אמן יתומה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
(פירוש אחר לאמן יתומה) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
"אמן" שאדם עונה ללא ידיעה על איזו ברכה הוא עונה, או "אמן" הנאמרת לאחר שיעור זמן של "תוך כדי דיבור" {{מקור| - זמן אמירת שלוש מילים: "שלום עליך רבי"}} מסיום הברכה. | "אמן" שאדם עונה ללא ידיעה על איזו ברכה הוא עונה, או "אמן" הנאמרת לאחר שיעור זמן של "תוך כדי דיבור" {{מקור| - זמן אמירת שלוש מילים: "שלום עליך רבי"|כן}} מסיום הברכה. | ||
[בילקוט יוסף (סימן נו סעיף ו) כתוב שהפירוש העיקרי הוא כשאחד מכווין להוציא את חבירו בברכה מסוימת, אז אע"פ שחבירו יודע מה הראשון מברך (כגון שקורא את שפתיו) - כל עוד אינו שומע את הברכה באוזניו - אסור לו לענות אמן. והביא שם עוד פירוש, שמדובר באותו מקרה הנ"ל, אלא שהוסיף: שאפילו אינו צריך לצאת ידי חובה באותה ברכה (כגון ששומע בחזרת הש"צ או מהעולה לס"ת) מ"מ אסור לו לענות אמן. וסיים שם בילקו"י שיש להחמיר גם כפי הפירוש השני]. | |||
גרסה אחרונה מ־11:23, 30 באוקטובר 2020
|
|
"אמן" שאדם עונה ללא ידיעה על איזו ברכה הוא עונה, או "אמן" הנאמרת לאחר שיעור זמן של "תוך כדי דיבור" ( - זמן אמירת שלוש מילים: "שלום עליך רבי") מסיום הברכה. [בילקוט יוסף (סימן נו סעיף ו) כתוב שהפירוש העיקרי הוא כשאחד מכווין להוציא את חבירו בברכה מסוימת, אז אע"פ שחבירו יודע מה הראשון מברך (כגון שקורא את שפתיו) - כל עוד אינו שומע את הברכה באוזניו - אסור לו לענות אמן. והביא שם עוד פירוש, שמדובר באותו מקרה הנ"ל, אלא שהוסיף: שאפילו אינו צריך לצאת ידי חובה באותה ברכה (כגון ששומע בחזרת הש"צ או מהעולה לס"ת) מ"מ אסור לו לענות אמן. וסיים שם בילקו"י שיש להחמיר גם כפי הפירוש השני].