אנציקלופדיה תלמודית:שמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''<span dir="rtl">הגדרת הערך - השמן במצוות ודינים שונים.</span>''' == <span dir="rtl">המצוות ודיניו</span> == '''<sp...")
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
'''<span dir="rtl">הגדרת הערך - השמן במצוות ודינים שונים.</span>'''
<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - השמן במצוות ודינים שונים.</span>


== <span dir="rtl">המצוות ודיניו</span> ==
== <span dir="rtl">המצוות ודיניו</span> ==


'''<span dir="rtl">מצוות מסוימות מצוותם בשמן, כגון, הדלקת-הנרות* במנורה, שנאמר: ויקחו אליך שמן זית זך</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">שמות כז כ וויקרא כד ב. ועי' ציון</span>''' <span dir="rtl">'''33, וע&quot;ע הדלקת הנרות: השמן והפתילות.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. כל המנחות* הקריבות למזבח טעונות שמן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רמב&quot;ם מעה&quot;ק פי&quot;ב ה&quot;ז. ועי' להלן.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, לוג שמן לכל עשרון</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רמב&quot;ם שם. וע&quot;ע מנחות.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, חוץ ממנחת-חוטא*</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' ציון</span>''' <span dir="rtl">'''21.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, וממנחת-סוטה*</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' ציון</span>''' <span dir="rtl">'''16. עי' משנה מנחות נט א; רמב&quot;ם שם. וע&quot;ע מנחות.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. מצורע* שנרפא מצרעתו, מביא לוג שמן עם קרבנו, שנאמר: וביום השמיני יקח שני כבשים וגו' ולג אחד שמן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ויקרא יד י. וע&quot;ע לוג שמן של מצורע.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. כלי-המקדש*, היו מושחים אותם בשמן-המשחה*, שנאמר: ואתה קח לך בשמים וגו' ועשית אתו שמן משחת קדש וגו'</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">שמות ל כג – כה. ועי' ציון</span>''' <span dir="rtl">'''36, וע&quot;ע שמן המשחה.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. וכן היו מושחים בו כהנים גדולים, שנאמר: והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ויקרא כא י. וע&quot;ע כהן גדול: משיחתו ריבויו וחינוכו.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. וכן היו מושחים בו מלכים, שנאמר: ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ש&quot;א י א. רמב&quot;ם מלכים פ&quot;א ה&quot;ז. וע&quot;ע מלך.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">מצוות מסוימות מצוותם בשמן, כגון, הדלקת-הנרות* במנורה, שנאמר: ויקחו אליך שמן זית זך</span><ref><span dir="rtl">שמות כז כ וויקרא כד ב. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">33, וע&quot;ע הדלקת הנרות: השמן והפתילות.</span></ref><span dir="rtl">. כל המנחות* הקריבות למזבח טעונות שמן</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם מעה&quot;ק פי&quot;ב ה&quot;ז. ועי' להלן.</span></ref><span dir="rtl">, לוג שמן לכל עשרון</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שם. וע&quot;ע מנחות.</span></ref><span dir="rtl">, חוץ ממנחת-חוטא*</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">21.</span></ref><span dir="rtl">, וממנחת-סוטה*</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">16. עי' משנה מנחות נט א; רמב&quot;ם שם. וע&quot;ע מנחות.</span></ref><span dir="rtl">. מצורע* שנרפא מצרעתו, מביא לוג שמן עם קרבנו, שנאמר: וביום השמיני יקח שני כבשים וגו' ולג אחד שמן</span><ref><span dir="rtl">ויקרא יד י. וע&quot;ע לוג שמן של מצורע.</span></ref><span dir="rtl">. כלי-המקדש*, היו מושחים אותם בשמן-המשחה*, שנאמר: ואתה קח לך בשמים וגו' ועשית אתו שמן משחת קדש וגו'</span><ref><span dir="rtl">שמות ל כג – כה. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">36, וע&quot;ע שמן המשחה.</span></ref><span dir="rtl">. וכן היו מושחים בו כהנים גדולים, שנאמר: והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים</span><ref><span dir="rtl">ויקרא כא י. וע&quot;ע כהן גדול: משיחתו ריבויו וחינוכו.</span></ref><span dir="rtl">. וכן היו מושחים בו מלכים, שנאמר: ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו</span><ref><span dir="rtl">ש&quot;א י א. רמב&quot;ם מלכים פ&quot;א ה&quot;ז. וע&quot;ע מלך.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">מנחת חוטא</span>''' ===
=== <span dir="rtl">מנחת חוטא</span> ===


'''<span dir="rtl">מנחת-חוטא* אין נותנים עליה שמן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה מנחות נט א; רמב&quot;ם מעה&quot;ק פי&quot;ב ה&quot;ז וסהמ&quot;צ ל&quot;ת קב; סמ&quot;ג לאוין שכח; החינוך מ' קכה.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, והנותן שמן עובר בלא תעשה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה שם ב; רמב&quot;ם שם וסהמ&quot;צ שם; סמ&quot;ג שם; החינוך שם.</span>'''</ref> '''<span dir="rtl">שנאמר: לא ישים עליה שמן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ויקרא ה יא. רמב&quot;ם שם וסהמ&quot;צ שם; סמ&quot;ג שם; החינוך שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ולוקה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה שם; רמב&quot;ם שם ה&quot;ח וסהמ&quot;צ שם; החינוך שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ונמנית במנין-המצות*</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">סהמ&quot;צ שם; סמ&quot;ג שם; החינוך שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. על דיניו ע&quot;ע מנחת חוטא</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ועי' משנה שם</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">מנחת-חוטא* אין נותנים עליה שמן</span><ref><span dir="rtl">משנה מנחות נט א; רמב&quot;ם מעה&quot;ק פי&quot;ב ה&quot;ז וסהמ&quot;צ ל&quot;ת קב; סמ&quot;ג לאוין שכח; החינוך מ' קכה.</span></ref><span dir="rtl">, והנותן שמן עובר בלא תעשה</span><ref><span dir="rtl">משנה שם ב; רמב&quot;ם שם וסהמ&quot;צ שם; סמ&quot;ג שם; החינוך שם.</span></ref> <span dir="rtl">שנאמר: לא ישים עליה שמן</span><ref><span dir="rtl">ויקרא ה יא. רמב&quot;ם שם וסהמ&quot;צ שם; סמ&quot;ג שם; החינוך שם.</span></ref><span dir="rtl">, ולוקה</span><ref><span dir="rtl">משנה שם; רמב&quot;ם שם ה&quot;ח וסהמ&quot;צ שם; החינוך שם.</span></ref><span dir="rtl">, ונמנית במנין-המצות*</span><ref><span dir="rtl">סהמ&quot;צ שם; סמ&quot;ג שם; החינוך שם.</span></ref><span dir="rtl">. על דיניו ע&quot;ע מנחת חוטא</span><ref><span dir="rtl">ועי' משנה שם</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">מנחת סוטה</span>''' ===
=== <span dir="rtl">מנחת סוטה</span> ===


