אדון עולם: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (שוחזר מעריכות של יוסף שמח בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של טישיו) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
פיוט קדמון שלא נודע מחברו בשבח | '''אדון עולם''' הוא [[פיוט]] קדמון שלא נודע מחברו, העוסק בשבח השם, שנהוג לאומרו לפני [[תפילת שחרית]] (יחד עם הפיוט [[יגדל]]), לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] (מפני שנאמר בו: "בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה"), לאחר [[תפילת ערבית]] ב[[שבת]]ות וימים טובים ובאירועים נוספים. | ||
== תוכנו == | == תוכנו == | ||
הפיוט עוסק בשבח | הפיוט עוסק בשבח השם, קדמותו, משילתו בעולם, אחדותו, היותו מעל הזמן (היה, הווה ויהיה) ומבטחנו בו. | ||
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא: | |||
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל. אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא: | |||
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל. לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא:וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה. וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה: | |||
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי. לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה: | |||
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית. וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה: | |||
וְהוּא אֵלִי וְחַי גוֹאֲלִי. וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה: | |||
וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי. מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא: בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה: | |||
וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי. ה' לִי וְלֹא אִירָא: | |||
==פירושים עליו== | ==פירושים עליו== | ||
הרב קוק בספרו עולת ראי"ה (ח"א עמ' 46-50) מבאר את הפיוט. | [[הרב קוק]] בספרו עולת ראי"ה (ח"א עמ' 46-50) מבאר את הפיוט. | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:פיוטים]] | ||
[[קטגוריה: תפילה]] | [[קטגוריה: תפילה]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:24, 27 באוגוסט 2012
|
|
אדון עולם הוא פיוט קדמון שלא נודע מחברו, העוסק בשבח השם, שנהוג לאומרו לפני תפילת שחרית (יחד עם הפיוט יגדל), לאחר קריאת שמע שעל המיטה (מפני שנאמר בו: "בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה"), לאחר תפילת ערבית בשבתות וימים טובים ובאירועים נוספים.
תוכנו[עריכה]
הפיוט עוסק בשבח השם, קדמותו, משילתו בעולם, אחדותו, היותו מעל הזמן (היה, הווה ויהיה) ומבטחנו בו.
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא: לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל. אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא: וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל. לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא:וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה. וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה: וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי. לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה: בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית. וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה: וְהוּא אֵלִי וְחַי גוֹאֲלִי. וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה: וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי. מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא: בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה: וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי. ה' לִי וְלֹא אִירָא:
פירושים עליו[עריכה]
הרב קוק בספרו עולת ראי"ה (ח"א עמ' 46-50) מבאר את הפיוט.