אורות הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
Yonatangershon (שיחה | תרומות) (←הרקע לכתיבת הספר: שגיאת כתיב) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (10 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== הרקע לכתיבת הספר== | == הרקע לכתיבת הספר== | ||
המניע לכתיבת "אורות הקודש", כפי שמספר הרב הנזיר, בהקדמה לספר, הוא הדחף שלו לפענח, לברר ולהסביר את שיטתו של הרב קוק. לאחר פגישתו הראשונה עם הרב קוק התפעל ממנו רבות עד שאמר "מצאתי לי רב". אחר שהיה איתו תקופה של שבע שנים, שאל את הרב קוק בשנת תרפ"ב האם דבריו הם רק דברי קדושה והשפעה סגולית, או שיש לו שיטה ותורה מסודרת. הרב קוק ענה לו שדבריו הם שיטה מסודרת, ונתן את שמונה פנקסים שכתב<ref>שיצאו לאור מאוחר יותר ללא עריכה בסדרת "[[שמונה קבצים]]".</ref> לרב הנזיר על מנת שיערוך אותם ואף | המניע לכתיבת "אורות הקודש", כפי שמספר הרב הנזיר, בהקדמה לספר, הוא הדחף שלו לפענח, לברר ולהסביר את שיטתו של הרב קוק. לאחר פגישתו הראשונה עם הרב קוק התפעל ממנו רבות עד שאמר "מצאתי לי רב". אחר שהיה איתו תקופה של שבע שנים, שאל את הרב קוק בשנת תרפ"ב האם דבריו הם רק דברי קדושה והשפעה סגולית, או שיש לו שיטה ותורה מסודרת. הרב קוק ענה לו שדבריו הם שיטה מסודרת, ונתן את שמונה פנקסים שכתב<ref>שיצאו לאור מאוחר יותר ללא עריכה בסדרת "[[שמונה קבצים]], ומהם אף נערך ספר אורות (למעט מאמר 'למהלך האידאות בישראל')".</ref> לרב הנזיר על מנת שיערוך אותם ואף עודדו במשימה זו. | ||
הרב קוק סמך על הרב הנזיר בעריכתו את כתבי אורות הקודש וכן שמח שמחה גדולה על כך שדברי תורתו יוצאים בצורה מסודרת. | הרב קוק סמך על הרב הנזיר בעריכתו את כתבי אורות הקודש וכן שמח שמחה גדולה על כך שדברי תורתו יוצאים בצורה מסודרת. | ||
ארבעת הכרכים יצאו לאור על ידי [[מוסד הרב קוק]]. | ארבעת הכרכים יצאו לאור על ידי [[מוסד הרב קוק]]. | ||
==מבנה הספר== | ==מבנה הספר== | ||
הספר מחולק, כאמור, לארבעה חלקים, המחולקים גם הם לשערים, מאמרים, סדרים ופרקים כמפורט: | הספר מחולק, כאמור, לארבעה חלקים, המחולקים גם הם לשערים, מאמרים, סדרים ופרקים כמפורט: | ||
| שורה 53: | שורה 54: | ||
** סדר ראשון, המוסר האלהי | ** סדר ראשון, המוסר האלהי | ||
** סדר שני, החוק והחופש העליון | ** סדר שני, החוק והחופש העליון | ||
** סדר שלישי, | ** סדר שלישי, הרצון הכללי הפועל | ||
** סדר רביעי, הדעת והשאיפה האצילית | ** סדר רביעי, הדעת והשאיפה האצילית | ||
** סדר חמישי, העצמיות והמלחמה הפנימית | ** סדר חמישי, העצמיות והמלחמה הפנימית | ||
| שורה 65: | שורה 66: | ||
** סדר חמישי, צפיה לישועה | ** סדר חמישי, צפיה לישועה | ||
לכרך זה נספח מפתח לתנ"ך, תפילות ופיוטים | לכרך זה נספח מפתח לתנ"ך, תפילות ופיוטים | ||
