אנציקלופדיה תלמודית:משרטט

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־10:44, 16 באפריל 2023 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - איסור מלאכת שרטוט בשבת ויום טוב.</span> === <span dir="rtl">פתיחה</span> === <span d...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - איסור מלאכת שרטוט בשבת ויום טוב.

פתיחה

המשרטט - היינו העושה סימן על גבי דבר, לצורך פעולה הנעשית לאחר מכן, שתהיה מכוונת[1] - הוא אחד משלושים ותשעה אבות-מלאכות* האסורים בשבת[2], וחשוב אב מלאכה לפי שהיה במשכן - ומלאכות שהיו במלאכת משכן הן החשובות אבות מלאכות[3] - שהיו משרטטים את העורות שבמשכן לצורך חיתוכם[4], או שלצורך הכתיבה שעל גבי הקרשים, היו משרטטים תחילה כדי לכתוב תחת השרטוט[5].

לדעת ר' יוסי, שהרושם - היינו העושה רשמים לסימן - הוא אב מלאכה[6], יש מן האחרונים שכתבו שהמשרטט אינו אב בפני עצמו, אלא הוא תולדת רושם[7].

שרטוט לצורך חיתוך עור

שרטוט על גבי עור לצורך חיתוכו - כדי לכוין את החיתוך[8] שיהיה ישר[9], שהדרך לשרטט תחילה על העור במקום שרוצים לחתוך, ולאחר מכן לחותכו על ידי העברת הסכין דרך השרטוט[10] - כתבו הרבה ראשונים שהוא אב מלאכה של משרטט[11], וכן יש שכתבו בדעת הירושלמי[12]. ובדעת הראשונים הסוברים שמשרטט לצורך כתיבה תחת השרטוט הוא אב מלאכה[13], ושהעברת חוט של סקרא על גבי קורה או אבן אינה אלא תולדה[14], יש מן האחרונים שכתבו, ששרטוט עור לצורך חיתוכו אינו אלא תולדה של מלאכת משרטט[15], ויש מצדדים לומר בדעתם, ששרטוט עור לצורך חיתוכו אין בו משום משרטט כלל[16], ואינו דומה לשרטוט קורה או אבן, שהם קשים וצריכים שרטוט, מה שאין כן בעור שהוא רך, ואינו צריך שרטוט כדי לחותכו[17].

שרטוט לצורך כתיבה

המשרטט - קלף או נייר[18] - כדי לכתוב תחת אותו שרטוט - כמובנו של שרטוט* בשאר מקומות[19] - כתבו ראשונים שחייב משום משרטט[20], מהם סוברים שהוא אב מלאכה[21].

שרטוט לצורך חיתוך דברים אחרים

שרטוט בצבע על גבי קורה כדי לנסרה בשוה או על גבי אבן כדי לפצלה בשוה, כדרך שעושים בעלי המלאכה, הרי זו תולדת משרטט[22]. וכן עשיית רושם על גבי זכוכית על ידי אבן חזקה כדי לחותכה בשווה, כדרך האומנים, כתבו אחרונים שהיא בכלל המשרטט[23].

אופן השרטוט

אחד המשרטט בצבע או בלא צבע, יש בו משום שרטוט[24]. שרטוט בצפרניים, אף הוא בכלל האיסור[25].

שרטוט לצורך פעולה שאינה מלאכה

שרטוט לצורך פעולה שאינה חשובה מלאכה בשבת, כתבו אחרונים שאין בו משום מחתך, ולכן מותר לעשות סימון על גבי דברי מאכל כדי לחותכם באופן ישר, שחיתוך אוכל אין בו משום מלאכה[26].

אינו מתקיים

שרטוט שאינו מתקיים, נחלקו אחרונים בדינו: יש שכתבו שאף על פי שעל שאר מלאכות שבת אין חייבים אלא אם עשאון באופן המתקיים[27], במלאכת משרטט חייבים אף על שרטוט שאינו מתקיים, שכל תכלית המשרטט היא כדי שיוכל לאחר מכן לחתוך או לכתוב באופן ישר, ותכלית זו מתקיימת אף בשרטוט שאינו מתקיים[28]. ויש שכתבו שאין חייבים אלא על שרטוט המתקיים[29].

