אדון עולם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה)
מ (שוחזר מעריכות של יוסף שמח בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של טישיו)
 
שורה 1: שורה 1:
מקור האדנות־העליונה, המתעלה גם מכל [[מילון הראי"ה:ציור|ציור]] [[מילון הראי"ה:מלכותי|מלכותי]] מופשט, יסוד [[מילון הראי"ה:חפץ|חפץ]] החפצים [[מילון הראי"ה:ורצון הרצונות|ורצון הרצונות]], [[מילון הראי"ה:אידיאליות|אידיאליות]] של כל האידיאלים, שלמותה של כל שלמות [ע"ר א מו].
'''אדון עולם''' הוא [[פיוט]] קדמון שלא נודע מחברו, העוסק בשבח השם, שנהוג לאומרו לפני [[תפילת שחרית]] (יחד עם הפיוט [[יגדל]]), לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] (מפני שנאמר בו: "בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה"), לאחר [[תפילת ערבית]] ב[[שבת]]ות וימים טובים ובאירועים נוספים.
ע"ע [[מילון הראי"ה:אדנות מוחלטה<ref> ע' עטרת ראש להרד"ב, שער ראש השנה סי' ה|אדנות מוחלטה<ref> ע' עטרת ראש להרד"ב, שער ראש השנה סי' ה]].</ref>
==הערות שוליים==
<references/>


[[קטגוריה:מילון הראי"ה:שמות כינויים ותארים אלהיים|אדון]]
== תוכנו ==
 
הפיוט עוסק בשבח השם, קדמותו, משילתו בעולם, אחדותו, היותו מעל הזמן (היה, הווה ויהיה) ומבטחנו בו.
 
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא:
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל. אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא:
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל. לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא:וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה. וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה:
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי. לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה:
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית. וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה:
וְהוּא אֵלִי וְחַי גוֹאֲלִי. וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה:
וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי. מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא: בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה:
וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי. ה' לִי וְלֹא אִירָא:
 
==פירושים עליו==
 
[[הרב קוק]] בספרו עולת ראי"ה (ח"א עמ' 46-50) מבאר את הפיוט.
 
[[קטגוריה:פיוטים]]
[[קטגוריה: תפילה]]

גרסה אחרונה מ־09:24, 27 באוגוסט 2012

אדון עולם הוא פיוט קדמון שלא נודע מחברו, העוסק בשבח השם, שנהוג לאומרו לפני תפילת שחרית (יחד עם הפיוט יגדל), לאחר קריאת שמע שעל המיטה (מפני שנאמר בו: "בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה"), לאחר תפילת ערבית בשבתות וימים טובים ובאירועים נוספים.

תוכנו[עריכה]

הפיוט עוסק בשבח השם, קדמותו, משילתו בעולם, אחדותו, היותו מעל הזמן (היה, הווה ויהיה) ומבטחנו בו.

אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא: לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל. אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא: וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל. לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא:וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה. וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה: וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי. לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה: בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית. וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה: וְהוּא אֵלִי וְחַי גוֹאֲלִי. וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה: וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי. מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא: בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה: וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי. ה' לִי וְלֹא אִירָא:

פירושים עליו[עריכה]

הרב קוק בספרו עולת ראי"ה (ח"א עמ' 46-50) מבאר את הפיוט.