==חלק רביעי== | ===חלק רביעי=== | ||
* מאמר ראשון: האהבה הכוללת (כולל נ' פרקים) | * מאמר ראשון: האהבה הכוללת (כולל נ' פרקים) | ||
* מאמר שני: הדבקות הכללית (כולל ל"ב פרקים) | * מאמר שני: הדבקות הכללית (כולל ל"ב פרקים) | ||
| שורה 76: | שורה 77: | ||
לפרק זה נספחו מבואות למוסר הקודש מאת הרב הנזיר, וציונים והערות מ[[הרצי"ה קוק]]. | לפרק זה נספחו מבואות למוסר הקודש מאת הרב הנזיר, וציונים והערות מ[[הרצי"ה קוק]]. | ||
==לימוד הספר== | ==לימוד הספר== | ||
אורות הקודש נחשב לאחד הספרים הקשים יותר מבין כתבי הרב קוק, הן מפני סגנונו הפחות ברור והן מפני שלעתים רבות על מנת להבינו יש צורך בידע מקדים בקבלה ובמחקר פילוסופי. על כן, לרוב הוא נלמד בשלב מתקדם יותר, לאחר שנלמדו הספרים הבסיסיים בכתבי הרב קוק, כדוגמת [[אורות]] ו[[אורות התשובה]]. כמו כן, כך היתה הדרכתו של הרצי"ה קוק, שלדעתו יש ללמוד את כתבי הראי"ה קוק בצורה מדורגת ובשלבים, כאשר יש להקדים אליהם ספרים יסודיים יותר במחשבה ובמחקר, ורק לאחר מכן ללמוד את כתבי הראי"ה, וגם בהם להקדים את הספרים הפשוטים יותר לאורות הקודש{{דרוש מקור}}. כך נוהגים ומורים רבים מתלמידיו (בהם: [[הרב צבי ישראל טאו]]<ref>לאמונת עתנו ח"ג עמ' קכז-קלו</ref> [[הרב שלמה אבינר]]<ref>'חיי עולם' עמ' 238-239; קונטרס פנימיות התורה עמ' 189 ועוד</ref>, [[הרב דוד חי הכהן]]<ref>[http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=79434 תשובה] באתר ישיבה</ref> [[הרב אליקים לבנון]]<ref>מפי תלמידיו</ref>, [[הרב בני אייזנר]]<ref>מפי | אורות הקודש נחשב לאחד הספרים הקשים יותר מבין כתבי הרב קוק, הן מפני סגנונו הפחות ברור והן מפני שלעתים רבות על מנת להבינו יש צורך בידע מקדים בקבלה ובמחקר פילוסופי. על כן, לרוב הוא נלמד בשלב מתקדם יותר, לאחר שנלמדו הספרים הבסיסיים בכתבי הרב קוק, כדוגמת [[אורות]] ו[[אורות התשובה]]. כמו כן, כך היתה הדרכתו של הרצי"ה קוק, שלדעתו יש ללמוד את כתבי הראי"ה קוק בצורה מדורגת ובשלבים, כאשר יש להקדים אליהם ספרים יסודיים יותר במחשבה ובמחקר, ורק לאחר מכן ללמוד את כתבי הראי"ה, וגם בהם להקדים את הספרים הפשוטים יותר לאורות הקודש{{דרוש מקור}}. כך נוהגים ומורים רבים מתלמידיו (בהם: [[הרב צבי ישראל טאו]]<ref>לאמונת עתנו ח"ג עמ' קכז-קלו</ref> [[הרב שלמה אבינר]]<ref>'חיי עולם' עמ' 238-239; קונטרס פנימיות התורה עמ' 189 ועוד</ref>, [[הרב דוד חי הכהן]]<ref>[http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=79434 תשובה] באתר ישיבה</ref> [[הרב אליקים לבנון]]<ref>מפי תלמידיו</ref>, [[הרב בני אייזנר]]<ref>מפי תלמידיו</ref> ועוד). | ||
לעומתו, הרב הנזיר סבר כי אפשר ללמד אורות הקודש גם לתלמידים מתחילים, וכי אין צורך בהקדמות רבות ללימוד הספר. יש מתלמידיו שנוהגים כך (בהם: [[הרב ירחמיאל ויס]]<ref> | לעומתו, הרב הנזיר סבר כי אפשר ללמד אורות הקודש גם לתלמידים מתחילים, וכי אין צורך בהקדמות רבות ללימוד הספר. יש מתלמידיו שנוהגים כך (בהם: [[הרב יעקב פילבר]] ו[[הרב ירחמיאל ויס]]<ref>מפי תלמידיהם, וכך הם נוהגים</ref> ועוד). | ||
==חיבורים על הספר== | ==חיבורים על הספר== | ||
* '''מזמורי תהילים ואורות הקודש'''- בעריכת הרב יוחנן פריד. בחיבור זה מובאים מזמורים מ[[ | * '''מזמורי תהילים ואורות הקודש'''- בעריכת הרב יוחנן פריד. בחיבור זה מובאים מזמורים מ[[ספר תהילים]], כשלצדם פסקאות באורות הקודש שבהן מוזכרים פסוקים מהמזמור. | ||
* '''אורות הקודש המבואר'''- שני חלקים. | * '''אורות הקודש המבואר'''- שני חלקים. | ||
* '''שיעורי הרב הנזיר על אורות הקודש'''- יצא לאור מרשימותיו של הרב ד"ר אהרן מונדשיין. | * '''שיעורי הרב הנזיר על אורות הקודש'''- יצא לאור מרשימותיו של הרב ד"ר אהרן מונדשיין. | ||
* '''רשימות הרב הנזיר'''- הודפס מרשימותיו שכתב בכת"י ונשמרו אצל תלמידיו חברי "חוג הראי"ה". | * '''רשימות הרב הנזיר'''- הודפס מרשימותיו שכתב בכת"י ונשמרו אצל תלמידיו חברי "חוג הראי"ה". | ||
* ביאור מאת [[הרב זאב סולטנוביץ']] על סדרים א' -ד' ב"חכמת הקודש". | |||
* '''דיבור ומחשבה'''- מאת הרבנים אהרן ושלמה טולידאנו- על החלק הראשון (שני כרכים). | |||
* '''רז תורה'''- מאת הרב שלמה גילת (על חלקים א-ב). ביאור זה מתבסס על המקורות שכתב הרב הנזיר בסוף כרך ב'. | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=520 מאיר מוניץ חוג הראי"ה ועריכת כתביו של הרב קוק] , חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, המחלקה לפילוסופיה יהודית, אוניברסיטת בר אילן, תשס"ט. | *[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=520 מאיר מוניץ חוג הראי"ה ועריכת כתביו של הרב קוק] , חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, המחלקה לפילוסופיה יהודית, אוניברסיטת בר אילן, תשס"ט. | ||
| שורה 112: | שורה 109: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: ספרי אמונה]] | [[קטגוריה: ספרי אמונה]] | ||
[[קטגוריה:כתבי הראי"ה]] | [[קטגוריה:כתבי הראי"ה]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:09, 20 באוגוסט 2017
|
|
אורות הקודש הוא ספרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק המציג את שיטתו בצורה מסודרת ומערכתית, בעריכת תלמידו הרב דוד כהן (שמכנה עצמו "המלקט והמעריך"). ספר זה כולל ארבעה כרכים. החלק הראשון היה מוכן לדפוס ברובו כבר בחיי הרב קוק אך יצא לאחר פטירתו. שני הכרכים הנוספים יצאו עוד בחייו של הרב הנזיר, והכרך הרביעי יצא לאחר פטירתו.