השיעור

שיעור המשרטט בעור לצורך חיתוכו, כתבו אחרונים, שהוא כדי לחתוך קמיע, כבכל מלאכות שבעור[30], ויש מצדדים לומר ששיעורו בכל שהוא, ובלבד שיש בשרטוט מועט זה כדי לסייע לחתוך את העור ישר, אבל אם השרטוט קטן כל כך שאף בלעדיו לא היה החיתוך מתעקם בשיעור כה מועט, אין זה בכלל שרטוט[31]. שיעור המשרטט קלף או נייר כדי לכתוב תחתיו, כתבו ראשונים שהוא כדי לכתוב תחתיו שתי אותיות[32] - של כתב בינוני, ואותיות בינוניות שבאותו הכתב[33] - שכיון שעושה כן לצורך כתיבה, שיעורו כשיעור הכותב[34], ויש מן האחרונים שנראה מדבריהם, שכיון שמלאכת משרטט נלמדת משרטוט עורות לצורך חיתוכם שהיה במשכן[35], אף המשרטט לצורך כתיבה שיעורו כשיעור מלאכות העור, היינו כדי לכתוב קמיע[36]. שיעור המשרטט על גבי קורה או אבן לצורך חיתוכם, יש מן האחרונים שכתבו שהוא בכל שהוא, ובלבד שיש בשרטוט מועט זה כדי לסייע לחתוך את העור ישר, אבל אם השרטוט קטן כל כך שאף בלעדיו לא היה החיתוך מתעקם בשיעור כה מועט, אין זה בכלל שרטוט[37].

הערות שוליים

  1. עי' ראשונים שבציון 11 ואילך, 20 ואילך, 22 ואילך ואחרונים שבציונים 26, 28; עי' שעה"צ סי' שמ ס"ק נד. ועי' ציונים 7, 20.
  2. ר' יוחנן וריש לקיש בשבת עה ב; רמב"ם שבת פ"ז ה"א. וע"ע אבות מלאכות. ואע"פ שהמשנה בשבת עג א, המונה את אבות המלאכות בשבת, אינה מונה את מלאכת משרטט בכלל המלאכות, אמרו ר' יוחנן וריש לקיש בגמ' שם עה ב, שכיון שהמולח והמעבד שנמנו במשנה, אינן אלא מלאכה אחת, יש להוציא אחת מהן, ולמנות את מלאכת משרטט, ועי' ירושלמי שבת פ"ז מ"ב, וראשונים ואחרונים שבציון 4 בביאורו, שמ' שהמעבד שמנו חכמים במשנה היינו משרטט.
  3. ע"ע הנ"ל: גדר האב (ושם על גדר הלימוד ממלאכת המשכן).
  4. עי' ירושלמי שם, וראבי"ה שבת סי' רכג ואו"ז שבת סי' עג והון עשיר שבת פ"ז מ"ב ומרומי שדה על הירושלמי שם וחסדי אבות (בסוף ס' יבין דעת) קונ' גרם המעלות אותיות לח-לט וערוה"ש או"ח סי' שכא סכ"ז וסי' רמב סי"א ושעה"צ סי' שמ ס"ק נד, בביאור הירושלמי, ועי' ציון 5; רש"י שם ד"ה ועייל; ר"י מלוניל שבת שם; עי' קרית ספר שבת פי"א, בד' הרמב"ם שבציון 20, ועי' ציון 6.
  5. שושנים לדוד שבת שם, בד' הרמב"ם שבציון הנ"ל, וכן מוכח מדעת הסוברים ששרטוט עור לצורך חיתוכו אינו אב מלאכה, עי' ציון 15 ואילך. ועי' שושנים לדוד שם, שלד' הרמב"ם הבבלי חולק על הירושלמי שם, ועי' חמדת ישראל לאוין מ' שכ בקונ' על ל"ט מלאכות משרטט (אות לו דף סט ב), שהרמב"ם מפרש את הירושלמי שם בע"א. על הצורך בכתיבה ע"ג הקרשים, ועל אופן הכתיבה, ע"ע כותב ציון 4 ואילך, ועי' שושנים לדוד שם, שהיו כותבים כמה אותיות על כל קרש, ולכן היה צורך בשרטוט.
  6. ע"ע כותב: רושם.
  7. או"ש שבת פי"א הי"ז. וע"ע הנ"ל ציון 458. ונ' שלדעתו אף המשרטט שלא לצורך פעולה הנעשית לאחר מכן חייב, ועי' ציון 1.
  8. סמ"ג וסמ"ק ומאירי ורי"ו דלהלן.
  9. פסקי רי"ד שבת דלהלן.
  10. רש"י ור"י מלוניל ומאירי דלהלן.
  11. עי' רש"י שבת עה ב ד"ה ועייל; עי' ר"י מלוניל על המשנה שם עג א ובגמ' שם עה ב; עי' או"ז סי' עג; עי' פסקי רי"ד שבת שם; עי' סמ"ג ל"ת סה; עי' ריבב"ן שבת שם; עי' סמ"ק מ' רפב; עי' מאירי שם עג א; עי' רי"ו תא"ו ני"ב חי"ד; עי' קרי"ס שבת פי"א ומנ"ח מוסך השבת משרטט ומשאת שבת על זכרו תורת משה מלאכה ל, בד' הרמב"ם שבציונים 20, 22, וכ"מ במער"ק שבת שם.
  12. עי' ירושלמי שבת פ"ז ה"ב, ואו"ז שם והון עשיר שבת פ"ז מ"ב ומרומי שדה על הירושלמי שם וחסדי אבות (בסוף ס' יבין דעת) קונ' גרם המעלות אותיות לח-לט וערוה"ש או"ח סי' שכא סכ"ז ושעה"צ סי' שמ ס"ק נד בביאור הירושלמי, ועי' ציון 20.
  13. עי' רמב"ם שבציון 20.
  14. עי' רמב"ם שבציון 22.
  15. שעה"צ שם; שו"ת שבט הלוי ח"א סי' קיב. וכעי"ז במנחת סולת מ' לב מלאכה לו.
  16. חמדת ישראל לאוין מ' שכ בקונ' על ל"ט מלאכות משרטט (אות לו דף סט ב); בית שלמה (שרייבר) שבת עה ב. וע"ע מעבד, שי"ס ששרטוט עור לצורך חיתוכו הוא בכלל מלאכת מעבד.
  17. בית שלמה שם.
  18. עי' רי"ו דלהלן; מ"ב סי' שמ סוס"ק כב.
  19. רש"ש שבת עה ב; שעה"צ שם ס"ק נג.
