אנא בכח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(שימוש בתבנית מקור)
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 22: שורה 22:
ב[[קבלה]] יש לקטע זה משמעות מיוחדת, ובמיוחד לראשי התיבות שלו (כל זוג מילים הוא משפט אחד בשיר): אב"ג ית"ץ, קר"ע שט"ן, נג"ד יכ"ב, בט"ר צת"ג, חק"ב טנ"ע, יג"ל פז"ק, שק"ו צי"ת בש"כ מל"ו. כמו כן, יש בקטע מ"ב אותיות כנגד שם ה' בעל מ"ב אותיות.   
ב[[קבלה]] יש לקטע זה משמעות מיוחדת, ובמיוחד לראשי התיבות שלו (כל זוג מילים הוא משפט אחד בשיר): אב"ג ית"ץ, קר"ע שט"ן, נג"ד יכ"ב, בט"ר צת"ג, חק"ב טנ"ע, יג"ל פז"ק, שק"ו צי"ת בש"כ מל"ו. כמו כן, יש בקטע מ"ב אותיות כנגד שם ה' בעל מ"ב אותיות.   


נוהגים לאמרו ברוב קהילות ישראל ב[[קבלת שבת]], לפני הפיוט [[לכה דודי]] {{מקור|ערוך השולחן אורח חיים רסז ב|כן}}, וכן ישנם האומרים אותו ב[[סדר הקרבנות]] ({{מקור|ט"ז אורח חיים קכז ד}}, {{מקור|ערוך השולחן אורח חיים מח א}}) וב[[ספירת העומר]] {{מקור|שולחן ערוך הרב אורח חיים תפט יא|כן}}. נהוג לאמרו בלוויות וכן המשמרים את המת עד קבורתו, כפי שכתב ה[[של"ה]]: "וקבלתי, שהמשמרים את המת ויושבים סביבו מרגע המיתה עד שיכוסה בעפר בתוך הקבר, ... והם יזכירו תמיד זו התפילה בלי הנחת רגע, ולא ימעיטו אפילו אלף פעמים" {{מקור|של"ה מסכת פסחים פרק נר מצוה פה|כן}}, ובשעת [[יצאת נשמה]] {{מקור|שם קו|כן}}.  
נוהגים לאמרו ברוב קהילות ישראל ב[[קבלת שבת]], לפני הפיוט [[לכה דודי]] {{מקור|ערוך השולחן אורח חיים רסז ב|כן}}, וכן ישנם האומרים אותו ב[[סדר הקרבנות]] ({{מקור|ט"ז אורח חיים קכז ד}}, {{מקור|ערוך השולחן אורח חיים מח א}}) וב[[ספירת העומר]] {{מקור|שולחן ערוך הרב אורח חיים תפט יא|כן}}. נהוג לאמרו בלוויות וכן המשמרים את המת עד קבורתו, כפי שכתב [[השל"ה]]: "וקבלתי, שהמשמרים את המת ויושבים סביבו מרגע המיתה עד שיכוסה בעפר בתוך הקבר, ... והם יזכירו תמיד זו התפילה בלי הנחת רגע, ולא ימעיטו אפילו אלף פעמים" {{מקור|של"ה מסכת פסחים פרק נר מצוה פה|כן}}, ובשעת [[יצאת נשמה]] {{מקור|שם קו|כן}}.  


לגבי אופן אמריתו, ישנן כה שיטות ב[[אחרונים]]. יש אורמים כי יש לומר כל משפט בבת אחת {{מקור|ט"ז שם|כן}}, ויש אומרים כי עדיך לומר כל שתי מלים ביחד (כלומר: אנא בכח, גדולת ימינך, תתיר צרורה, קבל רינת וכו') ({{מקור|שערי תשובה אורח חיים מח ב}} וכן בשם הבן איש חי).
לגבי אופן אמריתו, ישנן כה שיטות ב[[אחרונים]]. יש אורמים כי יש לומר כל משפט בבת אחת {{מקור|ט"ז שם|כן}}, ויש אומרים כי עדיך לומר כל שתי מלים ביחד (כלומר: אנא בכח, גדולת ימינך, תתיר צרורה, קבל רינת וכו') ({{מקור|שערי תשובה אורח חיים מח ב}} וכן בשם הבן איש חי).

גרסה אחרונה מ־17:18, 1 במאי 2011

אנא בכח הוא קטע תפילה פיוטי המיוחס לרבי נחוניא בן הקנה.

נוסח הקטע:

אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה 

קבל רינת עמך שגבנו טהרנו נורא

נא גיבור דורשי יחודך כבבת שמרם

ברכם טהרם רחמי צדקתך תמיד גמלם 

חסין קדוש ברוב טובך נהל עדתך

יחיד גאה לעמך פנה זוכרי קדושתך

שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות 

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.  


בקבלה יש לקטע זה משמעות מיוחדת, ובמיוחד לראשי התיבות שלו (כל זוג מילים הוא משפט אחד בשיר): אב"ג ית"ץ, קר"ע שט"ן, נג"ד יכ"ב, בט"ר צת"ג, חק"ב טנ"ע, יג"ל פז"ק, שק"ו צי"ת בש"כ מל"ו. כמו כן, יש בקטע מ"ב אותיות כנגד שם ה' בעל מ"ב אותיות.

נוהגים לאמרו ברוב קהילות ישראל בקבלת שבת, לפני הפיוט לכה דודי (ערוך השולחן אורח חיים רסז ב), וכן ישנם האומרים אותו בסדר הקרבנות (ט"ז אורח חיים קכז ד, ערוך השולחן אורח חיים מח א) ובספירת העומר (שולחן ערוך הרב אורח חיים תפט יא). נהוג לאמרו בלוויות וכן המשמרים את המת עד קבורתו, כפי שכתב השל"ה: "וקבלתי, שהמשמרים את המת ויושבים סביבו מרגע המיתה עד שיכוסה בעפר בתוך הקבר, ... והם יזכירו תמיד זו התפילה בלי הנחת רגע, ולא ימעיטו אפילו אלף פעמים" (של"ה מסכת פסחים פרק נר מצוה פה), ובשעת יצאת נשמה (שם קו).

לגבי אופן אמריתו, ישנן כה שיטות באחרונים. יש אורמים כי יש לומר כל משפט בבת אחת (ט"ז שם), ויש אומרים כי עדיך לומר כל שתי מלים ביחד (כלומר: אנא בכח, גדולת ימינך, תתיר צרורה, קבל רינת וכו') (שערי תשובה אורח חיים מח ב וכן בשם הבן איש חי).