הרקע לכתיבת הספר[עריכה]
המניע לכתיבת "אורות הקודש", כפי שמספר הרב הנזיר, בהקדמה לספר, הוא הדחף שלו לפענח, לברר ולהסביר את שיטתו של הרב קוק. לאחר פגישתו הראשונה עם הרב קוק התפעל ממנו רבות עד שאמר "מצאתי לי רב". אחר שהיה איתו תקופה של שבע שנים, שאל את הרב קוק בשנת תרפ"ב האם דבריו הם רק דברי קדושה והשפעה סגולית, או שיש לו שיטה ותורה מסודרת. הרב קוק ענה לו שדבריו הם שיטה מסודרת, ונתן את שמונה פנקסים שכתב[1] לרב הנזיר על מנת שיערוך אותם ואף עודדו במשימה זו.
הרב קוק סמך על הרב הנזיר בעריכתו את כתבי אורות הקודש וכן שמח שמחה גדולה על כך שדברי תורתו יוצאים בצורה מסודרת.
ארבעת הכרכים יצאו לאור על ידי מוסד הרב קוק.
מבנה הספר[עריכה]
הספר מחולק, כאמור, לארבעה חלקים, המחולקים גם הם לשערים, מאמרים, סדרים ופרקים כמפורט:
חלק ראשון[עריכה]
- שער ראשון: חכמת הקודש (כולל קל"ח פרקים)
- סדר א. חכמת האמת הכוללת
- סדר ב. איחוד הנסתר והנגלה
- סדר ג. איחוד הכללות והפרטות
- סדר ד. איחוד מדע הקודש והחול
- סדר ה. אור הרזים
- סדר ו. קשב היחודים
- סדר ז. התגלות אור הקודש
- שער שני: הגיון הקודש (כולל ק"ג פרקים)
- סדר א. ההופעה הנשמתית.
- סדר ב. הודאות המקורית.
- סדר ג. הדמיון העליון
- סדר ד. אחדות השכל, הרגש והרצון
- סדר ה. מעלות הנבואה
חלק שני[עריכה]
- מאמר ראשון: הקודש הכללי (כולל כ"ו פרקים)
- סדר א. הקודש הכללי העצמי
- סדר ב. עולם הקודש והחול
- מאמר שני: החיות העולמית (כולל מ"ב פרקים)
- סדר א. החיות האלהית העולמית
- סדר ב. נשמת העולם
- סדר ג. חיים עד העולם
- מאמר שלישי: האחדות הכוללת (כולל ל"ב פרקים)
- סדר א. האחדות האלהית הכוללת
- סדר ב. אחדות העולם והתולדה
- סדר ג. ההכללה העליונה
- מאמר רביעי: הטוב הכללי (כולל ל"ב פרקים)
- סדר א. הטוב הכללי האידיאלי
- סדר ב. עומק טוב ועומק רע
- סדר ג. עדן העתיד
- מאמר חמישי: התעלות העולם (כולל מ"ב פרקים)
- סדר א.
- סדר ב. ההתפתחות המתעלה
- סדר ג. המגמה העליונה
לכרך זה נוספו שני נספחים: מקורות מהתלמוד, מדרשים, ספרי קבלה ומחקר, ומפתח תנ"ך, תפילות ופיוטים.
חלק שלישי[עריכה]
- שער ראשון: מוסר הקודש (כולל קל"ח פרקים)
- סדר ראשון, המוסר האלהי
- סדר שני, החוק והחופש העליון
- סדר שלישי, הרצון הכללי הפועל
- סדר רביעי, הדעת והשאיפה האצילית
- סדר חמישי, העצמיות והמלחמה הפנימית
- סדר ששי, יסוד הכללות
- סדר שביעי, מגמת העדן והטוב העליון
- שער שני: דרך הקודש (כולל קס"ה פרקים)
- סדר ראשון, עבודת הקודש
- סדר שני, טהרת מדות הנפש
- סדר שלישי, פרישות
- סדר רביעי, חסידות
- סדר חמישי, צפיה לישועה
לכרך זה נספח מפתח לתנ"ך, תפילות ופיוטים
חלק רביעי[עריכה]
- מאמר ראשון: האהבה הכוללת (כולל נ' פרקים)
- מאמר שני: הדבקות הכללית (כולל ל"ב פרקים)
- מאמר שלישי: הענוה האצילית (כולל י"ז פרקים)
- מאמר רביעי: השלום (כולל י"ז פרקים)
- מאמר חמישי: העלאת העולם (כולל י"ב פרקים)
לפרק זה נספחו מבואות למוסר הקודש מאת הרב הנזיר, וציונים והערות מהרצי"ה קוק.
לימוד הספר[עריכה]
אורות הקודש נחשב לאחד הספרים הקשים יותר מבין כתבי הרב קוק, הן מפני סגנונו הפחות ברור והן מפני שלעתים רבות על מנת להבינו יש צורך בידע מקדים בקבלה ובמחקר פילוסופי. על כן, לרוב הוא נלמד בשלב מתקדם יותר, לאחר שנלמדו הספרים הבסיסיים בכתבי הרב קוק, כדוגמת אורות ואורות התשובה. כמו כן, כך היתה הדרכתו של הרצי"ה קוק, שלדעתו יש ללמוד את כתבי הראי"ה קוק בצורה מדורגת ובשלבים, כאשר יש להקדים אליהם ספרים יסודיים יותר במחשבה ובמחקר, ורק לאחר מכן ללמוד את כתבי הראי"ה, וגם בהם להקדים את הספרים הפשוטים יותר לאורות הקודש(דרוש מקור). כך נוהגים ומורים רבים מתלמידיו (בהם: הרב צבי ישראל טאו[2] הרב שלמה אבינר[3], הרב דוד חי הכהן[4] הרב אליקים לבנון[5], הרב בני אייזנר[6] ועוד).
לעומתו, הרב הנזיר סבר כי אפשר ללמד אורות הקודש גם לתלמידים מתחילים, וכי אין צורך בהקדמות רבות ללימוד הספר. יש מתלמידיו שנוהגים כך (בהם: הרב יעקב פילבר והרב ירחמיאל ויס[7] ועוד).
חיבורים על הספר[עריכה]
- מזמורי תהילים ואורות הקודש- בעריכת הרב יוחנן פריד. בחיבור זה מובאים מזמורים מספר תהילים, כשלצדם פסקאות באורות הקודש שבהן מוזכרים פסוקים מהמזמור.
- אורות הקודש המבואר- שני חלקים.
- שיעורי הרב הנזיר על אורות הקודש- יצא לאור מרשימותיו של הרב ד"ר אהרן מונדשיין.
- רשימות הרב הנזיר- הודפס מרשימותיו שכתב בכת"י ונשמרו אצל תלמידיו חברי "חוג הראי"ה".
- ביאור מאת הרב זאב סולטנוביץ' על סדרים א' -ד' ב"חכמת הקודש".
- דיבור ומחשבה- מאת הרבנים אהרן ושלמה טולידאנו- על החלק הראשון (שני כרכים).
- רז תורה- מאת הרב שלמה גילת (על חלקים א-ב). ביאור זה מתבסס על המקורות שכתב הרב הנזיר בסוף כרך ב'.
לקריאה נוספת[עריכה]
- מאיר מוניץ חוג הראי"ה ועריכת כתביו של הרב קוק , חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, המחלקה לפילוסופיה יהודית, אוניברסיטת בר אילן, תשס"ט.
קישורים חיצוניים[עריכה]
תוכן הספר[עריכה]
- אורות הקודש חלק א, מהדורה סרוקה אתר היברו בוקס
- אורות הקודש חלק ב, מהדורה סרוקה, אתר היברו בוקס
- אורות הקודש א', מהדורה מוקלדת (חלקית) באתר 'ויקיטקסט'
שיעורים באורות הקודש[עריכה]
- באתר ישיבת בית אורות
- באתר ישיבת פתח תקווה
- שיעורים באורות הקודש, באתר ישיבה
- באתר מכון מאיר
- באתר ישיבת קרני שומרון
- באתר ישיבת מעלה אפרים