  20. רמב"ם שם; עי' רי"ו שם; כל בו סי' לא; עי' שעה"צ שם, בד' רש"י שבציונים 4, 11, שאע"פ שלדעתו שרטוט במשכן היה לצורך חיתוך העור, ה"ה כל שרטוט שעושים כדי לכוין עי"ז הפעולה שעושים אח"כ, עי' ציון 1, וכעי"ז במנ"ח מוסך השבת משרטט. ועי' שו"ת שבט הלוי ח"א סי' קיב, שאף שרטוט הנעשה לאחר הכתיבה, אם הוא מועיל להכשיר את הכתיבה (היינו לסוברים שמועיל שרטוט אף לאחר הכתיבה, בדברים שהשרטוט מעכב בהם, כגון בס"ת, ע"ע שרטוט), יש בו משום שרטוט, ועי' בן איש חיל ח"ב דרוש ג' לפ' זכור (דף מ א), שהמדבר מול מכונת ה"גרמופון" (הרושמת את מה שמדברים כדי לשוב ולהשמיעו) בשבת, ומפעיל בזה את המחט שבמכונה העושה בה שריטות, חייב משום משרטט, ועי' ציונים 1, 26, שאין משרטט אלא בעשיית סימון לצורך פעולה אחרת, וצ"ב.
  21. עי' רמב"ם שם, ועי' פיהמ"ש לרמב"ם שבת פ"ז מ"ב: שעשאו ממכשירי הכתיבה, ומ' שמלאכת משרטט היא ממלאכות הכתיבה, ועי' קול הרמ"ז שבת פ"ז מ"ב וחמדת ישראל לאוין מ' שכ בקונ' על ל"ט מלאכות משרטט (אות לו דף סט ב), שכ"מ גם מסדר המלאכות שברמב"ם שם ובפ"ז ה"א, שסידר את משרטט בסמוך לכותב ומוחק, וכ"מ מהאחרונים שבציונים 5, 15 ואילך.
  22. עי' רמב"ם שם, ועי' פי' קדמון ממצרים שם, שמש"כ הרמב"ם שמעבירים חוט של סקרא, היינו שרטוט בצבע, וכ"מ בקרי"ס שם. ועי' משאת שבת על זכרו תורת משה מלאכה ל, שאף לד' הסוברים ששרטוט לצורך חיתוך העור חשוב אב, עי' ציון 11 ואילך, שרטוט בעץ או אבן אינו אלא תולדה, שחלוק שרטוט בדבר רך כעור משרטוט בדבר קשה כעץ ואבן.
  23. מנ"ח מוסך השבת משרטט. ועי' טל נתן שרטוט אות ג, שמצדד לומר שמלאכת משרטט היא בעשיית סימן בלבד, ולא בתחילת חיתוך הדבר, ובזכוכית עשיית הרושם היא תחילת חיתוכה.
  24. רמב"ם שבת פי"א הי"ז. ועי' ציון 28.
  25. זכרו תורת משה מלאכה ל; ערוה"ש או"ח סי' שכא סכ"ח. ועי' ילקוט שינויי נוסחות על הרמב"ם (הוצ' פרנקל) שם, שי"ג: ואחד המשרטט באצבע או בלא אצבע ה"ז חייב (עי' ציון 24), ואפשר שר"ל שמשרטט בצפורן.
  26. ע"ע מחתך, שאין מחתך באוכלין. שש"כ פי"א סט"ו הערה מח; שולחן שלמה סי' שמ ס"ק יג אות ד; ארחות שבת פט"ו סכ"ו והערה מג; הל' שבת בשבת פי"ד סי"א הערה 32; חשוקי חמד שבת עה ב. וכ"כ בתורת המלאכות המשרטט ס"ק ה בשם ר"נ קרליץ, ובמנחת אריאל שבת עה ב אות ב. וע"ע לחם משנה ציון 352, שנהגו לרשום בשבת בסכין על הפת קודם הברכה, ולא חששו שיש בכך משום משרטט, ועי' הל' שבת בשבת שם הערה 33, שראה ברשימות הנהגת הגר"ח מבריסק, שהיה חושש בכך למשרטט, וכ"כ בשו"ת נשמת השבת ח"ז סי' פ.
  27. ע"ע מלאכת שבת.
  28. שו"ת התעוררות תשובה או"ח סי' קעז; תולדות שמואל מ' לב אב לו אות ג; עי' דעת שלום שבת פי"א הי"ז. ועי' ציון 25, וע"ע כותב ציון 244 ואילך, שרישום בצפורן אינו מתקיים, ושם שעל נייר י"א שמתקיים.
  29. ע"ע כותב ציון 203 ואילך. ערוה"ש או"ח סי' שכא סכ"ח, וראייתו צ"ב.
  30. ע"ע מלאכת שבת. הון עשיר שבת פ"ז מ"ב; מנ"ח מוסך השבת משרטט.
  31. תולדות שמואל מ' לב אב לו אות ב.
  32. רמב"ם שבת פי"א הי"ז.
  33. תולדות שמואל שם אות א. ועי"ש שמצדד שאף המשרטט כדי לכתוב שתי אותיות של כתב שאינו חשוב כתב לענין מלאכת כותב, כגון כתב האומות או כתב משיט"א, לסוברים שאינו כתב (ע"ע כותב ציונים 165 ואילך, 182 ואילך), חייב, וכן אם משרטט כדי לצייר תחתיו ציור כלשהוא, כיון שעיקר החיוב על השרטוט ולא על הכתיבה. וע"ע מוחק.
  34. ע"ע כותב: השיעור. עי' מ"מ שם.
  35. עי' ציון 4.
  36. עי' הון עשיר שם, ועי' ציון 30, שסובר שזהו השיעור במשרטט עור לצורך חיתוכו.
  37. תולדות שמואל שם אות ב.