אנציקלופדיה תלמודית:סאה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "= <span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - מדת נפח</span><ref><span dir="rtl">הכלי למדידת סאה נקרא גם הוא, על שם המדה, ס...")
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
= <span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - מדת נפח</span><ref><span dir="rtl">הכלי למדידת סאה נקרא גם הוא, על שם המדה, סאה, עי' שבת נט א.</span></ref> <span dir="rtl">ליבש והלח</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון 7 על השימוש בסאה ללח.</span></ref><span dir="rtl">.</span> =
<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - מדת נפח</span><ref><span dir="rtl">הכלי למדידת סאה נקרא גם הוא, על שם המדה, סאה, עי' שבת נט א.</span></ref> <span dir="rtl">ליבש והלח</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון 7 על השימוש בסאה ללח.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


== <span dir="rtl">מהותה</span> ==
== <span dir="rtl">מהותה</span> ==


<span dir="rtl">הסאה משמשת במידת היבש</span><ref><span dir="rtl"> עי' ברייתא ב&quot;ב פט ב; פהמ&quot;ש לרמב&quot;ם כלים פי&quot;ז מי&quot;א; עי' מאמר על המדות ומשקלות לר&quot;י עקנין (בתוך גנזי נסתרות קובץ ג). ועי' ציון 10 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, וכך היא נזכרת בתורה, כמו שנאמר: שלש סאים קמח סלת</span><ref><span dir="rtl"> בראשית יח ו.</span></ref><span dir="rtl">, ובשאר מקומות במקרא</span><ref><span dir="rtl"> שמואל א כה יח כמידת קלי, ומלכים ב ז א וטז ויח, כמדת סולת.</span></ref><span dir="rtl">, במשנה ובתלמוד</span><ref><span dir="rtl"> משנה פאה פ&quot;ו מ&quot;ט ובמקומות רבים.</span></ref><span dir="rtl">. חכמים שיערו בה שיעורי הלכה אף במידות הלח, כגון שיעור מי מקוה* ושיעור מינים מעשיית הקטורת</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציונים 32, 36.</span></ref><span dir="rtl">. הוזכר גם בית-סאה* כמדת שטח קרקע, ששיעורו, מקום שאפשר לזרוע בו כמות של סאה תבואה</span><ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע בית סאה ציון 5 ואילך, ועי&quot;ש אם משערים בחיטים או בשעורים.</span></ref><span dir="rtl">.</span>
<span dir="rtl">הסאה משמשת במידת היבש</span><ref><span dir="rtl"> עי' ברייתא ב&quot;ב פט ב; פהמ&quot;ש לרמב&quot;ם כלים פי&quot;ז מי&quot;א; עי' מאמר על המדות ומשקלות לר&quot;י עקנין (בתוך גנזי נסתרות קובץ ג). ועי' ציון 10 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, וכך היא נזכרת בתורה, כמו שנאמר: שלש סאים קמח סלת</span><ref><span dir="rtl">בראשית יח ו.</span></ref><span dir="rtl">, ובשאר מקומות במקרא</span><ref><span dir="rtl">שמואל א כה יח כמידת קלי, ומלכים ב ז א וטז ויח, כמדת סולת.</span></ref><span dir="rtl">, במשנה ובתלמוד</span><ref><span dir="rtl">משנה פאה פ&quot;ו מ&quot;ט ובמקומות רבים.</span></ref><span dir="rtl">. חכמים שיערו בה שיעורי הלכה אף במידות הלח, כגון שיעור מי מקוה* ושיעור מינים מעשיית הקטורת</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציונים 32, 36.</span></ref><span dir="rtl">. הוזכר גם בית-סאה* כמדת שטח קרקע, ששיעורו, מקום שאפשר לזרוע בו כמות של סאה תבואה</span><ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע בית סאה ציון 5 ואילך, ועי&quot;ש אם משערים בחיטים או בשעורים.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


