אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו

אין אדם מסוגל ואינו מרהיב עוז בנפשו לכפור בחובו בפניו של בעל החוב.

ביסודה של חזקה זו נחלקו הראשונים: יש אומרים, שאין אדם מסוגל לכפור בחובו בפני מי שעשה לו טובה. כגון: אדם שהלווה לחברו - אין הלווה מסוגל לכפור בהלוואה בפני המלווה שהטיב עמו והלווהו; מה שאין כן בפקדון, שהמפקיד לא עשה שום טובה לנפקד - אין כאן חזקה זו, ומסוגל הנפקד להעיז ולכפור בפקדון. ויש אומרים, שלעולם אין אדם מסוגל לכפור בחובו בפני בעל החוב. ויש סוברים, שאין אדם יכול לכפור בפני מי שיודע שהוא משקר אף אם לא עשה לו כל טובה, אבל אם בעל חובו אינו מכיר בשקרו, כגון כשהנפקד טוען שהפקדון נאבד באונס, שהמפקיד אינו יודע אם זה אמת או שקר, בטענה כזאת אדם מסוגל להעיז.