אל תשת רשע עד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת")
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
אדם רשע פסול לעדות. דין תורה הוא, שכל הנקרא "רשע" הריהו פסול לעדות, שנאמר {{מקור|(שמות כ"ג, א')}}: "אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס", ודרשו: "אל תשת רשע עד".
אדם רשע פסול לעדות.
 
 
 
ומכאן, שכל מי שעבר עבירה שחייב עליה מלקות, הרי הוא פסול לעדות, שכן בחייבי מלקות נאמר {{מקור|(דברים כ"ב, ב')}}: "והיה אם בן הכות הרשע", וכל שכן שמי שחייב כרת או מיתת בית דין, שהוא נקרא "רשע", ופסול לעדות.
 
 
 
והוא הדין למי שלקח ממון חברו שלא כדין, כגון גנב או גזלן, אף על פי שאינו חייב מלקות כי אם תשלומים, פסול הוא לעדות, שהואיל ולוקח ממון שאינו שלו, נקרא "רשע".
 
 
 
מדברי סופרים, כל החשודים לעבור עבירות בדבר שבממון, כגון מלווי בריבית, סוחרי שביעית, הרי הם פסולים לעדות, שכן חשודים הם אף להעיד עדות שקר תמורת שוחד.
 


דין תורה הוא, שכל הנקרא "[[רשע]]" הריהו פסול לעדות, שנאמר {{מקור|שמות כ"ג, א'|כן}}: "אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס", ודרשו: "אל תשת רשע עד". ומכאן, שכל מי שעבר עבירה שחייב עליה מלקות, הרי הוא פסול לעדות, שכן בחייבי מלקות נאמר {{מקור|דברים כ"ב, ב'|כן}}: "והיה אם בן הכות הרשע", וכל שכן שמי שחייב כרת או מיתת בית דין, שהוא נקרא "רשע", ופסול לעדות.


והוא הדין למי שלקח ממון חברו שלא כדין, כגון גנב או גזלן, אף על פי שאינו חייב מלקות כי אם תשלומים, פסול הוא לעדות, שהואיל ולוקח ממון שאינו שלו, נקרא "רשע". מדברי סופרים, כל החשודים לעבור עבירות בדבר שבממון, כגון מלווי בריבית, סוחרי שביעית, הרי הם פסולים לעדות, שכן חשודים הם אף להעיד עדות שקר תמורת שוחד.




[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה אחרונה מ־13:07, 5 בספטמבר 2012

אדם רשע פסול לעדות.

דין תורה הוא, שכל הנקרא "רשע" הריהו פסול לעדות, שנאמר (שמות כ"ג, א'): "אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס", ודרשו: "אל תשת רשע עד". ומכאן, שכל מי שעבר עבירה שחייב עליה מלקות, הרי הוא פסול לעדות, שכן בחייבי מלקות נאמר (דברים כ"ב, ב'): "והיה אם בן הכות הרשע", וכל שכן שמי שחייב כרת או מיתת בית דין, שהוא נקרא "רשע", ופסול לעדות.

והוא הדין למי שלקח ממון חברו שלא כדין, כגון גנב או גזלן, אף על פי שאינו חייב מלקות כי אם תשלומים, פסול הוא לעדות, שהואיל ולוקח ממון שאינו שלו, נקרא "רשע". מדברי סופרים, כל החשודים לעבור עבירות בדבר שבממון, כגון מלווי בריבית, סוחרי שביעית, הרי הם פסולים לעדות, שכן חשודים הם אף להעיד עדות שקר תמורת שוחד.