אנציקלופדיה תלמודית:משיח

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־18:49, 13 באפריל 2023 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">הגדרת הערך - משיח בן דוד, שעתיד להתגלות ולגאול את עם ישראל, ומשיח בין יוסף שעתיד ל...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - משיח בן דוד, שעתיד להתגלות ולגאול את עם ישראל, ומשיח בין יוסף שעתיד להתגלות לפני ביאת הגואל ולהתחיל את הגאולה.

פתיחה

ערך זה עוסק בגדרו של משיח בו דוד שעתיד להתגלות ולגאול את עם ישראל, וכן בגדרו של משיח בן יוסף שעתיד להתגלות לפניו ולהתחיל את הגאולה. על תקופתו של המשיח, והדינים שינהגו בזמנו, ועל החיוב להאמין בביאתו, ע"ע ימות המשיח. על כהן-גדול* הנמשח בשמן-המשחה*, שפעמים נקרא אף הוא משיח, ע"ע כהן גדול. על כהן משוח-מלחמה*, שנקרא אף הוא בשם משיח, ע"ע משוח מלחמה.

כמו כן, מצינו אחרים שנקראו משיח, כגון מלכים בעם ישראל ובאומות, שנקראו בנביאים ובכתובים בשם משיח: שאול[1], דוד[2], שלמה[3], חזקיהו[4], יאשיהו[5], צדקיהו[6], כורש[7], אגריפס[8], וכתבו ראשונים שכל מלך קרוי משיח[9]. וכן גדולים אחרים נקראו בשם משיח, כגון אברהם יצחק ויעקב[10], שכל משיחה היא לשון שררה וגדולה[11], או שאף הם היו חשובים כמלכים[12].

משיח בן דוד

המשיח

משיח – בן דוד[13] - הוא כינוי לגואל העתידי שיבוא ויגאל את עם ישראל מהגלות[14]. ואף על פי שלדעת ר' הילל אין משיח לישראל – אלא ה' ימלוך על עם ישראל לבדו[15], שמיד בצאת ישראל מן הגלות כבוד ה' יראה עליהם ויחיו המתים ויהנו מזיו השכינה[16] - שכבר אכלוהו בימי חזקיהו[17], נדחו דבריו, שהרי הנביא זכריהו עומד בימי בית שני ומנבא: גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא וגו'[18].

שמותיו של המשיח

המשיח נקרא בשמות רבים נוספים: משיח בן דוד[19], מלך המשיח[20], בן דוד[21], בר נפלי[22], שילה[23], ינון[24], חנינה[25], מנחם בן חזקיה[26], מצורע של בית רבי[27], שלום[28], ה'[29], צמח[30], נהירא[31], דוד[32], צדקנו, אליהו[33], ענני[34], אפרים[35], פלא, יועץ, אל, גבור, אביעד, שר שלום[36], זרובבל[37].

ייחוסו

המשיח, אמרו במדרש שהוא מזרע דוד וכל מלכי יהודה בן אחר בן, שנאמר: ובן שלמה רחבעם אביה בנו וגו' וענני שבעה[38], וענני הוא המשיח[39], וכן יש מן הראשונים סוברים שהמשיח הוא מזרעו של שלמה המלך[40], ומן האחרונים יש מוסיפים שהוא מזרעו של זרובבל בן שאלתיאל[41]. ובזוהר אמרו שהמשיח הוא מזרע נתן בו דוד[42], וכן יש מן האחרונים סוברים בדעת ראשונים שהמשיח יכול להיות מכל זרע דוד[43]. ומכל מקום, יש מן הראשונים סוברים שקודם התגלותו של המשיח לא נדע את ייחוסו[44].

יום הולדתו

יום הולדתו של המשיח, אמרו במדרש שהוא בתשעה-באב*[45]. על מנהגים שונים שנוהגים בתשעה באב מחמת היותו יום הולדתו של המשיח, ע"ע תשעה באב.

מקום התגלותו

מקום התגלותו הראשון של המשיח, אמרו בזוהר שיהיה בגליל[46]. ויש מן הראשונים סוברים שהוא במקום כלשהוא בארץ ישראל[47].

זמן התגלותו

זמן התגלותו של המשיח, יש מן הראשונים סוברים שהוא כשתהיה צרה גדולה על היהודים, שנאמר: כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב[48]. ועוד קודם לכן, יש מן הגאונים והראשונים סוברים שתחזור הנבואה לעם ישראל[49].

על אליהו* הנביא, שיתגלה לפני בואו של משיח בן דוד, ע"ע אליהו[50].

על משיח בן יוסף, שיתגלה לפני בואו של משיח בן דוד, עי' להלן[51].

חזקת משיח

מלך מבית דוד[52], ההוגה בתורה ועוסק במצוות, וכופה את ישראל ללכת על פי התורה, ולוחם מלחמות ה', יש מן הראשונים סוברים שהוא בחזקת משיח[53], ואף על פי שאינו עושה מופתים ואינו מחדש דברים בעולם[54]. ויש מן הראשונים סוברים שכשאינו יודע לדון על פי הריח, אין הוא בחזקת משיח[55], ומן האחרונים יש מפרשים שהיינו כשבא מכשול על ידו בדין[56]. וכן יש מן הראשונים סוברים שהמשיח צריך לעשות אותות ומופתים כדי שיאמינו בו שהוא משיח[57], ומכל מקום, העושה אותות ומופתים ומכריז על עצמו שהוא משיח, ואינו עושה מעשים המחזיקים אותו למשיח – כגון להילחם מלחמות ה'[58] – יש מן האחרונים סוברים שאינו בחזקת משיח, שאין הדבר תלוי אלא במעשיו[59].

משיח ודאי

מלך – על כל ישראל ויהודה[60] - שהוא בחזקת משיח והצליח וניצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו – לסוברים שהמשיח הוא שיבנה את בית המקדש[61] - וקבץ נדחי ישראל, הרי זה משיח בודאי[62], ואם לא הצליח עד כה או נהרג בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים הכשרים שמתו, ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים שנאמר: ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהן ולברר וללבן עד עת קץ כי עוד למועד[63].

על בית-המקדש* השלישי, שיש סוברים שמשיח בן דוד הוא שיבנהו, ע"ע בית המקדש[64] וע' ימות המשיח[65].

עדות על משיחות

עדות על אדם שהוא משיח, על פי נבואה או על פי מעשים שמשיח עושה, יש מן האחרונים סוברים שאין לקיימה על פי עדות הדיוטות אלא דוקא על פי בית דין של שלושה שחוקר ובודק את העדויות[66]. ויש מן האחרונים מוסיפים שאף כשנביא מתנבא עליו שהוא משיח, אין להאמינו, שלא מצינו שיבוא נביא לבשר על הגאולה, אלא אליהו[67].

ידיעת המשיח על משיחותו

המשיח עצמו, יש מן האחרונים סוברים שאף הוא עצמו אינו יודע שהוא המשיח, עד שיתגלה אליו ה' וישלח אותו לגאול את ישראל[68].

תכונותיו

המשיח יהיה בעל חכמה יותר משלמה המלך[69], וכן יהיה נביא גדול קרוב למשה רבינו[70]. ומכל מקום, אף הוא ימות ככל אדם[71].

על ייחוסם של הכהנים והלויים, שיש סוברים שנעשה על ידי המשיח ברוח הקדש, ע"ע ימות המשיח[72].

משיחת משיח

המשיח, יש מן הראשונים שנראה מדבריהם, וכן יש מן האחרונים סוברים, שצריך למשוח אותו בשמן-המשחה*[73], שכיון שמשחרב בית המקדש הראשון פסקה מלכות בית דוד, יש צורך למשוח את המלך מחדש[74], או שכיון שלאחר שמרדו ישראל ברחבעם ולא קבלו עליהם המלכות היו מלכי בית דוד צריכים משיחה כדי למלוך מחדש על כל ישראל – כדין מי שיש על מלכותו מחלוקת שצריך למשוח אותו[75] – אף המשיח הבא מכוחם צריך משיחה[76]. ויש מן האחרונים סוברים שאין צריך למשוח את המשיח[77], שאף על פי שפסקה המלכות אין היא מפסקת את הירושה, ואין צורך למשוח מלך בן מלך[78], או שכיון שיהיה שלום בישראל בימיו, בזמן שיש שלום אין צורך במשיחה[79], ואין מרידת שבטי ישראל ברחבעם מצריכה משיחה מחדש כדי למלוך על כל ישראל, שכיון ששני שבטים, יהודה ובנימין, החזיקו במלכו בית דוד, די בכך[80].

זכויותיו

המשיח, אמר רב חסדא שהוא נוטל נחלה בארץ ישראל כאחד השבטים, שנאמר: והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחֻזת העיר וגו'[81], והנשיא הוא מלך המשיח[82]. וכן יש מן הראשונים סוברים שהוא נוטל בארצות שכובשים ישראל חלק אחד משלושה עשר[83], ונלמד מאותו כתוב[84]. ויש שכתבו שדוקא בארצות שכובש המשיח מחוץ לארץ ישראל הוא נוטל חלק אחד משלושה עשר, אבל בארץ ישראל עצמה אינו נוטל אלא מה שצריך לו בשביל עבדיו, כפי שנוטל כל מלך[85]. על מתנה שנותן המשיח מנחלתו לבניו או לעבדיו, אם היא חוזרת ביובל*, ע"ע יובל[86].

