אין טוענין למסית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
אין בית דין טוענים טענת זכות לאדם המסית ומפתה את חברו לעבוד עבודה זרה.
'''אין טוענין למסית''' (סנהדרין כט.) הוא כלל בסדרי הדיון הקובע שאין להביא טענה המצדיקה את המסית לעבודה זרה באופן של טענינן ליה (הבאת הטענה במקום שהנידון לא טען אותה)
==מקור==
מצינו שני מקורות לדין זה:
*מהפסוק "לא תחמול ולא תכסה"
*היה אפשר לטעון לטובת הנחש שפיתה את חוה שלא היה לה לשמוע לו מצד "דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין" ואע"פ כן לא נטען כלפיו טענה זו
==טעם==
כתב הרמב"ם (הלכות סנהדרין פ"יא ה"ד) "המסית אין דיניו כשאר דיני נפשות...ואין טוענין למסית... כדי שלא ירחמו עליו שהאכזריות על אלו שמטעין את העם אחרי ההבל רחמים הוא בעולם שנאמר למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים"






כלל הוא בדיני נפשות, שאם יש טענת זכות לנאשם, ואין הנאשם יודע לטעון אותה, בית דין טוענים אותה עבורו. לא כן המסית את חברו לעבוד עבודה זרה, טענה שלא טען הוא עצמו - אין בית דין טוענים אותה עבורו.
[[קטגוריה:סדרי הדיון]]
 
 
 
 
 
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]

גרסה אחרונה מ־14:49, 23 בינואר 2012

אין טוענין למסית (סנהדרין כט.) הוא כלל בסדרי הדיון הקובע שאין להביא טענה המצדיקה את המסית לעבודה זרה באופן של טענינן ליה (הבאת הטענה במקום שהנידון לא טען אותה)

מקור[עריכה]

מצינו שני מקורות לדין זה:

  • מהפסוק "לא תחמול ולא תכסה"
  • היה אפשר לטעון לטובת הנחש שפיתה את חוה שלא היה לה לשמוע לו מצד "דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין" ואע"פ כן לא נטען כלפיו טענה זו

טעם[עריכה]

כתב הרמב"ם (הלכות סנהדרין פ"יא ה"ד) "המסית אין דיניו כשאר דיני נפשות...ואין טוענין למסית... כדי שלא ירחמו עליו שהאכזריות על אלו שמטעין את העם אחרי ההבל רחמים הוא בעולם שנאמר למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים"