אנציקלופדיה תלמודית:שומרת יבם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''<span dir="rtl">הגדרת הערך - אשה הממתנת ליבום או לחליצה.</span>''' == <span dir="rtl">פתיחה</span> == '''<span dir="rtl"...")
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
'''<span dir="rtl">הגדרת הערך - אשה הממתנת ליבום או לחליצה.</span>'''
<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - אשה הממתנת ליבום או לחליצה.</span>


== <span dir="rtl">פתיחה</span> ==
== <span dir="rtl">פתיחה</span> ==


'''<span dir="rtl">אשה שמת בעלה ללא בנים, באופן שמתחייבת ביבום* או בחליצה*</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ע&quot;ע יבם; יבמה.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, נקראת בחז&quot;ל שומרת יבם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' משנה יבמות לח א, ועוד.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, וביאורו שהיא ממתנת ומצפה ליבם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י מגילה יח ב ויבמות יח ב ולח ב וסוטה יח ב; רא&quot;ש נדרים עד א; רע&quot;ב יבמות פ&quot;ד מ&quot;ג ומ&quot;ט.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. הערך שלפנינו עוסק בדיני הממונות של השומרת יבם, ובחיובי הממונות שיש ליבם על השומרת יבם. על קשר האישות בין שומרת יבם לבין היבם, לענין אם נאסר היבם בקרובתיה, ע&quot;ע זקה. על איסורה של שומרת יבם להנשא או להתקדש לאחד מן השוק, ועל דיניה כשזינתה, ועל דיני הוולד שילדה מאחר, ע&quot;ע יבמה לשוק. על שומרת יבם שאינה ראויה ליבום אלא לחליצה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ע&quot;ע יבמה שאינה עולה ליבום: חיובה בחליצה.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שיש סוברים שאינה אסורה ביחוד עם שאר כל אדם מן התורה, ע&quot;ע יחוד</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ציון 624.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. על היבם אם יכול להפר נדריה של שומרת יבם, ע&quot;ע הפרה: ביבמה. על שומרת יבם שנפלה ליבם כהן, שנחלקו אם אוכלת בתרומה מן התורה, ע&quot;ע אכילת תרומה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ציון 44 ואילך.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. על בת כהן שהיא שומרת יבם שנפלה ליבם ישראל, שפוסל אותה מאכילת תרומה, ע&quot;ע הנ&quot;ל</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ציון 101.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">אשה שמת בעלה ללא בנים, באופן שמתחייבת ביבום* או בחליצה*</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע יבם; יבמה.</span></ref><span dir="rtl">, נקראת בחז&quot;ל שומרת יבם</span><ref><span dir="rtl">עי' משנה יבמות לח א, ועוד.</span></ref><span dir="rtl">, וביאורו שהיא ממתנת ומצפה ליבם</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י מגילה יח ב ויבמות יח ב ולח ב וסוטה יח ב; רא&quot;ש נדרים עד א; רע&quot;ב יבמות פ&quot;ד מ&quot;ג ומ&quot;ט.</span></ref><span dir="rtl">. הערך שלפנינו עוסק בדיני הממונות של השומרת יבם, ובחיובי הממונות שיש ליבם על השומרת יבם. על קשר האישות בין שומרת יבם לבין היבם, לענין אם נאסר היבם בקרובתיה, ע&quot;ע זקה. על איסורה של שומרת יבם להנשא או להתקדש לאחד מן השוק, ועל דיניה כשזינתה, ועל דיני הוולד שילדה מאחר, ע&quot;ע יבמה לשוק. על שומרת יבם שאינה ראויה ליבום אלא לחליצה</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע יבמה שאינה עולה ליבום: חיובה בחליצה.</span></ref><span dir="rtl">, שיש סוברים שאינה אסורה ביחוד עם שאר כל אדם מן התורה, ע&quot;ע יחוד</span><ref><span dir="rtl">ציון 624.</span></ref><span dir="rtl">. על היבם אם יכול להפר נדריה של שומרת יבם, ע&quot;ע הפרה: ביבמה. על שומרת יבם שנפלה ליבם כהן, שנחלקו אם אוכלת בתרומה מן התורה, ע&quot;ע אכילת תרומה</span><ref><span dir="rtl">ציון 44 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">. על בת כהן שהיא שומרת יבם שנפלה ליבם ישראל, שפוסל אותה מאכילת תרומה, ע&quot;ע הנ&quot;ל</span><ref><span dir="rtl">ציון 101.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


== <span dir="rtl">דיניה</span> ==
== <span dir="rtl">דיניה</span> ==


=== '''<span dir="rtl">מזונותיה</span>''' ===
=== <span dir="rtl">מזונותיה</span> ===


'''<span dir="rtl">שומרת יבם, שלשה חדשים ראשונים משמת בעלה, ניזונית משל בעלה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ברייתא יבמות מא ב וכתובות קז ב; רמב&quot;ם אישות פי&quot;ח הט&quot;ו; טוש&quot;ע אהע&quot;ז קס א.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שכן אסורה לינשא בהם מחמת בעלה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ע&quot;ע הבחנה: ביבמה.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ומתנאי-כתובה* שאלמנה נזונית משל בעלה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ע&quot;ע אלמנה. רש&quot;י יבמות שם ד&quot;ה נזונת.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, מכאן ואילך אינה ניזונית משל בעל</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ברייתא שם ושם; רמב&quot;ם שם; טוש&quot;ע שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ואינה דומה לשאר אלמנה שכל זמן שלא נשאת, ניזונת משל בעל כיון שאומרת שמשום כבודו לא נשאת</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ע&quot;ע הנ&quot;ל.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, אבל בשומרת יבם אינה יכולה לינשא לאחר מחמת זיקת היבם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י יבמות שם ד&quot;ה מכאן.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. ואינה נזונית משל יבם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ברייתא שם ושם; רמב&quot;ם שם; טוש&quot;ע שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, כארוסה שאניה ניזונת מבעלה עד שתכנס לחופה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">מאירי יבמות שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. תבעה ליבם או לחלוץ ועמד בדין וברח, ניזונית משלו</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ברייתא שם ושם; רמב&quot;ם שם הט&quot;ז; טוש&quot;ע שם. ועי' תוס' שם ושם וטוש&quot;ע, הדין בחלה ולא כנסה, וטור שם הדין בנתאחר מלייבם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שקונסים אותו על שלא כנסה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' רש&quot;י ותוס' יבמות שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, או לפי שהרי זה כארוסה שהגיע זמנה לינשא שניזונת מהבעל</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ע&quot;ע בעל. רמב&quot;ן יבמות שם; ריטב&quot;א שם בשם תוס'.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. נפלה לפני יבם קטן – שאינו ראוי לייבם או לחלוץ – אינה ניזונת משל יבם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">גמ' יבמות שם; רמב&quot;ם שם הי&quot;ז; טוש&quot;ע שם ג. ועי' רמ&quot;א שם שניזונת מנדוניא שלה אם לא החזיק בה היבם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. ונחלקו אמוראים אם ניזונת משל הבעל, יש סוברים שניזונית משל בעל</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">גמ' שם: ר' אחא ורבינא חד אמר.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. ויש סוברים שאינה ניזונית</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">גמ' שם: וחד אמר.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שמשמים קנסוה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">גמ' שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, וכן הלכה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">גמ' שם; רמב&quot;ם שם; טוש&quot;ע שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ודוקא אחר שלשה חדשים, אבל שלשה חדשים ראשונים משמת בעלה ניזונית משל בעלה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' הגהות מרדכי כתובות סי' שח; ב&quot;ש שם ס&quot;ק ה.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">שומרת יבם, שלשה חדשים ראשונים משמת בעלה, ניזונית משל בעלה</span><ref><span dir="rtl">ברייתא יבמות מא ב וכתובות קז ב; רמב&quot;ם אישות פי&quot;ח הט&quot;ו; טוש&quot;ע אהע&quot;ז קס א.</span></ref><span dir="rtl">, שכן אסורה לינשא בהם מחמת בעלה</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע הבחנה: ביבמה.</span></ref><span dir="rtl">, ומתנאי-כתובה* שאלמנה נזונית משל בעלה</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע אלמנה. רש&quot;י יבמות שם ד&quot;ה נזונת.</span></ref><span dir="rtl">, מכאן ואילך אינה ניזונית משל בעל</span><ref><span dir="rtl">ברייתא שם ושם; רמב&quot;ם שם; טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, ואינה דומה לשאר אלמנה שכל זמן שלא נשאת, ניזונת משל בעל כיון שאומרת שמשום כבודו לא נשאת</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע הנ&quot;ל.</span></ref><span dir="rtl">, אבל בשומרת יבם אינה יכולה לינשא לאחר מחמת זיקת היבם</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י יבמות שם ד&quot;ה מכאן.</span></ref><span dir="rtl">. ואינה נזונית משל יבם</span><ref><span dir="rtl">ברייתא שם ושם; רמב&quot;ם שם; טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, כארוסה שאניה ניזונת מבעלה עד שתכנס לחופה</span><ref><span dir="rtl">מאירי יבמות שם.</span></ref><span dir="rtl">. תבעה ליבם או לחלוץ ועמד בדין וברח, ניזונית משלו</span><ref><span dir="rtl">ברייתא שם ושם; רמב&quot;ם שם הט&quot;ז; טוש&quot;ע שם. ועי' תוס' שם ושם וטוש&quot;ע, הדין בחלה ולא כנסה, וטור שם הדין בנתאחר מלייבם.</span></ref><span dir="rtl">, שקונסים אותו על שלא כנסה</span><ref><span dir="rtl">עי' רש&quot;י ותוס' יבמות שם.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שהרי זה כארוסה שהגיע זמנה לינשא שניזונת מהבעל</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע בעל. רמב&quot;ן יבמות שם; ריטב&quot;א שם בשם תוס'.</span></ref><span dir="rtl">. נפלה לפני יבם קטן – שאינו ראוי לייבם או לחלוץ – אינה ניזונת משל יבם</span><ref><span dir="rtl">גמ' יבמות שם; רמב&quot;ם שם הי&quot;ז; טוש&quot;ע שם ג. ועי' רמ&quot;א שם שניזונת מנדוניא שלה אם לא החזיק בה היבם.</span></ref><span dir="rtl">. ונחלקו אמוראים אם ניזונת משל הבעל, יש סוברים שניזונית משל בעל</span><ref><span dir="rtl">גמ' שם: ר' אחא ורבינא חד אמר.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאינה ניזונית</span><ref><span dir="rtl">גמ' שם: וחד אמר.</span></ref><span dir="rtl">, שמשמים קנסוה</span><ref><span dir="rtl">גמ' שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכן הלכה</span><ref><span dir="rtl">גמ' שם; רמב&quot;ם שם; טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, ודוקא אחר שלשה חדשים, אבל שלשה חדשים ראשונים משמת בעלה ניזונית משל בעלה</span><ref><span dir="rtl">עי' הגהות מרדכי כתובות סי' שח; ב&quot;ש שם ס&quot;ק ה.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">מעשה ידיה</span>''' ===
=== <span dir="rtl">מעשה ידיה</span> ===


'''<span dir="rtl">מעשה ידיה של שומרת יבם לעצמה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">כתובות קז ב; טוש&quot;ע אהע&quot;ז קס ד.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ואף במקום שניזונית משל היבם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' ציון</span>''' <span dir="rtl"></span>'''16<span dir="rtl">.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, מעשה ידיה שלה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' כתובות שם ותוס' יבמות מא ב ד&quot;ה עמד, ורא&quot;ש יבמות שם פ&quot;ד סי' כה; טוש&quot;ע שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שתקנת מעשה ידיה שהוא לבעל, הוא משום איבה, לסוברים כן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ע&quot;ע בעל ציון 190 ואילך, ושם ציון 200 שכן הלכה.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, וכל זמן שאינה יושבת תחתיו אין לחוש לאיבה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רא&quot;ש שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. בשלשה חדשים ראשונים שניזונת משל בעלה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' ציון</span>''' <span dir="rtl"></span>'''8<span dir="rtl">.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, כתבו ראשונים שמעשה ידיה ליבם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">שו&quot;ת הרא&quot;ש כלל נ סי' ד; שו&quot;ע אהע&quot;ז קס א.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, כאלמנה הניזונית משל יתומים שמעשה ידיה ליתומים</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ב&quot;ש שם ס&quot;ק א. ועי' ב&quot;י שם שתמה מה החילוק מנזונת מיבם שמעשה ידיה לעצמה, ועי' דרישה דלהלן שיישב.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שמתנאי-כתובה* ניזונת כאילו הבעל קיים</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' דרישה שם [ז].</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">מעשה ידיה של שומרת יבם לעצמה</span><ref><span dir="rtl">כתובות קז ב; טוש&quot;ע אהע&quot;ז קס ד.</span></ref><span dir="rtl">, ואף במקום שניזונית משל היבם</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl"></span>16<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, מעשה ידיה שלה</span><ref><span dir="rtl">עי' כתובות שם ותוס' יבמות מא ב ד&quot;ה עמד, ורא&quot;ש יבמות שם פ&quot;ד סי' כה; טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, שתקנת מעשה ידיה שהוא לבעל, הוא משום איבה, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע בעל ציון 190 ואילך, ושם ציון 200 שכן הלכה.</span></ref><span dir="rtl">, וכל זמן שאינה יושבת תחתיו אין לחוש לאיבה</span><ref><span dir="rtl">רא&quot;ש שם.</span></ref><span dir="rtl">. בשלשה חדשים ראשונים שניזונת משל בעלה</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl"></span>8<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, כתבו ראשונים שמעשה ידיה ליבם</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ת הרא&quot;ש כלל נ סי' ד; שו&quot;ע אהע&quot;ז קס א.</span></ref><span dir="rtl">, כאלמנה הניזונית משל יתומים שמעשה ידיה ליתומים</span><ref><span dir="rtl">ב&quot;ש שם ס&quot;ק א. ועי' ב&quot;י שם שתמה מה החילוק מנזונת מיבם שמעשה ידיה לעצמה, ועי' דרישה דלהלן שיישב.</span></ref><span dir="rtl">, שמתנאי-כתובה* ניזונת כאילו הבעל קיים</span><ref><span dir="rtl">עי' דרישה שם [ז].</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">פדיונה</span>''' ===
=== <span dir="rtl">פדיונה</span> ===


'''<span dir="rtl">שומרת יבם שנשבית אין היבם והיורשים חייבים לפדותה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">תוספתא כתובות פ&quot;ד לגירסתינו; כתובות נב א לגי' הרי&quot;ף ורש&quot;י מהדו&quot;ק ור&quot;י מלוניל שם ור&quot;ן (שם לט ב) ועוד ראשונים; ירושלמי כתובות פ&quot;ד ה&quot;י: יבמה שנשבית אין היורשין חייבין לפדותה; רמב&quot;ם אישות פי&quot;ח ה&quot;ה; טוש&quot;ע אהע&quot;ז עח ח.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, לפי שאין היבם קורא בה 'אם תשתבאי אפרקינך ואותבינך לי לאינתו', שאף אם מייבמה אינה נקרא שלקחה לאישה אלא ליבמה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">תוס' רי&quot;ד שם, בביאור הגמ' (וירושלמי) שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, או לפי שאין בעלה הראשון קורא בה 'ואותבינך לי לאינתו', שהרי מת</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י מהדו&quot;ק ור&quot;י מלוניל שם, בביאור הגמ' שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">שומרת יבם שנשבית אין היבם והיורשים חייבים לפדותה</span><ref><span dir="rtl">תוספתא כתובות פ&quot;ד לגירסתינו; כתובות נב א לגי' הרי&quot;ף ורש&quot;י מהדו&quot;ק ור&quot;י מלוניל שם ור&quot;ן (שם לט ב) ועוד ראשונים; ירושלמי כתובות פ&quot;ד ה&quot;י: יבמה שנשבית אין היורשין חייבין לפדותה; רמב&quot;ם אישות פי&quot;ח ה&quot;ה; טוש&quot;ע אהע&quot;ז עח ח.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאין היבם קורא בה 'אם תשתבאי אפרקינך ואותבינך לי לאינתו', שאף אם מייבמה אינה נקרא שלקחה לאישה אלא ליבמה</span><ref><span dir="rtl">תוס' רי&quot;ד שם, בביאור הגמ' (וירושלמי) שם.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שאין בעלה הראשון קורא בה 'ואותבינך לי לאינתו', שהרי מת</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י מהדו&quot;ק ור&quot;י מלוניל שם, בביאור הגמ' שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">רפואתה</span>''' ===
=== <span dir="rtl">רפואתה</span> ===