'''<span dir="rtl">מנחת-סוטה*, אין נותנים עליה שמן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה מנחות נט א; רמב&quot;ם סוטה פ&quot;ג הי&quot;ג ומעה&quot;ק פי&quot;ב ה&quot;ז וסהמ&quot;צ ל&quot;ת קד.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, והנותן שמן עובר בלא תעשה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה שם ב, ורע&quot;ב שם פ&quot;ה מ&quot;ד; רמב&quot;ם שם ושם וסהמ&quot;צ שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שנאמר: לא יצוק עליו שמן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">במדבר ה טו. רמב&quot;ם סוטה שם וסהמ&quot;צ שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ולוקה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה ורע&quot;ב שם; רמב&quot;ם שם ומעה&quot;ק שם ה&quot;ח וסהמ&quot;צ שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ונמנית במנין-המצות*</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">סהמ&quot;צ שם; סמ&quot;ג לאוין פז; החינוך מ' שסו.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. על אם האיסור דוקא בשהקריב המנחה, ושאר דיניו, ע&quot;ע מנחת סוטה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ועי' משנה שם, וס' המפתח לרמב&quot;ם (פרנקל) מעה&quot;ק שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">מנחת-סוטה*, אין נותנים עליה שמן</span><ref><span dir="rtl">משנה מנחות נט א; רמב&quot;ם סוטה פ&quot;ג הי&quot;ג ומעה&quot;ק פי&quot;ב ה&quot;ז וסהמ&quot;צ ל&quot;ת קד.</span></ref><span dir="rtl">, והנותן שמן עובר בלא תעשה</span><ref><span dir="rtl">משנה שם ב, ורע&quot;ב שם פ&quot;ה מ&quot;ד; רמב&quot;ם שם ושם וסהמ&quot;צ שם.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: לא יצוק עליו שמן</span><ref><span dir="rtl">במדבר ה טו. רמב&quot;ם סוטה שם וסהמ&quot;צ שם.</span></ref><span dir="rtl">, ולוקה</span><ref><span dir="rtl">משנה ורע&quot;ב שם; רמב&quot;ם שם ומעה&quot;ק שם ה&quot;ח וסהמ&quot;צ שם.</span></ref><span dir="rtl">, ונמנית במנין-המצות*</span><ref><span dir="rtl">סהמ&quot;צ שם; סמ&quot;ג לאוין פז; החינוך מ' שסו.</span></ref><span dir="rtl">. על אם האיסור דוקא בשהקריב המנחה, ושאר דיניו, ע&quot;ע מנחת סוטה</span><ref><span dir="rtl">ועי' משנה שם, וס' המפתח לרמב&quot;ם (פרנקל) מעה&quot;ק שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">לחם הפנים</span>''' ===
=== <span dir="rtl">לחם הפנים</span>  ===


'''<span dir="rtl">לחם הפנים אינו טעון שמן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה מנחות נט א; תו&quot;כ ויקרא דבורא דנדבה פרשה יג.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שנאמר במנחת העומר: ונתת עליה שמן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ויקרא ב טו.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, עליה שמן, ולא על לחם הפנים שמן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">תו&quot;כ שם; ברייתא מנחות שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">לחם הפנים אינו טעון שמן</span><ref><span dir="rtl">משנה מנחות נט א; תו&quot;כ ויקרא דבורא דנדבה פרשה יג.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר במנחת העומר: ונתת עליה שמן</span><ref><span dir="rtl">ויקרא ב טו.</span></ref><span dir="rtl">, עליה שמן, ולא על לחם הפנים שמן</span><ref><span dir="rtl">תו&quot;כ שם; ברייתא מנחות שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">מכשיר לקבל טומאה</span>''' ===
=== <span dir="rtl">מכשיר לקבל טומאה</span> ===


'''<span dir="rtl">השמן הוא אחד משבעה המשקים המכשירים את האוכלים לקבל טומאה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ע&quot;ע הכשר. תו&quot;כ שמיני רפ&quot;ח; מכשירין פ&quot;ו מ&quot;ד; רמב&quot;ם טו&quot;א פ&quot;א ה&quot;ב.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שנאמר: אשר יבוא עליו מים יטמא</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ויקרא יא לד.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, אין לי אלא מים, מנין שאר המשקים, והשמן בכללם, תלמוד לומר: וכל משקה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ויקרא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, אי כל משקה, יכול וכו', תלמוד לומר: מים, מה מים מיוחדים שאין להם שם לווי, אף אני מרבה הטל וכו', והשמן וכו' שאין להם שם לווי</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">תו&quot;כ שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">השמן הוא אחד משבעה המשקים המכשירים את האוכלים לקבל טומאה</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע הכשר. תו&quot;כ שמיני רפ&quot;ח; מכשירין פ&quot;ו מ&quot;ד; רמב&quot;ם טו&quot;א פ&quot;א ה&quot;ב.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: אשר יבוא עליו מים יטמא</span><ref><span dir="rtl">ויקרא יא לד.</span></ref><span dir="rtl">, אין לי אלא מים, מנין שאר המשקים, והשמן בכללם, תלמוד לומר: וכל משקה</span><ref><span dir="rtl">ויקרא שם.</span></ref><span dir="rtl">, אי כל משקה, יכול וכו', תלמוד לומר: מים, מה מים מיוחדים שאין להם שם לווי, אף אני מרבה הטל וכו', והשמן וכו' שאין להם שם לווי</span><ref><span dir="rtl">תו&quot;כ שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">על שמן-של-גויים* ע&quot;ע שמן של גוים. על ברכת השותה שמן זית, ע&quot;ע ברכות הנהנין</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ציון 77 ואילך.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, וע' ברכת הפירות</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ציון 59 ואילך.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. על ברכת-הריח* בשמן שיש בו ריח, ע&quot;ע ברכת הריח: ריח שמן. על שמן העומד לריח שנחלקו תנאים אם חייב בדמאי*, ע&quot;ע דמאי</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ציון 448 ואילך.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. על השמנים הכשרים לנרות חנוכה, ע&quot;ע חנוכה: השמנים והפתילות</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ועי' להלן ציון</span>''' <span dir="rtl">'''38 ואילך.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. על השמנים הכשרים להדלקת נרות של שבת, ע&quot;ע נר שבת ויום טוב.</span>'''
<span dir="rtl">על שמן-של-גויים* ע&quot;ע שמן של גוים. על ברכת השותה שמן זית, ע&quot;ע ברכות הנהנין</span><ref><span dir="rtl">ציון 77 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, וע' ברכת הפירות</span><ref><span dir="rtl">ציון 59 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">. על ברכת-הריח* בשמן שיש בו ריח, ע&quot;ע ברכת הריח: ריח שמן. על שמן העומד לריח שנחלקו תנאים אם חייב בדמאי*, ע&quot;ע דמאי</span><ref><span dir="rtl">ציון 448 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">. על השמנים הכשרים לנרות חנוכה, ע&quot;ע חנוכה: השמנים והפתילות</span><ref><span dir="rtl">ועי' להלן ציון</span> <span dir="rtl">38 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">. על השמנים הכשרים להדלקת נרות של שבת, ע&quot;ע נר שבת ויום טוב.</span>


== <span dir="rtl">שמן זית</span> ==
== <span dir="rtl">שמן זית</span> ==


=== '''<span dir="rtl">מצות שבשמן זית</span>''' ===
=== <span dir="rtl">מצות שבשמן זית</span> ===


'''<span dir="rtl">מצוות מסויימות שמצוותם בשמן, הקפידה בהם התורה שיהיו בשל זית: הדלקת-הנרות* במנורה, אינה אלא בשמן זית</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה מנחות פו א, ותו&quot;כ אמור פרשה יג, ועוד. וע&quot;ע הדלקת הנרות: השמן והפתילות.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שנאמר: ויקחו אליך שמן זית זך</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">שמות כז כ וויקרא כד ב.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שמן זית ולא שמן שומשמין ולא שמן אגוזים ולא שמן צנונות</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">תו&quot;כ שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. שמן-המשחה* היתה משמן זית, שנאמר: ושמן זית הין</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">שמות ל כד. רמב&quot;ם כלי המקדש פ&quot;א ה&quot;ב. וע&quot;ע שמן המשחה.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. על השמן שנותנים במנחות*, אם הוא דוקא בשל זית, ע&quot;ע מנחות</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ועי' הר&quot;י פרלא מנין הפרשיות פרשה סג.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. הדלקת נרות חנוכה*, אמר ר' יהושע בן לוי שמצוה מן המובחר להדליקו בשמן זית</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">שבת כג א; רמ&quot;א בשו&quot;ע או&quot;ח תרעג א.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, לפי שהאש נמשך אחר הפתילה יותר משאר שמנים</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">תוס' שם ד&quot;ה מריש; תוס' הרא&quot;ש שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">מצוות מסויימות שמצוותם בשמן, הקפידה בהם התורה שיהיו בשל זית: הדלקת-הנרות* במנורה, אינה אלא בשמן זית</span><ref><span dir="rtl">משנה מנחות פו א, ותו&quot;כ אמור פרשה יג, ועוד. וע&quot;ע הדלקת הנרות: השמן והפתילות.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: ויקחו אליך שמן זית זך</span><ref><span dir="rtl">שמות כז כ וויקרא כד ב.</span></ref><span dir="rtl">, שמן זית ולא שמן שומשמין ולא שמן אגוזים ולא שמן צנונות</span><ref><span dir="rtl">תו&quot;כ שם.</span></ref><span dir="rtl">. שמן-המשחה* היתה משמן זית, שנאמר: ושמן זית הין</span><ref><span dir="rtl">שמות ל כד. רמב&quot;ם כלי המקדש פ&quot;א ה&quot;ב. וע&quot;ע שמן המשחה.</span></ref><span dir="rtl">. על השמן שנותנים במנחות*, אם הוא דוקא בשל זית, ע&quot;ע מנחות</span><ref><span dir="rtl">ועי' הר&quot;י פרלא מנין הפרשיות פרשה סג.</span></ref><span dir="rtl">. הדלקת נרות חנוכה*, אמר ר' יהושע בן לוי שמצוה מן המובחר להדליקו בשמן זית</span><ref><span dir="rtl">שבת כג א; רמ&quot;א בשו&quot;ע או&quot;ח תרעג א.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהאש נמשך אחר הפתילה יותר משאר שמנים</span><ref><span dir="rtl">תוס' שם ד&quot;ה מריש; תוס' הרא&quot;ש שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">מקומות שהביאו מהם שמן למקדש</span>''' ===
=== <span dir="rtl">מקומות שהביאו מהם שמן למקדש</span> ===


'''<span dir="rtl">הבאת שמן למקדש - לצורך מנחות</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' משנה ותוספתא להלן.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ולהדלקת המנורה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' רה&quot;ג בתשוה&quot;ג ליק סי' קד, והאשכול ריש הלכות חנוכה, ומאירי שבת כא ב</span>'''</ref> '''<span dir="rtl">- היתה כשרה מכל הארצות, אך היו מביאים מתקוע</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה מנחות פה ב (ובמשנה מנחות פ&quot;ח מ&quot;ג: תקועה), ותוספתא מנחות פ&quot;ט; רמב&quot;ם אסו&quot;מ פ&quot;ז ה&quot;ב.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שהוא רחוק מהלך ארבעה ימים ממקום המקדש</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רה&quot;ג שם והאשכול שם בשם הירושלמי ומאירי שם, ועי' ר&quot;י מלוניל שבת שם בשם הירושלמי.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ואמרו: תקוע אלפא לשמן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה שם פה ב ותוספתא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, היינו שרגילה לעשות שמן טוב</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">פיהמ&quot;ש לרמב&quot;ם מנחות פ&quot;ח מ&quot;ג. ועי' רבינו בחיי במדבר כח לא, שהיה מובחר בשמנים.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, לפי שיש להביא למקדש מן המובחר</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' משנה שם פג ב, ותוספתא שם; עי' רמב&quot;ם שם ה&quot;א; רבינו בחיי שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, והיה בחלקו של אשר</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רה&quot;ג שם; האשכול שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ואותו שאמר הכתוב: וטבל בשמן רגלו</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">דברים לג כד.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, דרשו שהוא חלקו של אשר שמושך שמן כמעין</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ברייתא מנחות שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. כשלא היו יכולים להביא מתקוע, היו מביאים מרגב שבעבר הירדן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">אבא שאול במשנה ותוספתא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, וכשלא יכלו להביא מרגב, היו מביאים מגוש חלב שבגליל</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ר' אליעזר בן יעקב תוספתא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. על שמן הכשר למנחות ועל הראוי להביא ממנו לכתחילה, ע&quot;ע מנחות.</span>'''
<span dir="rtl">הבאת שמן למקדש - לצורך מנחות</span><ref><span dir="rtl">עי' משנה ותוספתא להלן.</span></ref><span dir="rtl">, ולהדלקת המנורה</span><ref><span dir="rtl">עי' רה&quot;ג בתשוה&quot;ג ליק סי' קד, והאשכול ריש הלכות חנוכה, ומאירי שבת כא ב</span></ref> <span dir="rtl">- היתה כשרה מכל הארצות, אך היו מביאים מתקוע</span><ref><span dir="rtl">משנה מנחות פה ב (ובמשנה מנחות פ&quot;ח מ&quot;ג: תקועה), ותוספתא מנחות פ&quot;ט; רמב&quot;ם אסו&quot;מ פ&quot;ז ה&quot;ב.</span></ref><span dir="rtl">, שהוא רחוק מהלך ארבעה ימים ממקום המקדש</span><ref><span dir="rtl">רה&quot;ג שם והאשכול שם בשם הירושלמי ומאירי שם, ועי' ר&quot;י מלוניל שבת שם בשם הירושלמי.</span></ref><span dir="rtl">, ואמרו: תקוע אלפא לשמן</span><ref><span dir="rtl">משנה שם פה ב ותוספתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, היינו שרגילה לעשות שמן טוב</span><ref><span dir="rtl">פיהמ&quot;ש לרמב&quot;ם מנחות פ&quot;ח מ&quot;ג. ועי' רבינו בחיי במדבר כח לא, שהיה מובחר בשמנים.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שיש להביא למקדש מן המובחר</span><ref><span dir="rtl">עי' משנה שם פג ב, ותוספתא שם; עי' רמב&quot;ם שם ה&quot;א; רבינו בחיי שם.</span></ref><span dir="rtl">, והיה בחלקו של אשר</span><ref><span dir="rtl">רה&quot;ג שם; האשכול שם.</span></ref><span dir="rtl">, ואותו שאמר הכתוב: וטבל בשמן רגלו</span><ref><span dir="rtl">דברים לג כד.</span></ref><span dir="rtl">, דרשו שהוא חלקו של אשר שמושך שמן כמעין</span><ref><span dir="rtl">ברייתא מנחות שם.</span></ref><span dir="rtl">. כשלא היו יכולים להביא מתקוע, היו מביאים מרגב שבעבר הירדן</span><ref><span dir="rtl">אבא שאול במשנה ותוספתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכשלא יכלו להביא מרגב, היו מביאים מגוש חלב שבגליל</span><ref><span dir="rtl">ר' אליעזר בן יעקב תוספתא שם.</span></ref><span dir="rtl">. על שמן הכשר למנחות ועל הראוי להביא ממנו לכתחילה, ע&quot;ע מנחות.</span>


=== '''<span dir="rtl">תשעה מינים</span>''' ===
=== <span dir="rtl">תשעה מינים</span> ===


'''<span dir="rtl">שמן זית שהיו סוחטים למנורה ולמנחות, היו מהם תשעה מינים</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">על כשרותם עי' ציון</span>''' <span dir="rtl">'''91 ואילך.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, של שלשה מיני זיתים, והיו סוחטים כל מין בשלשה שלבים</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה מנחות פו א; רמב&quot;ם אסו&quot;מ פ&quot;ז ה&quot;ח.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">שמן זית שהיו סוחטים למנורה ולמנחות, היו מהם תשעה מינים</span><ref><span dir="rtl">על כשרותם עי' ציון</span> <span dir="rtl">91 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, של שלשה מיני זיתים, והיו סוחטים כל מין בשלשה שלבים</span><ref><span dir="rtl">משנה מנחות פו א; רמב&quot;ם אסו&quot;מ פ&quot;ז ה&quot;ח.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">מיני הזיתים</span>''' ===
=== <span dir="rtl">מיני הזיתים</span> ===


'''<span dir="rtl">במיני הזיתים נחלקו ראשונים בדבר: א) יש מפרשים ששלש פעמים בשנה לוקטים את הזיתים, שאינם מתבשלים בבת אחת</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">הערוך ע' גרגר ב, והובא בתוס' מנחות פו א ד&quot;ה שלשה; רש&quot;י שם ד&quot;ה שלשה, ורש&quot;י כת&quot;י שם; ר&quot;ש טהרות פ&quot;ט מ&quot;ו.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, והקודם משובח מהמאוחר</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' משנה מנחות שם; עי' רמב&quot;ם אסו&quot;מ פ&quot;ז ה&quot;ט.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. לקיטה הראשונה היו לוקטים מהזיתים הנמצאים בראש האילן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה מגרגרו (הא'), בשם מורו, ורש&quot;י כת&quot;י שם, בביאור המשנה שם: מגרגרו בראש הזית.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שמתבשלים תחילה לפי שהחמה זורחת עליהם ומבשלת אותם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י שם, ורש&quot;י כת&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. לקיטה שניה היו לוקטים מהזיתים הסמוכים לגג</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה שם: מגרגרו בראש הגג, ורש&quot;י שם בשם רבו, ורש&quot;י כת&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שהיו זיתיהם סמוכים לגגותיהם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י שם, ורש&quot;י כת&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, והקרובים יותר לגג מתבשלים תחילה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י כת&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, או שהזיתים שאינם מתבשלים כל צרכם באילן היו שוטחים אותם בחמה בראש הגג כדי לרככם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">פי' א ברש&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. לקיטה שלישית היו לוקטים מהזיתים התחתונות שבעץ, ולפי שאין החמה זורחת עליהם תמיד, אינם מתבשלים יפה, ולפיכך מאחרים את לקיטתם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, והיו עוטנים את הזיתים בבית הבד</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה וברייתא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, היינו שהיו חופרים בקרקע בורות ואוצרים בהם את הזיתים כדי שירקבו עד זמן הסחיטה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רמב&quot;ם בפיהמ&quot;ש שם פ&quot;ח מ&quot;ד וטהרות פ&quot;ט מ&quot;א.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ואחר כך היו מעלים את הזיתים ומנגבים אותם בראש הגג</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה שם. ועי' ברייתא שם: עושה אותו כמין תמרה עד שיזובו מימיו, ועי' רש&quot;י כת&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שמתוך שהיו עוטנים אותם היה זב מהם מוהל שאינו יפה, והיה צריך לנגבם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י כת&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. ב) ויש מפרשים שזמן לקיטת כולם כאחד, אלא שיש שלש דרגות של איכות בישול בזיתים</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">תוס' שם ד&quot;ה שלשה; רמב&quot;ם איסו&quot;מ פ&quot;ז ה&quot;ח, ובפיהמ&quot;ש שם פ&quot;ח מ&quot;ד.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, הראשון והמובחר הוא מהזיתים שמבררים אחת אחת מהם כשהם בראש האילן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רמב&quot;ם אסו&quot;מ שם, ובפיהמ&quot;ש שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, כשכל הזית בשל</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">פיהמ&quot;ש שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. השני הוא ממה שמוסקים כל הזיתים בתערובת, הטובים ושאינם טובים, ומעלים אותם לגג, ובוררים את הטובים</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רמב&quot;ם שם ובפיהמ&quot;ש שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. השלישי הוא זיתים שמניחים אותם ב'מעטן' – היינו שהיו חופרים בקרקע בורות ואוצרים בהם את הזיתים כדי שירקבו עד זמן הסחיטה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רמב&quot;ם בפיהמ&quot;ש טהרות פ&quot;ט מ&quot;א.</span>'''</ref> '''<span dir="rtl">- ואחר כך היו מעלים את הזיתים ומנגבים אותם בראש הגג</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רמב&quot;ם שם ובפיהמ&quot;ש מנחות שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">במיני הזיתים נחלקו ראשונים בדבר: א) יש מפרשים ששלש פעמים בשנה לוקטים את הזיתים, שאינם מתבשלים בבת אחת</span><ref><span dir="rtl">הערוך ע' גרגר ב, והובא בתוס' מנחות פו א ד&quot;ה שלשה; רש&quot;י שם ד&quot;ה שלשה, ורש&quot;י כת&quot;י שם; ר&quot;ש טהרות פ&quot;ט מ&quot;ו.</span></ref><span dir="rtl">, והקודם משובח מהמאוחר</span><ref><span dir="rtl">עי' משנה מנחות שם; עי' רמב&quot;ם אסו&quot;מ פ&quot;ז ה&quot;ט.</span></ref><span dir="rtl">. לקיטה הראשונה היו לוקטים מהזיתים הנמצאים בראש האילן</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה מגרגרו (הא'), בשם מורו, ורש&quot;י כת&quot;י שם, בביאור המשנה שם: מגרגרו בראש הזית.</span></ref><span dir="rtl">, שמתבשלים תחילה לפי שהחמה זורחת עליהם ומבשלת אותם</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם, ורש&quot;י כת&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">. לקיטה שניה היו לוקטים מהזיתים הסמוכים לגג</span><ref><span dir="rtl">משנה שם: מגרגרו בראש הגג, ורש&quot;י שם בשם רבו, ורש&quot;י כת&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">, שהיו זיתיהם סמוכים לגגותיהם</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם, ורש&quot;י כת&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">, והקרובים יותר לגג מתבשלים תחילה</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י כת&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">, או שהזיתים שאינם מתבשלים כל צרכם באילן היו שוטחים אותם בחמה בראש הגג כדי לרככם</span><ref><span dir="rtl">פי' א ברש&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">. לקיטה שלישית היו לוקטים מהזיתים התחתונות שבעץ, ולפי שאין החמה זורחת עליהם תמיד, אינם מתבשלים יפה, ולפיכך מאחרים את לקיטתם</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">, והיו עוטנים את הזיתים בבית הבד</span><ref><span dir="rtl">משנה וברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, היינו שהיו חופרים בקרקע בורות ואוצרים בהם את הזיתים כדי שירקבו עד זמן הסחיטה</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם בפיהמ&quot;ש שם פ&quot;ח מ&quot;ד וטהרות פ&quot;ט מ&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">, ואחר כך היו מעלים את הזיתים ומנגבים אותם בראש הגג</span><ref><span dir="rtl">משנה שם. ועי' ברייתא שם: עושה אותו כמין תמרה עד שיזובו מימיו, ועי' רש&quot;י כת&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">, שמתוך שהיו עוטנים אותם היה זב מהם מוהל שאינו יפה, והיה צריך לנגבם</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י כת&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">. ב) ויש מפרשים שזמן לקיטת כולם כאחד, אלא שיש שלש דרגות של איכות בישול בזיתים</span><ref><span dir="rtl">תוס' שם ד&quot;ה שלשה; רמב&quot;ם איסו&quot;מ פ&quot;ז ה&quot;ח, ובפיהמ&quot;ש שם פ&quot;ח מ&quot;ד.</span></ref><span dir="rtl">, הראשון והמובחר הוא מהזיתים שמבררים אחת אחת מהם כשהם בראש האילן</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם אסו&quot;מ שם, ובפיהמ&quot;ש שם.</span></ref><span dir="rtl">, כשכל הזית בשל</span><ref><span dir="rtl">פיהמ&quot;ש שם.</span></ref><span dir="rtl">. השני הוא ממה שמוסקים כל הזיתים בתערובת, הטובים ושאינם טובים, ומעלים אותם לגג, ובוררים את הטובים</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שם ובפיהמ&quot;ש שם.</span></ref><span dir="rtl">. השלישי הוא זיתים שמניחים אותם ב'מעטן' – היינו שהיו חופרים בקרקע בורות ואוצרים בהם את הזיתים כדי שירקבו עד זמן הסחיטה</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם בפיהמ&quot;ש טהרות פ&quot;ט מ&quot;א.</span></ref> <span dir="rtl">- ואחר כך היו מעלים את הזיתים ומנגבים אותם בראש הגג</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שם ובפיהמ&quot;ש מנחות שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">שלשה סוגי סחיטות</span>''' ===
=== <span dir="rtl">שלשה סוגי סחיטות</span> ===


