פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שלא ו

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־21:53, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שלא ו


סעיף ו | מכשירי מילה[עריכה]

פשוט שמותר לחלל שבת בשביל מצוות המילה עצמה ('ביום' אפילו בשבת). נחלקו התנאים (קל.) אם מותר לחלל שבת עבור מכשירי מילה שהיה אפשר לעשות אותם מערב שבת, לרבי אליעזר מותר ולרבי עקיבא אסור. והלכה נפסקה (קלג.) שאסור (אם לא היה אפשר לעשותם פשוט שמותר).

☜ טור ושו"ע: אסור להכין מכשירים שהיה אפשר לעשותם מערב שבת.

❖ איסור דרבנן לצורך מילה[עריכה]

הגמרא אומרת שפעם שכחו ולא הביאו סכין מערב שבת והביאו אותו דרך חצרות וקרפיפות שלא כרצון רבי אליעזר (שהתיר דרך רה"ר) ולא כרצון חכמים (שלא התירו כלל מכשירי מילה) אלא כדעת רבי שמעון שסבר שמותר לטלטל לכתחילה בין גגות וחצירות וקרפיפות. (כך מסקנת הגמרא).

הגמרא בעירובין (צא.) פסקה כדעת רבי שמעון (וכך פסקו רי"ף וטור).

עולה מדברי הגמרא שאסור לעשות איסורי חכמים בשביל מילה (שהרי חכמים לא התירו כלל לטלטל).

☜ כך פוסקים טור שו"ע.

❖ אמירה לגוי לצורך מילה[עריכה]

הגמרא בעירובין (סז:) אומרת שהיה תינוק שנשפכו המים החמים שנועדו לצורך מילתו, ואמר רבה שיביאו דרך חצר שלא עירבו בה. הקשה לו אביי, הרי אסרו חכמים להזות בשבת אפילו לצורך מצווה. והרי הזאה צורך מצווה היא! ענה לו רבה: ולא שאני לך בין שבות דאית בה מעשה לשבות דלית בה מעשה. והרי לא אמרתי לו לחמם לתינוק מים.

◄ רי"ף, רא"ש, רמב"ם וטור: אסור לומר לגוי לעשות איסור תורה לצורך מצוות מילה אלא רק איסור דרבנן. (וכוונת רבה היא ששבות שיש בה איסור תורה כמו לחמם מים אסורה ושבות שאין בה איסור תורה מותרת, כמו טלטול בחצר שאינה מעורבת).

☜ כך פוסק שו"ע.

◄ בה"ג[1] [ועיטור]: מותר לומר לגוי לעשות איסור תורה לצורך מצוות מילה (ולא גרס את סוף דברי הגמרא).

☜ רמ"א (בסימן שז, ה. וסימן רעו, ב): יש מקילים לומר לגוי לעשות איסור תורה לכל צורך מצווה.

⤶ מג"א ומשנ"ב: המקל לצורך מילה לא הפסיד. (ואם פשע ולא הכין מאתמול אסור, וכן אסור להעביר דרך רה"ר כשפשע. אבל להעביר דרך כרמלית מותר אפילו אם פשע (ביה"ל)).

א. אסור להביא תינוק דרך חצר שאינה מעורבת אפילו על ידי גוי כיוון שאין בזה צורך שהרי אפשר למולו בבית.. ואם צריך, מותר להביאו על ידי גוי, שהרי אין לנו רה"ר היום (מג"א). אלא שעדיף להביא את הסכין אל התינוק ולא הפוך, כי אחרי המילה יצטרכו להעביר את התינוק שוב בכרמלית חזרה לאימו (מחצית השקל).

ב. מוהל שמתקן את הציפורן שלו בשביל המילה עובר בזה על איסור תורה, ולכן אסור לו למול (חתם סופר). ואפילו אין מוהל אחר שימול (עטרת זקנים).


הערות שוליים[עריכה]

  1. ויש לעיין האם הרשב"א מסכים לדברי בה"ג, משום שבעירובין דף סח, כותב הרשב"א שביאורו של הרי"ף אינו מחוור בעיניו. וגם בדעת הר"ן יש להסתפק כי הר"ן כותב שמותר לומר לגוי לחמם מים לצורך חולה ואגב כך יוסיף לתינוק לצורך מילה, והרי לדעתו יש בריבוי שיעורים איסור תורה, ועם זאת הוא מתיר על ידי גוי לצורך מילה. הרי שדעתו לכאורה כדעת הבה"ג. אך אפשר שהר"ן התיר בגלל שזה פסיק רישה על ידי גוי ולא בגלל שמותר לעשות איסור תורה על ידי גוי.