'''<span dir="rtl">שומרת יבם שחלתה, אין היבם חייב ברפואתה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רס&quot;ג בתשוה&quot;ג שע&quot;צ ח&quot;ד ש&quot;ד סי' לה, הובא בב&quot;י אהע&quot;ז סי' קס.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שהרי פטור בפדיונה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' ציון</span>''' <span dir="rtl">'''34.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, וקל וחומר ברפואתה – שהבעל חייב בפדיון אשתו יותר מרפואתה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רס&quot;ג שם.</span>'''</ref> '''<span dir="rtl">– שפטור</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רס&quot;ג שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">שומרת יבם שחלתה, אין היבם חייב ברפואתה</span><ref><span dir="rtl">רס&quot;ג בתשוה&quot;ג שע&quot;צ ח&quot;ד ש&quot;ד סי' לה, הובא בב&quot;י אהע&quot;ז סי' קס.</span></ref><span dir="rtl">, שהרי פטור בפדיונה</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">34.</span></ref><span dir="rtl">, וקל וחומר ברפואתה – שהבעל חייב בפדיון אשתו יותר מרפואתה</span><ref><span dir="rtl">רס&quot;ג שם.</span></ref> <span dir="rtl">– שפטור</span><ref><span dir="rtl">רס&quot;ג שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">נכסים שנפלו לה אחר מיתת בעלה ובשיש לה זיקת אירוסין</span>''' ===
=== <span dir="rtl">נכסים שנפלו לה אחר מיתת בעלה ובשיש לה זיקת אירוסין</span> ===


'''<span dir="rtl">שומרת יבם שיש בה 'זיקת אירוסין', היינו שהייתה מאורסת לבעלה הראשון, ונפלו לה נכסים מאביה בזמן שהיא שומרת יבם, אין ליבם בהם כלום, ומוכרת ונותנת אותם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' ב&quot;ש וב&quot;ה במשנה יבמות לח א וכתובות פ ב, ועולא בגמ' יבמות שם; עי' רמב&quot;ם אישות פכ&quot;ב ה&quot;י; עי' טוש&quot;ע אהע&quot;ז קס ה.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שאף ארוסה בעלמא מוכרת בנכסים שנפלו לה לסוברים כן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ע&quot;ע נכסי מלוג. רש&quot;י שם ד&quot;ה כשהיא.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ואפילו לסוברים בארוסה בעלמא שלכתחילה אינה מוכרת נכסים שנפלו לה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ע&quot;ע הנ&quot;ל.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, בשומרת יבם שיש לה זיקת אירוסין אין דינה אלא כספק ארוסה, ולפיכך מוכרת לכתחילה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">גמ' שם ורש&quot;י שם; עי' שו&quot;ע שם וב&quot;ש שם ס&quot;ק ח.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">שומרת יבם שיש בה 'זיקת אירוסין', היינו שהייתה מאורסת לבעלה הראשון, ונפלו לה נכסים מאביה בזמן שהיא שומרת יבם, אין ליבם בהם כלום, ומוכרת ונותנת אותם</span><ref><span dir="rtl">עי' ב&quot;ש וב&quot;ה במשנה יבמות לח א וכתובות פ ב, ועולא בגמ' יבמות שם; עי' רמב&quot;ם אישות פכ&quot;ב ה&quot;י; עי' טוש&quot;ע אהע&quot;ז קס ה.</span></ref><span dir="rtl">, שאף ארוסה בעלמא מוכרת בנכסים שנפלו לה לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע נכסי מלוג. רש&quot;י שם ד&quot;ה כשהיא.</span></ref><span dir="rtl">, ואפילו לסוברים בארוסה בעלמא שלכתחילה אינה מוכרת נכסים שנפלו לה</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע הנ&quot;ל.</span></ref><span dir="rtl">, בשומרת יבם שיש לה זיקת אירוסין אין דינה אלא כספק ארוסה, ולפיכך מוכרת לכתחילה</span><ref><span dir="rtl">גמ' שם ורש&quot;י שם; עי' שו&quot;ע שם וב&quot;ש שם ס&quot;ק ח.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">בשיש לה זיקת נישואין</span>''' ===
=== <span dir="rtl">בשיש לה זיקת נישואין</span> ===


'''<span dir="rtl">שומרת יבם שיש בה 'זיקת נשואין' היינו שהייתה נשואה לבעלה הראשון, ונפלו לה נכסים מאביה בזמן שהיא שומרת יבם, נחלקו אמוראים בדעת תנאים בדינם: דעת עולא שזיקת נישואין דינה כספק נשואה, ולפיכך לדעת בית שמאי מספק חולקים היבם עם השומרת יבם בנכסים, ולדעת בית הלל מספק הנכסים בחזקת השומרת יבם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">גמ' שם בד' ב&quot;ש וב&quot;ה במשנה שם ושם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. ודעת רבה, שאף על פי שזיקת נשואין עושה ספק נשואה, יכולה למכור את הנכסים, שכיון שהקרן של הנכסים הם שלה בודאי</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ע&quot;ע הנ&quot;ל.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, הרי היא ודאית, ואין היבם אלא ספק, ואין-ספק-מוציא-מידי-ודאי*</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">גמ' שם. ועי' רמב&quot;ם וטוש&quot;ע שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. וכן לדעת אביי נכסים בחזקתה, לפי שאינו מועל זיקה לקנות נכסים שנופלים לה כשהיא שומרת יבם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">גמ' ורש&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">שומרת יבם שיש בה 'זיקת נשואין' היינו שהייתה נשואה לבעלה הראשון, ונפלו לה נכסים מאביה בזמן שהיא שומרת יבם, נחלקו אמוראים בדעת תנאים בדינם: דעת עולא שזיקת נישואין דינה כספק נשואה, ולפיכך לדעת בית שמאי מספק חולקים היבם עם השומרת יבם בנכסים, ולדעת בית הלל מספק הנכסים בחזקת השומרת יבם</span><ref><span dir="rtl">גמ' שם בד' ב&quot;ש וב&quot;ה במשנה שם ושם.</span></ref><span dir="rtl">. ודעת רבה, שאף על פי שזיקת נשואין עושה ספק נשואה, יכולה למכור את הנכסים, שכיון שהקרן של הנכסים הם שלה בודאי</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע הנ&quot;ל.</span></ref><span dir="rtl">, הרי היא ודאית, ואין היבם אלא ספק, ואין-ספק-מוציא-מידי-ודאי*</span><ref><span dir="rtl">גמ' שם. ועי' רמב&quot;ם וטוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">. וכן לדעת אביי נכסים בחזקתה, לפי שאינו מועל זיקה לקנות נכסים שנופלים לה כשהיא שומרת יבם</span><ref><span dir="rtl">גמ' ורש&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">פירות נכסי מלוג</span>''' ===
=== <span dir="rtl">פירות נכסי מלוג</span> ===


'''<span dir="rtl">נכסי מלוג שהכניסה לבעלה, יש מן הראשונים שכתבו שאין ליבם זכות בפירותיהם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' רמב&quot;ם אישות פכ&quot;ב ה&quot;י ומ&quot;מ שם בדעתו; שו&quot;ע אהע&quot;ז קס ו; יש&quot;ש כתובות פ&quot;ד סי' לה.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שלא תקנו לבעל פירות אלא לפי שחייב בפרקונה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ע&quot;ע בעל ציון 78 ואילך.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ויבם אינו חייב בפדייתה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' ציון</span>''' <span dir="rtl">'''34. מ&quot;מ שם; יש&quot;ש שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, ועוד, שאם מתה יורשי אביה יורשים אותה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">מ&quot;מ שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. ויש מן הראשונים שחולקים וסוברים שהיבם חולק עמה בפירות</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">השגת הראב&quot;ד שם; רא&quot;ש כתובות פ&quot;ד סי' כב; שו&quot;ת הר&quot;ן סי' עז; רמ&quot;א שם: י&quot;א.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שכיון שזכה בהם הבעל, ויד הבעל עדיפא מידה - לסוברים כן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ע&quot;ע בעל.</span>'''</ref> '''<span dir="rtl">- כשמת, יד היבם כידה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ראשונים הנ&quot;ל.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">נכסי מלוג שהכניסה לבעלה, יש מן הראשונים שכתבו שאין ליבם זכות בפירותיהם</span><ref><span dir="rtl">עי' רמב&quot;ם אישות פכ&quot;ב ה&quot;י ומ&quot;מ שם בדעתו; שו&quot;ע אהע&quot;ז קס ו; יש&quot;ש כתובות פ&quot;ד סי' לה.</span></ref><span dir="rtl">, שלא תקנו לבעל פירות אלא לפי שחייב בפרקונה</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע בעל ציון 78 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, ויבם אינו חייב בפדייתה</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">34. מ&quot;מ שם; יש&quot;ש שם.</span></ref><span dir="rtl">, ועוד, שאם מתה יורשי אביה יורשים אותה</span><ref><span dir="rtl">מ&quot;מ שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מן הראשונים שחולקים וסוברים שהיבם חולק עמה בפירות</span><ref><span dir="rtl">השגת הראב&quot;ד שם; רא&quot;ש כתובות פ&quot;ד סי' כב; שו&quot;ת הר&quot;ן סי' עז; רמ&quot;א שם: י&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">, שכיון שזכה בהם הבעל, ויד הבעל עדיפא מידה - לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע בעל.</span></ref> <span dir="rtl">- כשמת, יד היבם כידה</span><ref><span dir="rtl">ראשונים הנ&quot;ל.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">נכסי צאן ברזל</span>''' ===
=== <span dir="rtl">נכסי צאן ברזל</span> ===


