אנציקלופדיה תלמודית:רבוי בגדים

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:56, 1 בפברואר 2023 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - מינוי כהן הגדול בלבישת בגדי כהונה גדולה.</span> === <span dir="rtl">מהותו</spa...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - מינוי כהן הגדול בלבישת בגדי כהונה גדולה.

מהותו

ריבוי בגדים, הוא אחד מהאופנים שהיו ממנים ומקדשים כהן-גדול*[1], או כהן משוח-מלחמה* לסוברים כן[2], שהיה הכהן לובש בגדי כהן גדול שהם שמונה בגדים[3], שנאמר: ומלא את ידו ללבוש את הבגדים[4], וכן אמר הכתוב: ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא בם את ידם שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו[5], היינו שעל ידי הבגדים הוא מתלבש בכהונה גדולה[6]. ונזכר בתלמוד בשם 'ריבוי'[7], וכהן שנתמנה בריבוי בלבד ללא משיחה*, נקרא 'מרובה בגדים'[8]. הריבוי הוא מחמת שבגדיו מרובים, שלובש שמונה בגדים, שהם יתרים על בגדי כהן הדיוט שאינם אלא ארבעה בגדים[9]. וריבוי הבגדים היה סימן והיכר לכל שהוא כהן גדול[10], והיכר וסימן זה נקרא 'חינוך'[11]. ויש מפרשים 'ריבוי' שמתרבה על שאר הכהנים שמתמנה לכהן גדול[12].

אהרן ובניו

אהרן ובניו נתקדשו בימי המלואים* על ידי שהלבישם משה בגדי כהונה, אהרן בלבישת בגדי כהונה גדולה, ובניו בלבישת בגדי כהן הדיוט, שנאמר: ולקחת את הבגדים והלבשת את אהרן וגו' ואת בניו תקריב והלבשתם כתנת וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעות והיתה להם לחקת עולם[13], שעל ידי שהלבישם יהיו לכהנים ותשתלשל הכהונה לזרעם עד עולם, ולא יצטרכו זרעם שילבישו אותם[14]. על שאר המעשים שעל ידם נתקדשו אהרן ובניו, ע"ע מלואים: קדוש הכהנים.

בריבוי בלבד

באופנים שונים היו ממנים לכהונה גדולה בריבוי בגדים ללא משיחה: כשאירע פסול בכהן גדול, וממנים כהן שני תחתיו[15], היו ממנים את השני בריבוי בגדים ללא משיחה, לסוברים כן[16]. וכן כשאירע לכהן גדול פסול ביום הכיפורים, והיו ממנים הסגן תחתיו[17], היו ממנים אותו, בריבוי בגדים ללא משיחה, לסוברים כן[18]. וכן אם נשבה הכהן גדול או נתעכב באיזה מקום, שהיו ממנים אחר תחתיו[19], היו ממנים אותו בריבוי בגדים ללא משיחה, לסוברים כן[20]. על טעם הדבר שלא היו מושחים באופנים הללו, ע"ע כהן גדול[21]. בבית שני שלא היה שמן המשחה, וכן בבית ראשון מימי יאשיהו כשגנז את שמן המשחה[22], היו ממנים את הכהן גדול בריבוי בגדים בלבד[23]. על ההבדל בין כהן מרובה בגדים לכהן משוח, ע"ע כהן גדול[24].

משוח אם צריך ריבוי

כהן גדול שהיה מתמנה במשיחה*, נחלקו אם צריך אף ריבוי בגדים: א) יש מן הראשונים סוברים שהיה צריך אף להתמנות בריבוי בגדים[25], שנאמר: והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים[26]. מהם יש סוברים שהריבוי בגדים מעכב[27]. ומהם יש סוברים שאינו מעכב[28]. ב) ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם, שהמתמנה במשיחה, אף לכתחילה אין צריך חינוך בריבוי בגדים[29], שהכתוב: אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבוש את הבגדים[30], מתפרש שמתמנה או בשמן המשחה או בבגדים[31]. על הסוברים שכהן גדול מתמנה אף בפה בלבד לכתחילה, ואין צריך ריבוי בגדים או משיחה, ע"ע כהן גדול[32].

בשכבר שימש בריבוי בגדים

המתמנה לכהן גדול, ששימש קודם לכן בשמונה בגדים, כגון משוח-מלחמה* שמשמש בשמונה בגדים לסוברים כן[33], יש סוברים שאינו צריך ריבוי בגדים, דכבר היה בו ריבוי הבגדים[34], ופירשו כן אותה שאמרו בירושלמי שמשוח מלחמה מתמנה להיות כהן גדול[35], היינו שמתמנה בלא ריבוי[36].

משוח מלחמה

משוח-מלחמה*, לסוברים שלובש שמונה בגדים[37], יש סוברים שמתמנה בריבוי בגדים[38]. ויש סוברים שאינו מתמנה בריבוי בגדים[39], שאין ענין לקדושת הבגדים במשוח מלחמה לפי שאין עיקרו אלא למלחמה[40].

זמן הלבישה

זמן הלבישה, לסוברים שמלבד ריבוי בגדים היה אף משיחה*[41], יש סוברים שהיה אחר המשיחה[42], שנאמר: אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבוש את הבגדים[43], שבלבישתו יהיה ראוי לכהונה גדולה אחר שכבר הוא משוח[44]. ויש מן הראשונים שכתבו שהלבישה קדמה[45], שנאמר: ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם[46], והיינו שזרעו של אהרן ימשחו כשהם לבושים בגדי הכהונה[47]. על כהונת אהרן בימי המלואים*, שקדמה הלבישה למשיחה, ע"ע מלואים[48].

על הלבישה שלובש שבעה ימים ודיניהם, ואם צריך לבישה בשעת עבודה דוקא, ועל שהיא דוקא ביום, ע"ע כהן גדול: משיחתו ריבויו וחינוכו.

שלא במקדש

ריבוי בגדים שלא במקדש אם מקדש, נסתפקו אחרונים בדבר, אם אינו מקדש ככלי-שרת* - שבגדי כהונה דין כלי שרת להם לסוברים כן[49] - שאין מקדשים אלא בעזרה[50].

הערות שוליים

  1. עי' להלן, וע"ע כהן גדול: משיחתו ריבויו וחינוכו.
  2. עי' ציון 37, וע"ע משוח מלחמה.
  3. ע"ע בגדי כהונה. עי' ברייתא הוריות יב ב וגמ' יומא ה א ויב א; רמב"ם כהמ"ק פ"ד הי"ב.
  4. ויקרא כא י. עי' הוריות שם; רמב"ם שם.
  5. שמות כט כט-ל. יומא ה א.
  6. רש"י שמות שם; עי' מדרש הגדול שם.
  7. יומא ה א. ועי' ת"א המדויק שמות כט כט: ולבושי קדשא דלאהרן יהון לבנוהי בתרוהי לרבאה בהון.
  8. עי' משנה מגילה ט ב ומכות יא א והוריות יא ב; רמב"ם כהמ"ק פ"ד הי"ד, ועוד. וע"ע כהן גדול ציון 26 ואילך.
  9. ע"ע בגדי כהונה. פס"ז ויקרא ו טו וטז לב; רש"י יומא שם ד"ה ריבוי; עי' ר"י מלוניל מגילה (ג ב); מאירי יומא שם ויב א.
  10. ר"י מלוניל מגילה ט ב; מאירי שם.
  11. מאירי שם.
  12. עי' רמב"ם בפיה"מ הוריות פ"ג מ"ד וכהמ"ק שם.
  13. שמות כט ה-ט. פי' ר"א בן הרמב"ם שמות כט ט; עזרת כהנים לתו"כ פר' צו מכילתא דמילואים פיסקא יא. וע"ע מלואים ציונים 124, 145 ואילך.
  14. ר"א בן הרמב"ם שם.
  15. ע"ע כהן גדול ציון 1216.
  16. ע"ע הנ"ל ציונים 1215, 1296.
  17. ע"ע הנ"ל ציון 1217 ואילך.
  18. ע"ע הנ"ל ציון 1227.
  19. ע"ע הנ"ל ציון 1128.
  20. ע"ע הנ"ל שם.
  21. עי' ציונים הנ"ל.
  22. עי' ברייתא יומא נב ב, וש"נ, וע"ע שמן המשחה.
  23. עי' ירושלמי הוריות פ"ג ה"ב, וע"ע כהן גדול ציון 33 ואילך.
  24. ציון 35 ואילך.
  25. תוס' ר"י הלבן יומא יב א; מאירי יומא ה א (ועי' מאירי שבציון 29); רמב"ם כהמ"ק פ"ד הי"ב, ומנ"ח מ' קז סוף אות ו, בדעתו; פי' ר"א בן הרמב"ם שמות כט כט.
  26. ויקרא כא י. רמב"ם שם.
  27. עי' מאירי שם: הואיל ונמשח ונתרבה יום אחד או נתרבה לבד, וכ"נ בתוס' ר"י הלבן שם; עי' משא יד שם בשם הרי"ז בד' הרמב"ם שם.
  28. עי' רמב"ם שם הי"ג ורדב"ז שם ומנ"ח שם.
  29. עי' ראב"ד ור"ש משאנץ לתו"כ אמור פרשה ב ה"ב; עי' תוס' רא"ש יומא ה א ד"ה נתרבה; עי' תו"י יומא יב א ד"ה במה ותוס' רא"ש שם ד"ה במה ותוס' ר"פ שם וריטב"א שם, שסגן כה"ג ביוה"כ, די לחנכו במשיחה ואין צריכים לחנכו בריבוי בגדים, ועי' משא יד ח"ג פר' מסעי עמ' קעו, בדעתם (ועי' העמ"ש סי' קכו אות ב עמ' מה, שפי' בע"א).עי' הערוך ע' משח (א) ור"ח ופסקי הרי"ד ור"י מלוניל ומאירי ותוס' חכמי אנגליה מגילה ט ב, שלא הזכירו שצריך ריבוי בגדים אלא בשלא היה שמן המשחה (ועי' מאירי שבציון 25).
  30. ויקרא כא י.
  31. עי' ראב"ד ור"ש שם.
  32. ציון
  33. ע"ע משוח מלחמה.
  34. כתבי הגר"ח יומא עג א בענין משוח מלחמה. ועי' מש"כ בדעתו בכתבי הגרי"ז החדש הוצ' מישור סוטה מב א.
  35. ירו' יומא פ"א ה"א ומגילה פ"א ה"י והוריות פ"ג ה"ב.
  36. הגר"ח שם. ועי' כתבי הגרי"ז שם עוד ביאורים בירו'. וע"ע כהן גדול ציון 290 ואילך, מח' אם צריך שוב משיחה, וצ"ע לסוברים שצריך משיחה, אם צריך אף ריבוי בגדים, ועי' הגרי"ד בכתבי הגרי"ז שם ד"ה ואמר, שמשיחה פשוט יותר מריבוי בגדים שא"צ שוב.
  37. ע"ע משוח מלחמה.
  38. דבר אברהם ח"ב סי' כב אות ב; עי' מנחה חריבה סוטה מב א לרש"י ד"ה משוח, בד' רש"י שם.
  39. זכר יצחק ח"א סי' פ אות ז.
  40. זכר יצחק שם.
  41. עי' ציון 25.
  42. עי' רמב"ם כלה"מ פ"ד הי"ב, ויריעות שלמה שם ודרך חכמה (קנייבסקי) שם ס"ק סא בדעתו; עי' יריעות שלמה בד' הרמב"ן שמות כט ז, שדוקא בכהונת אהרן קדמה לבישה למשיחה, עי' ציון 48.
  43. ויקרא כא י. עי' רמב"ם שם ויריעות שלמה שם.
  44. יריעות שלמה שם.
  45. ר"א בן הרמב"ם שמות כט כט; דרך חכמה שם בד' הרמב"ן שם.
  46. שמות שם.
  47. ר"א בן הרמב"ם שם.
  48. ציון 169 ואילך.
  49. ע"ע כלי שרת ציון 205, ושם ציון 206 שי"ח.
  50. משך חכמה במדבר כ כח.