== <span dir="rtl">שמותיה</span> ==
== <span dir="rtl">שמותיה</span> ==


<span dir="rtl">הסאה נקראת לפעמים בשם מודיא</span><ref><span dir="rtl"> ערובין פג א: מודיא דקונדיס, עי' פי' ר&quot;ח שם ורש&quot;י שם ד&quot;ה מודיא וערך מלין. ועי' גיטין נז א; ירושלמי ב&quot;ק פ&quot;ט ה&quot;ה: מודי; אסתר רבה פ&quot;ב. עי' ירושלמי שם שמידה זו שימשה למדידת חיטים, ועי' הגהמ&quot;י מאכ&quot;א פי&quot;א אות פ, שהמודיא משמשת למידת הלח. עי' ערך מלין ע' מודיא, שברר השוואת שיעור המודיא לסאה ע&quot;פ המידות הרומיות. עי' ברורי המדות והשיעורין מערכת משורה אות מא, שכתב שהיא מידה קטנה ואינו יודע שיעורה.</span></ref><span dir="rtl">. וכן נקרא בשם גרב</span><ref><span dir="rtl"> כתובות קיא ב ורש&quot;י שם ד&quot;ה גרבי; עי' רש&quot;י סנהדרין צה א ד&quot;ה בארבע, אך ברש&quot;י שם הגירסא: גריבי, ועי' דק&quot;ס שם שיש גורסים שם גריוי, עי' להלן; מאמר על המדות ומשקלות לר&quot;י עקנין (בתוך גנזי נסתרות קובץ ג). ועי' תרומות פ&quot;י מ&quot;ח, שגרב היה כינוי אף לכלי במידה אחרת, ועי' ר&quot;ש ורא&quot;ש שם, שפי' שגרב הוא כינוי לכד או חבית, ועי' רמב&quot;ם שם שפי' בע&quot;א, ואפשר שהיה מצוי חבית במידת סאה, ועל שמה נקראה מידת הלח גרב, ועי' חגי ב טז: חמישים פורה, ובתרגום שם: גרבין, ואפשר שהכוונה, כלי. ועי' רש&quot;י פסחים לו ב ד&quot;ה גרבא, שפירש איפה, ועי' ערך מלין ע' אשישה שהתקשה בזה. ועי' ערובין כט ב [וכיו&quot;ב פסחים לב א] יבמות פט א ונדרים נ ב ונא א וסו ב וב&quot;ק צו א [וכיו&quot;ב ב&quot;מ קי ב] וב&quot;מ קח א וסנהדרין צו א וע&quot;ז מג א: גריוא, ובערובין יד ב וב&quot;מ סה א וב&quot;ב עג א וב&quot;ב קו ב: גריוי, ובגיטין סט ב: גריבי, ועי' ערובין יד ב ורש&quot;י שם ד&quot;ה ששת שהכוונה לסאה, וכן פירש רש&quot;י גיטין שם ד&quot;ה גריבי וב&quot;ב קח א ד&quot;ה ואי ורשב&quot;ם ב&quot;ב קו א ד&quot;ה אמר ליה, ועי' הערוך ערך גריוא ורבינו גרשום ב&quot;ב עג א ור&quot;י מלוניל על הרי&quot;ף ב&quot;מ לו א, שפירשו 'מדה', ועי' נדרים נ ב: כל גריוא דבעינא, וב&quot;ק צו ב וקי א: הב לי גריוא דארעא שיעור שבחאי, שמשמע כדבריהם, ועי' ע&quot;ז מג א, שפירושו כלי שמודדים בו, ועי' רשב&quot;ם ב&quot;ב עג א ד&quot;ה ביזרא, שפירש כור, וכן ברש&quot;י סנהדרין צה א שם בלשון אחד, עי' דק&quot;ס שם אות ת, ואפשר שגם רש&quot;י ורשב&quot;ם הנ&quot;ל שפירשו סאה, אין כוונתם לתרגם לשון גריוא, אלא שזהו מידה סתם, עי' מהרש&quot;א ציון 12, ועי' ר&quot;ח פסחים לב א ונמוקי יוסף ב&quot;מ לו א שפירשו קב, אמנם אפשר שגרב וגריוא אינו שוה, ועי' דק&quot;ס השלם גיטין שם ודק&quot;ס ב&quot;מ סה א אות ו וב&quot;ב עג א שם.</span></ref> <span dir="rtl">במידת הלח</span><ref><span dir="rtl"> מאמר על המדות ומשקלות לר&quot;י עקנין. ועי' פסחים נז א: ושותה שלוש מאות גרבי יין ואוכל ארבעים סאה גוזלות. עי' שבת יג ב וכג ב וביצה כט א ומגילה כז ב וחגיגה יג א וכתובות קיא ב וב&quot;ב עג ב וסנהדרין צה א וע&quot;ז מ ב ומנחות מה א, שהזכירוהו לגבי יין, שמן ומים.</span></ref><span dir="rtl">. יש שכתבו ששיעור הנאמר סתם ללא הזכרת המדה, מתייחס לסאה</span><ref><span dir="rtl"> מהרש&quot;א סנהדרין צג א ד&quot;ה אילימא בביאור הגמ' שם, שפירוש הכתוב רות ג יז, שש השעורים האלה נתן לי, הכוונה לשש סאין, ועי' תרגום שם ורות רבה פ&quot;ז, שתרגמו בסאין, ועי' רש&quot;י שם ע&quot;ב ד&quot;ה אלא, ועי' יפה תואר פרשת תולדות פס&quot;ז, שסתם מדה הנמכרת בשער היא כור.</span></ref><span dir="rtl">.</span>
<span dir="rtl">הסאה נקראת לפעמים בשם מודיא</span><ref><span dir="rtl">ערובין פג א: מודיא דקונדיס, עי' פי' ר&quot;ח שם ורש&quot;י שם ד&quot;ה מודיא וערך מלין. ועי' גיטין נז א; ירושלמי ב&quot;ק פ&quot;ט ה&quot;ה: מודי; אסתר רבה פ&quot;ב. עי' ירושלמי שם שמידה זו שימשה למדידת חיטים, ועי' הגהמ&quot;י מאכ&quot;א פי&quot;א אות פ, שהמודיא משמשת למידת הלח. עי' ערך מלין ע' מודיא, שברר השוואת שיעור המודיא לסאה ע&quot;פ המידות הרומיות. עי' ברורי המדות והשיעורין מערכת משורה אות מא, שכתב שהיא מידה קטנה ואינו יודע שיעורה.</span></ref><span dir="rtl">. וכן נקרא בשם גרב</span><ref><span dir="rtl">כתובות קיא ב ורש&quot;י שם ד&quot;ה גרבי; עי' רש&quot;י סנהדרין צה א ד&quot;ה בארבע, אך ברש&quot;י שם הגירסא: גריבי, ועי' דק&quot;ס שם שיש גורסים שם גריוי, עי' להלן; מאמר על המדות ומשקלות לר&quot;י עקנין (בתוך גנזי נסתרות קובץ ג). ועי' תרומות פ&quot;י מ&quot;ח, שגרב היה כינוי אף לכלי במידה אחרת, ועי' ר&quot;ש ורא&quot;ש שם, שפי' שגרב הוא כינוי לכד או חבית, ועי' רמב&quot;ם שם שפי' בע&quot;א, ואפשר שהיה מצוי חבית במידת סאה, ועל שמה נקראה מידת הלח גרב, ועי' חגי ב טז: חמישים פורה, ובתרגום שם: גרבין, ואפשר שהכוונה, כלי. ועי' רש&quot;י פסחים לו ב ד&quot;ה גרבא, שפירש איפה, ועי' ערך מלין ע' אשישה שהתקשה בזה. ועי' ערובין כט ב [וכיו&quot;ב פסחים לב א] יבמות פט א ונדרים נ ב ונא א וסו ב וב&quot;ק צו א [וכיו&quot;ב ב&quot;מ קי ב] וב&quot;מ קח א וסנהדרין צו א וע&quot;ז מג א: גריוא, ובערובין יד ב וב&quot;מ סה א וב&quot;ב עג א וב&quot;ב קו ב: גריוי, ובגיטין סט ב: גריבי, ועי' ערובין יד ב ורש&quot;י שם ד&quot;ה ששת שהכוונה לסאה, וכן פירש רש&quot;י גיטין שם ד&quot;ה גריבי וב&quot;ב קח א ד&quot;ה ואי ורשב&quot;ם ב&quot;ב קו א ד&quot;ה אמר ליה, ועי' הערוך ערך גריוא ורבינו גרשום ב&quot;ב עג א ור&quot;י מלוניל על הרי&quot;ף ב&quot;מ לו א, שפירשו 'מדה', ועי' נדרים נ ב: כל גריוא דבעינא, וב&quot;ק צו ב וקי א: הב לי גריוא דארעא שיעור שבחאי, שמשמע כדבריהם, ועי' ע&quot;ז מג א, שפירושו כלי שמודדים בו, ועי' רשב&quot;ם ב&quot;ב עג א ד&quot;ה ביזרא, שפירש כור, וכן ברש&quot;י סנהדרין צה א שם בלשון אחד, עי' דק&quot;ס שם אות ת, ואפשר שגם רש&quot;י ורשב&quot;ם הנ&quot;ל שפירשו סאה, אין כוונתם לתרגם לשון גריוא, אלא שזהו מידה סתם, עי' מהרש&quot;א ציון 12, ועי' ר&quot;ח פסחים לב א ונמוקי יוסף ב&quot;מ לו א שפירשו קב, אמנם אפשר שגרב וגריוא אינו שוה, ועי' דק&quot;ס השלם גיטין שם ודק&quot;ס ב&quot;מ סה א אות ו וב&quot;ב עג א שם.</span></ref> <span dir="rtl">במידת הלח</span><ref><span dir="rtl"> מאמר על המדות ומשקלות לר&quot;י עקנין. ועי' פסחים נז א: ושותה שלוש מאות גרבי יין ואוכל ארבעים סאה גוזלות. עי' שבת יג ב וכג ב וביצה כט א ומגילה כז ב וחגיגה יג א וכתובות קיא ב וב&quot;ב עג ב וסנהדרין צה א וע&quot;ז מ ב ומנחות מה א, שהזכירוהו לגבי יין, שמן ומים.</span></ref><span dir="rtl">. יש שכתבו ששיעור הנאמר סתם ללא הזכרת המדה, מתייחס לסאה</span><ref><span dir="rtl">מהרש&quot;א סנהדרין צג א ד&quot;ה אילימא בביאור הגמ' שם, שפירוש הכתוב רות ג יז, שש השעורים האלה נתן לי, הכוונה לשש סאין, ועי' תרגום שם ורות רבה פ&quot;ז, שתרגמו בסאין, ועי' רש&quot;י שם ע&quot;ב ד&quot;ה אלא, ועי' יפה תואר פרשת תולדות פס&quot;ז, שסתם מדה הנמכרת בשער היא כור.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


== <span dir="rtl">יחסה למדות אחרות</span> ==
== <span dir="rtl">יחסה למדות אחרות</span> ==


<span dir="rtl">מדות היבש הקטנות, כגון הקב*, האיפה*, והעשרון, הן חלק ממידת הסאה ומתייחסות אליה</span><ref><span dir="rtl"> פיהמ&quot;ש לרמב&quot;ם כלים יז א.</span></ref><span dir="rtl">. ואף מידות הלח, כגון ההין, הלוג והרביעית, הן חלקים ממידות הסאה</span><ref><span dir="rtl"> שם.</span></ref><span dir="rtl">. שיעור היחס למדות היבש הינו, סאה: ששה קבין</span><ref><span dir="rtl"> פרה פ&quot;א מ&quot;א; תרומות פ&quot;ד מ&quot;ז. וע&quot;ע קב.</span></ref><span dir="rtl">, מאה ארבעים וארבע ביצים</span><ref><span dir="rtl"> ערובין פג, א. וע&quot;ע ביצה (שיעור).</span></ref><span dir="rtl">. שיעורה ביחס למדות הגדולות ממנה הינו, סאה: שליש איפה</span><ref><span dir="rtl"> משנה מנחות עו ב; אונקלוס שמות טז לו וויקרא ה יא וו יג ובמדבר ה טו וכח ה; תיוב&quot;ע ישעיהו ה י ויחזקאל מה יא; רמב&quot;ם ערכין פ&quot;ד ה&quot;ד. וע&quot;ע איפה ציון 6.</span></ref><span dir="rtl">, אחד משלושים בכור</span><ref><span dir="rtl"> עי' מנחות עז א, שלמדו שהאיפה והבת שהן ל' סאין הן עשירית מן הכור, ועי' רש&quot;י שם ד&quot;ה אלא, שהכור הייתה מדה ידוע בזמן חכמים, וידעו שהיא שלושים סאין, וע&quot;ע כור ציון 8; רמב&quot;ם ערכין פ&quot;ד ה&quot;ד; ספר השרשים לרד&quot;ק ע' כור וע' חמר.</span></ref><span dir="rtl">. שיעורה בייחס למדות הלח הינו, סאה: שליש הבת</span><ref><span dir="rtl"> מנחות שם, ועי' יחזקאל מה יא שהאיפה והבת שיעור אחד, ועי' ציון 17 היחס לאיפה, וע&quot;ע מדות ומשקלות ציון 132.</span></ref><span dir="rtl">, שני הין</span><ref><span dir="rtl"> עי' מנחות פט א ובכמ&quot;ק, שההין שנים עשר לוג, ועי' ציון 21, שהסאה עשרים וארבע לוג; פהמ&quot;ש לרמב&quot;ם עדיות פ&quot;א מ&quot;ג. וע&quot;ע הין ציון 30 וע' מדות ומשקלות ציון 128.</span></ref><span dir="rtl">, עשרים וארבעה לוגין</span><ref><span dir="rtl"> ירושלמי תרומות פ&quot;י ה&quot;ה. ועי&quot;ש פ&quot;ה ה&quot;א, וע&quot;ע לוג ציון 29.</span></ref><span dir="rtl">, תשעים ושש רביעיות</span><ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע רביעית, שהוא רביעית הלוג</span></ref><span dir="rtl">.</span>
<span dir="rtl">מדות היבש הקטנות, כגון הקב*, האיפה*, והעשרון, הן חלק ממידת הסאה ומתייחסות אליה</span><ref><span dir="rtl">פיהמ&quot;ש לרמב&quot;ם כלים יז א.</span></ref><span dir="rtl">. ואף מידות הלח, כגון ההין, הלוג והרביעית, הן חלקים ממידות הסאה</span><ref><span dir="rtl">שם.</span></ref><span dir="rtl">. שיעור היחס למדות היבש הינו, סאה: ששה קבין</span><ref><span dir="rtl"> פרה פ&quot;א מ&quot;א; תרומות פ&quot;ד מ&quot;ז. וע&quot;ע קב.</span></ref><span dir="rtl">, מאה ארבעים וארבע ביצים</span><ref><span dir="rtl"> ערובין פג, א. וע&quot;ע ביצה (שיעור).</span></ref><span dir="rtl">. שיעורה ביחס למדות הגדולות ממנה הינו, סאה: שליש איפה</span><ref><span dir="rtl"> משנה מנחות עו ב; אונקלוס שמות טז לו וויקרא ה יא וו יג ובמדבר ה טו וכח ה; תיוב&quot;ע ישעיהו ה י ויחזקאל מה יא; רמב&quot;ם ערכין פ&quot;ד ה&quot;ד. וע&quot;ע איפה ציון 6.</span></ref><span dir="rtl">, אחד משלושים בכור</span><ref><span dir="rtl"> עי' מנחות עז א, שלמדו שהאיפה והבת שהן ל' סאין הן עשירית מן הכור, ועי' רש&quot;י שם ד&quot;ה אלא, שהכור הייתה מדה ידוע בזמן חכמים, וידעו שהיא שלושים סאין, וע&quot;ע כור ציון 8; רמב&quot;ם ערכין פ&quot;ד ה&quot;ד; ספר השרשים לרד&quot;ק ע' כור וע' חמר.</span></ref><span dir="rtl">. שיעורה בייחס למדות הלח הינו, סאה: שליש הבת</span><ref><span dir="rtl">מנחות שם, ועי' יחזקאל מה יא שהאיפה והבת שיעור אחד, ועי' ציון 17 היחס לאיפה, וע&quot;ע מדות ומשקלות ציון 132.</span></ref><span dir="rtl">, שני הין</span><ref><span dir="rtl">עי' מנחות פט א ובכמ&quot;ק, שההין שנים עשר לוג, ועי' ציון 21, שהסאה עשרים וארבע לוג; פהמ&quot;ש לרמב&quot;ם עדיות פ&quot;א מ&quot;ג. וע&quot;ע הין ציון 30 וע' מדות ומשקלות ציון 128.</span></ref><span dir="rtl">, עשרים וארבעה לוגין</span><ref><span dir="rtl"> ירושלמי תרומות פ&quot;י ה&quot;ה. ועי&quot;ש פ&quot;ה ה&quot;א, וע&quot;ע לוג ציון 29.</span></ref><span dir="rtl">, תשעים ושש רביעיות</span><ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע רביעית, שהוא רביעית הלוג</span></ref><span dir="rtl">.</span>


== <span dir="rtl">הייסוף</span>  ==
== <span dir="rtl">הייסוף</span>  ==


<span dir="rtl">שיעור הסאה הנזכר הוא שיעור הסאה המדברית. בירושלים הוסיפו על סאה זו - ועל שאר מדות הנפח</span><ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע מדות ומשקלות ציון 217 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">- חמישית מלגיו שהיא שישית מלבר</span><ref><span dir="rtl"> משנה מנחות עו ב וגמ' שם עז א בפירושה; ברייתא ערובין פג א וגמ' ורש&quot;י שם בפירושה.</span></ref><span dir="rtl">, נמצא שיעור הסאה הירושלמית, מאה שבעים ושלוש ביצים</span><ref><span dir="rtl"> ערובין שם.</span></ref> <span dir="rtl">פחות חומש ביצה</span><ref><span dir="rtl"> רש&quot;י שם ד&quot;ה ואי דירושלמית.</span></ref><span dir="rtl">. בציפורי הוסיפו על הסאה הירושלמית עוד חמישית מלגיו</span><ref><span dir="rtl"> ברייתא ערובין שם.</span></ref><span dir="rtl">, נמצא שיעור הסאה הציפורית, מאתיים ושבע ביצים</span><ref><span dir="rtl"> גמ' שם.</span></ref> <span dir="rtl">ומעט פחות מחצי ביצה</span><ref><span dir="rtl"> רש&quot;י שם ד&quot;ה מאתן.</span></ref><span dir="rtl">. על ייסוף זה ומשמעותו לעניין שיעורי תורה, ע&quot;ע שעורים.</span>
<span dir="rtl">שיעור הסאה הנזכר הוא שיעור הסאה המדברית. בירושלים הוסיפו על סאה זו - ועל שאר מדות הנפח</span><ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע מדות ומשקלות ציון 217 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">- חמישית מלגיו שהיא שישית מלבר</span><ref><span dir="rtl">משנה מנחות עו ב וגמ' שם עז א בפירושה; ברייתא ערובין פג א וגמ' ורש&quot;י שם בפירושה.</span></ref><span dir="rtl">, נמצא שיעור הסאה הירושלמית, מאה שבעים ושלוש ביצים</span><ref><span dir="rtl"> ערובין שם.</span></ref> <span dir="rtl">פחות חומש ביצה</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה ואי דירושלמית.</span></ref><span dir="rtl">. בציפורי הוסיפו על הסאה הירושלמית עוד חמישית מלגיו</span><ref><span dir="rtl">ברייתא ערובין שם.</span></ref><span dir="rtl">, נמצא שיעור הסאה הציפורית, מאתיים ושבע ביצים</span><ref><span dir="rtl">גמ' שם.</span></ref> <span dir="rtl">ומעט פחות מחצי ביצה</span><ref><span dir="rtl"> רש&quot;י שם ד&quot;ה מאתן.</span></ref><span dir="rtl">. על ייסוף זה ומשמעותו לעניין שיעורי תורה, ע&quot;ע שעורים.</span>


== <span dir="rtl">שמושיה בהלכה</span> ==
== <span dir="rtl">שמושיה בהלכה</span> ==


<span dir="rtl">שיעורי הלכה מסוימים נמסרו בסאין: לדעת רבי יוסי, תכולת המחתה שבה היה חותה הכהן בכל יום גחלים מעל המזבח ומערה ממנה למחתה שאתה היה מקטיר, הייתה סאה</span><ref><span dir="rtl"> משנה יומא מג ב.</span></ref><span dir="rtl">. תרומת-הלשכה* הייתה נעשית בשלש קופות של שלש סאין</span><ref><span dir="rtl"> שקלים פ&quot;ג מ&quot;ב; רמב&quot;ם שקלים פ&quot;ב ה&quot;ה. וע&quot;ע.</span></ref><span dir="rtl">. יין קפריסין הנצרך לצורך עשיית הקטורת*, שיעורו שלש סאין</span><ref><span dir="rtl"> ברייתא כריתות ו א. וע&quot;ע.</span></ref><span dir="rtl">. עשירית האיפה סולת של קרבן העומר*, הייתה מנופה משלש סאין שעורים</span><ref><span dir="rtl"> משנה מנחות עו ב; רמב&quot;ם תמידין ומוספין פ&quot;ז הי&quot;ב. וע&quot;ע.</span></ref><span dir="rtl">. וכן שני עשרוני האיפה של שתי-הלחם* היו מנופים משלש סאין חיטים</span><ref><span dir="rtl"> משנה שם; רמב&quot;ם שם פ&quot;ח ה&quot;ד.</span></ref><span dir="rtl">. עשרים וארבעה העשרונים של לחם-הפנים*, היו מנופים מעשרים וארבעה סאין חיטים</span><ref><span dir="rtl"> משנה שם; רמב&quot;ם שם פ&quot;ה ה&quot;ו. וע&quot;ע.</span></ref><span dir="rtl">. מי המקוה* הכשרים לטבול בהם, שיעורם ארבעים סאה</span><ref><span dir="rtl"> מקואות פ&quot;א מ&quot;ז ופ&quot;ה מ&quot;ו ועוד מקומות; ברייתא ערובין ד ב וש&quot;נ. וע&quot;ע.</span></ref><span dir="rtl">. כלי העשוי לנחת שאינו מקבל טומאה, הוא כלי שיש בחללו ארבעים סאה</span><ref><span dir="rtl"> כלים פט&quot;ו מ&quot;א; עי' רמב&quot;ם כלים פ&quot;ג ה&quot;א והשגות הראב&quot;ד שם. וע&quot;ע טמאת כלים ציון 703 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span>
<span dir="rtl">שיעורי הלכה מסוימים נמסרו בסאין: לדעת רבי יוסי, תכולת המחתה שבה היה חותה הכהן בכל יום גחלים מעל המזבח ומערה ממנה למחתה שאתה היה מקטיר, הייתה סאה</span><ref><span dir="rtl">משנה יומא מג ב.</span></ref><span dir="rtl">. תרומת-הלשכה* הייתה נעשית בשלש קופות של שלש סאין</span><ref><span dir="rtl">שקלים פ&quot;ג מ&quot;ב; רמב&quot;ם שקלים פ&quot;ב ה&quot;ה. וע&quot;ע.</span></ref><span dir="rtl">. יין קפריסין הנצרך לצורך עשיית הקטורת*, שיעורו שלש סאין</span><ref><span dir="rtl">ברייתא כריתות ו א. וע&quot;ע.</span></ref><span dir="rtl">. עשירית האיפה סולת של קרבן העומר*, הייתה מנופה משלש סאין שעורים</span><ref><span dir="rtl">משנה מנחות עו ב; רמב&quot;ם תמידין ומוספין פ&quot;ז הי&quot;ב. וע&quot;ע.</span></ref><span dir="rtl">. וכן שני עשרוני האיפה של שתי-הלחם* היו מנופים משלש סאין חיטים</span><ref><span dir="rtl">משנה שם; רמב&quot;ם שם פ&quot;ח ה&quot;ד.</span></ref><span dir="rtl">. עשרים וארבעה העשרונים של לחם-הפנים*, היו מנופים מעשרים וארבעה סאין חיטים</span><ref><span dir="rtl">משנה שם; רמב&quot;ם שם פ&quot;ה ה&quot;ו. וע&quot;ע.</span></ref><span dir="rtl">. מי המקוה* הכשרים לטבול בהם, שיעורם ארבעים סאה</span><ref><span dir="rtl"> מקואות פ&quot;א מ&quot;ז ופ&quot;ה מ&quot;ו ועוד מקומות; ברייתא ערובין ד ב וש&quot;נ. וע&quot;ע.</span></ref><span dir="rtl">. כלי העשוי לנחת שאינו מקבל טומאה, הוא כלי שיש בחללו ארבעים סאה</span><ref><span dir="rtl"> כלים פט&quot;ו מ&quot;א; עי' רמב&quot;ם כלים פ&quot;ג ה&quot;א והשגות הראב&quot;ד שם. וע&quot;ע טמאת כלים ציון 703 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


<span dir="rtl">על שיעור הגודש שיש לתת במידת היבש, ע&quot;ע מדות ומשקלות</span><ref><span dir="rtl"> ציון 204 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">. על שיעור הסאה לפי מדות הנהוגות בזמננו, עי' בנספח לע' מדות ומשקלות וע' שיעורים.</span>
<span dir="rtl">על שיעור הגודש שיש לתת במידת היבש, ע&quot;ע מדות ומשקלות</span><ref><span dir="rtl">ציון 204 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">. על שיעור הסאה לפי מדות הנהוגות בזמננו, עי' בנספח לע' מדות ומשקלות וע' שיעורים.</span>


== <span dir="rtl">הערות שוליים</span> ==
== <span dir="rtl">הערות שוליים</span> ==


<references />
<references />

גרסה אחרונה מ־11:51, 14 בדצמבר 2023

הגדרת הערך - מדת נפח[1] ליבש והלח[2].

מהותה

הסאה משמשת במידת היבש[3], וכך היא נזכרת בתורה, כמו שנאמר: שלש סאים קמח סלת[4], ובשאר מקומות במקרא[5], במשנה ובתלמוד[6]. חכמים שיערו בה שיעורי הלכה אף במידות הלח, כגון שיעור מי מקוה* ושיעור מינים מעשיית הקטורת[7]. הוזכר גם בית-סאה* כמדת שטח קרקע, ששיעורו, מקום שאפשר לזרוע בו כמות של סאה תבואה[8].

שמותיה

הסאה נקראת לפעמים בשם מודיא[9]. וכן נקרא בשם גרב[10] במידת הלח[11]. יש שכתבו ששיעור הנאמר סתם ללא הזכרת המדה, מתייחס לסאה[12].

יחסה למדות אחרות

מדות היבש הקטנות, כגון הקב*, האיפה*, והעשרון, הן חלק ממידת הסאה ומתייחסות אליה[13]. ואף מידות הלח, כגון ההין, הלוג והרביעית, הן חלקים ממידות הסאה[14]. שיעור היחס למדות היבש הינו, סאה: ששה קבין[15], מאה ארבעים וארבע ביצים[16]. שיעורה ביחס למדות הגדולות ממנה הינו, סאה: שליש איפה[17], אחד משלושים בכור[18]. שיעורה בייחס למדות הלח הינו, סאה: שליש הבת[19], שני הין[20], עשרים וארבעה לוגין[21], תשעים ושש רביעיות[22].

הייסוף

שיעור הסאה הנזכר הוא שיעור הסאה המדברית. בירושלים הוסיפו על סאה זו - ועל שאר מדות הנפח[23] - חמישית מלגיו שהיא שישית מלבר[24], נמצא שיעור הסאה הירושלמית, מאה שבעים ושלוש ביצים[25] פחות חומש ביצה[26]. בציפורי הוסיפו על הסאה הירושלמית עוד חמישית מלגיו[27], נמצא שיעור הסאה הציפורית, מאתיים ושבע ביצים[28] ומעט פחות מחצי ביצה[29]. על ייסוף זה ומשמעותו לעניין שיעורי תורה, ע"ע שעורים.

שמושיה בהלכה

שיעורי הלכה מסוימים נמסרו בסאין: לדעת רבי יוסי, תכולת המחתה שבה היה חותה הכהן בכל יום גחלים מעל המזבח ומערה ממנה למחתה שאתה היה מקטיר, הייתה סאה[30]. תרומת-הלשכה* הייתה נעשית בשלש קופות של שלש סאין[31]. יין קפריסין הנצרך לצורך עשיית הקטורת*, שיעורו שלש סאין[32]. עשירית האיפה סולת של קרבן העומר*, הייתה מנופה משלש סאין שעורים[33]. וכן שני עשרוני האיפה של שתי-הלחם* היו מנופים משלש סאין חיטים[34]. עשרים וארבעה העשרונים של לחם-הפנים*, היו מנופים מעשרים וארבעה סאין חיטים[35]. מי המקוה* הכשרים לטבול בהם, שיעורם ארבעים סאה[36]. כלי העשוי לנחת שאינו מקבל טומאה, הוא כלי שיש בחללו ארבעים סאה[37].

על שיעור הגודש שיש לתת במידת היבש, ע"ע מדות ומשקלות[38]. על שיעור הסאה לפי מדות הנהוגות בזמננו, עי' בנספח לע' מדות ומשקלות וע' שיעורים.

הערות שוליים

  1. ↑ הכלי למדידת סאה נקרא גם הוא, על שם המדה, סאה, עי' שבת נט א.
  2. ↑ עי' ציון 7 על השימוש בסאה ללח.
  3. ↑ עי' ברייתא ב"ב פט ב; פהמ"ש לרמב"ם כלים פי"ז מי"א; עי' מאמר על המדות ומשקלות לר"י עקנין (בתוך גנזי נסתרות קובץ ג). ועי' ציון 10 ואילך.
  4. ↑ בראשית יח ו.
  5. ↑ שמואל א כה יח כמידת קלי, ומלכים ב ז א וטז ויח, כמדת סולת.
  6. ↑ משנה פאה פ"ו מ"ט ובמקומות רבים.
  7. ↑ עי' ציונים 32, 36.
  8. ↑ ע"ע בית סאה ציון 5 ואילך, ועי"ש אם משערים בחיטים או בשעורים.
  9. ↑ ערובין פג א: מודיא דקונדיס, עי' פי' ר"ח שם ורש"י שם ד"ה מודיא וערך מלין. ועי' גיטין נז א; ירושלמי ב"ק פ"ט ה"ה: מודי; אסתר רבה פ"ב. עי' ירושלמי שם שמידה זו שימשה למדידת חיטים, ועי' הגהמ"י מאכ"א פי"א אות פ, שהמודיא משמשת למידת הלח. עי' ערך מלין ע' מודיא, שברר השוואת שיעור המודיא לסאה ע"פ המידות הרומיות. עי' ברורי המדות והשיעורין מערכת משורה אות מא, שכתב שהיא מידה קטנה ואינו יודע שיעורה.
  10. ↑ כתובות קיא ב ורש"י שם ד"ה גרבי; עי' רש"י סנהדרין צה א ד"ה בארבע, אך ברש"י שם הגירסא: גריבי, ועי' דק"ס שם שיש גורסים שם גריוי, עי' להלן; מאמר על המדות ומשקלות לר"י עקנין (בתוך גנזי נסתרות קובץ ג). ועי' תרומות פ"י מ"ח, שגרב היה כינוי אף לכלי במידה אחרת, ועי' ר"ש ורא"ש שם, שפי' שגרב הוא כינוי לכד או חבית, ועי' רמב"ם שם שפי' בע"א, ואפשר שהיה מצוי חבית במידת סאה, ועל שמה נקראה מידת הלח גרב, ועי' חגי ב טז: חמישים פורה, ובתרגום שם: גרבין, ואפשר שהכוונה, כלי. ועי' רש"י פסחים לו ב ד"ה גרבא, שפירש איפה, ועי' ערך מלין ע' אשישה שהתקשה בזה. ועי' ערובין כט ב [וכיו"ב פסחים לב א] יבמות פט א ונדרים נ ב ונא א וסו ב וב"ק צו א [וכיו"ב ב"מ קי ב] וב"מ קח א וסנהדרין צו א וע"ז מג א: גריוא, ובערובין יד ב וב"מ סה א וב"ב עג א וב"ב קו ב: גריוי, ובגיטין סט ב: גריבי, ועי' ערובין יד ב ורש"י שם ד"ה ששת שהכוונה לסאה, וכן פירש רש"י גיטין שם ד"ה גריבי וב"ב קח א ד"ה ואי ורשב"ם ב"ב קו א ד"ה אמר ליה, ועי' הערוך ערך גריוא ורבינו גרשום ב"ב עג א ור"י מלוניל על הרי"ף ב"מ לו א, שפירשו 'מדה', ועי' נדרים נ ב: כל גריוא דבעינא, וב"ק צו ב וקי א: הב לי גריוא דארעא שיעור שבחאי, שמשמע כדבריהם, ועי' ע"ז מג א, שפירושו כלי שמודדים בו, ועי' רשב"ם ב"ב עג א ד"ה ביזרא, שפירש כור, וכן ברש"י סנהדרין צה א שם בלשון אחד, עי' דק"ס שם אות ת, ואפשר שגם רש"י ורשב"ם הנ"ל שפירשו סאה, אין כוונתם לתרגם לשון גריוא, אלא שזהו מידה סתם, עי' מהרש"א ציון 12, ועי' ר"ח פסחים לב א ונמוקי יוסף ב"מ לו א שפירשו קב, אמנם אפשר שגרב וגריוא אינו שוה, ועי' דק"ס השלם גיטין שם ודק"ס ב"מ סה א אות ו וב"ב עג א שם.
  11. ↑ מאמר על המדות ומשקלות לר"י עקנין. ועי' פסחים נז א: ושותה שלוש מאות גרבי יין ואוכל ארבעים סאה גוזלות. עי' שבת יג ב וכג ב וביצה כט א ומגילה כז ב וחגיגה יג א וכתובות קיא ב וב"ב עג ב וסנהדרין צה א וע"ז מ ב ומנחות מה א, שהזכירוהו לגבי יין, שמן ומים.
  12. ↑ מהרש"א סנהדרין צג א ד"ה אילימא בביאור הגמ' שם, שפירוש הכתוב רות ג יז, שש השעורים האלה נתן לי, הכוונה לשש סאין, ועי' תרגום שם ורות רבה פ"ז, שתרגמו בסאין, ועי' רש"י שם ע"ב ד"ה אלא, ועי' יפה תואר פרשת תולדות פס"ז, שסתם מדה הנמכרת בשער היא כור.
  13. ↑ פיהמ"ש לרמב"ם כלים יז א.
  14. ↑ שם.
  15. ↑ פרה פ"א מ"א; תרומות פ"ד מ"ז. וע"ע קב.
  16. ↑ ערובין פג, א. וע"ע ביצה (שיעור).
  17. ↑ משנה מנחות עו ב; אונקלוס שמות טז לו וויקרא ה יא וו יג ובמדבר ה טו וכח ה; תיוב"ע ישעיהו ה י ויחזקאל מה יא; רמב"ם ערכין פ"ד ה"ד. וע"ע איפה ציון 6.
  18. ↑ עי' מנחות עז א, שלמדו שהאיפה והבת שהן ל' סאין הן עשירית מן הכור, ועי' רש"י שם ד"ה אלא, שהכור הייתה מדה ידוע בזמן חכמים, וידעו שהיא שלושים סאין, וע"ע כור ציון 8; רמב"ם ערכין פ"ד ה"ד; ספר השרשים לרד"ק ע' כור וע' חמר.
  19. ↑ מנחות שם, ועי' יחזקאל מה יא שהאיפה והבת שיעור אחד, ועי' ציון 17 היחס לאיפה, וע"ע מדות ומשקלות ציון 132.
  20. ↑ עי' מנחות פט א ובכמ"ק, שההין שנים עשר לוג, ועי' ציון 21, שהסאה עשרים וארבע לוג; פהמ"ש לרמב"ם עדיות פ"א מ"ג. וע"ע הין ציון 30 וע' מדות ומשקלות ציון 128.
  21. ↑ ירושלמי תרומות פ"י ה"ה. ועי"ש פ"ה ה"א, וע"ע לוג ציון 29.
  22. ↑ ע"ע רביעית, שהוא רביעית הלוג
  23. ↑ ע"ע מדות ומשקלות ציון 217 ואילך.
  24. ↑ משנה מנחות עו ב וגמ' שם עז א בפירושה; ברייתא ערובין פג א וגמ' ורש"י שם בפירושה.
  25. ↑ ערובין שם.
  26. ↑ רש"י שם ד"ה ואי דירושלמית.
  27. ↑ ברייתא ערובין שם.
  28. ↑ גמ' שם.
  29. ↑ רש"י שם ד"ה מאתן.
  30. ↑ משנה יומא מג ב.
  31. ↑ שקלים פ"ג מ"ב; רמב"ם שקלים פ"ב ה"ה. וע"ע.
  32. ↑ ברייתא כריתות ו א. וע"ע.
  33. ↑ משנה מנחות עו ב; רמב"ם תמידין ומוספין פ"ז הי"ב. וע"ע.
  34. ↑ משנה שם; רמב"ם שם פ"ח ה"ד.
  35. ↑ משנה שם; רמב"ם שם פ"ה ה"ו. וע"ע.
  36. ↑ מקואות פ"א מ"ז ופ"ה מ"ו ועוד מקומות; ברייתא ערובין ד ב וש"נ. וע"ע.
  37. ↑ כלים פט"ו מ"א; עי' רמב"ם כלים פ"ג ה"א והשגות הראב"ד שם. וע"ע טמאת כלים ציון 703 ואילך.
  38. ↑ ציון 204 ואילך.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:סאה&oldid=160609"