'''<span dir="rtl">שלשת השלבים שהיו סוחטים כל אחד משלשת הלקיטות</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' לעיל.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">: השלב הראשון הוא, שהיו כונסים את הזיתים לבית הבד</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ת&quot;ק בברייתא שם. ועי' רש&quot;י כת&quot;י שם, שלא היה נותנו לתוך הבד ממש, אלא לבית שהבד בו.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ויש מן התנאים סוברים שהיו טוחנים אותם ברחיים</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ת&quot;ק בברייתא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, וכן כתבו ראשונים להלכה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רמב&quot;ם אסו&quot;מ פ&quot;ז ה&quot;ח.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. ויש מן התנאים סוברים שהיו כותשים אותם, ולא היו טוחנים אותם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">חכמים במשנה שם, ור' יהודה בברייתא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שלא יתערב בהם שמרים</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י כת&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. אחר הסחיטה, לדעת חכמים היו נותנים את הזיתים לתוך הסל</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה וברייתא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, וכן כתבו ראשונים להלכה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רמב&quot;ם שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, והיה השמן הצלול יוצא מהסל מעצמו ללא דוחק, והפסולת והשמרים נשארים בסל</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה ונותנן.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. ולדעת ר' יהודה היו נותנים אותם סביבות דופני הסל</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה וברייתא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, והשמן זב דרך הדפנות ונופל לשולי הסל ומשם מסתנן ויוצא ונמצא השמן מזוקק, שהפסולת נשאר מדובק בדופני הסל</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י כת&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. השלב השני הוא, שהיו לוקחים את הזיתים שנשארו בסל לאחר הוצאת המין הראשון</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה חוזר.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, והיה חוזר וטוען אותם בקורה לדעת חכמים</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה וברייתא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, וכן כתבו ראשונים להלכה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רמב&quot;ם שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. ולדעת ר' יהודה לא היה טוען אותם בקורה אלא באבנים</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה וברייתא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שבקורה היה נטען ביותר והיו שמרים יוצאים ומתערבים בשמן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה רבי יהודה.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. השלב השלישי הוא, שהיה חוזר וטוחן וטוען</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה וברייתא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, מהזיתים שנשארו תחת הקורה אחר הוצאת המין השני</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י כת&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שהיה טוחנם ואחר כך מניח עליהם את הקורה פעם שניה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">פיהמ&quot;ש לרמב&quot;ם מנחות פ&quot;ח מ&quot;ד.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">שלשת השלבים שהיו סוחטים כל אחד משלשת הלקיטות</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל.</span></ref><span dir="rtl">: השלב הראשון הוא, שהיו כונסים את הזיתים לבית הבד</span><ref><span dir="rtl">ת&quot;ק בברייתא שם. ועי' רש&quot;י כת&quot;י שם, שלא היה נותנו לתוך הבד ממש, אלא לבית שהבד בו.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מן התנאים סוברים שהיו טוחנים אותם ברחיים</span><ref><span dir="rtl">ת&quot;ק בברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכן כתבו ראשונים להלכה</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם אסו&quot;מ פ&quot;ז ה&quot;ח.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מן התנאים סוברים שהיו כותשים אותם, ולא היו טוחנים אותם</span><ref><span dir="rtl">חכמים במשנה שם, ור' יהודה בברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, שלא יתערב בהם שמרים</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י כת&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">. אחר הסחיטה, לדעת חכמים היו נותנים את הזיתים לתוך הסל</span><ref><span dir="rtl">משנה וברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכן כתבו ראשונים להלכה</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, והיה השמן הצלול יוצא מהסל מעצמו ללא דוחק, והפסולת והשמרים נשארים בסל</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה ונותנן.</span></ref><span dir="rtl">. ולדעת ר' יהודה היו נותנים אותם סביבות דופני הסל</span><ref><span dir="rtl">משנה וברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, והשמן זב דרך הדפנות ונופל לשולי הסל ומשם מסתנן ויוצא ונמצא השמן מזוקק, שהפסולת נשאר מדובק בדופני הסל</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י כת&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">. השלב השני הוא, שהיו לוקחים את הזיתים שנשארו בסל לאחר הוצאת המין הראשון</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה חוזר.</span></ref><span dir="rtl">, והיה חוזר וטוען אותם בקורה לדעת חכמים</span><ref><span dir="rtl">משנה וברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכן כתבו ראשונים להלכה</span><ref><span dir="rtl"> רמב&quot;ם שם.</span></ref><span dir="rtl">. ולדעת ר' יהודה לא היה טוען אותם בקורה אלא באבנים</span><ref><span dir="rtl">משנה וברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, שבקורה היה נטען ביותר והיו שמרים יוצאים ומתערבים בשמן</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה רבי יהודה.</span></ref><span dir="rtl">. השלב השלישי הוא, שהיה חוזר וטוחן וטוען</span><ref><span dir="rtl">משנה וברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, מהזיתים שנשארו תחת הקורה אחר הוצאת המין השני</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י כת&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">, שהיה טוחנם ואחר כך מניח עליהם את הקורה פעם שניה</span><ref><span dir="rtl">פיהמ&quot;ש לרמב&quot;ם מנחות פ&quot;ח מ&quot;ד.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">הכשרים למנורה ולמנחות</span>''' ===
=== <span dir="rtl">הכשרים למנורה ולמנחות</span> ===


'''<span dir="rtl">להדלקת-הנרות* במנורה* אין כשר אלא הסחיטה הראשונה שמכל לקיטה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה מנחות פו א; רמב&quot;ם אסו&quot;מ פ&quot;ז ה&quot;י.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ועל כך ע&quot;ע הדלקת הנרות</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ציון 82 ואילך.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. למנחות כולם כשרים, ועל כך ע&quot;ע מנחות.</span>'''
<span dir="rtl">להדלקת-הנרות* במנורה* אין כשר אלא הסחיטה הראשונה שמכל לקיטה</span><ref><span dir="rtl">משנה מנחות פו א; רמב&quot;ם אסו&quot;מ פ&quot;ז ה&quot;י.</span></ref><span dir="rtl">, ועל כך ע&quot;ע הדלקת הנרות</span><ref><span dir="rtl">ציון 82 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">. למנחות כולם כשרים, ועל כך ע&quot;ע מנחות.</span>


=== '''<span dir="rtl">מזיתים שלא הביאו שליש</span>''' ===
=== <span dir="rtl">מזיתים שלא הביאו שליש</span> ===