משיח בן יוסף

מציאותו

מלבד משיח בן דוד שיגאל את ישראל, הוזכר בחז"ל משיח בן יוסף[87], ובתרגום שמו משיח בן אפרים[88], והוא יתחיל לגאול את ישראל ויקבץ גלויותיהם, אלא שהגאולה לא תושלם על ידו[89]. ויש מן הגאונים סוברים שאין מציאותו של משיח בן יוסף הכרחית אלא כשעם ישראל לא יחזור בתשובה, אבל אם יחזור בתשובה, אפשר שיגיע משיח בן דוד מבלי שיגיע משיח בן יוסף[90]. באופן דומה, יש מן האחרונים סוברים שמשיח בן יוסף יהיה דוקא בגאולה שהיא באופן של "בעתה", אבל בגאולה שהיא באופן של "אחישנה", אפשר שיבוא משיח בן דוד מבלי שיבוא קודם משיח בן יוסף[91].

ייחוסו

משיח בן יוסף, אמרו בזוהר שהוא מזרעו של אביה בן ירבעם מלך ישראל[92]. ויש סוברים שהוא מזרעו של יונה בן אמיתי הנביא[93].

זמנו

משיח בן יוסף יתגלה קודם לבואו של משיח בן דוד, אלא שלא יגאל את ישראל גאולה שלמה עד שיבוא משיח בן דוד[94].

מותו

משיח בן יוסף, אמרו עליו ר' דוסא או חכמים, שיהרג – במלחמת גוג ומגוג[95] – ועל הספדו ניבא זכריה: וספדה הארץ משפחות משפחות לבד[96]. הריגה זו, יש מן האחרונים שכתבו שהיא במלחמתם של ישראל כשהוא להם לראש, ולא במלחמות בין אומות העולם[97]. ויש מן הגאונים והאחרונים סוברים שאין הכרח שמשיח בן יוסף יהרג במלחמה אלא הדבר תלוי בזכויותיהם של ישראל, ואם יהיו כולם צדיקים לא יהרג[98].

בבניין בית המקדש

משיח בן יוסף, יש מן הראשונים סוברים שעתיד אף הוא להשתתף בבניין בית המקדש השלישי ביחד עם משיח בן דוד[99].

משיח שקר

גדרו

האומר על עצמו שהוא משיח ומוסיף או גורע מצוות - אפילו מצוות שהן מדברי-קבלה*[100] או מדברי-סופרים*[101] - או שמוציא את המצוות מפשוטם, הרי הוא בדאי, רשע ואפיקורוס*[102], והוא הדין במי שכופר באחד מעיקרי האמונה, כגון בשכר ועונש[103], וכן האומר על עצמו שהוא משיח ואינו ראוי להיות נביא[104] – כגון שאינו חכם[105] – אין להאמינו בכך[106], וכן האומר על עצמו שהוא משיח, וגורם לאיבוד ישראל בחרב ולפיזורם בגלות ולהשפלתם ולהחלפת התורה והטעיית רוב העולם לעבוד א-לוה מבלעדי ה', אין מכשול גדול מזה[107]. וכן המתנבא על אדם שהוא משיח, יש מן הראשונים סוברים שאין זה כי אם עסקיו במעשה כשפים או שדים או שם המפורש, וסופו יהיה לבושת ולחרפה לו ולמאמינים בדבריו[108].

דינו

דינו של משיח שקר, נראה מדברי ראשונים, וכן יש מן האחרונים סוברים, שכשהוא מכריז על עצמו שהוא משיח בזדון הוא חייב מיתה כדין נביא-שקר*[109], וכשעושה זאת מחמת שטות ושיגעון – והוא הדין מחמת טעות שהטעהו רבו[110] - יש לאוסרו[111], אלא שמכל מקום, במקום בו סבורים שדוקא על ידי גלותו וטלטולו תתפרסם סכלותו או רשעותו בשקרותו, יש מן האחרונים סוברים שעדיף לעשות כן[112].

מנהג שנהגו בעקבות האמונה בו

מנהג שנהגו בעקבות האמונה במשיח שקר, אפילו הוא מנהג טוב, יש מן האחרונים סוברים שכשאין נדנוד עבירה בביטולו יש לבטלו, כדי שלא תתגלגל זכות על ידי חייב, וכדי להשבית האמונה באותו משיח שקר[113]. ויש מן האחרונים סוברים שאין לבטל מנהג טוב, אף על פי שהונהג בעקבות אמונה במשיח שקר, שכיון שהמנהג עצמו הוא טוב, מתוך שנהגו בו שלא לשמה יבואו לשמה, ואין לאבד דבר טוב מפני השוטים[114].

המאמינים במשיחותו

המאמינים במשיח שקר לאחר שנתבררה שקריות משיחותו, יש מקומות שגזרו עליהם חרם* והורו ליסרם עד שיחזרו בהם[115].

לדבר על משיחי שקר

יש מן האחרונים שכתבו שקבלה היא בידם מרבותיהם שלא לדבר מטוב ועד רע על משיחי שקר שהיו בעם ישראל[116]. ויש מן האחרונים סוברים שחייבים לדבר כנגד משיחי שקר[117].

הערות שוליים

  1. שמו"א יב ג וה, ושם כד ו וי, ושם כו ט ויא וטז וכג; שמו"ב א יד וטז; עי' חבקוק ג יג, ורש"י שם, ועי' ציונים 4, 9, 14, שי"מ הכתוב בע"א.
  2. שמו"ב יט כב, ושם כב נא (וכ"ה ברד"ק שמו"ב שם, ועי' ציון 14, שי"מ הכתוב בע"א), ושם כג א; עי' חבקוק שם, ורש"י שם (ולדעתו הכונה שם הן לשאול והן לדוד, עי' ציון 1); עי' תהילים ב ב, ורש"י שם א, וראב"ע שם ב, בפי' ראשון, ורד"ק שם, ועי' ציון 14, שי"מ הכתוב בע"א, ועי' תהילים יח נא, ורד"ק שם, ועי' תהילים כ ז, ורש"י שם, וראב"ע שם, בפי' ראשון, ורד"ק שם ומצו"ד שם, ועי' ציון 14, שי"מ הכתוב בע"א, ועי' תהילים כח ח, וראב"ע שם ורד"ק שם, ועי' תהילים פד י, ורש"י שם, ורד"ק שם, בפי' שני, ומצו"ד שם, ועי' ציון 14, שי"מ הכתוב בע"א, ועי' תהילים קלב י, ורד"ק שם ומצו"ד שם, ועי' ציון 3, שי"מ הכתוב בע"א, ועי' תהילים שם יז, ורד"ק שם.
  3. עי' תהילים קלב י, ורש"י שם ורד"ק שם, ועי' ציון 2, שי"מ הכתוב בע"א (אלא שהרד"ק פי' שהכונה לשניהם); עי' דהי"ב ו מב, ורש"י שם ורד"ק שם ומצו"ד שם.
  4. עי' חבקוק שם, ומצו"ד שם. ועי' ציונים 1 ואילך, 9, 14, שי"מ הכתוב בע"א.
  5. עי' איכה ד כ, ורש"י שם ופס"ז שם, ע"פ תוספתא תענית פ"ב ותענית כב ב.
  6. עי' תהילים פט לט, ורש"י שם ומצו"ד שם.
  7. ישעיהו מה א, ועי' מגילה יב א, שאין הכונה שכורש קרוי משיח, ופי' הכתוב בע"א, אך פשט הכתוב הוא שכורש קרוי משיח, וכ"ה ברש"י וראב"ע ורד"ק ישעיהו שם; עי' דניאל ט כה, ורש"י שם ומצו"ד שם.
  8. עי' דניאל שם כו, ורש"י שם ומצו"ד שם.
  9. עי' ראב"ע חבקוק שם, ועי' ציונים 1 ואילך, 14, שי"מ הכתוב בע"א, ועי' ראב"ע דניאל שם כה; רד"ק שמו"א ב י ולה; רלב"ג שמו"א שם. ועי' רש"י שבציון 11.
  10. עי' תהילים קה טו; עי' דהי"א טז כב.
  11. רש"י ישעיהו מה א ותהילים שם ודניאל שם כו; עי' מצו"ד דבה"י שם. ועי' ציון 9. וע"ע כהן גדול ציון 3, שאף הוא נקרא בשם משיח.
  12. רד"ק תהילים שם ודבה"י שם.
  13. עי' ציונים 19, 21.
  14. עי' בראשית מט י, ואונקלוס שם ות"י שם ותיב"ע שם ורש"י עה"ת שם; עי' שמו"ב כב נא, ואלשיך שם, ועי' ציון 2, שי"מ הכתוב בע"א; עי' חבקוק ג יג, ורד"ק שם, ועי' ציון 1 ואילך, שי"מ הכתוב בע"א; עי' תהילים ב ב, ורש"י שם א, בשם רבותינו, וראב"ע שם ב, בפי' שני, ועי' ציון 2, שי"מ הכתוב בע"א, ועי' תהילים כ ז, וראב"ע שם, בפי' שני, ועי' ציון 2, שי"מ הכתוב בע"א, ועי' תהילים פד י, ורד"ק שם, בפי' ראשון, ועי' ציון 2, שי"מ הכתוב בע"א, ועי' תהילים פט נב, ורש"י שם וראב"ע שם ורד"ק שם; עי' פסחים ה א וקיח ב ויומא יט ב ומגילה יב א וב"ב עה ב וסנהדרין צח ב, ועוד; רמב"ם מלכים פי"א ה"ד.
