אדון עולם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
פיוט קדמון שלא נודע מחברו בשבח השי"ת, שנהוג לאומרו לפני [[תפילת שחרית]] (עם הפיוט [[יגדל]]), לאחר [[קריאת שמע]] (מפני שנאמר בו: "בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה"), לאחר תפילות [[שבת]] וימים טובים ובאירועים נוספים.
[[פיוט]] קדמון שלא נודע מחברו, העוסק בשבח השם, שנהוג לאומרו לפני [[תפילת שחרית]] (יחד עם הפיוט [[יגדל]]), לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] (מפני שנאמר בו: "בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה"), לאחר [[תפילת ערבית]] ב[[שבת]]ות וימים טובים ובאירועים נוספים.




== תוכנו ==
== תוכנו ==


הפיוט עוסק בשבח השי"ת, קדמותו, משילתו בעולם, אחדותו, היותו מעל הזמן (היה, הווה ויהיה) ומבטחנו בו.
הפיוט עוסק בשבח השם, קדמותו, משילתו בעולם, אחדותו, היותו מעל הזמן (היה, הווה ויהיה) ומבטחנו בו.


  אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא:
  אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא:
  לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל. אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא:
  לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל. אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא:
  וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל. לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא:
  וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל. לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא:וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה. וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה:
וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה. וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה:
  וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי. לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה:
  וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי. לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה:
  בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית. וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה:
  בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית. וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה:
שורה 19: שורה 18:
==פירושים עליו==
==פירושים עליו==


הרב קוק בספרו עולת ראי"ה (ח"א עמ' 46-50) מבאר את הפיוט.  
[[הרב קוק]] בספרו עולת ראי"ה (ח"א עמ' 46-50) מבאר את הפיוט.  


[[קטגוריה: שבת]]
[[קטגוריה:פיוטים]]
[[קטגוריה: תפילה]]
[[קטגוריה: תפילה]]

גרסה מ־15:19, 24 בנובמבר 2010

פיוט קדמון שלא נודע מחברו, העוסק בשבח השם, שנהוג לאומרו לפני תפילת שחרית (יחד עם הפיוט יגדל), לאחר קריאת שמע שעל המיטה (מפני שנאמר בו: "בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה"), לאחר תפילת ערבית בשבתות וימים טובים ובאירועים נוספים.


תוכנו

הפיוט עוסק בשבח השם, קדמותו, משילתו בעולם, אחדותו, היותו מעל הזמן (היה, הווה ויהיה) ומבטחנו בו.

אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא:
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל. אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא:
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל. לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא:וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה. וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה:
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי. לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה:
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית. וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה:
וְהוּא אֵלִי וְחַי גוֹאֲלִי. וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה:
וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי. מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא:
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה:
וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי. ה' לִי וְלֹא אִירָא:

פירושים עליו

הרב קוק בספרו עולת ראי"ה (ח"א עמ' 46-50) מבאר את הפיוט.