'''<span dir="rtl">שמן מזיתים שלא הביאו שליש – הנקרא אנפקטן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' משנה וברייתא מנחות פה ב, ור' יהודה בברייתא שם פו א ורש&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, או אנפקנון</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ר' יהודה בברייתא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ויש סוברים שהוא שמן המור</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ר' ירמיה בר אבא בגמ' שם.</span>'''</ref> '''<span dir="rtl">- יש סוברים שאינו נקרא שמן, שאינו אלא זיעה בעלמא</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' ברייתא מנחות פה ב ורש&quot;י ורגמ&quot;ה שם פו א.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ופסול למנחות</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ברייתא שם. וע&quot;ע מנחות.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. ויש סוברים שנקרא שמן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' גמ' שם ורש&quot;י ורגמ&quot;ה בד' המשנה שם פה ב.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ומכל מקום לכתחילה אין מביאים ממנו למנחות, ובדיעבד כשר</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ר&quot;ת בתוס' שם פו א ד&quot;ה ואם, וכס&quot;מ אסו&quot;מ פ&quot;ו הי&quot;ד בד' הרמב&quot;ם שם, שכן הגי' במשנה שם: אין מביאין אנפקטן ואם הביא כשר. ועי' רגמ&quot;ה שם: אינו מן המובחר.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. ויש סוברים בדעתם שאף בדיעבד פסול</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י כת&quot;י שם ותוס' שם בשמו, בד' המשנה שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. להלכה כתבו ראשונים שבדיעבד כשר</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' רמב&quot;ם אסו&quot;מ פ&quot;ו הי&quot;ד, בזיתים פגים שלא בשלו.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">שמן מזיתים שלא הביאו שליש – הנקרא אנפקטן</span><ref><span dir="rtl">עי' משנה וברייתא מנחות פה ב, ור' יהודה בברייתא שם פו א ורש&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">, או אנפקנון</span><ref><span dir="rtl">ר' יהודה בברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שהוא שמן המור</span><ref><span dir="rtl">ר' ירמיה בר אבא בגמ' שם.</span></ref> <span dir="rtl">- יש סוברים שאינו נקרא שמן, שאינו אלא זיעה בעלמא</span><ref><span dir="rtl">עי' ברייתא מנחות פה ב ורש&quot;י ורגמ&quot;ה שם פו א.</span></ref><span dir="rtl">, ופסול למנחות</span><ref><span dir="rtl">ברייתא שם. וע&quot;ע מנחות.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שנקרא שמן</span><ref><span dir="rtl">עי' גמ' שם ורש&quot;י ורגמ&quot;ה בד' המשנה שם פה ב.</span></ref><span dir="rtl">, ומכל מקום לכתחילה אין מביאים ממנו למנחות, ובדיעבד כשר</span><ref><span dir="rtl">ר&quot;ת בתוס' שם פו א ד&quot;ה ואם, וכס&quot;מ אסו&quot;מ פ&quot;ו הי&quot;ד בד' הרמב&quot;ם שם, שכן הגי' במשנה שם: אין מביאין אנפקטן ואם הביא כשר. ועי' רגמ&quot;ה שם: אינו מן המובחר.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים בדעתם שאף בדיעבד פסול</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י כת&quot;י שם ותוס' שם בשמו, בד' המשנה שם.</span></ref><span dir="rtl">. להלכה כתבו ראשונים שבדיעבד כשר</span><ref><span dir="rtl">עי' רמב&quot;ם אסו&quot;מ פ&quot;ו הי&quot;ד, בזיתים פגים שלא בשלו.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">סגולתו</span>''' ===
=== <span dir="rtl">סגולתו</span> ===


'''<span dir="rtl">הרגיל בשמן זית, זוכר את לימודו, ואף נזכר ממה שנשכח ממנו אפילו שבעים שנה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ברייתא הוריות יג ב, ור' יוחנן שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ואותו שאמר הכתוב: וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ש&quot;ב יד ב.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, היינו מתוך שהיו רגילים; בתקועה בשמן זית</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' ציון</span>''' <span dir="rtl">'''42 ואילך.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, היתה החכמה מצויה בהם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">מנחות פה ב.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. וכן אמרו אין שמן אלא תורה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ויקרא רבה פרשה ג סי' ז. ועי&quot;ש שאף אין שמן אלא מעשים טובים.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, והרואה שמן זית בחלומו, יצפה למאור תורה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ברכות נז א.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">הרגיל בשמן זית, זוכר את לימודו, ואף נזכר ממה שנשכח ממנו אפילו שבעים שנה</span><ref><span dir="rtl">ברייתא הוריות יג ב, ור' יוחנן שם.</span></ref><span dir="rtl">, ואותו שאמר הכתוב: וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה</span><ref><span dir="rtl">ש&quot;ב יד ב.</span></ref><span dir="rtl">, היינו מתוך שהיו רגילים; בתקועה בשמן זית</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">42 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, היתה החכמה מצויה בהם</span><ref><span dir="rtl">מנחות פה ב.</span></ref><span dir="rtl">. וכן אמרו אין שמן אלא תורה</span><ref><span dir="rtl">ויקרא רבה פרשה ג סי' ז. ועי&quot;ש שאף אין שמן אלא מעשים טובים.</span></ref><span dir="rtl">, והרואה שמן זית בחלומו, יצפה למאור תורה</span><ref><span dir="rtl">ברכות נז א.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


== <span dir="rtl">הערות שוליים</span> ==
== <span dir="rtl">הערות שוליים</span> ==


<references />
<references />

גרסה אחרונה מ־13:09, 14 בדצמבר 2023

הגדרת הערך - השמן במצוות ודינים שונים.

המצוות ודיניו

מצוות מסוימות מצוותם בשמן, כגון, הדלקת-הנרות* במנורה, שנאמר: ויקחו אליך שמן זית זך[1]. כל המנחות* הקריבות למזבח טעונות שמן[2], לוג שמן לכל עשרון[3], חוץ ממנחת-חוטא*[4], וממנחת-סוטה*[5]. מצורע* שנרפא מצרעתו, מביא לוג שמן עם קרבנו, שנאמר: וביום השמיני יקח שני כבשים וגו' ולג אחד שמן[6]. כלי-המקדש*, היו מושחים אותם בשמן-המשחה*, שנאמר: ואתה קח לך בשמים וגו' ועשית אתו שמן משחת קדש וגו'[7]. וכן היו מושחים בו כהנים גדולים, שנאמר: והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים[8]. וכן היו מושחים בו מלכים, שנאמר: ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו[9].

מנחת חוטא

מנחת-חוטא* אין נותנים עליה שמן[10], והנותן שמן עובר בלא תעשה[11] שנאמר: לא ישים עליה שמן[12], ולוקה[13], ונמנית במנין-המצות*[14]. על דיניו ע"ע מנחת חוטא[15].

מנחת סוטה

מנחת-סוטה*, אין נותנים עליה שמן[16], והנותן שמן עובר בלא תעשה[17], שנאמר: לא יצוק עליו שמן[18], ולוקה[19], ונמנית במנין-המצות*[20]. על אם האיסור דוקא בשהקריב המנחה, ושאר דיניו, ע"ע מנחת סוטה[21].

לחם הפנים

לחם הפנים אינו טעון שמן[22], שנאמר במנחת העומר: ונתת עליה שמן[23], עליה שמן, ולא על לחם הפנים שמן[24].

מכשיר לקבל טומאה

השמן הוא אחד משבעה המשקים המכשירים את האוכלים לקבל טומאה[25], שנאמר: אשר יבוא עליו מים יטמא[26], אין לי אלא מים, מנין שאר המשקים, והשמן בכללם, תלמוד לומר: וכל משקה[27], אי כל משקה, יכול וכו', תלמוד לומר: מים, מה מים מיוחדים שאין להם שם לווי, אף אני מרבה הטל וכו', והשמן וכו' שאין להם שם לווי[28].

על שמן-של-גויים* ע"ע שמן של גוים. על ברכת השותה שמן זית, ע"ע ברכות הנהנין[29], וע' ברכת הפירות[30]. על ברכת-הריח* בשמן שיש בו ריח, ע"ע ברכת הריח: ריח שמן. על שמן העומד לריח שנחלקו תנאים אם חייב בדמאי*, ע"ע דמאי[31]. על השמנים הכשרים לנרות חנוכה, ע"ע חנוכה: השמנים והפתילות[32]. על השמנים הכשרים להדלקת נרות של שבת, ע"ע נר שבת ויום טוב.

שמן זית

מצות שבשמן זית

מצוות מסויימות שמצוותם בשמן, הקפידה בהם התורה שיהיו בשל זית: הדלקת-הנרות* במנורה, אינה אלא בשמן זית[33], שנאמר: ויקחו אליך שמן זית זך[34], שמן זית ולא שמן שומשמין ולא שמן אגוזים ולא שמן צנונות[35]. שמן-המשחה* היתה משמן זית, שנאמר: ושמן זית הין[36]. על השמן שנותנים במנחות*, אם הוא דוקא בשל זית, ע"ע מנחות[37]. הדלקת נרות חנוכה*, אמר ר' יהושע בן לוי שמצוה מן המובחר להדליקו בשמן זית[38], לפי שהאש נמשך אחר הפתילה יותר משאר שמנים[39].

מקומות שהביאו מהם שמן למקדש

הבאת שמן למקדש - לצורך מנחות[40], ולהדלקת המנורה[41] - היתה כשרה מכל הארצות, אך היו מביאים מתקוע[42], שהוא רחוק מהלך ארבעה ימים ממקום המקדש[43], ואמרו: תקוע אלפא לשמן[44], היינו שרגילה לעשות שמן טוב[45], לפי שיש להביא למקדש מן המובחר[46], והיה בחלקו של אשר[47], ואותו שאמר הכתוב: וטבל בשמן רגלו[48], דרשו שהוא חלקו של אשר שמושך שמן כמעין[49]. כשלא היו יכולים להביא מתקוע, היו מביאים מרגב שבעבר הירדן[50], וכשלא יכלו להביא מרגב, היו מביאים מגוש חלב שבגליל[51]. על שמן הכשר למנחות ועל הראוי להביא ממנו לכתחילה, ע"ע מנחות.

תשעה מינים

שמן זית שהיו סוחטים למנורה ולמנחות, היו מהם תשעה מינים[52], של שלשה מיני זיתים, והיו סוחטים כל מין בשלשה שלבים[53].

מיני הזיתים

במיני הזיתים נחלקו ראשונים בדבר: א) יש מפרשים ששלש פעמים בשנה לוקטים את הזיתים, שאינם מתבשלים בבת אחת[54], והקודם משובח מהמאוחר[55]. לקיטה הראשונה היו לוקטים מהזיתים הנמצאים בראש האילן[56], שמתבשלים תחילה לפי שהחמה זורחת עליהם ומבשלת אותם[57]. לקיטה שניה היו לוקטים מהזיתים הסמוכים לגג[58], שהיו זיתיהם סמוכים לגגותיהם[59], והקרובים יותר לגג מתבשלים תחילה[60], או שהזיתים שאינם מתבשלים כל צרכם באילן היו שוטחים אותם בחמה בראש הגג כדי לרככם[61]. לקיטה שלישית היו לוקטים מהזיתים התחתונות שבעץ, ולפי שאין החמה זורחת עליהם תמיד, אינם מתבשלים יפה, ולפיכך מאחרים את לקיטתם[62], והיו עוטנים את הזיתים בבית הבד[63], היינו שהיו חופרים בקרקע בורות ואוצרים בהם את הזיתים כדי שירקבו עד זמן הסחיטה[64], ואחר כך היו מעלים את הזיתים ומנגבים אותם בראש הגג[65], שמתוך שהיו עוטנים אותם היה זב מהם מוהל שאינו יפה, והיה צריך לנגבם[66]. ב) ויש מפרשים שזמן לקיטת כולם כאחד, אלא שיש שלש דרגות של איכות בישול בזיתים[67], הראשון והמובחר הוא מהזיתים שמבררים אחת אחת מהם כשהם בראש האילן[68], כשכל הזית בשל[69]. השני הוא ממה שמוסקים כל הזיתים בתערובת, הטובים ושאינם טובים, ומעלים אותם לגג, ובוררים את הטובים[70]. השלישי הוא זיתים שמניחים אותם ב'מעטן' – היינו שהיו חופרים בקרקע בורות ואוצרים בהם את הזיתים כדי שירקבו עד זמן הסחיטה[71] - ואחר כך היו מעלים את הזיתים ומנגבים אותם בראש הגג[72].

שלשה סוגי סחיטות

שלשת השלבים שהיו סוחטים כל אחד משלשת הלקיטות[73]: השלב הראשון הוא, שהיו כונסים את הזיתים לבית הבד[74], ויש מן התנאים סוברים שהיו טוחנים אותם ברחיים[75], וכן כתבו ראשונים להלכה[76]. ויש מן התנאים סוברים שהיו כותשים אותם, ולא היו טוחנים אותם[77], שלא יתערב בהם שמרים[78]. אחר הסחיטה, לדעת חכמים היו נותנים את הזיתים לתוך הסל[79], וכן כתבו ראשונים להלכה[80], והיה השמן הצלול יוצא מהסל מעצמו ללא דוחק, והפסולת והשמרים נשארים בסל[81]. ולדעת ר' יהודה היו נותנים אותם סביבות דופני הסל[82], והשמן זב דרך הדפנות ונופל לשולי הסל ומשם מסתנן ויוצא ונמצא השמן מזוקק, שהפסולת נשאר מדובק בדופני הסל[83]. השלב השני הוא, שהיו לוקחים את הזיתים שנשארו בסל לאחר הוצאת המין הראשון[84], והיה חוזר וטוען אותם בקורה לדעת חכמים[85], וכן כתבו ראשונים להלכה[86]. ולדעת ר' יהודה לא היה טוען אותם בקורה אלא באבנים[87], שבקורה היה נטען ביותר והיו שמרים יוצאים ומתערבים בשמן[88]. השלב השלישי הוא, שהיה חוזר וטוחן וטוען[89], מהזיתים שנשארו תחת הקורה אחר הוצאת המין השני[90], שהיה טוחנם ואחר כך מניח עליהם את הקורה פעם שניה[91].

הכשרים למנורה ולמנחות

להדלקת-הנרות* במנורה* אין כשר אלא הסחיטה הראשונה שמכל לקיטה[92], ועל כך ע"ע הדלקת הנרות[93]. למנחות כולם כשרים, ועל כך ע"ע מנחות.

מזיתים שלא הביאו שליש

שמן מזיתים שלא הביאו שליש – הנקרא אנפקטן[94], או אנפקנון[95], ויש סוברים שהוא שמן המור[96] - יש סוברים שאינו נקרא שמן, שאינו אלא זיעה בעלמא[97], ופסול למנחות[98]. ויש סוברים שנקרא שמן[99], ומכל מקום לכתחילה אין מביאים ממנו למנחות, ובדיעבד כשר[100]. ויש סוברים בדעתם שאף בדיעבד פסול[101]. להלכה כתבו ראשונים שבדיעבד כשר[102].

סגולתו

הרגיל בשמן זית, זוכר את לימודו, ואף נזכר ממה שנשכח ממנו אפילו שבעים שנה[103], ואותו שאמר הכתוב: וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה[104], היינו מתוך שהיו רגילים; בתקועה בשמן זית[105], היתה החכמה מצויה בהם[106]. וכן אמרו אין שמן אלא תורה[107], והרואה שמן זית בחלומו, יצפה למאור תורה[108].