  15. רש"י סנהדרין צט א ד"ה אין.
  16. חי' הר"ן סנהדרין שם.
  17. סנהדרין שם.
  18. זכריה ט ט. רב יוסף בסנהדרין שם.
  19. ברייתא בסוכה נב א, וגמ' שם ב; סוטה מח ב; בראשית רבה (אלבק) פצ"ז; תנחומא בראשית סי' א ותולדות סי' יד ווישלח סי' א.
  20. זוהר בראשית רלח א; אדר"נ פל"ד; סופרים פי"ט; דרך ארץ פ' שלום; פרדר"א פ"ג ופ"ח ופי"א ועוד; בראשית רבה פ"ב סי' ד ופ"ח סי' א ופכ"ג סי' ה ועוד, ושמו"ר פ"א סי' כו ופ"ח סי' א ופי"ט סי' ז ועוד, וויקרא רבה פ"ט סי' ו וסי' ט ופי"ד סי' א ועוד, ובמדב"ר פי"ג סי' ב וסי' יד ופי"ד סי' ב ועוד, ודברים רבה פ"א סי' יט וסי' כ ופ"ו סי' ז ועוד, ושה"ש רבה פ"ב ופ"ד ועוד, ורות רבה פ"ה סי' ו ופ"ז סי' ב ועוד, ואסתר רבה פ"א סי' ד, ואיכה רבה פ"א סי' נא, וקהלת רבה פ"א; תנחומא תולדות סי' יד ווארא סי' ח ותרומה סי' ז ועוד; רמב"ם מלכים פי"א ה"א וה"ג וה"ד ופי"ב ה"א וה"ג.
  21. כלה רבתי פ"ב ופ"ז; דרך ארץ פ' ר' שמעון; יומא י א; מגילה יז ב; יבמות סב א; ירושלמי סוכה פ"ה ה"א. ועוד.
  22. רב נחמן בסנהדרין צו ב.
  23. ר' שילא בסנהדרין צח ב ובאיכה רבה פ"א סי' נא; רב הונא במדרש משלי פי"ט סי' כא.
  24. ר' ינאי בסנהדרין שם ובאיכה רבה שם; רב הונא במדרש משלי שם.
  25. ר' חנינה בסנהדרין שם ובאיכה רבה שם.
  26. י"א בסנהדרין שם; מעשה באיכה רבה שם. ועי' דברי ר' יודן בשם ר' איבו באיכה רבה שם ורב הונא במדרש משלי שם: מנחם.
  27. עי' חכמים בגמ' שם, ורש"י שם ד"ה חיוורא.
  28. דרך ארץ פ' שלום.
  29. ר' אבא בר כהנא באיכה רבה שם.
  30. ריב"ל באיכה רבה שם; רב הונא במדרש משלי שם; רש"י זכריה ו יב, בשם י"מ, וראב"ע זכריה ג ח, בשם רבים, ורד"ק בזכריה שם, בשם י"מ, ומצו"ד זכריה שם ושם, בפי' הכתוב בזכריה שם ושם, ועי' רש"י שם ושם וראב"ע שם ושם ורד"ק שם ושם, שפי' בע"א.
  31. ר' ביבא סנגוריא באיכה רבה שם.
  32. ר' יהודה בר סימון בשם ר' שמואל בר' יצחק באיכה רבה שם; רב הונא במדרש משלי שם.
  33. רב הונא במדרש משלי שם.
  34. תנחומא תולדות סי' יד; ילקו"ש זכריה רמז תקעא.
  35. ילקו"ש ישעיהו רמז תצט.
  36. עי' ישעיהו ט ה, ואגרת תימן לרמב"ם.
  37. מצו"ד זכריה ד ז, בפי' הכתוב שם.
  38. דהי"א ג י-כד.
  39. עי' ציון 34. תנחומא תולדות סי' יד; ילקו"ש זכריה רמז תקעא. ועי' ציון 41. ועי' בראשית רבתי יט לב: דוד בא מרות המואביה ורחבעם מנעמה העמונית ומלך המשיח מבני בניהם.
  40. פיהמ"ש להרמב"ם הקדמה לפ' חלק, ובאגרת תימן לרמב"ם, וצ"פ למבי"ט תרומה דרוש א בד' סהמ"צ ל"ת שסב, ועי' חק"ל או"ח סי' יט, שלדבריו אף הרמב"ם שבציון 43 אינו חולק, כיון שלא נשתייר מזרע דוד אלא זרע שלמה. ועי' מרגליות הים סנהדרין צה ב אות ו, שי"ל שאף הזוהר שבציון 42 מודה שהמשיח בא משלמה ע"י שנתן מת ללא בנים וייבם שלמה את אלמנתו.
  41. מצו"ד חגי ב כג וזכריה ד ו. ועי' דה"י שם יז, ששאלתיאל היה בנו של יהויכין המלך. ועי' ציון 39, וענני הוא צאצא של זרובבל.
  42. זוהר שלח קעג ב, ועי' ציון 40.
  43. חמדת ישראל ח"א מפתחות והוספות אות צג, בד' הרמב"ם תשובה פ"ט ה"ב ומלכים פי"א ה"ד, שזכר רק שהמשיח יהיה מזרע דוד, ושחזר בו מדבריו שבציון 40. ועי' ס' העיקרים מ"ב פכ"ח, שזכר שהמשיח מזרע דוד ולא זכר מזרע שלמה, אבל אין ראיה שחולק על כך.
  44. איגרת תימן לרמב"ם.
  45. אר"ח תשעה באב סי' יא וב"י או"ח סוס"י תקנד, ע"פ ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד ואיכה רבה פ"א סי' נא.
  46. זוהר בראשית קיט א ושמות ז ב וח ב ורכ א; רדב"ז סנהדרין פי"ד הי"א. ועי' ציצת נובל צבי ח"א עמ' 69 וח"ג עמ' 298 ושו"ת משנה הלכות חי"ז סי' רנד.
  47. איגרת תימן לרמב"ם.
  48. דברים לב לו. אגרת תימן לרמב"ם. ועי' יומא י א וסנהדרין לח א וצז א וצח א וב: אין בן דוד בא עד וכו', ושם צרות שונות שיהיו.
  49. פי' רס"ג לשה"ש ח ח; אגרת תימן לרמב"ם.
  50. ציון 20 ואילך.
  51. ציון 94.
  52. עי' ציון 39 ואילך.
  53. רמב"ם מלכים פי"א ה"ד.
  54. רמב"ם שם ה"ג, ע"פ ירושלמי תענית פ"ד ה"ה ואיכה רבה פ"ב סי' ד, שר"ע היה אומר על בן כוזיבא שהוא המשיח, ולא דרש ממנו אות או מופת, ועי' ציון 57. ועי' כס"מ מלכים שם ה"א ולח"מ מלכים שם ה"ג, בטעם שהרמב"ם פסק כירושלמי ולא כבבלי שבציון 55.
  55. ראב"ד מלכים שם, ע"פ סנהדרין צג ב. ועי' רדב"ז מלכים שם, בפי' ראשון, שאף הרמב"ם שבציון 54 מודה שכשהגיע לפניו דין ולא ידע להריחו אינו משיח, אלא שכל עוד לא הגיע לפניו דין כזה, עדיין הוא בחזקת משיח.
  56. מרכה"מ מלכים שם, ע"פ ירושלמי שם ואיכה רבה שם, במעשה בר' אלעזר המודעי.
  57. איגרת תימן לרמב"ם, ועי' הלכות מדינה (ולדנברג) ש"ג פ"ג ציון 2, ובציץ אליעזר חכ"ב סי' צט ג, שהקשה מדברי הרמב"ם שבציון 54, ומסקנתו שחזר בו מהכתוב כאן, וכעי"ז בציון 70, ועי' תורת המועדים לר"ש גורן עמ' 592, שלדעתו בתחילה יתגלה המשיח ללא אות ומופת, ורק לאחר מכן בהמשך תהליך הגאולה יעשה המשיח אותות ומופתים.
  58. עי' ציון 53.
  59. ציצת נובל צבי ח"א עמ' 102, 150-151.
  60. חיים שאל ח"א סי' צז, ע"פ רמב"ם מלכים פי"א ה"א: ממלכת בית דוד ליושנה, והיינו לפני פילוג הממלכה.
  61. ע"ע בית המקדש ציון 56 ואילך וע' ימות המשיח ציון 119 ואילך.
  62. רמב"ם מלכים פי"א ה"ד (ובד' נשמט: ונצח כל האומות שסביביו מחמת הצנזורה), וכעי"ז באיגרת תימן לרמב"ם.
  63. דניאל יא לה. רמב"ם שם.
  64. ציון 56 ואילך.
  65. ציון 119 ואילך.
  66. ציצת נובל צבי ח"א עמ' 53, 82, 116.
  67. ע"ע אליהו ציון 20. ציצת נובל צבי שם עמ' 103.
  68. שו"ת חת"ס ח"ו סי' צח.
  69. רמב"ם תשובה פ"ט ה"ב.
  70. רמב"ם שם, ובאיגרת תימן. ועי' תיב"ע ישעיהו יא ב: ותשרי עלוהי רוח נבואה. ועי' סדר משנה לרמב"ם שם ועבודת המלך לרמב"ם שם, שהקשו מתנחומא תולדות סי' יד וילקו"ש ישעיהו רמז תעו וזכריה רמז תקעא, שהמשיח נישא ממשה רבינו, ועי' סדר למשנה שם, שת' שאין המ' של ממשה מ' היתרון, אלא שיהיה כעין משה רבינו או שיהיה יותר ממשה רבינו בהנהגתו, אך לא בנבואתו. ועי' ר"י קפאח לרמב"ם שם אות כא ומלכים פי"א אות ו, שכיון שהרמב"ם מלכים שם ה"ד לא הזכיר שיהיה נביא, מוכח שחזר בו, וכעי"ז בציון 57.
  71. פיהמ"ש להרמב"ם הקדמה לפ' חלק.
  72. ציון 146.
  73. עי' רד"ק תהילים מה א וח; מצו"ד זכריה ד יד, ועי' מצו"ד תהילים שם ג וח; אהבת עולם (אלגאזי) דף צה א; עי' מנ"ח מ' קז ומ' תצז, שמצדד לומר כן; צ"פ הוריות יא ב.
  74. מנ"ח מ' תצז; צ"פ שם. ועי' אהבת עולם שם, שאע"פ שמן הדין אינו צריך משיחה, עשאו הקב"ה בריה חדשה וטעון משיחה.
  75. ע"ע שמן המשחה.
  76. מנ"ח מ' קז.
  77. עי' מנ"ח שם ושם, שמצדד לומר כן; עי' חשבונות של מצוה מ' קז; מנחת סולת מ' קז; חי' ר' אריה לייב מאלין ח"ב סי' נח.
  78. ע"ע הנ"ל. מנ"ח מ' קז, ועי' מנ"ח מ' תצז; חי' ר' אריה לייב מאלין שם.
  79. ע"ע הנ"ל. מנחת סולת שם.
  80. חשבונות של מצוה שם.
  81. יחזקאל מח כא. ב"ב קכב א.
  82. רשב"ם ב"ב שם ד"ה לנשיא.
  83. רמב"ם מלכים פ"ד ה"ח.
  84. רדב"ז מלכים שם; חיים שאל ח"א סי' צ אות ד. וע"ע ימות המשיח ציון 180 ואילך.
  85. ע"ע מלך. שו"ת משנה הלכות חי"ב סי' תלה.
  86. ציון 626 ואילך.
  87. סוכה נב א וב; זוהר בראשית כה ב, ועוד; תנחומא בראשית סי' א. ובעוד מדרשים רבים. ועי' ראב"ע מלאכי ג א, שמצדד לומר שנבואת מלאכי שם מתייחסת למשיח בן יוסף.
  88. תיב"ע שמות מ יא; תרגום שה"ש ז ד. וכ"ה בזוהר שמות קכ א ובמדבר קנג ב וקצד ב ובשוחר טוב תהילים ס ו.
  89. ליקוטי הגר"א דף מ ב ודף סג א, ובקול התור פ"א ופ"ב ח"ב. ועי' ציון 94.
  90. אמונות ודעות מאמר ח. ועי' רמב"ם מלכים פי"א שהזכיר סדר הגאולה העתידה ומשיח בן דוד, ולא הזכיר משיח בן יוסף.
  91. כרתי ופלתי בית הספק סי"ב.
  92. זוהר חדש בלק צב א.
  93. עי' עשרה מאמרות מאמר חיקור הדין ח"ד פט"ז, ויד יהודה שם; עי' שער הגלגולים הקדמה לב. ועי' תנא דבי אליהו רבה פי"ח וילקו"ש מל"א רמז רח, שבן האלמנה הצרפית שהחיה אליהו הוא משיח בן יוסף, ועי' פרדר"א פל"ג ושוחר טוב תהילים כו ט וילקוט שמעוני יונה רמז תקנ, שבן האלמנה הצרפית הוא יונה הנביא.
