אין קניין לגוי בארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בעלות הגוי על שדה | בעלות הגוי על שדה ב[[ארץ ישראל]], לא מפקיעה את השדה מחובת ה[[מצוות התלויות בארץ]], אלא הרי היא בקדושתה עומדת. | ||
== המחלוקת == | |||
שדה בארץ ישראל שבבעלות נכרי, נחלקו בה תנאים, אם היא חייבת במצוות התלויות בארץ או פטורה. לדעת [[רבי מאיר]], אין קניין לגוי בארץ ישראל, והשדה נשארת בקדושתה; ולדעת [[רבי יהודה]] ו[[רבי שמעון]], יש קניין לגוי בארץ ישראל, ושדה זו דינה כחוץ לארץ. | |||
== ההלכה == | |||
[[הלכה]] כרבי מאיר שאין קניין לגוי להפקיע את השדה ממצוות התלויות בארץ. | |||
== דין סוריא == | |||
| שורה 14: | שורה 20: | ||
== בזמן הזה == | |||
גם בזמן הזה, הדין הוא כמו בזמן הבית, שאין קניין לגוי בארץ ישראל. כך פסק | |||
גם בזמן הזה, הדין הוא כמו בזמן הבית, שאין קניין לגוי בארץ ישראל. כך פסק ה[[רמב"ם]], וכמותו נקטו רוב הפוסקים, מלבד בעל ספר התרומה שכתב שבזמן הזה, אחר חורבן הבית והיישוב היהודי, דין ארץ ישראל כסוריא, שיש קניין לגוי. | |||
| שורה 27: | שורה 35: | ||
ברם, יש שפירשו את דברי הרמב"ם כפשוטם, ששדה בארץ ישראל נשארת קדושה תמיד, גם כשהיא ברשות הגוי. | ברם, יש שפירשו את דברי הרמב"ם כפשוטם, ששדה בארץ ישראל נשארת קדושה תמיד, גם כשהיא ברשות הגוי, וזו אחת מהסיבות בגללן התנגד [[רבי אברהם ישעיהו קרליץ|החזון איש]] להיתר המכירה. | ||
[[קטגוריה: מצוות התלויות בארץ]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:31, 1 בינואר 2011
|
|
בעלות הגוי על שדה בארץ ישראל, לא מפקיעה את השדה מחובת המצוות התלויות בארץ, אלא הרי היא בקדושתה עומדת.
המחלוקת[עריכה]
שדה בארץ ישראל שבבעלות נכרי, נחלקו בה תנאים, אם היא חייבת במצוות התלויות בארץ או פטורה. לדעת רבי מאיר, אין קניין לגוי בארץ ישראל, והשדה נשארת בקדושתה; ולדעת רבי יהודה ורבי שמעון, יש קניין לגוי בארץ ישראל, ושדה זו דינה כחוץ לארץ.
ההלכה[עריכה]
הלכה כרבי מאיר שאין קניין לגוי להפקיע את השדה ממצוות התלויות בארץ.
דין סוריא[עריכה]
ברם, בסוריא, שאין דינה כארץ ישראל לגמרי, יש קניין, ושדה גוי פטורה ממצוות התלויות בארץ.
בזמן הזה[עריכה]
גם בזמן הזה, הדין הוא כמו בזמן הבית, שאין קניין לגוי בארץ ישראל. כך פסק הרמב"ם, וכמותו נקטו רוב הפוסקים, מלבד בעל ספר התרומה שכתב שבזמן הזה, אחר חורבן הבית והיישוב היהודי, דין ארץ ישראל כסוריא, שיש קניין לגוי.
בשיטת הרמב"ם, ששדה נכרי גם בזמן הזה חייבת במצוות התלויות בארץ, יש שפירשו שהכוונה רק בזמן שהקרקע כבר ביד הישראל, שקנאה מן הגוי, אבל קרקע של גוי - פטורה ממצוות התלויות בארץ.
שיטה זו, וכן שיטת בעל ספר התרומה, היוו בסיס להיתר מכירה.
ברם, יש שפירשו את דברי הרמב"ם כפשוטם, ששדה בארץ ישראל נשארת קדושה תמיד, גם כשהיא ברשות הגוי, וזו אחת מהסיבות בגללן התנגד החזון איש להיתר המכירה.