הערות שוליים

  1. ↑ שמות כז כ וויקרא כד ב. ועי' ציון 33, וע"ע הדלקת הנרות: השמן והפתילות.
  2. ↑ רמב"ם מעה"ק פי"ב ה"ז. ועי' להלן.
  3. ↑ רמב"ם שם. וע"ע מנחות.
  4. ↑ עי' ציון 21.
  5. ↑ עי' ציון 16. עי' משנה מנחות נט א; רמב"ם שם. וע"ע מנחות.
  6. ↑ ויקרא יד י. וע"ע לוג שמן של מצורע.
  7. ↑ שמות ל כג – כה. ועי' ציון 36, וע"ע שמן המשחה.
  8. ↑ ויקרא כא י. וע"ע כהן גדול: משיחתו ריבויו וחינוכו.
  9. ↑ ש"א י א. רמב"ם מלכים פ"א ה"ז. וע"ע מלך.
  10. ↑ משנה מנחות נט א; רמב"ם מעה"ק פי"ב ה"ז וסהמ"צ ל"ת קב; סמ"ג לאוין שכח; החינוך מ' קכה.
  11. ↑ משנה שם ב; רמב"ם שם וסהמ"צ שם; סמ"ג שם; החינוך שם.
  12. ↑ ויקרא ה יא. רמב"ם שם וסהמ"צ שם; סמ"ג שם; החינוך שם.
  13. ↑ משנה שם; רמב"ם שם ה"ח וסהמ"צ שם; החינוך שם.
  14. ↑ סהמ"צ שם; סמ"ג שם; החינוך שם.
  15. ↑ ועי' משנה שם
  16. ↑ משנה מנחות נט א; רמב"ם סוטה פ"ג הי"ג ומעה"ק פי"ב ה"ז וסהמ"צ ל"ת קד.
  17. ↑ משנה שם ב, ורע"ב שם פ"ה מ"ד; רמב"ם שם ושם וסהמ"צ שם.
  18. ↑ במדבר ה טו. רמב"ם סוטה שם וסהמ"צ שם.
  19. ↑ משנה ורע"ב שם; רמב"ם שם ומעה"ק שם ה"ח וסהמ"צ שם.
  20. ↑ סהמ"צ שם; סמ"ג לאוין פז; החינוך מ' שסו.
  21. ↑ ועי' משנה שם, וס' המפתח לרמב"ם (פרנקל) מעה"ק שם.
  22. ↑ משנה מנחות נט א; תו"כ ויקרא דבורא דנדבה פרשה יג.
  23. ↑ ויקרא ב טו.
  24. ↑ תו"כ שם; ברייתא מנחות שם.
  25. ↑ ע"ע הכשר. תו"כ שמיני רפ"ח; מכשירין פ"ו מ"ד; רמב"ם טו"א פ"א ה"ב.
  26. ↑ ויקרא יא לד.
  27. ↑ ויקרא שם.
  28. ↑ תו"כ שם.
  29. ↑ ציון 77 ואילך.
  30. ↑ ציון 59 ואילך.
  31. ↑ ציון 448 ואילך.
  32. ↑ ועי' להלן ציון 38 ואילך.
  33. ↑ משנה מנחות פו א, ותו"כ אמור פרשה יג, ועוד. וע"ע הדלקת הנרות: השמן והפתילות.
  34. ↑ שמות כז כ וויקרא כד ב.
  35. ↑ תו"כ שם.
  36. ↑ שמות ל כד. רמב"ם כלי המקדש פ"א ה"ב. וע"ע שמן המשחה.
  37. ↑ ועי' הר"י פרלא מנין הפרשיות פרשה סג.
  38. ↑ שבת כג א; רמ"א בשו"ע או"ח תרעג א.
  39. ↑ תוס' שם ד"ה מריש; תוס' הרא"ש שם.
  40. ↑ עי' משנה ותוספתא להלן.
  41. ↑ עי' רה"ג בתשוה"ג ליק סי' קד, והאשכול ריש הלכות חנוכה, ומאירי שבת כא ב
  42. ↑ משנה מנחות פה ב (ובמשנה מנחות פ"ח מ"ג: תקועה), ותוספתא מנחות פ"ט; רמב"ם אסו"מ פ"ז ה"ב.
  43. ↑ רה"ג שם והאשכול שם בשם הירושלמי ומאירי שם, ועי' ר"י מלוניל שבת שם בשם הירושלמי.
  44. ↑ משנה שם פה ב ותוספתא שם.
  45. ↑ פיהמ"ש לרמב"ם מנחות פ"ח מ"ג. ועי' רבינו בחיי במדבר כח לא, שהיה מובחר בשמנים.
  46. ↑ עי' משנה שם פג ב, ותוספתא שם; עי' רמב"ם שם ה"א; רבינו בחיי שם.
  47. ↑ רה"ג שם; האשכול שם.
  48. ↑ דברים לג כד.
  49. ↑ ברייתא מנחות שם.
  50. ↑ אבא שאול במשנה ותוספתא שם.
  51. ↑ ר' אליעזר בן יעקב תוספתא שם.
  52. ↑ על כשרותם עי' ציון 91 ואילך.
  53. ↑ משנה מנחות פו א; רמב"ם אסו"מ פ"ז ה"ח.
  54. ↑ הערוך ע' גרגר ב, והובא בתוס' מנחות פו א ד"ה שלשה; רש"י שם ד"ה שלשה, ורש"י כת"י שם; ר"ש טהרות פ"ט מ"ו.
  55. ↑ עי' משנה מנחות שם; עי' רמב"ם אסו"מ פ"ז ה"ט.
  56. ↑ רש"י שם ד"ה מגרגרו (הא'), בשם מורו, ורש"י כת"י שם, בביאור המשנה שם: מגרגרו בראש הזית.
  57. ↑ רש"י שם, ורש"י כת"י שם.
  58. ↑ משנה שם: מגרגרו בראש הגג, ורש"י שם בשם רבו, ורש"י כת"י שם.
  59. ↑ רש"י שם, ורש"י כת"י שם.
  60. ↑ רש"י כת"י שם.
  61. ↑ פי' א ברש"י שם.
  62. ↑ רש"י שם.
  63. ↑ משנה וברייתא שם.
  64. ↑ רמב"ם בפיהמ"ש שם פ"ח מ"ד וטהרות פ"ט מ"א.
  65. ↑ משנה שם. ועי' ברייתא שם: עושה אותו כמין תמרה עד שיזובו מימיו, ועי' רש"י כת"י שם.
  66. ↑ רש"י כת"י שם.
  67. ↑ תוס' שם ד"ה שלשה; רמב"ם איסו"מ פ"ז ה"ח, ובפיהמ"ש שם פ"ח מ"ד.
  68. ↑ רמב"ם אסו"מ שם, ובפיהמ"ש שם.
  69. ↑ פיהמ"ש שם.
  70. ↑ רמב"ם שם ובפיהמ"ש שם.
  71. ↑ רמב"ם בפיהמ"ש טהרות פ"ט מ"א.
  72. ↑ רמב"ם שם ובפיהמ"ש מנחות שם.
  73. ↑ עי' לעיל.
  74. ↑ ת"ק בברייתא שם. ועי' רש"י כת"י שם, שלא היה נותנו לתוך הבד ממש, אלא לבית שהבד בו.
  75. ↑ ת"ק בברייתא שם.
  76. ↑ רמב"ם אסו"מ פ"ז ה"ח.
  77. ↑ חכמים במשנה שם, ור' יהודה בברייתא שם.
  78. ↑ רש"י כת"י שם.
  79. ↑ משנה וברייתא שם.
  80. ↑ רמב"ם שם.
  81. ↑ רש"י שם ד"ה ונותנן.
  82. ↑ משנה וברייתא שם.
  83. ↑ רש"י כת"י שם.
  84. ↑ רש"י שם ד"ה חוזר.
  85. ↑ משנה וברייתא שם.
  86. ↑ רמב"ם שם.
  87. ↑ משנה וברייתא שם.
  88. ↑ רש"י שם ד"ה רבי יהודה.
  89. ↑ משנה וברייתא שם.
  90. ↑ רש"י כת"י שם.
  91. ↑ פיהמ"ש לרמב"ם מנחות פ"ח מ"ד.
  92. ↑ משנה מנחות פו א; רמב"ם אסו"מ פ"ז ה"י.
  93. ↑ ציון 82 ואילך.
  94. ↑ עי' משנה וברייתא מנחות פה ב, ור' יהודה בברייתא שם פו א ורש"י שם.
  95. ↑ ר' יהודה בברייתא שם.
  96. ↑ ר' ירמיה בר אבא בגמ' שם.
  97. ↑ עי' ברייתא מנחות פה ב ורש"י ורגמ"ה שם פו א.
  98. ↑ ברייתא שם. וע"ע מנחות.
  99. ↑ עי' גמ' שם ורש"י ורגמ"ה בד' המשנה שם פה ב.
  100. ↑ ר"ת בתוס' שם פו א ד"ה ואם, וכס"מ אסו"מ פ"ו הי"ד בד' הרמב"ם שם, שכן הגי' במשנה שם: אין מביאין אנפקטן ואם הביא כשר. ועי' רגמ"ה שם: אינו מן המובחר.
  101. ↑ רש"י כת"י שם ותוס' שם בשמו, בד' המשנה שם.
  102. ↑ עי' רמב"ם אסו"מ פ"ו הי"ד, בזיתים פגים שלא בשלו.
  103. ↑ ברייתא הוריות יג ב, ור' יוחנן שם.
  104. ↑ ש"ב יד ב.
  105. ↑ עי' ציון 42 ואילך.
  106. ↑ מנחות פה ב.
  107. ↑ ויקרא רבה פרשה ג סי' ז. ועי"ש שאף אין שמן אלא מעשים טובים.
  108. ↑ ברכות נז א.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:שמן&oldid=160619"