  94. עי' אמונות ודעות מאמר ח; עי' תוס' עירובין מג ב ד"ה ואסור; עי' תוס' הרא"ש עירובין שם; מהרש"א בח"א סוכה נב א. ועי' ציון 89.
  95. רש"י סוכה נב א ד"ה וספדה; פרי"ד סוכה שם; ס' הגאולה לרמב"ן ש"ד.
  96. זכריה יב יב; סוכה שם.
  97. ציצת נובל צבי ח"א עמ' 89.
  98. עי' אמונות ודעות מאמר ח; אוה"ח במדבר כד יז. ועי' התקופה הגדולה לרמ"מ כשר ח"ב עמ' 509-510, אחרונים נוספים הסוברים שאין הכרח שמשיח בן יוסף יהרג.
  99. ע"ע בית המקדש ציון 56 וע' ימות המשיח ציון 119. רש"י סוכה נב ב ד"ה חרשים, בפי' דברי רב חנא בר ביזנא אמר ר' שמעון בר חסידא שם. ועי' מהרש"א בח"א סוכה שם, שפי' בע"א.
  100. עי' ציצת נובל צבי שבציון 102, שחלק מראיותיו לביטול משיחותו של ש"צ היו מכך שהכריז על ביטול צומות עשרה בטבת ותשעה באב, שהם מדברי קבלה (ע"ע עשרה בטבת וע' תשעה באב).
  101. עי' ציצת נובל צבי ח"ג עמ' 347.
  102. רמב"ם מלכים פי"א ה"ג (ובד' נשמט מחמת הצנזורה), ועי' פיהמ"ש להרמב"ם סנהדרין פ"א מ"ג ועדיות פ"ח מ"ז. ועי' ציצת נובל צבי ח"א עמ' 79-80, 85, 97-98, 118, 131, 150, 167, וח"ב עמ' 180, 187, וח"ג עמ' 315.
  103. ע"ע עקרים. ציצת נובל צבי ח"א עמ' 83 וח"ב עמ' 195 וח"ג עמ' 311.
  104. עי' ציון 70.
  105. ע"ע נביא.
  106. אגרת תימן לרמב"ם; עי' שו"ת הרשב"א ח"א סי' תקמח.
  107. רמב"ם שם ה"ד (ובד' נשמט מחמת הצנזורה).
  108. ס"ח סי' רו. ועי' שלשלת הקבלה (ד"ו דף מה א ואילך), תיאור כמה מקרים של משיחי שקר, ועי' אגרת תימן השנית על משיח שקר נוסף.
  109. ע"ע חיבי מיתות בי"ד ציון 231 וע' נביא שקר. עי' איגרת תימן לרמב"ם; ציצת נובל צבי ח"ג עמ' 350.
  110. ציצת נובל צבי שם.
  111. עי' אגרת תימן שם; ציצת נובל צבי שם.
  112. ציצת נובל צבי שם.
  113. ציצת נובל צבי ח"ב עמ' 213, 228, 232, 245, ולכן יש לבטל את מה שחידשו באמסטרדם שהכהנים נושאים את כפיהם בכל שבת, ולא רק ביו"ט כפי שנהגו בחו"ל (ע"ע נשיאת כפים), כיון שמנהג זה נתחדש כחלק מההתחזקות בעבודת ה' בעקבות השמועות על משיחות ש"צ, ואין בביטול המנהג נדנוד עבירה, ולאחר שינהגו בביטול המנהג ג' רגלים, אפשר לחדשו שוב.
  114. אגרת ר"י הלוי לר"י ששפורטש בציצת נובל צבי שם עמ' 249-250.
  115. אגרת חכמי קונסטנטינא בציצת נובל צבי ח"ב עמ' 270; ציצת נובל צבי ח"ג עמ' 311.
  116. כל החיים (פלאגי') מערכת ה אות יח (דף יח א). ועי' אגרת חכמי קונסטנטינא בציצת נובל צבי ח"ב עמ' 269: ובכלל תעבירו קול וכו' לבל יוציאו מפיהם מילים עוד בדבר הזה.
  117. חמשה מאמרות מאמר משיב מפני הכבוד (דף קכח). וכן חוברו כנגד משיחות ש"צ ספרים וביניהם ציצת נובל צבי ותורת הקנאות (עמדין), אך י"ל שודאי בזמן שיש האוחזים במשיחותו של משיח השקר שיש לצאת כנגדם, והמחלוקת היא לאחר שהתברר שקרו ואין חשש שיחזיקו בדרכיו.