'''<span dir="rtl">נכסי צאן ברזל שהכניסה לבעלה, נחלקו ראשונים אם היבם אוכל פירותיהם: יש סוברים שאינו אוכל</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רי&quot;ו נכ&quot;ג חי&quot;ב בשם הרי&quot;ף; רמב&quot;ם אישות פכ&quot;ב ה&quot;י; שו&quot;ע אהע&quot;ז קס ו: יש מי שכתב.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. ויש סוברים שאוכל מחציתם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רמב&quot;ן יבמות לט סוף א; מ&quot;מ שם; שו&quot;ע שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שהרי אם מתה, יורשה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">מ&quot;מ שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. נכסים שנפלו לשומרת יבם, והתנתה עם היבם שיקבל עליהם אחריות ויהיו נכסי צאן ברזל, אינה יכולה למוכרם שיש ליבם זכות בהם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">טור אהע&quot;ז קס וב&quot;ח שם. ועי' ב&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">נכסי צאן ברזל שהכניסה לבעלה, נחלקו ראשונים אם היבם אוכל פירותיהם: יש סוברים שאינו אוכל</span><ref><span dir="rtl">רי&quot;ו נכ&quot;ג חי&quot;ב בשם הרי&quot;ף; רמב&quot;ם אישות פכ&quot;ב ה&quot;י; שו&quot;ע אהע&quot;ז קס ו: יש מי שכתב.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאוכל מחציתם</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ן יבמות לט סוף א; מ&quot;מ שם; שו&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, שהרי אם מתה, יורשה</span><ref><span dir="rtl">מ&quot;מ שם.</span></ref><span dir="rtl">. נכסים שנפלו לשומרת יבם, והתנתה עם היבם שיקבל עליהם אחריות ויהיו נכסי צאן ברזל, אינה יכולה למוכרם שיש ליבם זכות בהם</span><ref><span dir="rtl">טור אהע&quot;ז קס וב&quot;ח שם. ועי' ב&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">לדור עם היבם</span>''' ===
=== <span dir="rtl">לדור עם היבם</span> ===


'''<span dir="rtl">שומרת יבמה מותרת לדור אצל היבם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">שו&quot;ת מהר&quot;ם פדואה סי' יז; רמ&quot;א בשו&quot;ע אהע&quot;ז קנז י.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שאין חוששים שמא יבוא עליה, שאף אם יבוא עליה אין בו איסור לחכמים הסוברים שמקיים מצוה אף אם בא עליה לשם נוי</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ברייתא בירושלמי יבמות פ&quot;א ה&quot;א ובגמ' יבמות לט ב, וע&quot;ע יבום ציון 925.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ואף לאבא שאול הסובר שאם בא עליה שלא לשם מצוה הרי זה כפוגע בערוה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ברייתא שם ושם, וע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 919.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, אין כאן חשש ודאי של עבירה כי שמא יכווין לשם מצוה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">מהר&quot;ם פדואה שם; בהגר&quot;א שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">שומרת יבמה מותרת לדור אצל היבם</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ת מהר&quot;ם פדואה סי' יז; רמ&quot;א בשו&quot;ע אהע&quot;ז קנז י.</span></ref><span dir="rtl">, שאין חוששים שמא יבוא עליה, שאף אם יבוא עליה אין בו איסור לחכמים הסוברים שמקיים מצוה אף אם בא עליה לשם נוי</span><ref><span dir="rtl">ברייתא בירושלמי יבמות פ&quot;א ה&quot;א ובגמ' יבמות לט ב, וע&quot;ע יבום ציון 925.</span></ref><span dir="rtl">, ואף לאבא שאול הסובר שאם בא עליה שלא לשם מצוה הרי זה כפוגע בערוה</span><ref><span dir="rtl">ברייתא שם ושם, וע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 919.</span></ref><span dir="rtl">, אין כאן חשש ודאי של עבירה כי שמא יכווין לשם מצוה</span><ref><span dir="rtl">מהר&quot;ם פדואה שם; בהגר&quot;א שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


== <span dir="rtl">כשמתה</span> ==
== <span dir="rtl">כשמתה</span> ==


=== '''<span dir="rtl">נכסים שנפלו לה אחר מיתת בעלה ובשיש לה זיקת אירוסין</span>''' ===
=== <span dir="rtl">נכסים שנפלו לה אחר מיתת בעלה ובשיש לה זיקת אירוסין</span> ===


'''<span dir="rtl">שומרת יבם שיש בה 'זיקת אירוסין', היינו שהייתה מאורסת לבעלה הראשון, ונפלו לה נכסים מאביה בזמן שהיא שומרת יבם, ומתה, יורשי אביה יורשים אותה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עולא יבמות לח א ואביי שם ב בד' ב&quot;ש וב&quot;ה במשנה שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שאף ארוסה בעלמא מוכרת בנכסים שנפלו לה לסוברים כן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ע&quot;ע נכסי מלוג. רש&quot;י שם ד&quot;ה כשהיא.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ואפילו לסוברים בארוסה בעלמא שלכתחילה אינה מוכרת נכסים שנפלו לה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ע&quot;ע הנ&quot;ל.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, בשומרת יבם שיש לה זיקת אירוסין אין דינה אלא כספק ארוסה, ולפיכך מוכרת לכתחילה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">גמ' שם א בד' עולא.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. או לפי שאין זיקה מועלת לקנות נכסים שנופלים לה כשהיא שומרת יבם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">אביי שם ב ורש&quot;י שם בביאורו.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">שומרת יבם שיש בה 'זיקת אירוסין', היינו שהייתה מאורסת לבעלה הראשון, ונפלו לה נכסים מאביה בזמן שהיא שומרת יבם, ומתה, יורשי אביה יורשים אותה</span><ref><span dir="rtl">עולא יבמות לח א ואביי שם ב בד' ב&quot;ש וב&quot;ה במשנה שם.</span></ref><span dir="rtl">, שאף ארוסה בעלמא מוכרת בנכסים שנפלו לה לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע נכסי מלוג. רש&quot;י שם ד&quot;ה כשהיא.</span></ref><span dir="rtl">, ואפילו לסוברים בארוסה בעלמא שלכתחילה אינה מוכרת נכסים שנפלו לה</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע הנ&quot;ל.</span></ref><span dir="rtl">, בשומרת יבם שיש לה זיקת אירוסין אין דינה אלא כספק ארוסה, ולפיכך מוכרת לכתחילה</span><ref><span dir="rtl">גמ' שם א בד' עולא.</span></ref><span dir="rtl">. או לפי שאין זיקה מועלת לקנות נכסים שנופלים לה כשהיא שומרת יבם</span><ref><span dir="rtl">אביי שם ב ורש&quot;י שם בביאורו.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">בשיש לה זיקת נישואין</span>''' ===
=== <span dir="rtl">בשיש לה זיקת נישואין</span> ===


'''<span dir="rtl">שומרת יבם שיש בה 'זיקת נשואין' היינו שהייתה נשואה לבעלה הראשון, ונפלו לה נכסים מאביה בזמן שהיא שומרת יבם, ומתה, נחלקו אמוראים בדעת תנאים: לדעת עולא ורבה זיקת נישואין דינה כספק נשואה, ולפיכך לדעת בית שמאי מספק חולקים היבם עם השומרת יבם בנכסים, ולדעת בית הלל מספק הנכסים בחזקת יורשי האב</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">גמ' יבמות לח ב בד' ב&quot;ש וב&quot;ה במשנה שם א.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, לפי שהנחלה כבר מוחזקת בחזקתם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה סיפא.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, או לפי שעדיף שהנחלה תשאר בשבט שלה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' תוס' שם ד&quot;ה זיקת.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. ולדעת אביי נכסים בחזקת יורשי האב אף לדעת בית שמאי, לפי שאין זיקה מועלת לקנות נכסים שנופלים לה כשהיא שומרת יבם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">גמ' ורש&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">שומרת יבם שיש בה 'זיקת נשואין' היינו שהייתה נשואה לבעלה הראשון, ונפלו לה נכסים מאביה בזמן שהיא שומרת יבם, ומתה, נחלקו אמוראים בדעת תנאים: לדעת עולא ורבה זיקת נישואין דינה כספק נשואה, ולפיכך לדעת בית שמאי מספק חולקים היבם עם השומרת יבם בנכסים, ולדעת בית הלל מספק הנכסים בחזקת יורשי האב</span><ref><span dir="rtl">גמ' יבמות לח ב בד' ב&quot;ש וב&quot;ה במשנה שם א.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהנחלה כבר מוחזקת בחזקתם</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה סיפא.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שעדיף שהנחלה תשאר בשבט שלה</span><ref><span dir="rtl">עי' תוס' שם ד&quot;ה זיקת.</span></ref><span dir="rtl">. ולדעת אביי נכסים בחזקת יורשי האב אף לדעת בית שמאי, לפי שאין זיקה מועלת לקנות נכסים שנופלים לה כשהיא שומרת יבם</span><ref><span dir="rtl">גמ' ורש&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">נכסים שנפלו לה בחיי בעלה</span>''' ===
=== <span dir="rtl">נכסים שנפלו לה בחיי בעלה</span> ===


'''<span dir="rtl">שומרת יבם שנפלו לה נכסים בחיי בעלה, נחלקו אמוראים בדעת תנאים בדינם: א) לדעת אביי נחלקו בו תנאים: לדעת בית הלל, יורשי האשה יורשים אותה, לפי שיד הבעל כיד האשה, ויד היבם גרועה מיד הבעל, שהרי אינה נשואה לו אלא רק זקוקה לו, ולפיכך יד האשה עדיפא מיד היבם, ולדעת בית שמאי חולקים יורשי הבעל עם יורשי האשה, לפי שיד הבעל עדיפא מיד האשה, ויד היבם שגרועה מיד הבעל, והרי הוא כיד היבמה, וכח שניהם שוה בנכסים</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">יבמות לח ב ורש&quot;י שם. ועי' רמב&quot;ם אישות פכ&quot;ב ה&quot;י וראב&quot;ד שם ונו&quot;כ וטוש&quot;ע אהע&quot;ז קס ז.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. ב) לדעת רבא אף לדעת בית הלל חולקים יורשי הבעל עם יורשי האב, לפי שידו של בעל עדיפא מידו של אשה ויד היבם שגרועה מיד הבעל, הרי הוא כיד היבמה, וכח שניהם שוה בנכסים</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">גמ' שם לט א ורש&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. ויש סוברים שכולה של יורשי הבעל, שאף יד היבם עדיפא מיד היבמה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רי&quot;ף כתובות (מא ב). ועי' בעה&quot;מ ורמב&quot;ן במלחמת שם שתמהו מיבמות שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">שומרת יבם שנפלו לה נכסים בחיי בעלה, נחלקו אמוראים בדעת תנאים בדינם: א) לדעת אביי נחלקו בו תנאים: לדעת בית הלל, יורשי האשה יורשים אותה, לפי שיד הבעל כיד האשה, ויד היבם גרועה מיד הבעל, שהרי אינה נשואה לו אלא רק זקוקה לו, ולפיכך יד האשה עדיפא מיד היבם, ולדעת בית שמאי חולקים יורשי הבעל עם יורשי האשה, לפי שיד הבעל עדיפא מיד האשה, ויד היבם שגרועה מיד הבעל, והרי הוא כיד היבמה, וכח שניהם שוה בנכסים</span><ref><span dir="rtl">יבמות לח ב ורש&quot;י שם. ועי' רמב&quot;ם אישות פכ&quot;ב ה&quot;י וראב&quot;ד שם ונו&quot;כ וטוש&quot;ע אהע&quot;ז קס ז.</span></ref><span dir="rtl">. ב) לדעת רבא אף לדעת בית הלל חולקים יורשי הבעל עם יורשי האב, לפי שידו של בעל עדיפא מידו של אשה ויד היבם שגרועה מיד הבעל, הרי הוא כיד היבמה, וכח שניהם שוה בנכסים</span><ref><span dir="rtl">גמ' שם לט א ורש&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שכולה של יורשי הבעל, שאף יד היבם עדיפא מיד היבמה</span><ref><span dir="rtl">רי&quot;ף כתובות (מא ב). ועי' בעה&quot;מ ורמב&quot;ן במלחמת שם שתמהו מיבמות שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">על נכסי-צאן-ברזל* שהכניסה לבעלה, ומתה, שנחלקו גאונים וראשונים מי יורש אותם, ע&quot;ע נכסי צאן ברזל</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ועי' רמב&quot;ם אישות פכ&quot;ב ה&quot;י וראב&quot;ד שם ונו&quot;כ וטוש&quot;ע אהע&quot;ז קס ז.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">על נכסי-צאן-ברזל* שהכניסה לבעלה, ומתה, שנחלקו גאונים וראשונים מי יורש אותם, ע&quot;ע נכסי צאן ברזל</span><ref><span dir="rtl">ועי' רמב&quot;ם אישות פכ&quot;ב ה&quot;י וראב&quot;ד שם ונו&quot;כ וטוש&quot;ע אהע&quot;ז קס ז.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">כתובתה</span>''' ===
=== <span dir="rtl">כתובתה</span> ===


'''<span dir="rtl">שומרת יבם שמתה, כתובתה – היינו עיקר הכתובה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ע&quot;ע כתובה ציון 5.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ותוספת</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 6.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ונדוניא*</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 8, וע' נדוניא. עי' ר&quot;ן כתובות (לט א) ונמוק&quot;י יבמות (יב א), ורע&quot;ב יבמות פ&quot;ד מ&quot;ג וכתובות פ&quot;ח מ&quot;ו, בביאור המשנה דלהלן.</span>'''</ref> '''<span dir="rtl">- שכתב לה בעלה שמת, יורשי הבעל יורשים אותם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה יבמות לח א וכתובות פ ב, ובגמ' יבמות שם ב, שכן סוברים אף ב&quot;ש שבמשנה שם (עי' ציון</span>''' <span dir="rtl">'''83); רמב&quot;ם אישות פכ&quot;ב ה&quot;י; טוש&quot;ע אעה&quot;ז קס ז.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, שכתובתה שהיתה ראויה ליטול משל נכסי הבעל מיורשי הבעל, לא יטלו יורשיה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' רש&quot;י כתובות שם ד&quot;ה הכי גרסי'.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שכתובה בחזקתם ולא בחזקת האשה, ואפילו לסוברים בשטר העומד לגבות שהוא כגבוי</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ע&quot;ע חזקת ממון ציון 212 ואילך, וע' שטר.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, לפי שלא ניתנה כתובה לגבות בחיי הבעל, והיבם במקום בעל עומד</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">גמ' שם, ורש&quot;י שם א ד&quot;ה ה&quot;ג ב&quot;ש והשגות הראב&quot;ד ורמב&quot;ן במלחמות שם (יב א) ור&quot;ן כתובות (לט א), שכ&quot;ה למסקנה ושאינה דחייה בעלמא.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. ויש מן הראשונים סוברים שלסוברים בשטר העומד לגבות שהוא כגבוי, אף בכתובה הרי הוא כגבוי, וחולקים בכתובתה יורשיה עם יורשי הבעל</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">בעה&quot;מ שם, שאין דברי הגמ' שם אלא דחייה בעלמא.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">שומרת יבם שמתה, כתובתה – היינו עיקר הכתובה</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע כתובה ציון 5.</span></ref><span dir="rtl">, ותוספת</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 6.</span></ref><span dir="rtl">, ונדוניא*</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 8, וע' נדוניא. עי' ר&quot;ן כתובות (לט א) ונמוק&quot;י יבמות (יב א), ורע&quot;ב יבמות פ&quot;ד מ&quot;ג וכתובות פ&quot;ח מ&quot;ו, בביאור המשנה דלהלן.</span></ref> <span dir="rtl">- שכתב לה בעלה שמת, יורשי הבעל יורשים אותם</span><ref><span dir="rtl">משנה יבמות לח א וכתובות פ ב, ובגמ' יבמות שם ב, שכן סוברים אף ב&quot;ש שבמשנה שם (עי' ציון</span> <span dir="rtl">83); רמב&quot;ם אישות פכ&quot;ב ה&quot;י; טוש&quot;ע אעה&quot;ז קס ז.</span></ref><span dir="rtl">, שכתובתה שהיתה ראויה ליטול משל נכסי הבעל מיורשי הבעל, לא יטלו יורשיה</span><ref><span dir="rtl">עי' רש&quot;י כתובות שם ד&quot;ה הכי גרסי'.</span></ref><span dir="rtl">, שכתובה בחזקתם ולא בחזקת האשה, ואפילו לסוברים בשטר העומד לגבות שהוא כגבוי</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע חזקת ממון ציון 212 ואילך, וע' שטר.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שלא ניתנה כתובה לגבות בחיי הבעל, והיבם במקום בעל עומד</span><ref><span dir="rtl">גמ' שם, ורש&quot;י שם א ד&quot;ה ה&quot;ג ב&quot;ש והשגות הראב&quot;ד ורמב&quot;ן במלחמות שם (יב א) ור&quot;ן כתובות (לט א), שכ&quot;ה למסקנה ושאינה דחייה בעלמא.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מן הראשונים סוברים שלסוברים בשטר העומד לגבות שהוא כגבוי, אף בכתובה הרי הוא כגבוי, וחולקים בכתובתה יורשיה עם יורשי הבעל</span><ref><span dir="rtl">בעה&quot;מ שם, שאין דברי הגמ' שם אלא דחייה בעלמא.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">על היבם אם יורש את אחיו שמת, כשמתה השומרת יבם, ע&quot;ע ירושת היבם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ציון 173 ואילך.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">על היבם אם יורש את אחיו שמת, כשמתה השומרת יבם, ע&quot;ע ירושת היבם</span><ref><span dir="rtl">ציון 173 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">קבורתה</span>''' ===
=== <span dir="rtl">קבורתה</span> ===


'''<span dir="rtl">שומרת יבם שמתה, יורשי הבעל חייבים בקבורתה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ברייתא כתובות פ ב ופא א; רמב&quot;ם אישות פכ&quot;ב ה&quot;י; שו&quot;ע אהע&quot;ז קז ז.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, לפי שיורשים את כתובתה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">גמ' שם פ ב.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, וכן חיוב הבעל בקבורת אשתו היא מחמת שיורש את כתובתה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ע&quot;ע בעל. רש&quot;י שם ד&quot;ה יורשי.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">שומרת יבם שמתה, יורשי הבעל חייבים בקבורתה</span><ref><span dir="rtl">ברייתא כתובות פ ב ופא א; רמב&quot;ם אישות פכ&quot;ב ה&quot;י; שו&quot;ע אהע&quot;ז קז ז.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שיורשים את כתובתה</span><ref><span dir="rtl">גמ' שם פ ב.</span></ref><span dir="rtl">, וכן חיוב הבעל בקבורת אשתו היא מחמת שיורש את כתובתה</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע בעל. רש&quot;י שם ד&quot;ה יורשי.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">אבילות עליה</span>''' ===
=== <span dir="rtl">אבילות עליה</span> ===


'''<span dir="rtl">שומרת יבם שמתה יש סוברים שאין היבם מתאבל עליה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' שיירי כנה&quot;ג יו&quot;ד סי' שעד הגה&quot;ט ס&quot;ק א, שמצדד כן בד' השו&quot;ע שלא הזכיר אבילות בזה; ב&quot;מ יו&quot;ד סי' שעג ס&quot;ד; תשובה מאהבה יו&quot;ד סי' שעד ס&quot;ד</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. ויש סוברים שמתאבל עליה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' הגהות רע&quot;א יו&quot;ד סי' שעד ס&quot;ד; משאת משה יו&quot;ד סי' כז; פרי צדיק סי' ג.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שכיון שמטמא לה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' ציון</span>''' <span dir="rtl">'''93.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, וכל שמטמאים להם מתאבלים עליהם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רע&quot;א שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">שומרת יבם שמתה יש סוברים שאין היבם מתאבל עליה</span><ref><span dir="rtl">עי' שיירי כנה&quot;ג יו&quot;ד סי' שעד הגה&quot;ט ס&quot;ק א, שמצדד כן בד' השו&quot;ע שלא הזכיר אבילות בזה; ב&quot;מ יו&quot;ד סי' שעג ס&quot;ד; תשובה מאהבה יו&quot;ד סי' שעד ס&quot;ד</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שמתאבל עליה</span><ref><span dir="rtl">עי' הגהות רע&quot;א יו&quot;ד סי' שעד ס&quot;ד; משאת משה יו&quot;ד סי' כז; פרי צדיק סי' ג.</span></ref><span dir="rtl">, שכיון שמטמא לה</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">93.</span></ref><span dir="rtl">, וכל שמטמאים להם מתאבלים עליהם</span><ref><span dir="rtl">רע&quot;א שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">על שומרת יבם שנפלה לכהן, ומתה, אם נטמא לה, ע&quot;ע טמאת כהנים; טמאת קרובים</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ציון 847 ואילך.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">על שומרת יבם שנפלה לכהן, ומתה, אם נטמא לה, ע&quot;ע טמאת כהנים; טמאת קרובים</span><ref><span dir="rtl">ציון 847 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


== <span dir="rtl">הערות שוליים</span> ==
== <span dir="rtl">הערות שוליים</span> ==


<references />
<references />

גרסה אחרונה מ־13:07, 14 בדצמבר 2023

הגדרת הערך - אשה הממתנת ליבום או לחליצה.

פתיחה

אשה שמת בעלה ללא בנים, באופן שמתחייבת ביבום* או בחליצה*[1], נקראת בחז"ל שומרת יבם[2], וביאורו שהיא ממתנת ומצפה ליבם[3]. הערך שלפנינו עוסק בדיני הממונות של השומרת יבם, ובחיובי הממונות שיש ליבם על השומרת יבם. על קשר האישות בין שומרת יבם לבין היבם, לענין אם נאסר היבם בקרובתיה, ע"ע זקה. על איסורה של שומרת יבם להנשא או להתקדש לאחד מן השוק, ועל דיניה כשזינתה, ועל דיני הוולד שילדה מאחר, ע"ע יבמה לשוק. על שומרת יבם שאינה ראויה ליבום אלא לחליצה[4], שיש סוברים שאינה אסורה ביחוד עם שאר כל אדם מן התורה, ע"ע יחוד[5]. על היבם אם יכול להפר נדריה של שומרת יבם, ע"ע הפרה: ביבמה. על שומרת יבם שנפלה ליבם כהן, שנחלקו אם אוכלת בתרומה מן התורה, ע"ע אכילת תרומה[6]. על בת כהן שהיא שומרת יבם שנפלה ליבם ישראל, שפוסל אותה מאכילת תרומה, ע"ע הנ"ל[7].

דיניה

מזונותיה

שומרת יבם, שלשה חדשים ראשונים משמת בעלה, ניזונית משל בעלה[8], שכן אסורה לינשא בהם מחמת בעלה[9], ומתנאי-כתובה* שאלמנה נזונית משל בעלה[10], מכאן ואילך אינה ניזונית משל בעל[11], ואינה דומה לשאר אלמנה שכל זמן שלא נשאת, ניזונת משל בעל כיון שאומרת שמשום כבודו לא נשאת[12], אבל בשומרת יבם אינה יכולה לינשא לאחר מחמת זיקת היבם[13]. ואינה נזונית משל יבם[14], כארוסה שאניה ניזונת מבעלה עד שתכנס לחופה[15]. תבעה ליבם או לחלוץ ועמד בדין וברח, ניזונית משלו[16], שקונסים אותו על שלא כנסה[17], או לפי שהרי זה כארוסה שהגיע זמנה לינשא שניזונת מהבעל[18]. נפלה לפני יבם קטן – שאינו ראוי לייבם או לחלוץ – אינה ניזונת משל יבם[19]. ונחלקו אמוראים אם ניזונת משל הבעל, יש סוברים שניזונית משל בעל[20]. ויש סוברים שאינה ניזונית[21], שמשמים קנסוה[22], וכן הלכה[23], ודוקא אחר שלשה חדשים, אבל שלשה חדשים ראשונים משמת בעלה ניזונית משל בעלה[24].

מעשה ידיה

מעשה ידיה של שומרת יבם לעצמה[25], ואף במקום שניזונית משל היבם[26], מעשה ידיה שלה[27], שתקנת מעשה ידיה שהוא לבעל, הוא משום איבה, לסוברים כן[28], וכל זמן שאינה יושבת תחתיו אין לחוש לאיבה[29]. בשלשה חדשים ראשונים שניזונת משל בעלה[30], כתבו ראשונים שמעשה ידיה ליבם[31], כאלמנה הניזונית משל יתומים שמעשה ידיה ליתומים[32], שמתנאי-כתובה* ניזונת כאילו הבעל קיים[33].

פדיונה

שומרת יבם שנשבית אין היבם והיורשים חייבים לפדותה[34], לפי שאין היבם קורא בה 'אם תשתבאי אפרקינך ואותבינך לי לאינתו', שאף אם מייבמה אינה נקרא שלקחה לאישה אלא ליבמה[35], או לפי שאין בעלה הראשון קורא בה 'ואותבינך לי לאינתו', שהרי מת[36].

רפואתה

שומרת יבם שחלתה, אין היבם חייב ברפואתה[37], שהרי פטור בפדיונה[38], וקל וחומר ברפואתה – שהבעל חייב בפדיון אשתו יותר מרפואתה[39] – שפטור[40].

נכסים שנפלו לה אחר מיתת בעלה ובשיש לה זיקת אירוסין

שומרת יבם שיש בה 'זיקת אירוסין', היינו שהייתה מאורסת לבעלה הראשון, ונפלו לה נכסים מאביה בזמן שהיא שומרת יבם, אין ליבם בהם כלום, ומוכרת ונותנת אותם[41], שאף ארוסה בעלמא מוכרת בנכסים שנפלו לה לסוברים כן[42], ואפילו לסוברים בארוסה בעלמא שלכתחילה אינה מוכרת נכסים שנפלו לה[43], בשומרת יבם שיש לה זיקת אירוסין אין דינה אלא כספק ארוסה, ולפיכך מוכרת לכתחילה[44].

בשיש לה זיקת נישואין

שומרת יבם שיש בה 'זיקת נשואין' היינו שהייתה נשואה לבעלה הראשון, ונפלו לה נכסים מאביה בזמן שהיא שומרת יבם, נחלקו אמוראים בדעת תנאים בדינם: דעת עולא שזיקת נישואין דינה כספק נשואה, ולפיכך לדעת בית שמאי מספק חולקים היבם עם השומרת יבם בנכסים, ולדעת בית הלל מספק הנכסים בחזקת השומרת יבם[45]. ודעת רבה, שאף על פי שזיקת נשואין עושה ספק נשואה, יכולה למכור את הנכסים, שכיון שהקרן של הנכסים הם שלה בודאי[46], הרי היא ודאית, ואין היבם אלא ספק, ואין-ספק-מוציא-מידי-ודאי*[47]. וכן לדעת אביי נכסים בחזקתה, לפי שאינו מועל זיקה לקנות נכסים שנופלים לה כשהיא שומרת יבם[48].

פירות נכסי מלוג

נכסי מלוג שהכניסה לבעלה, יש מן הראשונים שכתבו שאין ליבם זכות בפירותיהם[49], שלא תקנו לבעל פירות אלא לפי שחייב בפרקונה[50], ויבם אינו חייב בפדייתה[51], ועוד, שאם מתה יורשי אביה יורשים אותה[52]. ויש מן הראשונים שחולקים וסוברים שהיבם חולק עמה בפירות[53], שכיון שזכה בהם הבעל, ויד הבעל עדיפא מידה - לסוברים כן[54] - כשמת, יד היבם כידה[55].

נכסי צאן ברזל

נכסי צאן ברזל שהכניסה לבעלה, נחלקו ראשונים אם היבם אוכל פירותיהם: יש סוברים שאינו אוכל[56]. ויש סוברים שאוכל מחציתם[57], שהרי אם מתה, יורשה[58]. נכסים שנפלו לשומרת יבם, והתנתה עם היבם שיקבל עליהם אחריות ויהיו נכסי צאן ברזל, אינה יכולה למוכרם שיש ליבם זכות בהם[59].

לדור עם היבם

שומרת יבמה מותרת לדור אצל היבם[60], שאין חוששים שמא יבוא עליה, שאף אם יבוא עליה אין בו איסור לחכמים הסוברים שמקיים מצוה אף אם בא עליה לשם נוי[61], ואף לאבא שאול הסובר שאם בא עליה שלא לשם מצוה הרי זה כפוגע בערוה[62], אין כאן חשש ודאי של עבירה כי שמא יכווין לשם מצוה[63].

כשמתה

נכסים שנפלו לה אחר מיתת בעלה ובשיש לה זיקת אירוסין

שומרת יבם שיש בה 'זיקת אירוסין', היינו שהייתה מאורסת לבעלה הראשון, ונפלו לה נכסים מאביה בזמן שהיא שומרת יבם, ומתה, יורשי אביה יורשים אותה[64], שאף ארוסה בעלמא מוכרת בנכסים שנפלו לה לסוברים כן[65], ואפילו לסוברים בארוסה בעלמא שלכתחילה אינה מוכרת נכסים שנפלו לה[66], בשומרת יבם שיש לה זיקת אירוסין אין דינה אלא כספק ארוסה, ולפיכך מוכרת לכתחילה[67]. או לפי שאין זיקה מועלת לקנות נכסים שנופלים לה כשהיא שומרת יבם[68].

בשיש לה זיקת נישואין

שומרת יבם שיש בה 'זיקת נשואין' היינו שהייתה נשואה לבעלה הראשון, ונפלו לה נכסים מאביה בזמן שהיא שומרת יבם, ומתה, נחלקו אמוראים בדעת תנאים: לדעת עולא ורבה זיקת נישואין דינה כספק נשואה, ולפיכך לדעת בית שמאי מספק חולקים היבם עם השומרת יבם בנכסים, ולדעת בית הלל מספק הנכסים בחזקת יורשי האב[69], לפי שהנחלה כבר מוחזקת בחזקתם[70], או לפי שעדיף שהנחלה תשאר בשבט שלה[71]. ולדעת אביי נכסים בחזקת יורשי האב אף לדעת בית שמאי, לפי שאין זיקה מועלת לקנות נכסים שנופלים לה כשהיא שומרת יבם[72].

נכסים שנפלו לה בחיי בעלה

שומרת יבם שנפלו לה נכסים בחיי בעלה, נחלקו אמוראים בדעת תנאים בדינם: א) לדעת אביי נחלקו בו תנאים: לדעת בית הלל, יורשי האשה יורשים אותה, לפי שיד הבעל כיד האשה, ויד היבם גרועה מיד הבעל, שהרי אינה נשואה לו אלא רק זקוקה לו, ולפיכך יד האשה עדיפא מיד היבם, ולדעת בית שמאי חולקים יורשי הבעל עם יורשי האשה, לפי שיד הבעל עדיפא מיד האשה, ויד היבם שגרועה מיד הבעל, והרי הוא כיד היבמה, וכח שניהם שוה בנכסים[73]. ב) לדעת רבא אף לדעת בית הלל חולקים יורשי הבעל עם יורשי האב, לפי שידו של בעל עדיפא מידו של אשה ויד היבם שגרועה מיד הבעל, הרי הוא כיד היבמה, וכח שניהם שוה בנכסים[74]. ויש סוברים שכולה של יורשי הבעל, שאף יד היבם עדיפא מיד היבמה[75].

על נכסי-צאן-ברזל* שהכניסה לבעלה, ומתה, שנחלקו גאונים וראשונים מי יורש אותם, ע"ע נכסי צאן ברזל[76].

כתובתה

שומרת יבם שמתה, כתובתה – היינו עיקר הכתובה[77], ותוספת[78], ונדוניא*[79] - שכתב לה בעלה שמת, יורשי הבעל יורשים אותם[80], שכתובתה שהיתה ראויה ליטול משל נכסי הבעל מיורשי הבעל, לא יטלו יורשיה[81], שכתובה בחזקתם ולא בחזקת האשה, ואפילו לסוברים בשטר העומד לגבות שהוא כגבוי[82], לפי שלא ניתנה כתובה לגבות בחיי הבעל, והיבם במקום בעל עומד[83]. ויש מן הראשונים סוברים שלסוברים בשטר העומד לגבות שהוא כגבוי, אף בכתובה הרי הוא כגבוי, וחולקים בכתובתה יורשיה עם יורשי הבעל[84].

על היבם אם יורש את אחיו שמת, כשמתה השומרת יבם, ע"ע ירושת היבם[85].

קבורתה

שומרת יבם שמתה, יורשי הבעל חייבים בקבורתה[86], לפי שיורשים את כתובתה[87], וכן חיוב הבעל בקבורת אשתו היא מחמת שיורש את כתובתה[88].

אבילות עליה

שומרת יבם שמתה יש סוברים שאין היבם מתאבל עליה[89]. ויש סוברים שמתאבל עליה[90], שכיון שמטמא לה[91], וכל שמטמאים להם מתאבלים עליהם[92].

על שומרת יבם שנפלה לכהן, ומתה, אם נטמא לה, ע"ע טמאת כהנים; טמאת קרובים[93].

הערות שוליים

  1. ↑ ע"ע יבם; יבמה.
  2. ↑ עי' משנה יבמות לח א, ועוד.
  3. ↑ רש"י מגילה יח ב ויבמות יח ב ולח ב וסוטה יח ב; רא"ש נדרים עד א; רע"ב יבמות פ"ד מ"ג ומ"ט.
  4. ↑ ע"ע יבמה שאינה עולה ליבום: חיובה בחליצה.
  5. ↑ ציון 624.
  6. ↑ ציון 44 ואילך.
  7. ↑ ציון 101.
  8. ↑ ברייתא יבמות מא ב וכתובות קז ב; רמב"ם אישות פי"ח הט"ו; טוש"ע אהע"ז קס א.
  9. ↑ ע"ע הבחנה: ביבמה.
  10. ↑ ע"ע אלמנה. רש"י יבמות שם ד"ה נזונת.
  11. ↑ ברייתא שם ושם; רמב"ם שם; טוש"ע שם.
  12. ↑ ע"ע הנ"ל.
  13. ↑ רש"י יבמות שם ד"ה מכאן.
  14. ↑ ברייתא שם ושם; רמב"ם שם; טוש"ע שם.
  15. ↑ מאירי יבמות שם.
  16. ↑ ברייתא שם ושם; רמב"ם שם הט"ז; טוש"ע שם. ועי' תוס' שם ושם וטוש"ע, הדין בחלה ולא כנסה, וטור שם הדין בנתאחר מלייבם.
  17. ↑ עי' רש"י ותוס' יבמות שם.
  18. ↑ ע"ע בעל. רמב"ן יבמות שם; ריטב"א שם בשם תוס'.
  19. ↑ גמ' יבמות שם; רמב"ם שם הי"ז; טוש"ע שם ג. ועי' רמ"א שם שניזונת מנדוניא שלה אם לא החזיק בה היבם.
  20. ↑ גמ' שם: ר' אחא ורבינא חד אמר.
  21. ↑ גמ' שם: וחד אמר.
  22. ↑ גמ' שם.
  23. ↑ גמ' שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם.
  24. ↑ עי' הגהות מרדכי כתובות סי' שח; ב"ש שם ס"ק ה.
  25. ↑ כתובות קז ב; טוש"ע אהע"ז קס ד.
  26. ↑ עי' ציון 16.
  27. ↑ עי' כתובות שם ותוס' יבמות מא ב ד"ה עמד, ורא"ש יבמות שם פ"ד סי' כה; טוש"ע שם.
  28. ↑ ע"ע בעל ציון 190 ואילך, ושם ציון 200 שכן הלכה.
  29. ↑ רא"ש שם.
  30. ↑ עי' ציון 8.
  31. ↑ שו"ת הרא"ש כלל נ סי' ד; שו"ע אהע"ז קס א.
  32. ↑ ב"ש שם ס"ק א. ועי' ב"י שם שתמה מה החילוק מנזונת מיבם שמעשה ידיה לעצמה, ועי' דרישה דלהלן שיישב.
  33. ↑ עי' דרישה שם [ז].
  34. ↑ תוספתא כתובות פ"ד לגירסתינו; כתובות נב א לגי' הרי"ף ורש"י מהדו"ק ור"י מלוניל שם ור"ן (שם לט ב) ועוד ראשונים; ירושלמי כתובות פ"ד ה"י: יבמה שנשבית אין היורשין חייבין לפדותה; רמב"ם אישות פי"ח ה"ה; טוש"ע אהע"ז עח ח.
  35. ↑ תוס' רי"ד שם, בביאור הגמ' (וירושלמי) שם.
  36. ↑ רש"י מהדו"ק ור"י מלוניל שם, בביאור הגמ' שם.
  37. ↑ רס"ג בתשוה"ג שע"צ ח"ד ש"ד סי' לה, הובא בב"י אהע"ז סי' קס.
  38. ↑ עי' ציון 34.
  39. ↑ רס"ג שם.
  40. ↑ רס"ג שם.
  41. ↑ עי' ב"ש וב"ה במשנה יבמות לח א וכתובות פ ב, ועולא בגמ' יבמות שם; עי' רמב"ם אישות פכ"ב ה"י; עי' טוש"ע אהע"ז קס ה.
  42. ↑ ע"ע נכסי מלוג. רש"י שם ד"ה כשהיא.
  43. ↑ ע"ע הנ"ל.
  44. ↑ גמ' שם ורש"י שם; עי' שו"ע שם וב"ש שם ס"ק ח.
  45. ↑ גמ' שם בד' ב"ש וב"ה במשנה שם ושם.
  46. ↑ ע"ע הנ"ל.
  47. ↑ גמ' שם. ועי' רמב"ם וטוש"ע שם.
  48. ↑ גמ' ורש"י שם.
  49. ↑ עי' רמב"ם אישות פכ"ב ה"י ומ"מ שם בדעתו; שו"ע אהע"ז קס ו; יש"ש כתובות פ"ד סי' לה.
  50. ↑ ע"ע בעל ציון 78 ואילך.
  51. ↑ עי' ציון 34. מ"מ שם; יש"ש שם.
  52. ↑ מ"מ שם.
  53. ↑ השגת הראב"ד שם; רא"ש כתובות פ"ד סי' כב; שו"ת הר"ן סי' עז; רמ"א שם: י"א.
  54. ↑ ע"ע בעל.
  55. ↑ ראשונים הנ"ל.
  56. ↑ רי"ו נכ"ג חי"ב בשם הרי"ף; רמב"ם אישות פכ"ב ה"י; שו"ע אהע"ז קס ו: יש מי שכתב.
  57. ↑ רמב"ן יבמות לט סוף א; מ"מ שם; שו"ע שם.
  58. ↑ מ"מ שם.
  59. ↑ טור אהע"ז קס וב"ח שם. ועי' ב"י שם.
  60. ↑ שו"ת מהר"ם פדואה סי' יז; רמ"א בשו"ע אהע"ז קנז י.
  61. ↑ ברייתא בירושלמי יבמות פ"א ה"א ובגמ' יבמות לט ב, וע"ע יבום ציון 925.
  62. ↑ ברייתא שם ושם, וע"ע הנ"ל ציון 919.
  63. ↑ מהר"ם פדואה שם; בהגר"א שם.
  64. ↑ עולא יבמות לח א ואביי שם ב בד' ב"ש וב"ה במשנה שם.
  65. ↑ ע"ע נכסי מלוג. רש"י שם ד"ה כשהיא.
  66. ↑ ע"ע הנ"ל.
  67. ↑ גמ' שם א בד' עולא.
  68. ↑ אביי שם ב ורש"י שם בביאורו.
  69. ↑ גמ' יבמות לח ב בד' ב"ש וב"ה במשנה שם א.
  70. ↑ רש"י שם ד"ה סיפא.
  71. ↑ עי' תוס' שם ד"ה זיקת.
  72. ↑ גמ' ורש"י שם.
  73. ↑ יבמות לח ב ורש"י שם. ועי' רמב"ם אישות פכ"ב ה"י וראב"ד שם ונו"כ וטוש"ע אהע"ז קס ז.
  74. ↑ גמ' שם לט א ורש"י שם.
  75. ↑ רי"ף כתובות (מא ב). ועי' בעה"מ ורמב"ן במלחמת שם שתמהו מיבמות שם.
  76. ↑ ועי' רמב"ם אישות פכ"ב ה"י וראב"ד שם ונו"כ וטוש"ע אהע"ז קס ז.
  77. ↑ ע"ע כתובה ציון 5.
  78. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 6.
  79. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 8, וע' נדוניא. עי' ר"ן כתובות (לט א) ונמוק"י יבמות (יב א), ורע"ב יבמות פ"ד מ"ג וכתובות פ"ח מ"ו, בביאור המשנה דלהלן.
  80. ↑ משנה יבמות לח א וכתובות פ ב, ובגמ' יבמות שם ב, שכן סוברים אף ב"ש שבמשנה שם (עי' ציון 83); רמב"ם אישות פכ"ב ה"י; טוש"ע אעה"ז קס ז.
  81. ↑ עי' רש"י כתובות שם ד"ה הכי גרסי'.
  82. ↑ ע"ע חזקת ממון ציון 212 ואילך, וע' שטר.
  83. ↑ גמ' שם, ורש"י שם א ד"ה ה"ג ב"ש והשגות הראב"ד ורמב"ן במלחמות שם (יב א) ור"ן כתובות (לט א), שכ"ה למסקנה ושאינה דחייה בעלמא.
  84. ↑ בעה"מ שם, שאין דברי הגמ' שם אלא דחייה בעלמא.
  85. ↑ ציון 173 ואילך.
  86. ↑ ברייתא כתובות פ ב ופא א; רמב"ם אישות פכ"ב ה"י; שו"ע אהע"ז קז ז.
  87. ↑ גמ' שם פ ב.
  88. ↑ ע"ע בעל. רש"י שם ד"ה יורשי.
  89. ↑ עי' שיירי כנה"ג יו"ד סי' שעד הגה"ט ס"ק א, שמצדד כן בד' השו"ע שלא הזכיר אבילות בזה; ב"מ יו"ד סי' שעג ס"ד; תשובה מאהבה יו"ד סי' שעד ס"ד
  90. ↑ עי' הגהות רע"א יו"ד סי' שעד ס"ד; משאת משה יו"ד סי' כז; פרי צדיק סי' ג.
  91. ↑ עי' ציון 93.
  92. ↑ רע"א שם.
  93. ↑ ציון 847 ואילך.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:שומרת_יבם&oldid=160617"