לי תפירה עולמית, ועי' גינת ורדים או"ח כלל ג סי' יז, בדעתו (ועי"ש סי' יח); עי' ריטב"א שבת עד ב ד"ה והוא: משום תפירה איכא כיון שהיא מתקיימת עכשיו; עי' הגה"מ שבת פ"י ה"ט; עי' הגהות מרדכי שבת מח א בשם ריב"א; עי' רי"ו תא"ו נתיב יב חי"ד; עי' חי' ר"א בן הרמב"ם שבריש ס' מער"ק לשבת פ"י; גינת ורדים שם ומשנה ראשונה כלאים פ"ט מ"י, שכ"מ בכלאים שם.
  45. ↑ עי' ריב"א שם
  46. ↑ עי' ראשונים דלהלן, ועי' ארחות שבת פי"א הערה ח, שדן איזה חיבור יש בדבר שחשוב תופר.
  47. ↑ עי' פסקי רי"ד שם וגינת ורדים שם בדעתו; מרדכי שבת סי' שסח; הג' ר"פ לסמ"ק סי' רפב הערה טז, וטור או"ח שמ בשם ר"פ; שו"ע שם ז.
  48. ↑ רש"י שבת עה א ד"ה המותח ופסקי רי"ד שם; ראבי"ה סי' רו; או"ז שבת סי' סז; טוש"ע או"ח שמ ו.
  49. ↑ עי' ציון 5. הגהת מרדכי שבת עד ב בשם רא"ה. ועי' א"ר או"ח שם ס"ק יד בד' הרמב"ם שבת פ"י ה"ט, שמטעם אחר חייב לפי שהוא צורך התפירה.
  50. ↑ גמ' שם, וראשונים הנ"ל בביאורה. ועי' ציון 54.
  51. ↑ עי' ציון 28 ואילך. ב"י שם בשם הגהות מרדכי; משנ"ב שם ס"ק כז.
  52. ↑ עי' להלן, וציון 54.
  53. ↑ שלחן עצי שיטים מלאכת תופר.
  54. ↑ ר' פרחיה שבת עה א בד' רב שם (ועי' ציון 50); עי' רמב"ם שבת פ"י ה"ט וב"י או"ח שמ (ו) בדעתו.
  55. ↑ ע"ע מבשל. ר' פרחיה שם.
  56. ↑ א"ר או"ח סי' שמ ס"ק יד, בד' הרמב"ם שם ושאר ראשונים, ומבאר ד' הרמב"ם בע"א, עי' ציון 49. ועי' מער"ק שאף פי' את הרמב"ם בע"א.
  57. ↑ רמב"ם שבת פ"י הי"א; שו"ע או"ח שמ יד.
  58. ↑ באה"ל שם ד"ה הרי.
  59. ↑ מנ"ח מוסך השבת אות כג.
  60. ↑ עי' משנ"ב סי' שמ ס"ק מב ובאה"ל שם ד"ה וחייב. וצ"ב שיעור הדבר.
  61. ↑ עי' רש"ז אויערבך בשש"כ פ"ט הע' פה. ושם דלפי"ז הדבקת ניר לבקבוק שאין הנייר נעשה חלק מהבקבוק, אינו תופר, אף לשיטות שיש תפירה בדברים קשים, עי' ציון 62.
  62. ↑ באה"ל סי' שמ סי"ד ד"ה הרי, ע"פ גמ' שבציון 17. ועי' ציון 19.
  63. ↑ שלחן שלמה שבת ח"ג סי' שמ סי"ד עמ' שלא, בד' הבאה"ל שם: אפשר; שבות יצחק מלאכות שבת פ"כ אות ז וקובץ עטרת שלמה (תשס"ה) עמ' מו, בשם רי"ש אלישיב בד' הבאה"ל שם.
  64. ↑ רש"ז אויערבך ורי"ש אלישיב שם, ורש"ז אויערבך בשש"כ פ"ט הע' פה; חוט שני שבת ריש מלאכת קורע, ע"פ המנ"ח שבציון 19. ועי' שש"כ שם וחוט שני שם, שתמהו על הבאה"ל שם.
  65. ↑ עי' שלחן שלמה שם ע"פ הרמב"ם שבת פ"י הי"ג. ועי"ש שבגמ' שבציון הנ"ל היינו דוקא תפירה בחוט. ועי' חוט שני שם.
  66. ↑ רש"ז אויערבך בשש"כ פל"ה הערה סו, ומנח"ש ח"ב סי' לד אות לב-לג, ובנשמת אברהם מהדו"ב ח"א סי' שמ אות ז הערה 2.
  67. ↑ תורת היולדת פל"ד הע' לח אות ד בשם ר"י אברמסקי; ציץ אליעזר ח"כ סי' יח.
  68. ↑ ציץ אליעזר שם.
  69. ↑ קהלת יעקב (לבעל נתיה"מ) או"ח סי' תקט ס"ג, ועי' חי"א כלל פז ס"ב.
  70. ↑ קהלת יעקב שם. ועע"ש שאינו כדרך מלאכה שעושים לימים רבים.
  71. ↑ עי' שו"ת הרשב"א ח"א סי' תקעו הובא בב"י או"ח תקט, שהותר ביו"ט לצורך אוכל נפש, ועי' חי"א שם.
  72. ↑ ק"נ שבת פ"ז אות נ.
  73. ↑ חזו"א או"ח סי' קנו לסי' שמ; אג"מ או"ח ח"ב סי' פד; שש"כ פט"ו הערה רלז, בשם רש"ז אויערבך, ועוד.
  74. ↑ אג"מ שם.
  75. ↑ ק"נ שם הובא במשנ"ב סי' שמ ס"ק יז; גינת ורדים או"ח כלל ג סי' יז.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:תופר&oldid=160625"