אין טוענין למסית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אין טוענין למסית''' (סנהדרין כט.) הוא כלל בסדרי הדיון הקובע שאין להביא טענה המצדיקה את המסית לעבודה זרה באופן של טענינן ליה (הבאת הטענה במקום שהנידון לא טען אותה) | '''אין טוענין למסית''' (סנהדרין כט.) הוא כלל בסדרי הדיון הקובע שאין להביא טענה המצדיקה את המסית לעבודה זרה באופן של טענינן ליה (הבאת הטענה במקום שהנידון לא טען אותה) | ||
==מקור== | |||
מצינו שני מקורות לדין זה: | |||
*מהפסוק "לא תחמול ולא תכסה" | |||
*היה אפשר לטעון לטובת הנחש שפיתה את חוה שלא היה לה לשמוע לו מצד "דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין" ואע"פ כן לא נטען כלפיו טענה זו | |||
==טעם== | ==טעם== | ||
כתב הרמב"ם (הלכות סנהדרין פ"יא ה"ד) "המסית אין דיניו כשאר דיני נפשות...ואין טוענין למסית... כדי שלא ירחמו עליו שהאכזריות על אלו שמטעין את העם אחרי ההבל רחמים הוא בעולם שנאמר למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים" | כתב הרמב"ם (הלכות סנהדרין פ"יא ה"ד) "המסית אין דיניו כשאר דיני נפשות...ואין טוענין למסית... כדי שלא ירחמו עליו שהאכזריות על אלו שמטעין את העם אחרי ההבל רחמים הוא בעולם שנאמר למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים" | ||
גרסה אחרונה מ־14:49, 23 בינואר 2012
|
|
אין טוענין למסית (סנהדרין כט.) הוא כלל בסדרי הדיון הקובע שאין להביא טענה המצדיקה את המסית לעבודה זרה באופן של טענינן ליה (הבאת הטענה במקום שהנידון לא טען אותה)
מקור[עריכה]
מצינו שני מקורות לדין זה:
- מהפסוק "לא תחמול ולא תכסה"
- היה אפשר לטעון לטובת הנחש שפיתה את חוה שלא היה לה לשמוע לו מצד "דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין" ואע"פ כן לא נטען כלפיו טענה זו
טעם[עריכה]
כתב הרמב"ם (הלכות סנהדרין פ"יא ה"ד) "המסית אין דיניו כשאר דיני נפשות...ואין טוענין למסית... כדי שלא ירחמו עליו שהאכזריות על אלו שמטעין את העם אחרי ההבל רחמים הוא בעולם שנאמר למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים"